המכון לאחריות תאגידית בפנייה ליו"ר הכנסת - החל את חובת השימוע לגורמים שאינם שלטוניים בתוך רפורמת החקיקה

רמת גן, 13.2.2017. בעקבות דיון ציבורי אשר התקיים במכון לאחריות תאגידית ביום חמישי ה 9.2.2017 בה הוצג נייר העמדה המלא החליט ראש המכון, מר ליעד אורתר, להתקדם עם היוזמה ולהציע ליו"ר הכנסת לאמץ תיקון חקיקה (הצעת תיקון חוק יסוד הכנסת) אשר תעגן חובת הגעה לשימוע לארגונים לא שלטוניים. 

הסנקציה המוצעת בחוק - תאגיד אשר לא ישלח את נושא המשרה מטעמו תשלל ממנו הזכות להיות מיוצג ע"י שדלן

הצעת חוק זו מבקשת לבסס הליך פרלמנטרי לקיומו של שימוע פומבי, או פומבי למחצה, בוועדות הכנסת לגורמים שאינם שלטוניים באשר לפעילותם המשפיעה על עניינים הנוגעים לציבור. בשימוע פומבי הכוונה היא לאפשרות שוועדה של הכנסת תוכל לזמן אליה גורם לא שלטוני (הכוונה בעיקר לתאגידים או גורמים שאינם שלטוניים העוסקים בעניינים בעלי זיקה מובהקת לאינטרס הציבור) ולחייב אותו לענות על שאלות הנוגעות לפעילותם ולהשפעתה על הציבור.

המצב הנוכחי באשר לקיומה של חובה לספק מידע לחברי הכנסת או לוועדותיה אפשר ללמוד משני מקורות מרכזיים: (א) חוק יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת . ב) הסדר ספציפי לגבי ועדות משנה של הכנסת אשר נקבע בסעיף 5 לחוק הכנסת, העוסק באפשרות לקיים דיונים חסויים בוועדת משנה.עיקר הכוח של וועדות הינו בזימון נושאי משרה במשרות ציבוריות ואינו בר-כוח אכיפה בזימונים לגורם שהינו פרטי. הוועדה היחידה לה נקבעה בחוק סמכות ממשית לכפות הופעה של מוזמנים היא הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, וזאת באמצעות קנס. לפיכך, מנהלי תאגידים לעיתים מסרבים להופיע או למסור את המידע במלואו. 

ברצננו להודות לעו"ד יזהר רגב על הליווי והסיוע המקצועי בניסוח הצעת החוק. לעו"ד ד"ר עופר סיטבון, ראש הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ולמר שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת על הערותיהם הבונות להצעה.  

המכתב ליו"ר הכנסת

לפרטים נוספים:

ליעד אורתר liad.ortar@gmail.com 

להלן הצעת החוק המלאה (גרסא 2):

הצעת תיקון חוק יסוד הכנסת (זימון בעל שליטה ונושא משרה בתאגיד לוועדה)

21(ד)

(1) הגדרות:

"בעל שליטה" – כמשמעותו בחוק החברות, התשנ"ט-1999

"נושא משרה בתאגיד" – כמשמעותו בחוק החברות, התשנ"ט-1999

"מחזור הכנסות" – המחזור השנתי המדווח למנהל מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 או בדוח תקופתי כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

"בית המשפט" – בית המשפט לעניינים מנהליים, כמשמעותו בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.

"היועץ המשפטי" – היועץ המשפטי של הכנסת, כמשמעו בסעיף 17 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994.

"תאגיד משמעותי" – תאגיד הפועל למטרת רווח, שמחזור ההכנסות שלו עולה על 15 מיליון שקלים.

(2)  מבלי לסייג את האמור בסעיף קטן (ב), יושב ראש של ועדה, על דעת היועץ המשפטי, רשאי להורות לכל בלי שליטה או נושא משרה של תאגיד משמעותי (להלן: "נושא המשרה") להופיע בפני הועדה ולהשיב על שאלותיה.

(3)  בעל השליטה או נושא המשרה רשאי לבקש מיושב ראש הועדה כי עובד אחר של התאגיד יופיע במקומו וכן הוא רשאי לבקש שיפוי כספי בגין הופעתו בפני הועדה.

(4)  בעל השליטה או נושא המשרה רשאי להגיש ליועץ המשפטי בקשה לפטור אותו מהופעה בפני הועדה בטענה שהבקשה הוגשה ממניעים זרים, או שהוא יידרש למסור סודות מסחריים בפני הועדה או שהוא יידרש למסור ראיה מפלילה, כמשמעה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. על החלטת היועץ המשפטי ניתן להגיש עתירה מנהלית בפני בית המשפט.

(5)  סירב בעל השליטה או נושא משרה להופיע בפני הועדה או נדחתה בקשתו לפטור אותו מהופעה בפניה כאמור בסעיף (4), יפוג לאלתר ההיתר ותאסר כניסתו למשכן הכנסת של כל שדלן, כמשמעו בסעיף 65 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, המייצג, בין במישרין ובין בעקיפין, את התאגיד או חברת אם או חברה קשורה שלו, כמשמעו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; פעילותו של שדלן כדי להניא חבר ועדה או יושב ראש ועדה מלחייב את בעל השליטה או נושא המשרה להופיע בפניה תחשב פעילות אסורה כמשמעה בסעיף 69(א) לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994.

(6) סדרי ההליכים האמורים בסעיפים (2), (3) ו-(4) יקבעו בתקנון.

21(ה) מבלי לסייג את האמור בסעיף קטן (ד), יראו את המילה "הועדה" בסעיף 18א לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] כמתייחסת לכל ועדה קבועה של הכנסת, כמשמעה בסעיף קטן (א).