- פרויקט מחקרי -אחריות תאגידים לאורח חיים בריא של עובדיהם במקום העבודה ומחוצה לומשיקים את הפרויקט במפגש 'שולחן עגול': 9.5.2017שולחן עגול לקידום בריאות ותזונה במקומות עבודהעובדים מבלים את מירב שעות היום שלהם במקומות העבודה. מקומות אלו מספקים להם את המזון הדרוש למשך יום העבודה ויש כאלו אשר גם דואגים לפעילות גופנית המותאמת לתצורה פיסית של העבודה שהיא לרובנו ישיבה ממושכת מול צג המחשב.פרויקט מחקרי זה מבקש לבחון האם הדאגה לבריאות העובדים נתפשת כחלק מאימוץ גישת האחריות התאגידית שלהם ומהם המנועים לקידום שינוי ומודעות לנושא.לעיון בהצעת מסגרת הדיווח הישראליתתאגידי היי טק המבקשים להצטרף לפרויקט מוזמנים ליצור קשר עם רכזת הפרויקט, יוליה גורליק - yulia6@gmail.com
קידום אורח חיים בריא במקום העבודה הינו תחום עשייה מתפתח אשר הולך וצובר תשומת לב. כיום, אנו יודעים כי מחלות מודרניות רבות מתפתחות עקב אורח חיים לא בריא ולכן ניתן למנוע אותן על ידי שינוי הרגלי אכילה ופעילות גופנית. בחינת הספרות הקיימת העוסקת בקידום אורח חיים בריא במקום העבודה, מעלה ממצאים המצביעים על עלייה בתפוקת העובדים, וממצאים הנוגעים לשינויים פזיולוגיים והתנהגותיים של העובדים.
פרויקט מחקרי זה, מבקש לבחון את המציאות הישראלית הלוקאלית במשרדי היי טק במרכזי תעשייה המובילים בארץ. הרציונאל בבחירה במשרדי היי-טק בישראל נובעת בשל העובדה כי מדובר בגופים המבקשים להציג מודעות לאחריות תאגידית. על כן, נבקש לבחון האם נעשים צעדים לקידום אורח חיים בריא במקום העבודה, בשוק היי-טק הישראלי? תת שאלות: א. האם קידום אורח חיים בריא נתפס כאחריות תאגידית? ב. במידה ונעשים צעדים לקידום אורח, מהם אותם צעדים? (דגש על מודעות לתזונה בריאה ופעילות גופנית במקום העבודה). ג. האם העובדים מרוצים מהצעדים הנעשים?
שיטת המחקר
נבקש להיכנס למשרדי היי-טק באזורי התעשייה המובילים בארץ ולבחון האם הארגון רואה חשיבות בקידום 2 סוגיות מרכזיות: תזונה בריאה ופעילות גופנית במקום העבודה. נעשה זאת על ידי: א. בחינת התרבות הארגונית בנוגע לסוגיות אלו. ב. בחינת המזון המוצע במהלך שעות העבודה. ג. נבדוק האם ההנהלה מעודדת את העובדים לקיים פעילות גופנית במהלך יום העבודה. ד. נברר מול העובדים האם הם סובלים מתסמינים הנובעים כתוצאה מישיבה ממושכת במהלך שעות היום, ו/או סובלים מתסמינים הקשורים לעודף משקל. הנתונים ישוכלל לכדי מסמך המלצה להרכבת תכנית ייחודית לקידום אורח חיים בריא. קרי, בהתאם לאופי וצרכי הארגון, תוך התחשבות ברצון וצרכי העובדים.
סקירת ספרות: בחינת הספרות העוסקת בהטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה מעלה שני נושאים מרכזיים- תזונה ופעילות גופנית. העיסוק בסוגיות אלו עלה באופנים שונים. למשל, תליית מסרים תזונתיים בחלל העבודה, שליחת מידע בנושא למייל של העובדים, סדנאות ונקיטה בשינויים סביבתיים. התוצאות המשמעותיות ביותר נצפו בארגונים אשר הנחילו תכנית נרחבת הכוללת התערבות בשני תחומים אלו (בניגוד להתמקדות בתחום אחד בלבד), שפעלו במישורים שונים- חינוכי, התנהגותי וארגוני, אשר התחשבו הן בצרכים של הארגון והן בצרכים אינדיבידואליים של העובדים, וארגונים בהם ההנהלה תמכה ולקחה חלק פעיל ביישום התכנית.
עולם המחקר מעלה נקודה חשובה המדגישה כי מקום העבודה מהווה סביבה נוחה להטמעה של הרגלי אורח חיים בריא, וערוץ מרכזי ליצירת קשר עם האוכלוסייה הבוגרת בנושאי בריאות. ההשפעות אשר נצפו מתבטאות בירידה בתדירות היעדרות מהעבודה, ירידה בעזיבת עובדים, שינויים פיזיולוגיים בקרב העובדים (ירידה בלחץ הדם, ירידה במשקל, הפחתה בכאבי צוואר, גב, כתפיים והפחתה בכאבי ראש), שינויים התנהגותיים (בחירה באכילת מזון בריא יותר), שינויים ארגוניים (הנגשת פירות וירקות במקום העבודה העלתה את כמות אכילתם במהלך היום).
נקודה מרכזית שניתן ללמוד מהספרות הקיימת, היא כי עודף משקל והמחלות הנלוות אליו (סוכרת, הפרעה בשומני הדם, לחץ דם גבוה) מהווים גורם מרכזי להיעדרות מהעבודה. מכאן כי, תכנית לקידום אורח חיים בריא במקום העבודה, חושפת את העובד לידע הנוגע לבריאותו, בכך מסייעת ליצירת שינוי התנהגותי אשר מוביל לשיפור במצב הבריאותי. תהליך זה- מוביל באופן ישיר לעלייה בתפוקה של העובד והתפוקה של הארגון. קרי, קיים קשר ישיר בין תחושת הרווחה, האושר והבריאות של העובד, לבין הצלחת הארגון.
הכירו את רכזת הפרויקט, יוליה גורליק
יוליה היא בוגרת תואר שני של בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, באוניברסיטת תל אביב. עבודת מחקרה עסקה בבחינת המניעים לעשייה של אחריות תאגידית בישראל. המחקר התמקד בבחינת הקשר שבין מוניטין ציבורי לוקאלי של תאגיד ישראלי גדול, לבין נקיטה בצעדים של אחריות תאגידית ומצא כי קשר זה אינו מהווה קטליזטור לעשייה של אחריות תאגידית בישראל. המניע המרכזי שנמצא לעשייה בתחום, הוא פעילותם של תאגידים דומים מובילים בחו"ל.
במקצועה עוסקת יוליה בתחום הדרכת כושר מזה כ-10 שנים. ב- 6 השנים האחרונות עוסקת יוליה בהדרכה תנועתית וארגונומיה במקומות עבודה. היא מתמחה בשיעורים המכוונים לאנשים המעבירים את מרבית שעות היום בישיבה, בשיטה המסייעת בהפחתת כאבי גב וצוואר, הגדלת טווחי תנועה במפרקים, העלאת מסת שריר, שיפור היציבה והגמישות. ביבליוגרפיה Bernaards, C. M., Ariëns, G. A., Knol, D. L., & Hildebrandt, V. H. (2007). The effectiveness of a work style intervention and a lifestyle physical activity intervention on the recovery from neck and upper limb symptoms in computer workers. Pain, 132(1), 142-153.
Christensen, J. R., Faber, A., Ekner, D., Overgaard, K., Holtermann, A., & Søgaard, K. (2011). Diet, physical exercise and cognitive behavioral training as a combined workplace based intervention to reduce body weight and increase physical capacity in health care workers-a randomized controlled trial. BMC Public Health, 11(1), 1.
Dawson, J., Dwyer, J. J., Evers, S., & Sheeshka, J. (2006). Eat smart! Workplace cafeteria program evaluation of the nutrition component. Canadian Journal of Dietetic Practice and Research, 67(2), 85-90
Goldgruber, J., & Ahrens, D. (2010). Effectiveness of workplace health promotion and primary prevention interventions: a review. Journal of Public Health, 18(1), 75-88.
Grawitch, M. J., Trares, S., & Kohler, J. M. (2007). Healthy workplace practices and employee outcomes. International Journal of Stress Management, 14(3), 275.
Henrique Bandoni, D., de Moura Bombem, K. C., Lobo Marchioni, D. M., & Constante Jaime, P. (2010). The influence of the availability of fruits and vegetables in the workplace on the consumption of workers. Nutrition & Food Science, 40(1), 20-25.
Jensen, J. D. (2011). Can worksite nutritional interventions improve productivity and firm profitability? A literature review. Perspectives in public health, 131(4), 184-192.
Katcher, H. I., Ferdowsian, H. R., Hoover, V. J., Cohen, J. L., & Barnard, N. D. (2010). A worksite vegan nutrition program is well-accepted and improves health-related quality of life and work productivity. Annals of Nutrition and Metabolism, 56(4), 245-252.
Mills, P. R., Kessler, R. C., Cooper, J., & Sullivan, S. (2007). Impact of a health promotion program on employee health risks and work productivity. American Journal of Health Promotion, 22(1), 45-53.
Sjögren, T., Nissinen, K. J., Järvenpää, S. K., Ojanen, M. T., Vanharanta, H., & Mälkiä, E. A. (2005). Effects of a workplace physical exercise intervention on the intensity of headache and neck and shoulder symptoms and upper extremity muscular strength of office workers: a cluster randomized controlled cross-over trial. Pain, 116(1), 119-128.
Sjögren, T. (2006). Effectiveness of a workplace physical exercise intervention on the functioning, work ability, and subjective well-being of office workers: a cluster randomised controlled cross-over trial with a one-year follow-up. University of Jyväskylä.
Sullivan, P. W., Ghushchyan, V., & Ben‐Joseph, R. H. (2008). The effect of obesity and cardiometabolic risk factors on expenditures and productivity in the United States. Obesity, 16(9), 2155-2162.
Wilson, P., Carr, J., & Fairbairn, P. (2001). Healthy employees are good for business: a successful workplace health promotion program in the Ottawa-Carleton region is based on a productive partnership between employers and public health nurses. The Canadian Nurse, 97.1, 25.
|
