ארכיון הקטגוריה: פעילויות

"Alice Korngold's Israeli Sustainability Tour, launch of "The Sustainability Code

A-BETTER-WORLD-INC

 

We, at CSRI, are very happy and thrilled to facilitate Alice Korngold's Israeli Sustainability Tour, June 14-15. During this special series of events we will launch The Sustainability Code, a leading sustainability methodology for business.

Please follow this link for registration

Tuesday – 14/6

09:00-11:00 @ the Council for a Beautiful Israel (TLV)

Meeting with Israeli NGOs

Alice Korngold – "The challenges for NGOs of accepting business managerial involvement"

 

14:00-15:30 @ Intel (Petah-Tikva)

Meeting with business executives

Alice Korngold- "The right way to intervene, how can and should business managers help NGOs address their organizational challenges"

לוגו

16:30-19:00 launch event: "The Sustainability Code" in Hebrew @ Goldfarb Seligman (Tel Aviv)

Greetings-

  • Prof. Moshe Cohen Eliya, President, the College of Law & Business
  • Tanja Hutt, Head of the Economic and Commercial Department. The German Embassy Tel Aviv
  • Adv. Idit Reiter, Partner and Head of Environmental and sustainability Department, Goldfarb Seligman

Speakers

  • Liad Ortar, Manager of the Corporate Social Responsibility Institute (CSRI) – Presenting the Hebrew translation of "the Sustainability Code"
  • Alice Korngold – "Sustainability Challenges for the global business sector-confronting transparency, accountability and trust in the age of data availability and social networks"

 

Wednesday 15/6

17:00-19:00 @ Ben-Gurion University of the Negev

Sustainability Master Class – (Building 15, room 300)

Alice Korngold- Why should management students even care about Sustainability?

 Please follow this link for registration

(participation will be possible only after receiving confirmation)

For further information: Liad Ortar, liad.ortar@gmail.com 
ההשתתפות בכל אחד מהאירועים מותנית בקבלת אישור מוקדם!

Our partners in organizing the tour:

intel-logo.preview  logo cbi 2016 hebrew color  logo  GOLDFARB_NEW LOGO_ENGlogo (1)  zionut (1)  Ben-Gurion_University_of_the_Negev.svg

הכנס השנתי ליזמות חברתית-סביבתית

111

יתקיים ביום חמישי ה 26.5 במרכז האקדמי למשפט ולעסקים (רחוב בן גוריון 26 ברמת גן) באולם הכנסים בקומה 5. 

למידע נוסף – liad.ortar@gmail.com 

למעבר לאתר הרישום

לוח זמנים לכנס

09:00-09:20 ברכות

פרופ' יורם מיתקי, דיקן הפקולטה למנהל עסקים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

 

09:20-09:40 ליעד אורתר, ראש EcoHub 

דברי פתיחה וסיכום פעילות השנה ב EcoHub : האתגר שבניהול חממה יזמית / סביבתית / סטודנטיאלית

 

09:40-10:00 עו"ד איל עופר – יועץ משפטי ומנהל הפעילות EcoHub 

שיקולים עסקיים ומשפטיים בבחירת צורת ההתאגדות של עסקים חברתיים

 

10:00-10:30 הצגת פרויקט EcoHub– חיוג חוזר – מיזם סביבתי לשימוש חוזר בטלפונים ניידים

ההבחנה שבין קשיים טכנולוגיים לקשיים משפטיים שהפעלת מיזם חברתי-סביבתי

אורי איתן, מנהל הפרויקט – מל"י

גל איכר ועידו הבדלה – סטודנטים שנה ג', פעילים בחממת EcoHub

 

10:30-10:45 – הצגת פרויקט EcoHub – פרויקט 'יש מאין' (חוה שיקומית אקולוגית לנוער נושר) מנהלל

בניית מערך חוזי / "תוכנת הפעלה" משפטית להקמת מיזם חברתי-סביבתי

נטע קאופמן, סטודנטית שנה ג', פעילה בחממה  

 

10:45-11:00 הצגת מיזם ירוק – פרויקט אריאל- גינון טיפולי לילדים ונוער בסיכון

על האתגר שבהקמת וניהול מיזם חברתי-סביבתי

רומי קנטי, מנהלת החממה ליזמות חברתית-עסקית, המכללה האקדמית ת"א-יפו

11:00-11:30 הפסקת קפה

11:30-11:50 הצגת פרויקט EcoHub– שבו"ס (תחבורה ציבורית קואופרטיבית בירושלים)

אספקטים של מיסוי, גיוס כספים והכרה בתרומה לקואופרטיבים ועמותות

אסף שושנה, סטודנט שנה ג' משפטים, פעיל בחממת EcoHub

 

11:50-12:05 הצגת מיזם ירוק – שימוש בחיתולים רב פעמיים

דגנית מקא-קראוז, מייסדת ומנכ"לית Baby Kuala

 

12:05-12:30 הצגת פרויקט EcoHub  – לקראת התרחבות המיזמים הסביבתיים במרחב העירוני

הצגת הלאקונה המשפטית שבקביעת זיקת ההנאה מתנובת עצים במרחב העירוני

ברק סויסה – סטודנט למשפטים שנה ג' ופעיל בחממת EcoHub

 

12:30-12:50 הצגת פרויקט EcoHub  

ניתוח שוק: מקורות מימון למיזמים חברתיים-סביבתיים

דקלה חסידים, יוסף אלפונטה, סטודנטים שנה ג', מנהל עסקים – פעילים בחממת EcoHub

 

12:30-13:00 רינת גרשפלד, מומחית לשכנוע ומרצה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

נטוורקינג אפקטיבי ליזמים

 

13:00-13:30 הרצאת הנעילה – אסנת אלי-וייס, יועצת לשיווק חברתי

שיווק רשתי ליזמים חברתיים-סביבתיים בתחילת דרכם

 

13:30 ארוחת צהריים לבאי הכנס

 

עדכון פעילות – אפריל 2016

update

שלום רב לכל חברי המכון,

אנו שמחים להביא אליכם את עדכון הפעילות שלנו לחודש אפריל. אנא שימו לב לכנסים שלנו החודש ובראשם – הכנס לשקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל (14.4) והשולחן העגול בנושא אחריות חברתית בשטחים (ה)כבושים (7.4). פרטים מלאים על כל האירועים בסוף עדכון זה. וכעת ל… עוד כותרות:

מתווה הגז

חודש מרץ הסתיים בקול תרועה גדולה עם פסיקת הבג"צ בנושא מתווה הגז. הנכם מוזמנים לקרוא שני מאמרי דעה בנושא שנכתבו ע"י אנשי המכון ופורסמו באתר העוקץ: מאמרו של  מנהל המכון, ליעד אורתר – מתווה הגז: ניצחון מאבק הגז בבג״ץ: יום של ניצחון לעם ולשיטה ומאמרו של ד"ר עופר סיטבון – 4 הערות על פסיקת בג״ץ. ברכות שלוחות לעו"ד אפי מיכאלי על הובלת המהלך בבג"צ ולכל יתר המעורבים. הנכם מוזמנים לקרוא את תקציר פסק הדין בקישור זה

הדריקטיבה האירופית לדיווח לא פיננסי

כידוע לכם, אנו עוקבים מקרוב אחרי התקדמות הליכי החקיקה האירופיים לאשרור הדרקטיבה לדיווח לא פיננסי של תאגידים. נכון להיום כל המדינות החברות באיחוד האירופי מנהלות מהלכי חקיקה לעיגון הדרקטיבה בחוקים המדינתיים. זהו מהלך "שובר שיוויון" בכל האמור לדיווח חברתי-סביבתי של תאגידים היחול על 6,000 התאגידים הגדולים באירופה. הנכם מוזמנים לקרוא ראיון קצר עם ליעד אורתר בנושא – חקיקה חדשה מחייבת פרסום דו"ח אחריות תאגידית באירופה. מה בישראל? . בקרוב – אירוע משותף של המכון לאחריות תאגידית ומכון היצוא לעדכון היצואנים הישראלים על משמעות דרישות הדיווח האירופיות ליצואן הישראלי. נמשיך לעדכן. 
 

קול קורא לשיתוף פעולה – הקוד הגרמני לקיימות

המכון לאחריות תאגידית סיכם על שיתוף פעולה עם המועצה הגרמנית לפיתוח בר-קיימא למהלך התרגום והצגת הקוד הגרמני לקיימות בישראל. אנו מצויים אלו בשלבים הראשונים של היערכות להשקה ויוצאים בזאת בקריאה פומבית לכל גורם, ארגון או חברה המבקשים להיות מעורבים ושותפים בתהליך. כל שת"פ יתקבל בשמחה. 

לסיכום, אנו ממשיכים לארח כותבים אורחים אצלנו באתר ושמחים על תרומתו הממשכת של אמיר אדר (מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז') ופעם עם המאמר – זיהום האוויר במפרץ חיפה – הסיכונים הפיננסיים למשקיעים . רוצים לפרסם אצלנו מאמר דעה בנושאי אחריות תאגידית וקיימות? שלחו לנו במייל חוזר את הצעתכם. 

להלן פירוט האירועים שאנו מארגנים במהלך החודש הקרוב:

  • יום חמישי, 7.4 (בין השעות 09:00-11:00) בחדר 305 – האם תיתכן אחריות חברתית של תאגידים בשטחים (ה)כבושים? שולחן עגול בנושא אחריותם החברתית של תאגידים עסקיים הפועלים בשטחים הכבושים אשר במרכזו יעמוד הצגת הדו"ח של Human Rights Watch, "כיבוש בע"מ". קישור לעמוד האינטרנט של המפגשעמוד האירוע בפייסבוקטופס הרישום המקוון.
  • יום שלישי 12.4 (בין השעות 09:00 ל 12:00) חדר הישיבות בקומה 5 – מפגש הכנה לכנס ה GRI. כחודש לפני הכנס העולמי המרכזי של ארגון ה GRI (אמסטרדם 18-20 במאי) אנו, כל המתכננים להשתתף וגם מתעניינים בתחום הדיווח החברתי-סביבתית של תאגידים, נתכנס למפגש עדכון אודות ההתפתחויות המרכזיות בתחום בחודשים האחרונים (בעיקר סביב הדרקטיבה האירופית), נבחן את סדר היום המתוכנן לכנס ואת הסוגיות שיעלו לדיון. המפגש בהשתתפות איליין כהן, מנכ"לית ביונדביזנס, שותפת המדיה של ה GRI וממארגנות הכנס. לעמוד האירוע בפייסבוק. 
  • יום חמישי, 14.4 (בין השעות 09:00 ל 15:00) אולם 501 – שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל – הכרחיות הגילוי להגנה על בריאות הציבור. הכנס מתקיים בשיתוף היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים ויבחן מהו מעמדו של המידע הסביבתי המצוי בקרב רשויות ציבוריות בישראל, מדוע רבות מהן נמנעות מלחשוף אותו למרות החובה החקוקה עליהם במסגרת תקנות חוק חופש המידע והכרחיותו להגנה על בריאות הציבור. עמוד האינטרנט של הכנס . עמוד האירוע בפייסבוקטופס הרישום המקוון.
  • יום חמישי, 26.5 (בין השעות 09:00 ל 15:00) אולם 501 – הכנס השנתי ליזמות חברתית-סביבתית בישראל. נשמח לראותכם בכנס סוף השנה של EcoHub (החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית). במסגרת הכנס נציג את הפרויקטים עליהם עבדנו במהלך השנה, מיזמים חברתיים-סביבתים מכל רחבי הארץ, נקבל כלים חדשניים לשיווק רשתי ונבחן את אופציות המימון העומדות בפני מיזמים. לעמוד האירוע בפייסבוק.

 

עד כאן להפעם. ברצוני לנצל עדכון זה ולאחל לכולכם חג אביב שמח, פסח של התחלות חדשות והמשכים מוצלחים. 

שלכם עד הפעם הבאה,

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

באינטנרט ובפייסבוק 

עדכון פעילות – מרץ 2016

שלום רב,

נתחיל את העדכון החודש בסקירה אודות האירועים המתוכננים לחודשים הקרובים, אז אנא פתחו את היומנים ושמרו את התאריכים הבאים:

  • (מחר) יום חמישי, 3.3 (בין השעות 09:00-11:00) בחדר 305- מפגש מרתק בנושא של מבדקים חברתיים Social Audits ככלי לקידום אחריות חברתית של תאגידים. המפגש יועבר ע"י הבודקת הבכירה ויטה אליאסון, בעלת ניסיון רב בביצוע מבדקים עבור תאגידים רב לאומיים בישראל. תוכלו לקרוא כאן את המאמר שלה כרקע למפגש. עמוד האירוע בפייסבוקטופס ההרשמה המקוון
  • יום שלישי 12.4 (בין השעות 09:00 ל 12:00) חדר הישיבות בקומה 5 –  מפגש הכנה לכנס ה GRI. כחודש לפני הכנס העולמי המרכזי של ארגון ה GRI (אמסטרדם 18-20 במאי) אנו, כל המתכננים להשתתף וגם מתעניינים בתחום הדיווח החברתי-סביבתית של תאגידים, נתכנס למפגש עדכון אודות ההתפתחויות המרכזיות בתחום בחודשים האחרונים (בעיקר סביב הדרקטיבה האירופית), נבחן את סדר היום המתוכנן לכנס ואת הסוגיות שיעלו לדיון. המפגש בהשתתפות איליין כהן, מנכ"לית ביונדביזנס, שותפת המדיה של ה GRI וממארגנות הכנס. לעמוד האירוע בפייסבוק. 
  • יום חמישי, 14.4 (בין השעות 09:00 ל 15:00) אולם 501 – שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל – הכרחיות הגילוי להגנה על בריאות הציבור. הכנס מתקיים בשיתוף היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים ויבחן מהו מעמדו של המידע הסביבתי המצוי בקרב רשויות ציבוריות בישראל, מדוע רבות מהן נמנעות מלחשוף אותו למרות החובה החקוקה עליהם במסגרת תקנות חוק חופש המידע והכרחיותו להגנה על בריאות הציבור. עמוד האינטרנט של הכנס (לוח הזמנים לא סופי). עמוד האירוע בפייסבוקטופס הרישום המקוון
  • יום חמישי, 26.5 (בין השעות 09:00 ל 15:00) אולם 501 – הכנס השנתי ליזמות חברתית-סביבתית בישראל. נשמח לראותכם בכנס סוף השנה של EcoHub (החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית). במסגרת הכנס נציג את הפרויקטים עליהם עבדנו במהלך השנה, מיזמים חברתיים-סביבתים מכל רחבי הארץ, נקבל כלים חדשניים לשיווק רשתי ונבחן את אופציות המימון העומדות בפני מיזמים. לעמוד האירוע בפייסבוק.

כעת כשהיומנים שלנו מסונכרנים, אשמח לעדכן אתכם בקצרה אודות מספר פעיליות נוספות אשר קיימנו במהלך החודש האחרון:

הקואליציה למאבק בתאונות בניין – אנו ממשיכים לתמוך בפעילות הקואליציה לסייע ככל שנוכל. במהלך החודש האחרון פרסמתי מאמר באתר העוקץ – "ביום רביעי נהרג אדם, למחרת העבודות נמשכו כרגיל – מי ייקח אחריות?". הנכם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי פעילות הקואליציה בעמוד בפייסבוק שלה.

אנו שולחים ברכות לעושים במלאכה לפרסום הקוד הוולונטארי למניעת הטרדות מיניות במקומות העבודה. העלינו את הקוד לאתר שלנו לנוחיותכם – קישור.  שימו לב לכנס בנושא – כנס ויצו ליום האשה הבינלאומי – "חברה בהטרדה" יום שני, 7 במרץ 2016, בין השעות 14:00 – 09:30. מרכז "נא לגעת". קישור להרשמה לכנס

אנו שמחים לארח כותבים אורחים באתר האינטרנט של המכון. במהלך החודש האחרון ארחנו את אמיר אדר ממיטב ד"ש אשר סקר את דוח האחריות התאגידית של בנק דיסקונט. לקריאת הסקירה המלאה. נשמח לארח כותבים נוספים. 

עד כאן להפעם…

שלכם,

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

כנס – שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל

שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל – הכרחיות גילוי המידע לשמירה על בריאות הציבור

יתקיים ביום חמישי ה 14.4 בין השעות 09:00 עד 14:00 באולם 501, 

במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רחוב בן גוריון 26 ברמת גן.

בחודש ינואר פרסמנו נייר עמדה מקיף המציג את הכרחיות גילוי המידע הסביבתי ע"י רשויות ציבוריות בישראל גם כחובה חוקית וגם כתנאי הסף ליכולת של הציבור לגונן על בריאותו. אנו מבקשים להרחיב את הדיון סביב ממצאי המחקר ולבחון את המשמעויות השונות הנובעות מגילוי של מידע סביבתי לציבור. 

לעמוד האירוע בפייסבוק

לטופס ההרשמה המקוון

לוח הזמנים של הכנס:

08:30-09:00 התכנסות

09:00 – ברכות – פרופ' משה כהן-אליה, נשיא, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

09:20 – 09:40 דברי פתיחה – ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית

פרטי או ציבורי – למי בעצם שייך המידע הסביבתי המצוי ברשויות ציבוריות?

09:40- 10:00 עו"ד איל עופר, ראש תחום סביבה, המכון לאחריות תאגידית

סקירה משפטית – גילוי מידע סביבתי בישראל

10:00-10:20 רוני בריל, יועצת סביבה ושמאית מקרקעין:

מידע אודות זיהום קרקעות בישראל – רב הנסתר על הגלוי 

10:20-11:00 ליאורה אמיתי, מנכ"לית עמותת אזרחים למען הסביבה

מי מפחד ממידע סביבתי? – על תולדות המאבק לחשיפת המידע, בדרך להגנה על חיי התושבים

11:00-11:30 הפסקת קפה וכיבוד קל

11:30-12:00 ח"כ יעל כהן-פארן, המחנה הציוני 

מבט מחודש מעמדת המחוקקת על תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009

 12:00 -13:00 פאנל דוברים – למה לי שקיפות עכשיו? האם רק החמרת רגולציה היא תוביל להרחבת השקיפות 

  • עו"ד מוחמד קדח, עוזר ראשי, היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים
  • עו"ד יותם שלמה, מנהל הקליניקה לרגולציה סביבתית, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן
  • יפעת זמיר, מנכ"לית, שקיפות בינלאומית ישראל
  • עו"ד אהוד קרמר, הממונה על חופש המידע, חברת החשמל

13:00-13:20 סיגלית מוצפי, מנכ"לית RadGreen (יצרני ציוד ניטור קרינה, רעש וזיהום אוויר לרשויות ותושבים)

ניטור קהילתי – הציבור כיצרן עצמאי של מידע סביבתי

13:20-13:40 – דיון פתוח – איך ממשיכים מכאן? הערות והצעות להרחבת השקיפות הסביבתית של רשויות ציבוריות בישראל

13:30 – כיבוד קל

לפרטים נוספים:

ליעד אורתר, ראש EcoHub החממה האקדמית ליזמות חברתי-סביבתית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים liad.ortar@gmail.com 

עו"ד איל עופר, היועץ המשפטי ומנהל הפעילות של EcoHub החממה האקדמית ליזמות חברתי-סביבתית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים eyalofe@gmail.com

EcoHub – החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית

שותפי המדיה של הכנס:

לוגו אינפו ספוט 1

קריאה מקדימה לכנס:

גילוי מידע סביבתי הינו מרכיב הכרחי בתהליך יצירת מודעות של בני אדם לסיכונים בריאותיים המאיימים על חייהם הנובעים מפליטות של מזהמים לסביבה. ללא גילוי מסוג זה לא יכול האדם לבצע כל פעילות של התגוננות ולמנוע גרימתם של נזקים לו ולבני ביתו. מכיוון שמידע זה מצוי בקרב הרשויות הציבוריות בישראל (ובכלל זה עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, תאגידים ממשלתיים, עירוניים ועוד) כל זמן שהם לא מפרסמים אותו בהתאם לחובה המוטלת עליהם בחוק חופש המידע, אזי הם חשופים לתביעות נזיקין. 

גופו של האדם הוא מערך ביולוגי מורכב ומעורר השתאות. גוף זה מצויד במכלול מורכב של אמצעי חישה שכל תכליתם הוא להבטיח את המשך קיומו ובריאותו של האדם. כך לדוגמא, האף האנושי מזהה ריחות של תוצרי מזון מקולקלים היכולים להוות סיכון בריאותי והאוזניים מסייעות לנו להבין מה נע במרחב הסובב את גופנו ולהסיט את תשומת הלב לכיוון בו יש תנועה לא ידועה או לא רצויה.

מערך גופני זה הינו תוצר של אבולוציה ביולוגית ארוכת שנים והתאמת הגוף לאיומים המושתים עליו מהטבע שסובב אותו, מהטורפים המאיימים עליו ומההזדמנויות לצוד וללקט מזון. אך בפועל, מערך פיסיולוגי זה אינו ערוך להתמודד עם האיומים של אורח החיים המודרני וההתמודדות עם פיתוחם של חומרים וכימיקלים חדשים. כך לדוגמא, ריכוז של חומר מסרטן המצוי בחלל האוויר כמו דיוקסינים ברמה של חלקיקים למיליון (particles per million) אשר אינו מזוהה על ידי האף האנושי וכך אין הגוף מסוגל להגן על עצמו מחומר זה הידוע כמסכן את בריאותו.

לאור תמונת המצב המאופיינת לעיל, ניתן להגדיר מפגעים סביבתיים, המהווים איום בריאותי אך אינם מזוהים ע"י המערכת הגופנית ככאלו, כמפגעים הסמויים מן העין. אלו הם מפגעים אשר בפועל הינם סמויים ואינם מעוררים את דחף ההימנעות והשמירה על הבריאות והחיים עצמם. מכיוון שכך, מעטפת הגילוי והצגת המידע אודות ממצאי בדיקות סביבתיות כאלו ואחרות הינה מעטפת הכרחית להפיכת המפגע מסמוי לגלוי ומתן יכולת של התגוננות לנפגע.

רשויות ציבוריות ואחרות אשר בידיהם מצוי מידע סביבתי רלוונטי לשמירה על בריאות הציבור והן נמנעות מחשיפתו לציבור, לא רק שהן לא מקיימות את החובה החקוקה עליהם בחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1988,אלא גם לא פועלות על מנת לתקן מפגע של ממש בתחומם והדבר עומד בניגוד לחובה החקוקה עליהם בסעיף 242 בפקודת העיריות (נוסח חדש). משול הדבר כאילו שמו מכשול בפני עיוור. מכיוון שכך, עומדות היום כל הרשויות הציבוריות בישראל חשופות לסיכוני תביעה עפ"י פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח- 1968. למעשה, כל פגיעה בריאותית או אחרת, היכולה להיות משויכת לחשיפה למזהמים המצויים בסביבה, יכולה להיות מושתת כתביעת נזיקין.

 

להלן קישור לנייר העמדה המלא: נייר עמדה מסירת מידע סביבתי

חות דעת מידע על קרקעות מזוהמות – חוק חופש המידע החלקי -סופי

שולחן עגול – האם תיתכן אחריות חברתית של תאגידים בשטחים (ה)כבושים?

שולחן עגול  

האם תיתכן אחריות חברתית של תאגידים בשטחים (ה)כבושים?

יתקיים ביום חמישי ה 7.4 בין השעות 09:00-12:00 חדר 305,

במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בן גוריון 26 ברמת גן 

 הנוכחות הישראלית בשטחי יו"ש נמשכת כבר קרוב לחמישים שנה. במהלך תקופה זו התרחבה הפעילות הישראלית בשטחים והיא כוללת גם את בנייתם והפעלת של מפעלים ותאגידים עסקיים אחרים. תאגידים אלו עומדים לא אחת בלב הביקורת הציבורית המופנית בעולם כלפי ישראל למרות שהם מחויבים, לאור פסיקת בג"צ (פסק הדין 5666/03 בעניין עמותת קו לעובד), לנהוג כלפי עובדיהם עפ"י כל דין הנהוג בישראל.

העמותה הבינלאומית Human Rights Watch פרסמה לאחרונה דוח מקיף "כיבוש בע"מ" הסוקר את תנאי ההעסקה בשטחי יו"ש. בכנס זה יוצג הדוח באופן מפורט ולאחריו נקיים דיון פתוח. 

לעמוד האירוע בפייסבוק

לאישור השתתפות בטופס הרישום המקוון

 

לוח זמנים (לא סופי):

09:00 דברי פתיחה – ליעד אורתר, מנהל, המכון לאחריות תאגידית

09:15 הצגת הדוח "כיבוש בע"מ" – עו"ד שרי בשי, מנהלת תחום ישראל ופלסטין, Human Rights Watch

09:45 מגיבים:

  • ד"ר עופר סיטבון, ראש הקליניקה לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
  •  

10:35 דיון פתוח

11:30 דברי סיכום – פרופ' יוסי דהאן, ראש החטיבה לזכויות אדם, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

הקוד הוולונטרי למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה

לכידה

ברכות לכל העושות והעושים במלאכה !

אנו במכון לאחריות תאגידית מברכים את כל העושות והעושים במלאכה לגיבוש הקוד הוולונטרי למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה. בהחלט צעד חשוב בבניית רגולציה תומכת חקיקה ועוד דרך להיאבק בתופעה הפסולה והמכוערת הזו.

להלן הקישור לקוד המלא – 

Kod Voluntary final web

 

עדכון פעילות – פברואר 2016

1212

עדכון פעילות פברואר 2016 – המכון לאחריות תאגידית

שלום רב,

להלן עדכון אודות אירועים נבחרים מהחודש האחרון והתכנון לשבועות הקרובים. 

אבקש להתחיל בעדכון עצוב אודות הפעילות שלנו במסגרת הקאוליציה למאבק בתאונות הבנייה בישראל. אנו מסיימים את חודש ינואר 2016 עם מניין של 6 הרוגים. בשנת 2015 נהרגו 35 איש ונראה שעדיין זה אינו מזיז לאף גורם ממשלתי שאנשים נופלים כאן אל מותם. אנו ממשיכים בהתגייסות לנושא ובפעילותנו האחרונה פנינו ליו"ר הרשות לניירות ערך על מנת שידרוש דיווח מיידי על כל מקרה מוות או פציעה קשה באתרי הבנייה של תאגידי הנדל"ן הציבוריים בישראל. נקווה שפנייה זו תקבל התייחסות נאותה. לקריאה נוספת על תוכן הפנייה

וכעת ליתר האירועים והעדכונים…

זוהי קריאה אחרונה למתעניינים לקחת חלק בקורס ההכשרה לאחריות תאגידית

הקורס יפתח ביום שלישי ה 1.3 (השעה המדויקת תקבע בהתאם לנוחיות רוב המשתתפים). המתעניינים מתבקשים להירשם באמצעות טופס זה – קישור לטופס הרישום בהקדם האפשרי. 

פוסטים נבחרים מחודש ינואר

אנו מעלים באופן שוטף באתר המכון מאמרי דעה ופוסטים. במהלך חודש ינואר העלינו פוסט המבקר את קמפיין הלוטו להעדפת התועלת האישית על זו הסביבתית. פרצופה המכוער של החברה, הלוטוגוצים!. פוסט נוסף עסק בסיכום דבריו של פרופ' ידיה שטרן מהראיון אותו העניק לתוכניתה של קרן נויבך ברשת ב' – 'סדר  יום' בה הציג את תכליתה המורכבת של החברה העסקית. פרופ' שטרן – אז מהי בעצם תכלית החברה העסקית? . מוזמנים לקרוא ולהפיץ. 

כל רעיון למאמרי אורח יתקבל בברכה. 

פרסום נייר עמדה – הכרחיות הגילוי של מידע סביבתי ע"י רשויות ציבוריות בישראל ע"מ להפוך אותו מסמוי לגלוי ולאפשר יכולת התגוננות בריאותית לציבור

במסגרת התרחבות פעילות המכון, הקמנו השנה את תחום איכות הסביבה במכון. במהלך חודש ינואר פרסמנו נייר עמדה משפטי פורץ דרך המציג את ההכרחיות של גילוי המידע הסביבתי (כפי שזה נדרש מכל הרשויות בתקנות חוק חופש המידע) על מנת לאפשר לאנשים להתגונן בריאותית. סוגייה זו מקבלת משנה תוקף בימים האחרונים עם הוודע היקף השפעת זיהום האוויר על הבריאות בחיפה ובצפון. 

להלן הקישור להורדת נייר העמדה המלא וחוות הדעת של השמאית רוני בריל המציגה את הנושא מהזווית של הקרקעות המזוהמות. 

15.2.2016 מפגש בוקר – הקמת צוות חשיבה בנושא חומרי הדברה בישראל

 אנו שמחים לארח מפגש שני במסגרת הפעילות הסביבתית של המכון זו והפעם בנושא הכל כך מרכזי לבריאותנו, חומרי הדברה. עו"ד איל עופר הקים את צוות החשיבה ואנחנו מבקשים להזמינכם למפגש ההקמה של צוות חשיבה בנושא. באתר זה תוכלו למצוא מידע מלא על המפגש – קישור להלן הקישור לדף האירוע בפייסבוק – קישור וגם כאן נודה על רישום מוקדם – קישור לטופס הרישום המקוון 

3.3.2016 מפגש בוקר – מבדקים חברתיים וחשיבותם לקידום אחריות חברתית של תאגידים

אנו שמחים לאחר מומחית בכירה לנושא המבדקים החברתיים, ויטה אליסון אשר תציג את פרקטיקת המבדקים החברתיים הנהוגה ע"י תאגידים רב לאומיים. ויטה מומחית בביצוע מבדקים בקרב חברות ישראליות. הנכם מוזמנים לקרוא פוסט קצר שפורסם שכתבה ויטה ופורסם אצלנו באתר המכון – קישור . להלן קישור לעמוד האירוע בפייסבוק – קישור ולמבקשים להגיע, אנא הרשמו באמצעות קישור זה – קישור

11.4.2016 – מפגש הכנה לכנס ה GRI

אנו פועלים במרץ על מנת לקדם את ההשתתפות של נציגים ישראליים בכנס של ה GRI הנערך אחת לשנתיים. כל משתתף מסדיר את דרכי הגעתו והרישום לכנס עצמו, ואנו נעשה את המקסימום כדי שכל המשתתפים יוכלו לנצת את זמנם בצורה הטובה ביותר. אנו נארגן מפגשים עם בכירים מעולם הדיווח וגם נשתף בחוויות ותובנות. כל המתעניינים בנושא וכמובן אלו המתעתדים לנסוע, מאוד מוזמנים למפגש מקדים אותו נקיים אצלנו במרכז ביום שני ה 11.4 בשעה09:00. קישור לעמוד האירוע בפייסבוק

כנס ה GRI עצמו נערך כחודש לאחר מכן בתאריכים 18-20 במאי באמסטרדם. זהו עמוד הפייסבוק שפתחנו עבור המשתתפים לתאום – קישור

ולסיום.. אנא שמרו את התאריך 9.5.2016 לכנס השנתי ליזמות חברתית-סביבתית בישראל. פרטים נוספים ימסרו בעדכונים הבאים…

חודש מוצלח לכולכם,

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

בפייסבוק 

פנייה לראש הראשות לניירות ערך – דרוש דיווח מיידי על כל מקרה מוות באתרי בנייה!

1111

חובת הדיווח חלה על כל מקרה מוות או פציעה קשה באתרי הבנייה של חברות ציבוריות – חובה עליהם להגיש דוח מיידי לרשות לניירות ערך ולמשקיעים

 

בפניה שהוציא היום (רביעי, 3.2.2016) ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית לפרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, נטען כי כל מקרה של מוות או פציעה קשה היא אירוע מהותי ולכן חלה עליו חובת דיווח לרגולטור ולציבור המשקיעים

עובדה עצובה היא כי עשרות עובדים נהרגים מדי שנה באתרי הבנייה בישראל ורבים עוד יותר נפצעים פצעים קשים ביותר. זהו סממן של מחדל ארוך וקשה. מניין ההרוגים לחודש ינואר 2016 עמד על  6 מקרי מוות מיותרים. אם חודש זה משקף ממוצע (וזאת ימים יגידו), אזי הצפי לכל שנת 2016 יעמוד על 72 איש. עפ"י נתוני משרד הכלכלה, בשנת 2015 עמד הנתון על 34. הקמתה של הקואליציה למאבק בתאונות בניין לפני כשלושה חודשים, האוספת ומפרסמת מידע בנושא ופועלת בו ציבורית, הביא להצפת נתונים קשים אלה ולחשיפת המחדל הנוראי, המדינתי, התאגידי והציבורי, בהגנה על בטיחות העובדים באתרי הבניין.

ביום רביעי ה 27 לינואר 2016 נהרג קאסם אבו ראס ז"ל באתר העבודות של התחדשות קניון חורב בחיפה. קאסם היה בן 34 תושב הכפר עילוט ואבא לשלושה. חברת רום גבס קירוי וחיפוי (1997) בע"מ היא החברה האחראית לביצוע העבודות באתר. חברה זו היא חברת בת של א. דורי, שהיא חברה אשר 14% ממניותיה נסחרות בבורסה. האתר עצמו בבעלות של החברה היזמית גזית גלוב שכ 42.5% ממניותיה מוחזקות ע"י הציבור.

קאסם נפל אל מותו בתוך פיר פתוח של מעלית. איננו יודעים מה בדיוק היו הנסיבות, אך תאונה כזאת מעלה חשד כבד לרשלנות טראגית. עוד אין אנו יודעים מי היה המעסיק הישיר של קאסם. האם הייתה זו חברת רום גבס המבצעת את העבודות באתר עצמו או שהועסק על ידי קבלן משנה שלה. בכל מקרה, ברור הוא שגם אם לא היו חברות אלו המעסיקות הישירות של קאסם, עדיין הן נושאות את האחריות הכוללת לנעשה במתחמי הבנייה שבניהולן. מצופה מחברה שכזו לא לעבור על כך לסדר היום ולכל הפחות לדווח על כך למנהליה ולבעלי המניות שלה באמצעות מנגנון הדיווח הבורסאי. דיווח שכזה לא הופיע על מסכי הסוחרים ואנליסטים.

בפנייתו כתב אורתר: "אין ספק שהמערך הרגולטורי האמון על הבטיחות באתרי הבנייה בישראל (כ 13,000 במספר המדווחים המצוי רובו ככולו במשרד הכלכלה, נתון במצב של חוסר אונות מוחלט לטפל בבעיה.לצד זאת,  מאחר שהאחראים למרבית אתרי הבנייה הגדולים הם תאגידים גדולים הנסחרים בבורסה,  גם לרשות לניירות ערך אחריות להפעיל את יכולות הפיקוח שבידה ולקחת חלק במאמץ להגברת הבטיחות של העובדים באתרי הבניה. זאת באפשרותה לעשות על ידי דרישה להגשת דיווחים מיידיים של חברות נסחרות בבורסה על מקרי מוות או פציעה קשה באתריהם."

סעיף 30א (דו"ח מיידי לפי דרישת הרשות (תיקונים: התש"ם, התשס"ג (מס' 2) ) בחוק ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 קובע כי:"הגיע לידיעת הרשות מידע על אירוע שאינו מפורט בפרק זה, אשר הרשות סבורה כי ידיעה אודותיו חשובה למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, רשאית הרשות לדרוש מהתאגיד כי יגיש לרשות דו"ח מיידי על האירוע האמור, תוך תקופה שדרשה הרשות."

לעניות דעתנו מקרה מוות ופציעה קשה נופלים תחת ההגדרה של "ידיעה חשובה למשקיע הסביר" ומחייבים את הרשות לניירות ערך לדרוש דו"ח מיידי מחברות הנדל"ן אשר באתריהן התרחשו התאונות, ובמקביל על החברות להודיע על כך מיידית למשקיעים ובעלי העניין באמצעות מנגנון ההודעות של הבורסה לניירות ערך.

לכשתגיע תגובת הרשות, נעדכן. 

אודות המכון לאחריות תאגידית – www.csri.org.il

המכון לאחריות תאגידית הוקם בסוף שנת 2011 והוא פועל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. המכון הינו יחיד מסוגו בישראל, הוא גוף עצמאי ובלתי-תלוי ששם לעצמו למטרה לקדם ולבצר את ההגנה על האינטרס הציבורי במכלול השאלות הנוגעות לאחריותם החברתית-סביבתית של תאגידים עסקיים בישראל.

אודות הקואליציה למאבק בתאונות הבנייה

הקואליציה למאבק בתאונות בניין היא התארגנות של הארגונים קו לעובד, ארגון העובדים מען, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, המכון לאחריות תאגידית, משפטנים/ות ופעילים/ת. הקואליציה מקדמת את המאבק בתאונות הבניין, ההורגות עשרות ופוצעות אלפי עובדים בשנה, על רקע כשל רב מערכתי מקיף בקידום הבטיחות בענף הבניין, באכיפה ובענישה על הפרת נוהלי בטיחות, ובפיצוי עובדים שנפגעו.  המשפטנית הדס תגרי יזמה את הקמת הקואליציה ומרכזת את עבודתה.

הקואליציה למאבק בתאונות בניין בפייסבוק  https://www.facebook.com/groups/1055757771123923/

 

פרופ' שטרן – אז מהי בעצם התכלית של התאגיד העסקי?

ShowImage

ציטוטים נבחרים מתוך הראיון עם פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנושא תכלית החברה העסקית

(תומלל מהתכנית 'סדר יום עם קרן נויבך', 24  לינואר 2016 – קישור מדקה 14:00 עד דקה 24:00)

 

להלן דברי הפתיחה של המגישה, קרן נויבך:

"הביקורת הציבורית החריפה הביאה לכך שיו"ר מגה, אביגדור קפלן החזיר את הבונוס שקיבל, על סך חצי מיליון שקלים. הצעד הזה כבר לא יעזור לעובדים וכבר לא יעזור למגה, אבל הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. איננו יכולים למנוע או להילחם במה שאיננו יודעים עליו. אם לא נדע על משכורות עתק או עסקאות בעלי עניין או משיכת דיווידנדים וחליבת חברות ע"י בעלי השליטה, הרי שלא ניתן יהיה לנהל עליהם את הדיון הציבורי, שבמצב הנוכחי, הוא כמעט הדרך היחידה למנוע אותן.

על רקע המשך אי הבהירות ביחס לעתיד מגה נדבר כאן הבוקר עם הפרופסור ידידה שטרן, מומחה לאתיקה תאגידית שיאמר כאן חד משמעית שתפקידם של מנהלים בחברה הוא לדאוג להצלחת החברה ולא לריפוד כיסם של בעלי השליטה. אם זה המצב, למה זה קורה פעם אחר פעם? נוחי דנקנר עשה את זה באי.די.בי, דודי וויסמן, שרגא בירן וארגון הקניות של הקיבוצים עשו את זה למגה. האם זה לא חוקי ואם זה לא חוקי, למה איש לא מעניש אותם?" (מתוך: דף הפייסבוק של התכנית).

להלן ציטוטים נבחרים שאמר פרופ' שטרן בראיון:

  • התפיסה שחברה צריכה לשרת את בעלי המניות שהחברה היא של בעלי המניות שזו מטרתה ותכליתה אינה נכונה משפטית, אינה הגיונית כלכלית ופשוט אינה נכונה. בישראל הפכנו את התפיסה הזו ממש לחצי דת.
  • בעלי המניות מאוד חיוניים לחברה העסקית. הם מביאים את הרוח היזמית, את חוסר הנחת שחשוב להנעת העסק אך גם אם בעלי המניות מביאים חלק משמעותי מההון והם אינם ממונפים, הם בסה"כ ספקים של דבר אחד והוא הון. בלעדיו לא יכולה להתקיים החברה אבל זהו רק מרכיב אחד בלבד. לצידם – לא מעליהם ולא מתחתם, יש ספקים אחרים לחברה. בראש ובראשונה העובדים שמספקים עבודה, בנקים שמספקים חוב, מנהלים שמספקים שירותי ניהול, הציבור שמספק לחברה את היכולת לסחור והמדינה כולה המספקת תשתיות. כל הקהלים האלו הם שחקנים במשחק מרובי משתפפים וכל אחד מהם הוא שחקן וטו, בלעדיו אי אפשר. זהו משחק קבוצית מרובה משתתפים שבלי אחד מהם אין משחק בכלל.
  • השיטה הקפילטליסטית מעדיפה את בעלי הקפיטל / המניות. אך זה אינו נכון מפני שלבעלי המניות יש אינטרס ייחודי והוא לדחוף את החברה לקחת כמה שיותר סיכונים. הסיבה היא שזה משתלם להם. אם הם מרווחים אז הם מקבלים הכל באמצעות חלוקת רווחים / דיבידנדים אבל אם החברה נכשלת אז הם הולכים הביתה כשהם מפסידים רק את ההון שהם השקיעו ותו לא. יש להם אחריות מוגבלת, רק מה שהם השקיעו בחברה עומד בסיכון. הסיכון הוא מוגבל מלכתחילה. ככל שההשקעה קטנה יותר בזכות חובות אז הסיכון הוא קטן יותר. אם לוקחים מנהלים ונותנים להם אופציות אז למעשה גיירת אותם לקבוצה של אוהבי הסיכונים והם יתנהלו כבעלי מניות ויעדיפו את הטווח הקצר ולא הארוך.
  • בעלי המניות יכולים לחשב בדיוק רב כמה כסף הם יפסידו. כאשר בעל מניה מחליט כמה מניות הוא יקנה הוא שולט בזה. זה גובה הסיכון המקסימלי. מקסימום הוא יפסיד את ההשקעה . אין איום גדול יותר המוטל עליו. זוהי האחריות המוגבלת. הנה המצב הקפיטליסטי חשוף. לבעלי המניות כדאי להשקיע כמה שפחות ולדחוף את החברה לכמה שיותר סיכונים ועם הסיכונים באים הסיכויים. אם החברה מרוויחה אז זה שלהם ואם הם מפסידים, אז למעשה הם לא הפסידו דבר. בלי אהבת הסיכונים היינו שוקעים לסטגנציה אבל זהו מצב בלתי מאוזן.
  • נגד בעלי המניות נמצאות הקופאיות של מגה. הם מפסידות מהקריסה של מגה הרבה יותר מבעלי המניות. שרגא בירן אולי יפסיד מיליונים אבל סוביקטיבית הוא מפסיד הרבה פחות מהקופאית שהולכת הביתה. זה המצב האנושי. העובדים הם חלק ממקבילית הכוחות. אם נפקיד את מגה רק בידי העובדים אז מנהלי ההחברה לא יקחו סיכונים וגם לא יווצרו סיכויים והתפתחות עסקית. נדרש משטר המאזן בין האינטרסים של אוהבי הסיכונים, בעלי מהניות לבין שונאי הסיכונים, העובדים.
  • בכלכלה הגרמנית החוק קובע שבחברות גדולות מחצית מהמקבילה של דירקטוריון שזו המועצה המפקחת, הם נציגי עובדים. הם מאיישים 50%. הם מכניסים את שיקול הדעת, מחשבה לטווח ארוך והימנעות מלקיחת סיכונים. נציגי בעלי המניות דוחפים דווקא כן ללקיחת סיכונים. במשבר של 2008, בו נפלו חברות ביטוח ובנקים מהגדולים בהעולם, התרחש מפני שכחלק מהניהול השוטף הם נדחפו לקחת סיכונים מתוך העדפה של בעלי המניות.
  • חוק החברות הישראלי קובע שתכלית החברה לפעול לא  לטובת בעלי מניות אלא לפעול על בסיס שיקולים עסקיים להשאת רווחים של החברה עצמה. והחברה אינה בעלי המניות. מנהלים צריכים לבוא לעבודה ולראות אל מול עניהם רק את האינטרנס של החברה. לקכן יש מכשיר של תביעה כמו תביעות קיבוציות. אם מה שקרה במגה הוא אכן נכון אז אין ספק שצריך לתבוע. 

תימלל – ליעד אורתר