אחריות תאגידית בעיר הישראלית

 

   
רציונל
בשנים האחרונות עוברים מרחבים עירוניים רבים בישראל שינויים מרחיקי לכת, ההופכים אותם לזירות התגוששות בין אינטרסים פוליטיים, כלכליים וחברתיים שונים. בנוסף לרשויות העירוניות, האחראיות ה"טבעיות" של הזירות, מורגשת היטב טביעת אצבעה של המדינה; זאת לצד השפעתם הגוברת של יזמי תכנון ופיתוח פרטיים והתארגנויות של קהילות מקומיות.
 
קיימת ספרות מחקרית נרחבת בנושא עירוניות הבוחנת את הסוגיה מזוויות רבות. אחת מזוויות המחקר הצוברות תאוצה בתקופה האחרונה היא בחינת ההשלכות האתיות, החברתיות והמשפטיות של מאבקים אלה על דמותה של העיר החדשה ושל החיים המודרניים בעיר. בעיקר אנו מוצאים צורך בהרחבת הבּחינה ביקורתית ביחס לאחריותם של השחקנים התאגידיים. באופן דומה, גם הספרות הדנה באחריות חברתית של תאגידים (Corporate Social Responsibility) לא התמקדה דיה במימד אחריות תאגידים למרחבים עירוניים ופעילותם בהם.
ספר זה (אשר יהווה תוצר עבודה של סדנת מחקר שנתית) מבקש למלא את החלל הנובע מהיעדרו של מחקר המתמקד בסוגיות אלה של אחריות תאגידית במרחב העירוני. מטרת הספר, שייערך כאסופת מאמרים, היא אם כן להוות קורפוס מחקר מגוון, שיתמקד בהיבטים השונים של עירוניות בישראל, ויבחן סוגיות של אחריות תאגידית במרחב העירוני.

מוזמנים להציע הצעות
חוקרות וחוקרים (לרבות דוקטורנטים ובתר-דוקטורנטים) מתחומים כגון תכנון, מדעי המדינה, מדיניות ציבורית, מינהל ציבורי,  אדריכלות, גיאוגרפיה, סוציולוגיה, משפט, מינהל-עסקים, תרבות וסביבה.
 
תמיכה במחקר
המרכז לעירוניות והמכון לאחריות תאגידית יקצו למשתתפים בסדנה מספר מלגות, שיחולקו על פי החלטת הוועדה האקדמית והמארגנים. כן יקבלו החוקרים החזר על הוצאות הנסיעה. לרשות החוקרים שיזדקקו לכך יועמדו חדרי עבודה במרכז לעירוניות בבת-ים.
 
שיטת העבודה
החוקרים שהצעותיהם למאמרים שיאוגדו בספר ישתתפו בסדנת חוקרים מדיסציפלינות מגוונות. הסדנה תפעל במרכז לעירוניות ותרבות ים-תיכונית, בת-ים, ותיפגש בששה מפגשים במהלך 2014. מטרת הסדנה היא לעודד דיון רב-תחומי ומעמיק בסוגיות שונות של העירוניות ותרבות החיים בעיר. עם סיום העבודה במסגרת הסדנה, יעובדו ההצעות על ידי מחבריהן למאמרים אקדמיים, ויפורסמו בספר "אחריות חברתית של תאגידים והעיר", בכפוף לשיפוט אקדמי.
 
סוגיות המתאימות לדיון בספר הן, בין השאר:
·         מהו היחס הראוי בין פרטי וציבורי בהקשר העירוני, ומהו מודל הפעולה הראוי להתנהלותם של השחקנים השונים במרחב העירוני (ובהם העירייה, החברה הכלכלית העירונית, וגופים פרטיים המבצעים תפקידים שבעבר בוצעו על ידי העירייה עצמה)?
·         "עיר הרווחה" הישראלית;
·         מה הם יחסי הכוחות בין הקבוצות השונות הפועלות בעיר, וכיצד ראוי להסדירם? מהם מנגנוני קבלת ההחלטות האופטימאליים בהקשר זה?
·         מהו תפקידם של התאגידים ביצירת מרחבים עירוניים עכשוויים בישראל?
·         באיזה אופן מחלחלת השפה התאגידית לרשויות ציבוריות - מקומיות ואחרות – ומהן    השלכותיו של שיח זה על אופיו של תהליך הייזום, התכנון והפיתוח העירוני?
·         מהן השלכותיהם של התאגידים הגדולים  על חיי היומיום של קהילות שונות?
·         מהם המנגנונים המנהליים, המשפטיים והאחרים העומדים לרשות שחקנים שונים לצורך משמוע ו/או התנגדות להון התאגידי?
·         האם ניתן ורצוי לפתח בהסכמה רב-מגזרית 'קוד אתי', שיסדיר את גזרות אחריותם של השחקנים העירוניים השונים?
 
הגשת הצעות
יש להגיש תקציר הצעת מחקר (עד 600 מילים) בעברית עד לתאריך 1.2.2014, קו"ח של המציע ופרטי המוסד האקדמי אליו הוא קשור. את התקצירים יש לשלוח ל - urbatyam@gmail.com. תשובות יישלחו לחוקרים במהלך חודש פברואר 2014.
 
בתודה,
צוות הפרויקט - אבירמה גולן, ד"ר ניר כהן, ד"ר רונית דוניץ-קידר, ד"ר עופר סיטבון, מוריה שלוי וליעד אורתר.
ראשי ועדת ההיגוי האקדמית – פרופ' ארזה צ'רצ'מן ופרופ' ישי בלנק.