ניהול עסקים – באחריות! רשמים מכנס PRiME, ניו יורק

יעדי הקיימות של האו"ם בדרך לבתי הספר למנהל עסקים

סיכום, מחשבות ותובנות בעקבות השתתפותי בכנס לציון עשור להקמת PRME, ניו יורק, יולי 2017

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

מטה האו"ם שוכן על גדת נהר ההדסון. מאחוריו שוכנת עיר המגדלים של רובע מנהטן של ניו יורק ולפניו, מעבר לנהר העצום, עיר המגדלים של לונג איילנד. מגדלים, מגדלים ועוד מגדלים, מאופק עד אופק בגריד אינסופי של עיר.  הגעתי לתפוח הגדול באמצע יולי בשיאו של גל חום רציני, מהקיצוניים ביותר שידעה העיר. טסתי חצי עולם מהחום והלחות של ת"א רק כדי לנחות היישר לחום וללחות של ניו יורק. זהו ביקור השני בחיי בארה"ב. לפני יותר מעשור בקרתי בוושינגטון עירו של דוד המלך. אינני מהששים לנדוד מעבר לאוקיינוס ותמיד אעדיף עיר אירופית מנומנת על פני כרך אמריקאי סואן. מטרת הנסיעה הייתה בעקבות הזמנה שקבלתי להשתתף בכנס המציין עשור להקמת ארגון ה PRiME ובשמו המלא – Principles for Responsible Management Education.

בנקודה זו ברצוני להודות לשני גורמים מרכזיים שאלמלא עזרתם השתתפותי בכנס לא הייתה יכולה להתקיים. ראשית, למשרד החוץ הישראלי ולגב' ליביה לינק-רביב מהמחלקה לארגונים בינלאומיים אשר תמכו בנסיעתי ולמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בראשותו של פרופ' משה כהן-אליה אשר התגייסו גם הם לטובת הנסיעה. משרד החוץ הישראלי הוא זה אשר אמון על קידום יעדי הקיימות של האו"ם בישראל ועל כן החשיבות שהוא מוצא בקידום המודעות לנושא באקדמיה הישראלית. 

וחזרה לעניינו, ה PRME הינו יוזמה של ארגון ה Global Compact (להלן: GC). ארגון ה GC הוא הזרוע של האו"ם אשר מכילה בתוכה את נציגי המגזר העסקי. האו"ם הוא הרי ארגון של מדינות וכדי להעניק ייצוג הולם לתאגידים בתהליכי ההדברות וגיבוש האמנות וההסכמים העולמיים הוקם ה GC אשר מקדם 10 עקרונות מפתח בקיימות ואחריות תאגידית. 

כאמור, לפני כעשור הוקם PRiME מתוך כוונה להטמיע את עקרונות ה GC אל תוך מערכי הלימוד של בתי הספר למנהל עסקים בעולם. נהיר לכל הוא שלבתי ספר אלו תפקיד מכריע לא רק בהכשרת דור העתיד של המנהלים אלא גם בבניית השלד הערכי של המערכת הכלכלית כולה. אנו עד היום מודעים ומשיימים את העקרונות השוק החופשי אשר נוסדו בבית הספר למנהל עסקים בשיקגו, משכנו של הכהן הגדול של השוק החופשי פרופ' מילטון פרידמן ואחרים. כנס זה ציין עשור להקמת היוזמה וכיום חברים בה מעל ל 660 בתי ספר למנהל עסקים הפזורים על פני 83 מדינות. הכנס עצמו נערך בפקולטה למשפטים של אוני' פורדהאם ובמטה האו"ם והשתתפו בו כ 300 נציגים בכירים של מוסדות אקדמיים מכל העולם. אני הייתי הנציג היחיד מישראל. כבוד!

לפני שאגע בתובנות מדיוני הכנס קיימת חשיבות גדולה בהצגת יעדי הקיימות של האו"ם, אלו אשר מכונים – SDGs. בספטמבר 2015 קבלה העצרת הכללית של האו"ם מסמך מכונן חשוב ביותר אשר מציב בפני האנושות 17 יעדי על לקיימות. לכל אחד מהיעדים ישנו פירוט של מטרות ממוקדות, יחד כ 149 מטרות. יעדים אלו החליפו את יעדי המילניום והם אלו אשר מהווים היום את הבסיס לתכניות הפעולה של סוכניות האו"ם השונות. כל אחת מהמדינות צריכה להטמיע את העקרונות במסגרת הפעילות המדינתית שלהם ולדווח על כך לאו"ם במסגרת הדיונים השנתיים אודות ההתקמות לעמידה ביעדים. יוצא היום כי כל דיון המתקיים באו"ם וכל יוזמה הקשורה אליו מחויבת להתייחס ל SGDs כאסמכתא המרכזית לפעילותה, וכך היה גם בכנס ה PRME. 

כעת ניתן לעבור להציג מספר תובנות מרכזיות מדיוני הכנס:

  • בתי הספר למנהל עסקים במאמץ לשמור על הלגיטימיות – אחת התובנות העקיפות (לא כזו אשר עלתה באופן ישיר בדיונים) המרכזיות שעלו בי במהלך הכנס הייתה שנדמה כי בתי ספר רבים זקוקים להתחברות לנושא יעדי הקיימות של האו"ם על מנת לעגן ולגונן על "הרישיון החברתי שלהם לעבוד". לאלו העוסקים בתחום מונח זה מוכר וידוע ומקורו בתאוריית הליגיטימציה. לא כאן המקום להרחיב על כך, רק אציין כי תאוריה זו טוענת כי בין התאגיד לבין לקוחותיו ויתר מחזיקי העניין שלו מתקיים מעין רישיון חברתי לפעולה וכאשר חורד התאגיד מגבולות הרישיון אזי נפגעת פעילותו. נדמה כי בתי הספר למנהל עסקים תרים אחרים שדרה ערכית משלימה לשדרה הקפיטליסטית שהיא עדיין הדומיננטית ביותר במערך ההכשרה האקדמי שלהם.
  • קורסי קיימות ואחריות תאגידית מוגדרים עדיין כ'שקי אוכף' – אחד הדימויים היפים אשר עלו בכנס הוא 'שקי אוכף'-מטאפורה אמריקאית למדי. מטאפורה זו מציגה את קורסי הקיימות כמעין נספח לקוריקולומים של בתי הספר, נספח אשר ניתן בקלות להעמיסו על גבי הסוס האקדמי אך באותה הקלות ניתן גם להסירו. הקריאה המרכזית אשר עלתה מגורמים אקדמיים בכירים היא שיש ליצר מסגרות אקדמיות כוללות, תארים שניים בעיקר שהם כולם מוקדשים לנושא הניהול האחראי. אין הכוונה לוותר על יתר סוגיות הליבה במנהל עסקים אלא להוסיף לכל אחד ואחד מהם את האספקטים של הקיימות והניהול האחראי. כמה נשיאים ודיקני מוסדות עמדו בפני המליאה והתחייבו לכך. 
  • מעורבות מחזיקי עניין כמוטיב אקדמי – כידוע לעוסקים בתחום האחריות התאגידית, זוגיית מחזיקי העניין היא מרכזית ביותר. מעניין היה לראות כיצד תובנה מרכזית זו מחלחלת אל כיתות הלימוד ובתי ספר רבים מלמדים את תלמידים לזהות את מחזיקי העניין של הסוגיה הנלמדת וגם ליזום ולנהל תהליכי דיאלוג ומעורבות. הסטודנטים נחשפים באמצעות כך למורכבות החברתית של הסוגיות הניהוליות הנלמדות.  
  • "היד הנעלמה" של בתי הספר למנהל עסקים – התובנה האחרונה בה אבקש לשתף אתכם גם היא תובנה עקיפה. השיח אשר התנהל בכנס היה בעיקרו שיח של מוסדות אקדמיים ונציגי תאגידים. אחת הדוגמות המעניינות (ויש שיגידו ציניות) היא השתתפותה של נציגת סימנס העולמית אשר אחראית על התוכניות למניעת שחיתות. סימנס התחייבה במסגרת ההסדרים המשפטיים שנכפו עליה בעקבות התפוצצות פרשות השחיתות השונות, לממן תוכניות אקדמיות למניעת שחיתות. מדובר על היקפי מימון של עשרות מיליוני דולרים, סכומי עתק לכל הדעות. לא היה בכנס (בכל אופן, לא במסגרת הדוברים הרשמיים) אף נציג של גורם מדינתי זה או אחר. מערכות להשכלה גבוהה הם חלק ממערכת אקדמית מדינתית. נכון הוא שיש הקפדה גדולה על חופש אקדמי אך בסופו של יום ישנו רגולטור אשר מנחה לגבי מערך התכנים הרחב ומעניק את האישור להענקת התארים. כל אלו לא היו בכנס.. ולא בכדי. גישת היד הנעלמה ונסיגתה של המדינה הייתה ועודנה דומיננטית, כנראה לא רק במערכת הכלכלית אלא גם במערכות להשכלה גבוה.

כמובן שיש תובנות ומחשבות רבות להמשך, אך לעת עתה נראה לי כי אלו יספקוני כדי לחלוק עמכם את המחשבות המרכזיות שנותרו עמי לאחר הכנס. אנו במכון לאחריות תאגידית מאמינים כי יש להעמיק את מערכי ההכשרה האקדמיים בתחום ופועלים לעשות כן במסגרת הפרויקט שלנו "אקדמיה באחריות". בזהדמנות זו אנו שמחים לבשר כי במסגרת התואר הראשון למנהל עסקים באנגלית אשר יפתח בשנה הבאה במרכז האקדמי יתקיים פרקטיקום מסכם שכולו יסוב סביב ה SDGs. 

נשמח לסייע ולשתף פעולה עם כל מוסד המבקש לעשות כך גם הוא.

שלכם,

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית