ארכיון מחבר: ruti‏

עדכון פעילות נובמבר 2017 – המכון לאחריות תאגידית

שבוע טוב לכל חברי המכון, אנו מתכבדים להעביר לעיונכם עדכון אודות פעילויות המכון המתוכננות לשבועות הקרובים והתפתחויות משמעותיות מהחודש שעבר…

ההרשמה למחזור החורף של קורס ההכשרה 'אחריות תאגידית – הלכה ומעשה' בעיצומה!

אנו ממשיכים לקבל נרשמים למחזור החורף של קורס ההכשרה של המכון. מחזור זה ייפתח בחודש דצמבר 2017 ויתקיים על פני חמישה מפגשים – סה"כ 15 שעות (3 שעות כל מפגש לאורך חמישה מפגשים). תאריכי המפגשים הם: 5.12 , 12.12, 19.12 , 26.12, 2.1 . במחזור זה המפגשים יתקיימו בשעות הבוקר בין 10:00 ל 13:00. עלות הקורס היא 1,800 ש"ח. ההרשמה תיסגר ב 1.12.2017

הקורס מהווה את הזדמנות הלימוד החוץ-אקדמית הבלעדית בישראל אשר במסגרתה נחשפים המשתתפים באופן מסודר להיסטוריה של התחום, לעולמות הרקע התיאורטיים של גישת האחריות התאגידית, למוטובציות התאגידיות לאימוץ אחריות חברתית, לניתוח מקרי בוחן מהארץ ומהעולם, להבנה מעמיקה אודות המתודולגיות המובילות ולקריאת כיוון באשר להמשך התפתחות התחום לאור ההתקדמות הרגולציה באירופה ובמדינות נוספות בעולם. בסופו של הקורס תוענק למסיימים תעודת גמר מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. להלן הקישור לטופס הרישום. ניתן לחזור אלינו לקבלת סילבוס מלא ופרטים נוספים.

המכון לאחריות תאגידית יוזם את הקמת – 'האגודה הישראלית לחקר אחריות תאגידית וקיימות בעסקים'

רבים מהעוסקים בתחום האחריות התאגידית וקיימות בעסקים חולקים את ההבנה כי יש להעמיק ולהרחיב את העשייה האקדמית בתחום זה, את היקף ההוראה ואת שילובה ביותר בתי הספר למנהל עסקים ובפקולטות נוספות. כדי לעשות זאת החלטתנו לנסות ולצאת לדרך עם המאמץ להקמת 'האגודה הישראלית לחקר אחריות תאגידית וקיימות בעסקים'. כצעד ראשון הקמנו טופס מקוון אליו נאסוף את אנשי האקדמיה, החוקרים וכמובן הסטודנטים המבקשים להעמיק את עשייתם המחקרית בתחום. הנה הקישור לטופס – https://goo.gl/forms/PxLZkBmBgH0O6CAf1 בנוסף הקמנו גם קבוצת פייסבוק – https://www.facebook.com/groups/330816200719992/?fref=gs&hc_location=group להמשך השיח ושיתוף בהזדמנויות שעולות. נודה אם תוכלו להפיץ את דבר הקמת האגודה בקרב גורמים רלוונטיים נוספים במוסדותיכם או מוסדות אחרים.

פרויקט 'מצפן הקיימות' יוצא לדרך… תמיכה נוספת תתקבל בברכה

אנו גאים לבשר כי פרויקט 'מצפן הקיימות' יוצא לדרך…!!! פרויקט זה הינו חלק ממאמצי המכון להביא לישראל את מיטב הגישות והמתודולוגיות בנושאי אחריות תאגידית וקיימות, אנו ממשיכים ומפרסמים 'קול קורא' לפרויקט הדגל של המכון בשנה הקרובה – 'מצפן הקיימות' – http://www.csri.org.il/?page_id=2445 . מדובר בהקמת אתר אינטרנט אשר יבצע את ההתאמה לישראל (ובעברית) של 17 יעדי הקיימות של האו"ם (ה SDGs) תוך חיבורם לעשרת יעדי הגלובל קומפקט, סטנדרט הדיווח החדש של ה GRI וכלים ישראלים מובילים כגון שאלון מעלה. זהו למעשה פרויקט עולמי שכבר זוכה לקשב רב – SDG Compass אנו קבלנו את האישור להתאימו לישראל ולתרגמו לעברית. כבר עתה זוכה הפרויקט לתמיכת כמה תאגידים מובילים במשק ואנו מחפשים שותפים נוספים שיסייעו בידינו להשלים מלאכה חשובה זו (קרדיט מתאים יינתן באתר האינטרנט לכל השותפים). ניתן לחזור אלינו לקבלת פרטים נוספים.

לקראת מהפכה בהשקעות אחראיות בישראל! פורסמה טיוטת הנחיית רשות שוק ההון: 'הצהרה על מדיניות השקעה צפויה בגופים מוסדיים'

ברצננו לברך ברכה גדולה את שותפינו לקידום התחום בישראל, הקליניקה לאחריות תאגידית בראשותו של ד"ר עופר סיטבון אשר בזכות מאמציהם פורסמה לאחרונה טיוטת החוזר של ראשת רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון באשר לחובת גילוי של המשקיעים המוסדיים אודות ההשפעה החברתית-סביבתית של תיקי ההשקעות שלהם (ראו בעניין את מאמרו של ד"ר סיטבון 'משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות', דה מרקר, 16.10). זהו מהלך רגולטורי מהפכני של ממש אשר עומד להכניס את המשקיעים המוסדיים בישראל לעולם ההשקעות האחראיות!

הזמנה למפגש שיתקיים ב 21.12 " גלוקליזציה של אחריות תאגידית" – ד"ר טליה אהרוני מציגה את מחקר הדוקטורט שלה

כחלק מפעילות המכון להנגיש לציבור מחקרים אקדמיים רלוונטיים, אנו מתכבדים לארח לסדרת מפגש 'בוקר באחריות' את ד"ר טליה אהרוני, מייסדת ארגון מעלה ומרצה באוני' ת"א ובמכללה למנהל, אשר תציג את עבודת המחקר לדוקטורט שלה אשר עסקה בתהליכי גלוקליזציה של אחריות תאגידית. המפגש יתקיים ביום חמישי ה 21.12 מהשעה 09:00 ועד 12:00 אצלנו במרכז האקדמי (חדר הישיבות, קומה 5) בבן גוריון 26 ברמת גן. להלן הקישור לדף האירוע בפייסבוק – קישור וכתמיד נודה על אישור השתתפות באמצעות רישום בטופס המקוון בקישור זה.

מאמרי דעה נבחרים

במהלך החודש האחרון פרסם ראש המכון, מר ליעד אורתר מספר מאמרי דעה קצרים המציגים פרספקטיבות שונות בתחומי האחריות התאגידית. אנו מאמינים כי תמצאו בהם עניין: האם חברות הנשק מסוגלות לפקח על עצמן ? (דה מרקר, 25 לאוקטובר), CSR towards the elders: stop talking, start doing, תעשו עסקים, אבל באחריות ולא על חשבון הזקנים! (ירחון דורות, אוקטובר 2017).קריאה מהנה!

לסיום ברצננו להביא לתשומת לבכם מספר אירועים מרכזיים:

– 13/11/2-2017 : אתגרי משילות טבע גלובליים: מדע, מדיניות ורגולציית סיכונים בראי ישראל והאיחוד האירופי – קישור

– 20/11/2017: היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם, בי"ס לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה – קישור

– 29-20/11/2-2017: הכנס הבינ"ל של ארגון מעלה –קישור

– 3/12/2017: עמותת שקיפות בינ"ל משיקה את מדד TRAC לשנת 2017 – קישור

עד כאן להפעם, אנחנו כרגיל ממשיכים לעדכן בעמוד הפייסבוק של המכון כאן.

שלכם באחריות,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

האם חברות הנשק מסוגלות לפקח על עצמן?

האם חברות הנשק מסוגלות לפקח על עצמן ?

דה מרקר, 25 לאוקטובר 2017

אחריות חברתית של תאגידית (או בקיצור 'אחריות תאגידית') הינה המסגרת האתית המבקשת להציג גבולות מוסריים למגזר העסקי ולהתנהלותם של תאגידים עסקיים. נכון הוא שתכליתם (המוגדרת בסעיף 11 של חוק החברות) של תאגידים אלו היא למקסם את רווחיהם אך מן הראוי שפעילות זו תוגבל ולא תאפשר פגיעה בבני אדם, בחברה ובסביבה. הגבלות אלו מצויות רובן ככולן במסגרת ספרי החוקים והתקנות ומערכת האכיפה המדינתית אך כאשר המסגרות המדינתיות נחלשות והמסגרות הגלובליות מתחזקות עולה חשיבותה של מסגרת מוסרית רחבה יותר והיא היא נשמת אפה של האחריות התאגידית. בימים אלו כאשר מתבררים בבית המשפט הישראלי היקפי היצוא של תעשיית הנשק הישראלית יש לעלות את השאלה מהי אחריותם של החברות עצמן אודות ההשלכות ואופני השימוש של המוצרים אותם הם מייצאים, בייחוד כאשר עולות עדויות כי ייתכן ואלו משמשים לפגיעה חמורה בזכויות אדם ורצח עם.

התעשייה הביטחונית הישראלית היא אחת מהתעשיות הגדולות בכלכלה הישראלית. בתוך רשימת 100 תאגידי הנשק הגדולים בעולם מצויות גם שלוש חברות ישראליות: אלביט, תעשייה אווירית ורפאל. בשנת 2015 היקף היצוא המשותף של שלושתם עמד על מעל לשני מיליארד דולר וישראל עצמה מדורגת כיצואנית הנשק השישית בגודלה בעולם. במרשם היצוא הביטחוני של משרד הביטחון רשומות 1,006 חברות, 312 עוסקים עצמאיים ו 6,784 אישים. באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (להלן: אפ"י) אושרו כ 400,000 רישיונות שיווק וייצוא לכ 130 ארצות יעד. אל מול תעשייה אדירה זו עומד מערך אכיפה מדינתי קטן ביותר המונה שני אנשים בלבד!

מבקר המדינה פירסם בדוח השנתי 63ב לשנת 2011 כי: "בעבר מנה תחום האכיפה באפ"י שלושה עובדים, ובעת הביקורת הוא מנה כאמור שני עובדים בלבד. זאת, על אף שמאז חקיקת החוק עלו היקפי הפעילות של אפ"י". עוד מצוין בדוח המבקר כי עיקר הפעילות מתמקדת בפעילות ועדות האכיפה וכי ללא כוח אדם נוסף לא ניתן יהיה לבצע גם אכיפה יזומה. נדמה כי לאור היקף העסקה כה נמוך זה, נשענת המדינה על מערך של אכיפה עצמית (self-regulation). בדיון אשר התקיים בוועדת ביקורת המדינה ב 31.12.2013 סיכם ראש אפ"י לשעבר, מר מאיר שלי, את המצב במשפט אחד: "הפיקוח על היצוא הביטחוני הוא ברמה של ציות עצמי." עוד הוסיף בדיון זה האלוף במיל' דן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, כי: "על פי חוק המשרד מחייב את המפעלים הגדולים באחראי ציות. זה תפקיד שפועלים תחתיו אנשים שמוודאים שיש ציות, מגישים דוחות. זה וולונטארי, אבל וולונטארי מחויב."

עוד חושף המבקר כי התוצאה של חוסר פעילות אכיפה מדינתית בא לידי ביטוי בכך שמתוך כל האירועים שבהם טיפלה היחידה לאכיפה בשנים 2008-2010 בעקבות חשד לעברה על החוק, אף לא אחד מהם נבדק כתוצאה מפעילויות יזומה שלה. בשנת 2011 טיפלה היחידה לאכיפה ב-190 אירועים, ורק שלושה מהם (כ-1.5%) טופלו כתוצאה מאכיפה יזומה שלה. כל היתר נבדקו בעקבות מידע שהגיע מגורמים שונים.

תמונת מצב זו ממחישה את חשיבות גישת האחריות התאגידית מכיוון שהיא הופכת להיות כלי עזר מוסרי חשוב ביותר בתהליכים של רגולציה עצמית. ייתכן שאין זה המצב האידיאלי וכי הצפייה היא כי המדינה תגביר באופן משמעותי את מאמצי האכיפה שלה אך זהו המצב הנתון. רגולציה עצמית היא אחת מעקרונות המפתח בגישת האחריות התאגידית ויש מקום להוסיף נדבך מרכזי אל תהליכי ההכשרה לקציני הציות התאגידיים. אולי, רק אולי… אם אלו יהיו מודעים להשלכות ההרסניות של תוצרי היצוא שלהם הדבר יוכל לשנות במידת מה את אופן התנהלותם.

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

עדכון פעילות – אוקטובר 2017 – המכון לאחריות תאגידית

שלום רב לכל חברי המכון,

מקווים שהשנה החדשה התחילה עבורכם באופן חיובי…אנו שמחים לשתף אתכם במספר אירועים ויוזמות של המכון לאחריות תאגידית, נשמח לראותכם עמנו!

(רגע לפני שנתחיל… מחזור סתיו 17 של קורס המכון מתחיל מחר! יום ג' בין השעות 15:00 ל 18:00 אם משהו מכם פספס את מועד ההרשמה, יש עוד מספר בודד של מקומות פנויים וניתן להירשם במייל ישיר לליעד liad.ortar@gmail.com)

קול קורא לשותפים ותומכים בפרויקט 'מצפן הקיימות'

כחלק ממאמצי המכון להביא לישראל את מיטב הגישות והמתודולוגיות בנושאי אחריות תאגידית וקיימות, אנו מפרסמים בזאת 'קול קורא' לפרויקט הדגל של המכון בשנה הקרובה – 'מצפן הקיימות' – http://www.csri.org.il/?page_id=2445 . מדובר בהקמת אתר אינטרנט אשר יבצע את ההתאמה לישראל (ובעברית) של 17 יעדי הקיימות של האו"ם (ה SDGs) תוך חיבורם לעשרת יעדי הגלובל קומפקט, סטנדרט הדיווח החדש של ה GRI וכלים ישראלים מובילים כגון שאלון מעלה. זהו למעשה פרויקט עולמי שכבר זוכה לקשב רב – SDG Compass ו. אנו קבלנו את האישור להתאימו לישראל ולתרגמו לעברית.

כבר עתה זוכה הפרויקט לתמיכת כמה תאגידים מובילים במשק ואנו מחפשים שותפים נוספים שיסייעו בידינו להשלים מלאכה חשובה זו (קרדיט מתאים יינתן באתר האינטרנט לכל השותפים). ניתן לחזור אלינו לקבלת פרטים נוספים liad.ortar@gmail.com

16.10 – מפגש טעימות של החברותא התאגידית בנושא הזדקנות מקום העבודה

במסגרת שיתוף הפעולה שבין המכון לאחריות תאגידית לבין החוג לגרונטולוגיה מאוני' חיפה החלטנו לפתוח 'חברותא תאגידית' ללימוד משותף של נושא הזדקנות מקום העבודה. מפגש טעימות ראשון בו יציגו חברי סגל החוג את מחקריהם בנושא גישות תאגידיות לפרישה, היבטים משפטיים של העסקת עובדים מזדקנים, טכנולוגיה בשירות העובד המזדקן, שיווק לגיל השלישי ועוד. פרטים נוספים אודות הפרויקט מצויים בעמוד זה – http://www.csri.org.il/?page_id=2386 – קישור.

נציגי תאגידים המבקשים להשתתף במפגש ולבחון הצטרפות לחברותא (סדרת מפגשי לימוד לאורך השנה) נודה אם תמלאו טופס מקוון זה – https://goo.gl/forms/AUL98y0607rjB5hK2 – קישור. המפגש יתקיים ביום שני ה 16.10 בין השעות 09:00 ל 11:00 בחדר הישיבות של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בן גוריון 26 ברמת גן.

30.10 מפגש 'בוקר באחריות' – Double Standards -Double Impacts: Legal and Ethical Perspectives on Exporting Toxic Threats

אנו מתכבדים לארח למפגש שולחן-עגול ייחודי עם דווח האו"ם – Adv. Baskut Tuncak

UN Special Rapporteur on Human Rights and Toxics להרצאה בנושא היבטים משפטיים ואתיים של יצוא פסולות מסוכנות. המפגש יתקיים ביום שני ה 30.10 בין השעות 09:00 ל 12:00 בחדר הישיבות של המרכז האקדמי, בן גוריון 26 ברמת גן. כרגיל נבקש רישום מוקדם באמצעות טופס מקוון זה – https://goo.gl/forms/KFebSVLAamRSvaBr1 – קישור

נפתחה ההרשמה למחזור החורף 2017 בקורס ההכשרה לאחריות תאגידית וקיימות בעסקים

לאור ההיענות הגבוהה לקורס המכון החלטנו להקדים ולפתוח כבר עתה את ההרשמה למחזור חורף 2017. ההרשמה תיסגר ב 1.12 והמפגשים יתקיימו בימי ג' בחודשים דצמבר וינואר 2017 (מועדים מדויקים ימסרו בהמשך). פרטים נוספים אודות הקורס מצויים בעמוד זה – 'אחריות תאגידית וקיימות בעסקים – הלכה ומעשה'. זהו הקורס החוץ אקדמי (מוצע ע"י מוסד אקדמי מוכר) היחיד בישראל המניח את היסודות והתשתית להבנת התחום ההולך ומתפתח של קיימות בעסקים, אחריות תאגידית ודיווח לא פיננסי. מסיימי הקורס יזכו בתעודת גמר מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (15 שעות).

הוספנו לטופס הרישום את אופציית הבחירה בין מסלול בוקר (10:00-13:00) או למסלול ערב (15:00-18:00). לאור הרישום נקבע איזה מסלול יפתח. להלן הקישור הישיר לטופס הרישום – https://goo.gl/forms/8nhks8fvhvQC7hi92 – קישור

ואחרון חביב, סדרת ההרצאות של המכון זמינה כעת בעמוד זה – http://www.csri.org.il/?page_id=2438 – קישור . רוצים להעשיר את עובדיכם בהרצאה מרתקת או להתמקצע באחד מעולמות התוכן של קיימות… מוזמנים לתת מבט ולתאם עמנו את ההרצאה המבוקשת.

עדכונים שותפים כרגיל – בעמוד הפייסבוק של המכון

המשך חגים נעימים ושלווים לכולכם,

שלכם באחריות,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

עדכון פעילות – יולי 2017

עדכון פעילות – המכון לאחריות תאגידית – יולי 2017

שלום רב לכל חברי המכון, השבועות האחרונים היו עמוסים ביותר עם השתתפות בכנסים וסמינרים לימודיים בחו"ל ופעילות מרובה ועל כן העיכוב בהפצת עדכוני הפעילות של המכון. כעת אנו שמחים לשתף אתכם במספר פעילויות מרתקות ומקווים לראותכם עמנו. כתמיד, ניתן להפיץ הלאה לכל מי שנראה לכם…

המכון לאחריות תאגידית בשיתוף המרכז לחקר ולימוד הזקנה באוני' חיפה גאים להציג: חקר ההזדקנות במקום העבודה – חברותא תאגידית

בימים אלו הוקם פורום לימוד למנהלים תאגידיים בנושא הזדקנות במקום העבודה. סוגיית הזדקנות האוכלוסייה היא אולי אחת התופעות החברתיות המשמעותיות ביותר המתחוללת בימים אלו. לשינוי דמוגרפי זה עומדות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה והחברה הישראלית. על מנת להבין את המשמעויות של התופעה החלטנו להקים פורום לימוד למנהלים תאגידיים אשר יפגשו לאורך השנה ויחשפו לממצאים מחקריים עדכניים כמו גם למחקרי בוחן ושיתוף הדדי בתובנות.

במסגרת הפעילות החברותא אנו יוזמים מפגש "טעימות" בו יציגו חברי סגל החוג לגרונטולוגיה באוני' חיפה את ממצאי מחקריהם ויעדכנו על הנעשה בעולם המחקרי. המפגש יתקיים ביום שני ה 16.10 אצלנו במרכז האקדמי. החברותא עצמה תתחיל פעילותה בחודש נובמבר 2017.

לפרטים נוספים אודות הפורום וקישור לטופס ההרשמה ולקבלת פרטים נוספים

הושק הספר – "עיר תאגיד, תאגיד בעיר"

במהלך השנתיים האחרונות ניהלנו יחד עם המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת ים סדנת מחקר ייחודית שתכליתה הייתה לבחון את המערכת האינטרקאקטיבית המתקיימת בין התאגיד העסקי לבין העיר והמרחב העירוני. ספר זה מקבץ אליו אסופת מאמרים חדשניים הבוחנים, כל אחד בדרכו, את מערך היחסים הזה ומציגים גישה תיאורטית ויישומית מרתקת.

ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים או ברכישה ישירה דרך הוצאת הספרים של רסילנג בקישור זה.

במסגרת פעילותנו זו במרחב העירוני אנו שמחים לשתף פעולה עם הפורום הישראלי לעירוניות באירוח בכיר האו"ם, מר מרקו קיימה מה UN HABITAT להרצאה בנושא "כלכלה מקומית כאמצעי להעצמת החוסן העירוני". המפגש יתקיים ביום חמישי ה 7.9 אצלנו במרכז האקדמי. לטופס הרישום

נפתחה ההרשמה למחזור הסתיו של קורס ההכשרה של המכון

אנו שמחים לבשר כי אנו נערכים לפתיחה של מחזור הסתיו בקורס ההכשרה הייחודי והמעמיק של המכון לאחריות תאגידית. במסגרת הקורס נחשפים משתתפיו לעולמות התוכן המורכבים וההיסטוריים של גישת האחריות התאגידית תוך התעדכנות בגישות החדשות, מהלכי חקיקה בארץ ובעולם ודיון על דוגמאות ומקרי בוחן רבים. למסיימי הקורס תוענק תעודת גמר מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

לעמוד האינטרנט עם תכני הקורס (בתוך עמוד זה תוכלו למצוא קישור לטופס הרישום לקבלת פרטים נוספים).

המכון לאחריות תאגידית ייצג את האקדמיה הישראלית בכנס ה PRiME בניו יורק

באמצע חודש יולי 2017 התקיים בניו יורק הכנס לציון עשור להקמת יוזמת ה PRiME של הגלובל קומפקט. יוזמה זו מטרתה לקדם לימודי ניהול עסקים אחראי וזאת לאור עשרת עקרונות הגלובל קומפקט. ראש המכון לאחריות תאגידית, מר ליעד אורתר זכה לתמיכת משרד החוץ להשתתפות בכנס זה. ניתן לעיין בתובנותיו מהכנס בפוסט מיוחד זה – קישור. אנו במכון פועלים לקדם את לימודי האחריות התאגידית והקיימות בישראל וזאת במסגרת הפרויקט 'אקדמיה באחריות'.

עד כאן להפעם, מקווים שעדכון זה הביא מעט משב רוח קריר למשרדכם… מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו גם בפייסבוק.

המשך קיץ נעים לכולכם וחופשה נעימה למבלים…

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

ניהול עסקים – באחריות! רשמים מכנס PRiME, ניו יורק

יעדי הקיימות של האו"ם בדרך לבתי הספר למנהל עסקים

סיכום, מחשבות ותובנות בעקבות השתתפותי בכנס לציון עשור להקמת PRME, ניו יורק, יולי 2017

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

מטה האו"ם שוכן על גדת נהר ההדסון. מאחוריו שוכנת עיר המגדלים של רובע מנהטן של ניו יורק ולפניו, מעבר לנהר העצום, עיר המגדלים של לונג איילנד. מגדלים, מגדלים ועוד מגדלים, מאופק עד אופק בגריד אינסופי של עיר. הגעתי לתפוח הגדול באמצע יולי בשיאו של גל חום רציני, מהקיצוניים ביותר שידעה העיר. טסתי חצי עולם מהחום והלחות של ת"א רק כדי לנחות היישר לחום וללחות של ניו יורק. זהו ביקור השני בחיי בארה"ב. לפני יותר מעשור בקרתי בוושינגטון עירו של דוד המלך. אינני מהששים לנדוד מעבר לאוקיינוס ותמיד אעדיף עיר אירופית מנומנת על פני כרך אמריקאי סואן. מטרת הנסיעה הייתה בעקבות הזמנה שקבלתי להשתתף בכנס המציין עשור להקמת ארגון ה PRiME ובשמו המלא – Principles for Responsible Management Education.

בנקודה זו ברצוני להודות לשני גורמים מרכזיים שאלמלא עזרתם השתתפותי בכנס לא הייתה יכולה להתקיים. ראשית, למשרד החוץ הישראלי ולגב' ליביה לינק-רביב מהמחלקה לארגונים בינלאומיים אשר תמכו בנסיעתי ולמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בראשותו של פרופ' משה כהן-אליה אשר התגייסו גם הם לטובת הנסיעה. משרד החוץ הישראלי הוא זה אשר אמון על קידום יעדי הקיימות של האו"ם בישראל ועל כן החשיבות שהוא מוצא בקידום המודעות לנושא באקדמיה הישראלית.

וחזרה לעניינו, ה PRME הינו יוזמה של ארגון ה Global Compact (להלן: GC). ארגון ה GC הוא הזרוע של האו"ם אשר מכילה בתוכה את נציגי המגזר העסקי. האו"ם הוא הרי ארגון של מדינות וכדי להעניק ייצוג הולם לתאגידים בתהליכי ההדברות וגיבוש האמנות וההסכמים העולמיים הוקם ה GC אשר מקדם 10 עקרונות מפתח בקיימות ואחריות תאגידית.

כאמור, לפני כעשור הוקם PRiME מתוך כוונה להטמיע את עקרונות ה GC אל תוך מערכי הלימוד של בתי הספר למנהל עסקים בעולם. נהיר לכל הוא שלבתי ספר אלו תפקיד מכריע לא רק בהכשרת דור העתיד של המנהלים אלא גם בבניית השלד הערכי של המערכת הכלכלית כולה. אנו עד היום מודעים ומשיימים את העקרונות השוק החופשי אשר נוסדו בבית הספר למנהל עסקים בשיקגו, משכנו של הכהן הגדול של השוק החופשי פרופ' מילטון פרידמן ואחרים. כנס זה ציין עשור להקמת היוזמה וכיום חברים בה מעל ל 660 בתי ספר למנהל עסקים הפזורים על פני 83 מדינות. הכנס עצמו נערך בפקולטה למשפטים של אוני' פורדהאם ובמטה האו"ם והשתתפו בו כ 300 נציגים בכירים של מוסדות אקדמיים מכל העולם. אני הייתי הנציג היחיד מישראל. כבוד!

לפני שאגע בתובנות מדיוני הכנס קיימת חשיבות גדולה בהצגת יעדי הקיימות של האו"ם, אלו אשר מכונים – SDGs. בספטמבר 2015 קבלה העצרת הכללית של האו"ם מסמך מכונן חשוב ביותר אשר מציב בפני האנושות 17 יעדי על לקיימות. לכל אחד מהיעדים ישנו פירוט של מטרות ממוקדות, יחד כ 149 מטרות. יעדים אלו החליפו את יעדי המילניום והם אלו אשר מהווים היום את הבסיס לתכניות הפעולה של סוכניות האו"ם השונות. כל אחת מהמדינות צריכה להטמיע את העקרונות במסגרת הפעילות המדינתית שלהם ולדווח על כך לאו"ם במסגרת הדיונים השנתיים אודות ההתקמות לעמידה ביעדים. יוצא היום כי כל דיון המתקיים באו"ם וכל יוזמה הקשורה אליו מחויבת להתייחס ל SGDs כאסמכתא המרכזית לפעילותה, וכך היה גם בכנס ה PRME.

כעת ניתן לעבור להציג מספר תובנות מרכזיות מדיוני הכנס:

בתי הספר למנהל עסקים במאמץ לשמור על הלגיטימיות – אחת התובנות העקיפות (לא כזו אשר עלתה באופן ישיר בדיונים) המרכזיות שעלו בי במהלך הכנס הייתה שנדמה כי בתי ספר רבים זקוקים להתחברות לנושא יעדי הקיימות של האו"ם על מנת לעגן ולגונן על "הרישיון החברתי שלהם לעבוד". לאלו העוסקים בתחום מונח זה מוכר וידוע ומקורו בתאוריית הליגיטימציה. לא כאן המקום להרחיב על כך, רק אציין כי תאוריה זו טוענת כי בין התאגיד לבין לקוחותיו ויתר מחזיקי העניין שלו מתקיים מעין רישיון חברתי לפעולה וכאשר חורד התאגיד מגבולות הרישיון אזי נפגעת פעילותו. נדמה כי בתי הספר למנהל עסקים תרים אחרים שדרה ערכית משלימה לשדרה הקפיטליסטית שהיא עדיין הדומיננטית ביותר במערך ההכשרה האקדמי שלהם.
קורסי קיימות ואחריות תאגידית מוגדרים עדיין כ'שקי אוכף' – אחד הדימויים היפים אשר עלו בכנס הוא 'שקי אוכף'-מטאפורה אמריקאית למדי. מטאפורה זו מציגה את קורסי הקיימות כמעין נספח לקוריקולומים של בתי הספר, נספח אשר ניתן בקלות להעמיסו על גבי הסוס האקדמי אך באותה הקלות ניתן גם להסירו. הקריאה המרכזית אשר עלתה מגורמים אקדמיים בכירים היא שיש ליצר מסגרות אקדמיות כוללות, תארים שניים בעיקר שהם כולם מוקדשים לנושא הניהול האחראי. אין הכוונה לוותר על יתר סוגיות הליבה במנהל עסקים אלא להוסיף לכל אחד ואחד מהם את האספקטים של הקיימות והניהול האחראי. כמה נשיאים ודיקני מוסדות עמדו בפני המליאה והתחייבו לכך.
מעורבות מחזיקי עניין כמוטיב אקדמי – כידוע לעוסקים בתחום האחריות התאגידית, זוגיית מחזיקי העניין היא מרכזית ביותר. מעניין היה לראות כיצד תובנה מרכזית זו מחלחלת אל כיתות הלימוד ובתי ספר רבים מלמדים את תלמידים לזהות את מחזיקי העניין של הסוגיה הנלמדת וגם ליזום ולנהל תהליכי דיאלוג ומעורבות. הסטודנטים נחשפים באמצעות כך למורכבות החברתית של הסוגיות הניהוליות הנלמדות.
"היד הנעלמה" של בתי הספר למנהל עסקים – התובנה האחרונה בה אבקש לשתף אתכם גם היא תובנה עקיפה. השיח אשר התנהל בכנס היה בעיקרו שיח של מוסדות אקדמיים ונציגי תאגידים. אחת הדוגמות המעניינות (ויש שיגידו ציניות) היא השתתפותה של נציגת סימנס העולמית אשר אחראית על התוכניות למניעת שחיתות. סימנס התחייבה במסגרת ההסדרים המשפטיים שנכפו עליה בעקבות התפוצצות פרשות השחיתות השונות, לממן תוכניות אקדמיות למניעת שחיתות. מדובר על היקפי מימון של עשרות מיליוני דולרים, סכומי עתק לכל הדעות. לא היה בכנס (בכל אופן, לא במסגרת הדוברים הרשמיים) אף נציג של גורם מדינתי זה או אחר. מערכות להשכלה גבוהה הם חלק ממערכת אקדמית מדינתית. נכון הוא שיש הקפדה גדולה על חופש אקדמי אך בסופו של יום ישנו רגולטור אשר מנחה לגבי מערך התכנים הרחב ומעניק את האישור להענקת התארים. כל אלו לא היו בכנס.. ולא בכדי. גישת היד הנעלמה ונסיגתה של המדינה הייתה ועודנה דומיננטית, כנראה לא רק במערכת הכלכלית אלא גם במערכות להשכלה גבוה.

כמובן שיש תובנות ומחשבות רבות להמשך, אך לעת עתה נראה לי כי אלו יספקוני כדי לחלוק עמכם את המחשבות המרכזיות שנותרו עמי לאחר הכנס. אנו במכון לאחריות תאגידית מאמינים כי יש להעמיק את מערכי ההכשרה האקדמיים בתחום ופועלים לעשות כן במסגרת הפרויקט שלנו "אקדמיה באחריות". בזהדמנות זו אנו שמחים לבשר כי במסגרת התואר הראשון למנהל עסקים באנגלית אשר יפתח בשנה הבאה במרכז האקדמי יתקיים פרקטיקום מסכם שכולו יסוב סביב ה SDGs.

נשמח לסייע ולשתף פעולה עם כל מוסד המבקש לעשות כך גם הוא.

שלכם,

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

בואו לשמוע את ראשי משרד הבריאות, מנהלים ומומחים נוספים מציגים את האתגר לשמירת בריאות ותזונת העובד במקום העבודה – יום שלישי 9.5

שלום רב לחברי המכון לאחריות תאגידית,

שבוע הבא ביום שלישי ה 9.5 (בין השעות 09:00 ל 16:00), אנו יוצאים לדרך עם פרויקט המכון לקידום אחריות בריאותית של מעסיקים – CHR בהובלתה של יוליה גורליק. במפגש ישאו דברים:

ד"ר אלי רוזנברג- מנהל המחלקה לבריאות העובד וממונה ארצי ליוזמה 'עתיד בריא 2020', משרד הבריאות: קידום בריאות העובד

לירי פינדלינג אנדי– מנהלת התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, משרד הבריאות: הצגת הפרויקט אפשריבריא בעבודה / האתגרים לקידום התפיסה של אחריות בריאותית של מעסיקים

פרופ' אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור, אוניברסיטה העברית והדסה ירושלים "הצגת דרכים פרקטיות שבהן ניתן לשפר את אורח חייהם של עובדים"

שלומית ניר טור, משרד התרבות והספורט: "כל דקה נחשבת" שילוב פעילות גופנית בחיי היום יום – הצגת תוצאות סקר לאומי

פאנל מסכם בהובלת יוזמת "מיטלס מאנדיי"– בנושא תזונה בריאה במקומות עבודה

בהנחיית: מיקי חיימוביץ

בהשתתפות: סיגל חנניה, מנהלת מתקן, סיסקו ירושלים ; אלי נוף, מנהל אתר, הנהלת טבע; ליהי יפה, תזונאית מערכות הסעדה, בית חולים וולפסון

במסגרת הפרויקט ניסחנו מסגרת דיווח לתאגידים המבקשים לנהל באופן מסודר את השפעתם הבריאותית והתזונתית על עובדיהם. המסמך פתוח כעת להערותיכם ואנו נשמח לקבל כל משוב לכתוב. הקישור למסמך המלא מצוי בעמוד האינטרנט של הפרויקט – http://www.csri.org.il/?page_id=1979.

לעיון בלוח הזמנים המלא – http://www.csri.org.il/?page_id=2064 .

לטופס הרישום

ברצוני להזכיר כי יומיים לאחר מכך, ביום חמישי ה 11.5 אנו נשיק פרויקט חדש במכון "תיירות באחריות" בהובלתה של ויטה אליאסון. ההשקה תהיה במסגרת מפגש 'שולחן עגול' בו יוצג התקן לתיירות בת קיימא אשר מנוהל ע"י המועצה העולמית לתיירות מקיימת – GSTC ואשר מותאם בימים אלו ע"י ויטה לסקטור התיירות הישראלי. המפגש יתקיים בין השעות 10:00 ל 11:30 ויתקיים אצלנו במכללה. יש לאשר השתתפות בשליחת מייל ל – vita85@gmail.com

המכון לאחריות תאגידית מחזק ביום זה, ערב יום הזיכרון, את ידי משפחות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ומאחל יום עצמאות שמח לכל בית ישראל.

המשך עדכונים כמו תמיד בעמוד בפייסבוק שלנו – https://www.facebook.com/TheCorporateSocialResponsibilityInstitute/

שלכם בברכה,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

עדכון פעילות המכון לאחריות תאגידית – מרץ 2017

עדכון פעילות; מרץ 2017 – המכון לאחריות תאגידית

שלום רב,

מגוון הפעילויות שלנו במכון לאחריות תאגידית הולך ומתרחב וכך גם אופקי שיתופי הפעולה והעשייה הציבורית. אנו מקווים כי מכלול פעילות רחב זה יוביל להעמקת הידע וההכרה אודות אחריותם החברתית של תאגידים בישראל. אנו שמחים לשתף אתכם בעדכון מסודר אודות פעילויות אלו ומקווים כי תמצאו בלפחות אחת מהן עניין משותף ורצון למעורבות. אנו, כמו תמיד נשמח לכל הצעה ורעיון לשיתוף פעולה!

התחרות הישראלית לדיווחי קיימות – מתווה להערות הציבור

כפי שהתחייבנו בכנס השנתי קודם שלנו, אנו גאים לחשוף בפניכם את לוגו התחרות ולהציג את מתווה הניקוד המוצע. מתווה זה פתוח כעת לעיון והערות הציבור בקישור זה.

"מגוון ביולוגי זה העסק שלנו" הכנס השנתי 23.3

ביום חמישי הבא ה 23.3 נקיים את הכנס השנתי של הפרויקט "מגוון ביולוגי זה העסק של כולנו" בהובלת החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים. שמחנו השנה לקחת חלק בארגון הכנס ולשתף פעולה עם החברה בגיבוש מתווה דיווח לתאגידים. זהו המתווה המפורט הראשון בעולם אשר מציג באופן ברור את דרישות הדיווח מתאגידים המשפיעים בפעילותם על המגוון הביולוגי הכה ייחודי של ארצנו. ניתן לעיין בלוח הזמנים המלא של הכנס (וגם להירשם אליו ואל אחת הסדנאות הנלוות) בקישור זה.

ועידת ישראל הראשונה לבריאות ותזונה במקום העבודה – שימו לב שהתאריך שונה ל 9.5

בימים אנו פועלים במרץ על מנת לגבש את תכני הועידה ולהציג לבאים את התכנים הרלונטיים ביותר לתחום. פרטים מלאים בהמשך.. נשמח אם תקדימו ותשריינו מועד זה ביומנכם. ניתן כבר להירשם לועידה. כל הפרטים אודות התחום וטופס ההרשמה בקישור זה.

אקדמיה באחריות – לקידום לימודי האחריות התאגידית והקיימות בבתי הספר למנהל עסקים בישראל

אקדמיה באחריות היא פרויקט חדש אשר הושק החודש במכון. במסגרת הפרויקט אנו פועלים לקידום לימודי התחום בבתי הספר למנהל עסקים בישראל. השקת הפעילות הייתה בחשיפת סקירה רחבה שבצענו אודות מצב לימודי התחום נכון להיום. ממצאי הסקירה ומידע נוסף אודות הפעילות מצויים בקישור זה. אנו נערכים כעת להמשך פעילות ומחפשים שותפים תאגידיים אשר מאמינים כמונו כי דור הבא של המנהלים הוא הדרך המרכזית ליצר את השינוי המיוחל. אנו גם פועלים בזירה העולמית בתחום ומקווים להביא בקרוב לישראל בשורה חשובה בהנגשת מתודלוגיה עולמית מובילה. פרטים בהמשך…

המהלך לקידום שימוע צבורי לראשי תאגידים בכנסת

במהלך החודש שעבר קיימנו 'שולחן עגול' לדיון אודות טיעונים בעד וכנגד החל חובת שימוע לראשי תאגידים במסגרת דיוני הכנסת. בעקבות דיון זה החלטנו, עם הבנה למורכבות העניין, לקדם את עקרו של המהמלך וגבשנו בעזרתם של עו"ד יזהר רגב וד"ר עופר סיטבון הצעת חוק רלוונטית. הצעת החוק נשלחה ללשכת יו"ר הכנסת ואנו ממתינים לתוגבתו. כל הפרטים, נייר העמדה המלא והצעת החוק מצויים בקישור זה. בהקשר זה נוכל לעדכן גם כי פנינו למנכ"ל הבורסה הישראלית לניירות ערך מר איתי בן-זאב לבחינת הצטרפותה ליוזמה העולמית לבורסות בנות קיימא. לצערנו נענינו בשלילה. אנו כמובן נמשיך בפעילות ובלחץ… ניתן לעיין בפנייתנו ובמכתב התשובה שקבלנו בקישור זה.

מקבץ טכנולוגיות לקידום אחריות תאגידית

אנו ממשיכים בגיוס חברות הזנק לעמוד האינטרנט שלנו המציג טכנולוגיות לקידום וסיוע במימוש אחריותם החברתית של תאגידים.

באם הנכם מכירים כאלו – אנא שלחו להם את הקישור זה ובקשו שיצרו איתנו קשר.

בקרוב – מפגש חשיפה!

שמרו את התאריך – 11.5 דיון ראשון על אתגרי קידום תיירות אחראית ובת קיימא בישראל. אצלנו במכון בין השעות 10:00 ל 12:00. פרטים מלאים בהמשך.

לסיום, בשבוע שעבר התקיים בכנסת דיון ראשון אודות אחריות תאגידית, השקעה אחראית ומיזמים חברתיים. שלוש סוגיות חשובות המתקשרות כולם לאותו עולם התוכן אותו אנו מקדמים ללא לאות. הנכם מוזמנים לצפות בדבריו של ראש המכון, מר ליעד אורתר בכינוס חשוב זה. קישור לסרטון.

כרגיל – אנו נמשיך לשתף באופן שוטף בעמוד הפייסבוק של המכון ובאתר האינטרנט שלנו.

מצפים לראותכם איתנו…

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

liad.ortar@gmail.com

דברי ראש המכון בדיון הכנסת בנושא אחריות תאגידית והשקעות אחראיות

דברי ראש המכון לאחריות תאגידית, מר ליעד אורתר

בדיון מיוחד אשר נערך בכנסת בנושא אחריות תאגידית והשקעה אחראית

יום שלישי, 7.3.2017

מכובדי חברי הכנסת, בני שיח נכבדים, גבירותי ורבותי,

ברצוני לפתוח את דברי ולהודות לחברי הכנסת בירן, כהן-פארן ופולקמן על כינוס דיון מיוחד זה בנושא השקעות אחראיות חברתית וסביבתית. כמי שעוסק בתחום כבר למעלה מעשור אינני רואה זאת כמובן מאליו שמחוקקים יוזמים דיון חשוב זה ומקווה שיהיה זה אחד מיני רבים. שמי ליעד אורתר ואני עומד בראש המכון לאחריות תאגידית הפועל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

נכון הוא שעולם התוכן של אחריות חברתית של תאגידים (המכונה בקיצור אחריות תאגידית) נתפס כעולם תוכן המצוי מעל לרף הציות – במרחב הוולונטארי. אך אנו מאמינים כי עולם זה נמצא בדו שיח עם דרישות החוק ואיננו מנותק ממנו. הפעולה הוולונטארית ליישום אחריות חברתית של תאגידים לעיתים נושאת פרי (בייחוד כאשר הדבר מצליח עסקית) אך לעיתים הוולונטאריות אין בה כדי לספק את התשואה החברתית-סביבתית הנדרשת. או אז יש להכניס לפעולה את כלי החקיקה והתקינה ולא להירתע מלעשות כך.

אני מודע היטב לרוח הנושבת מכיוונם של התאגידים כמו גם מכיוונה של הממשלה לטובת הקלה רגולטרית ככל שהדבר אפשרי אך בפועל הרגולציה המדינתית היא המערכת הערכית אשר מסדירה את מערכת החיים של כולנו ומוודאת כי המשאבים מחולקים באופן שווה ככל הניתן וכל אלו אשר קצרה מידם לעזור לעצמם, תבוא המדינה והחברה ותעניק להם את הסיוע המתאים. אנו כבר מודעים היטב למגבלות כוחה של היד הנעלמה ולכן יש לבחון כל שינוי רגולציה אמור בהקשרו החברתי-סביבתי ולא רק התאגידי. ולאחר הקדמה קצרה זו, ברצוני לחבור לנושא הכנס – השקעה אחראית.

כל אחד מאיתנו מבצע מדי יום ביומו השקעות. אנו בוחרים כיצד להשקיע את זמננו, את מרצנו, את היצירתיות שניחנו בה ואת ההון שהצלחנו לצבור בעמל רב או צברנו עבורנו הורינו וסבינו. יש לנו ציפיות יסוד מההון זה – מהקפיטל – ציפיות אלו מבקשות לראות כיצד נוכל להחזיר לעצמנו בעתיד את ההשקעה שהשקענו בהווה. ברור הוא שלטווחי הזמן ישנה חשיבות קריטית בבחינת ההשקעה. אנו יודעים היום היטב כי השקעה בחינוך לגיל הרך היא אולי החשובה ביותר במחזור חיו של אדם והתשואה עליה מניבה רק כעשרים שנה אחרי. על פי כל מדד עסקי הנמדד במחזורים של רבעונים או שנים קלנדריות, השקעה זו בחינוך אינה רווחית.

כך הדבר דומה להשקעה בהפחתת זיהום של מפעל. הפתרון הרווחי ביותר להתמודדות עם זיהום היא השלכתו לסביבה (בייחוד כאשר מקל העונשין אותו מפעילה המדינה הוא חלש ביותר). באופן דומה, יותר יקר לטפל בביוב מאשר להעביר אותו תהליך טיהור. יותר יקר להתקין מסננים בארובות מאשר לפלוט את כל המזהמים לאוויר. אך תהליך תימחור סביבתי זה הוא שקרי, מוטעה ומוטה לטובת המזהמים.

לא כאן המקום או הזמן להיכנס לכל הרציונל של עלויות חיצוניות והצורך ביצירת תהליכי תימחור אמיתיים לשירותים ולמוצרים שאנו צורכים אך כן אדגיש כי השקעה אחראית היא השקעה אשר בראש ובראשונה בוחנת את השפעותיה לטווח הארוך על המכלול הרחב של השחקנים החברתיים והסביבתיים המושפעים ממנה ולא רק על השורה התחתונה של התאגיד העסקי המקדש באופן מובנה את האינטרסים של בעלי המניות. ברצוני לתת לכך הדגמה עכשווית.

כפי שרבים מכם ודאי יודעים מדי שנה נהרגים בישראל עשרות אנשים באתרי בנייה ועוד מאות נפצעים. הרוגים אלו הם לרוב ערבים, שוהים בלתי חוקיים או עובדים זרים ומערכת אכיפת החוק הינה בפועל חסרת אונים לחלוטין מול תופעה קשה זו. אנו במכון לאחריות תאגידית הצטרפנו אל הקואליציה למניעת תאונות בנייה ומנסים כל העת לתקוף סוגיה זו מהזווית הכלכלית תאגידית וזאת מכיוון שחלק לא מבוטל מתאגידי הנדל"ן הם חברות הנסחרות בבורסה והן אמורות ליישם הליכי ממשל תאגידי שקופים וראויים. תאגידים אלו פועלים תחת רגולטור כלכלי של מדינת ישראל שתפקידו לנהל ולמשטר זירה זו. הרגולטור האמור הוא הרשות לניירות ערך.

הנחת העבודה הערכית שלנו הייתה ועודנה שרירה והיא טוענת כי מקרה של מוות באתר בנייה הוא אירוע חמור ביותר ועל כן מחייב דיווח מיידי לבורסה. הסיבה לדיווח המיידי הוא שאנו מניחים כי המשקיע הסביר ירצה להיות מודע לכך אם וכאשר באתר חברה שבמניותיה הוא מחזיק נהרגים אנשים. נכון הוא שמקרים אלו לא משפיעים כלל על היקפי הביקושים וההיצעים של המניות ועל כן על מחירן, ולכן זהו בדיוק היה יכול להיות המקום בו הרגולטור הפיננסי היה יכול להתערב ולהחליט כי חובת דיווח שכזו אכן חלה על התאגידים הנסחרים.

לצערי פנייתנו בנידון לפרופ' האוזר נענתה בשלילה. אני מקווה כי חלון הקשב עודנו פתוח וכי הרשות תבחן שוב כיצד היא יכולה להיות חלק ממהלך ציבורי חשוב זה להפחתת הנפגעים והעלאת המודעות והאחריות התאגידית לנושא.

דוגמא זו ממחישה באופן מובהק את משמעותה האמיתית של השקעה אחראית חברתית-סביבתית. זוהי השקעה אשר מייצרת שכלול של אינטרסים ארוכי הטווח אל תוך שיקולי ההשקעה ולא רק את קידוש שורת הרווח התחתונה קצרת הטווח. אני משוכנע שהדוברים אחרי ימחישו עד כמה ראייה כוללנית זו יכולה להיות לטובת כולם, גם לבעלי המניות.

לסיכום, ברצוני להדגיש כי חובת דיווח ושקיפות חברתית-סביבתית של תאגידים היא אבן יסוד במבנה כולו ולא ניתן לבסס שיקולי השקעה אחראיים מבלי שמידע חברתי-סביבתי וניהולי יהיה שקוף ואחוד בצורתו למקבלי ההחלטות. לאור זאת ולאור התקדמות המגמה בבורסות רבות בעולם פנינו לפני מספר שבועות אל מר איתי בן זאב מנכ"ל הבורסה לניירות ערך כדי שזה יבחן את הצטרפות הבורסה הישראלית אל יוזמת בורסות בנות קיימא בעולם – sustainable stock exchange initiative. גם כאן נענינו בנימוס אך לצערי בפועל בשלילה.

והנה צץ המקום בו עולה ההכרח לחקיקה ראשית דווקא משום שכל שרשרת הרגולציה מחקיקה ראשית ומטה פשוט אינה רואה את הסוגיה באופן מתאים חברתית וסביבתית ואינה מייצגת את האינטרס הציבורי ארוך הטווח. אנו מקווים כי הצעת החוק של ח"כ פארן ואחרים לחובת דיווח לא פיננסי של תאגידים תתקדם במעלה פרוצדורת החקיקה ובכך תצטרף ישראל אל כל מדינות האיחוד האירופי שם כבר עברה דירקטיבה מחייבת לדיווח לא פיננסי של תאגידים.

ברצוני לאחל לכולנו דיון מוצלח ואנו במכון לאחריות תאגידית עומדים לרשות חברי הכנסת והחברים הנכבדים לכל דבר ועניין שיש בו על מנת לקדם עשייה חשובה זו.

כלכליסט 22.2.17: מחצית ממוסדות הלימוד למינהל עסקים לא דורשים קורס בנושא האתיקה

מחצית ממוסדות הלימוד למינהל עסקים לא דורשים קורס בנושא האתיקה

כך נמצא בבדיקה שערך המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר־אילן למשל אפילו לא מציעות קורס בחירה בנושאים הללו בלימודי התואר השני

גיל קליאן20:25 22.02.17

מחצית ממוסדות הלימוד למנהל עסקים לא דורשים מהסטודנטים שלהם ללמוד אחריות תאגידית, כך עולה מבדיקה שביצע המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן.

הבדיקה סקרה את תוכניות הלימודים של תואר ראשון ותואר שני בניהול או מנהל עסקים. בלימודי תואר ראשון נבדקו 21 מוסדות לימוד, ונמצא כי במוסדות כמו הקריה האקדמית אונו או אוניברסיטת אריאל אין כלל קורסים בנושאי אחריות תאגידית או אתיקה בעסקים. בסך הכל נמצא כי בארבעה מוסדות לתואר ראשון אין כלל אפשרות ללמוד על נושאים אלה. בשישה מוסדות, ובהם אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה, נמצאו קורסי בחירה כמו אתיקה בעסקים, צדק חברתי או מוסר ועסקים. ב־11 המוסדות הנותרים, ובהם המכללה למנהל ומכללת תל חי, קיים לפחות קורס חובה אחד בנושאי אחריות תאגידית בתוכנית הלימודים לתואר ראשון.

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית. "יש לספק תשתית הולמת לסטודנטים"

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית. "יש לספק תשתית הולמת לסטודנטים"

תוכניות הלימודים לתואר שני נבדקו ב־19 מוסדות. בארבעה מוסדות, ובהם האוניברסיטה העברית ובר־אילן, לא מלמדים כלל קורסים בנושאי אתיקה ואחריות תאגידית לתואר שני במנהל עסקים. בשישה מוסדות, ובהם הטכניון ואוניברסיטת אריאל, מלמדים קורסי בחירה בנושא. בתשעת המוסדות הנותרים, ובהם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ומכללת ספיר, קיים קורס חובה אחד לפחות בנושאי אחריות תאגידית בתואר שני במנהל עסקים.

גם תוכנית הלימוד של המכון האקדמי למשפט ועסקים רמת גן נכללה בבדיקה, ונמצא כי היא מציעה רק קורס אחד של אתיקה בעסקים, כלומר גם במכללה שבמסגרתה פועל המכון יש מקום לשיפור.

גם אם דוחים את התפיסה שלפיה מוסדות הלימוד אחראים על עיצוב דמותם של מנהלי הכלכלה הישראלית – ועליהם מוטל חלק מהאחריות לפיתוח תפיסות ניהוליות שלוקחות בחשבון דברים אחרים חוץ מהגדלת שורת הרווח הנקי של החברה בכל האמצעים האפשריים, אי אפשר להתעלם מכך שערכים של אחריות תאגידית הפכו לנושאים שגם הרגולטור וגם דעת הקהל כבר לא מתעלמים מהם ודורשים לממשם.

אחריות תאגידית דורשת מהתאגיד למדוד באופן כמותי את ההשפעות החברתיות והסביבתיות שיש לפעילותו ולהעמיד יעדים מספריים לשיפור הפרמטרים הללו. סוגיות הקשורות לאחריות תאגידית הן למשל השכר שהוא משלם לעובדים שלו, מוסר התשלומים לספקים שמספקים לו סחורה, עדש כמה הוא ממחזר פסולת שמיוצרת ממפעליו, האם תרומותיו אכן מסייעות לקדם פתרון חברתי וכדומה.

התזה היא שתאגידים שימדדו את השפעותיהם על החברה והסביבה וישקיעו משאבים בשיפור הפרמטרים הללו, יהיו תאגידים יציבים יותר, אהובים יותר על הציבור, וערוכים יותר למשברים. כפועל יוצא מכך הם גם יצליחו לספק רווח ותשואה טובה יותר לאורך זמן רב יותר לבעלי המניות.

המכון ניסה גם למצוא קורס אחד לפחות שמוקדש כולו לנושאי אחריות תאגידית. במרכז הבינתחומי למשל נאמר כי אמנם אין קורסי חובה המוגדרים ככאלה המוקדשים כולם לנושא האחריות התאגידית, אך נושאי אחריות תאגידית משולבים בקורסי תשתית רבים אחרים בתואר.

הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביבצילום: אוראל כהן

"בזמן לימודיהם הסטודנטים למינהל עסקים סופגים את הידע התאורטי לאורו ינהלו בעתיד. לכן ישנה חשיבות מכרעת לסוג התכנים אותם הם מחויבים ללמוד", אומר ראש המכון ליעד אורתר. "אם מוסדות אקדמיים מזדהים עם התפיסה כי על גופים עסקיים לקחת אחריות גם על השפעותיהם החברתיות, עליהם לספק תשתית ידע הולמת לסטודנטים ולהציג בפניהם את הרעיון כי ביכולתם להשפיע בתחומים רחבים יותר מרווחי העסק. לימוד תחום האחריות התאגידית כחלק מהתואר יכול ליצור שינוי מבפנים, מתוך התאגידים העסקיים עצמם, ולהשפיע על המדיניות החברתית שלהם. לאור ממצאינו ניתן לטעון כי תחום האחריות התאגידית אכן נלמד במסגרות שונות, אך בהיקף מצומצם יחסית לאור התפתחות התחום בעולם ובארץ".

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "בתואר המוסמך נלמד הקורס 'דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית', העוסק בנושאים כגון חובת הגילוי הנאות, איסור בשימוש במידע פנים, תרמיות בניירות ערך ואתיקה מקצועית. היבטים נוספים נלמדים בקורסים רחבים יותר כגון שוק ההון וניהול פיננסי".

מאוניברסיטת בר־אילן נמסר: "פרופ' בני לאוטרבך עומד בראש הקתדרה לממשל תאגידי ע"ש אקרמן. במסגרת הקורס שלו 'בעיות נבחרות במימון', קורס חובה בלימודי תואר שני במנהל עסקים, הוא מקדיש חצי מההרצאות לממשל תאגידי ואחריות תאגידית. השנה, כבכל שנה, נערך הכנס השנתי לממשל תאגידי ורוב הסטודנטים של בית הספר השתתפו בו".

מהמכללה האקדמית אשקלון נמסר: "לא קיים קורס בפני עצמו בנושא כי אנו סבורים שהנושא מקבל תשומת לב מלא בקורסים דיני תאגידים, המשפט העסקי ודיני עסקים".