שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל – הכרחיות גילוי המידע לשמירה על בריאות הציבור
יתקיים ביום חמישי ה 14.4 בין השעות 09:00 עד 14:00 באולם 501,
במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רחוב בן גוריון 26 ברמת גן.
בחודש ינואר פרסמנו נייר עמדה מקיף המציג את הכרחיות גילוי המידע הסביבתי ע"י רשויות ציבוריות בישראל גם כחובה חוקית וגם כתנאי הסף ליכולת של הציבור לגונן על בריאותו. אנו מבקשים להרחיב את הדיון סביב ממצאי המחקר ולבחון את המשמעויות השונות הנובעות מגילוי של מידע סביבתי לציבור.
לוח הזמנים של הכנס:
08:30-09:00 התכנסות
09:00 – ברכות – פרופ' משה כהן-אליה, נשיא, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
09:20 – 09:40 דברי פתיחה – ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית
פרטי או ציבורי – למי בעצם שייך המידע הסביבתי המצוי ברשויות ציבוריות?
09:40- 10:00 עו"ד איל עופר, ראש תחום סביבה, המכון לאחריות תאגידית
סקירה משפטית – גילוי מידע סביבתי בישראל
10:00-10:20 רוני בריל, יועצת סביבה ושמאית מקרקעין:
מידע אודות זיהום קרקעות בישראל – רב הנסתר על הגלוי
10:20-11:00 ליאורה אמיתי, מנכ"לית עמותת אזרחים למען הסביבה
מי מפחד ממידע סביבתי? – על תולדות המאבק לחשיפת המידע, בדרך להגנה על חיי התושבים
11:00-11:30 הפסקת קפה וכיבוד קל
11:30-12:00 ח"כ יעל כהן-פארן, המחנה הציוני
מבט מחודש מעמדת המחוקקת על תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009
12:00 -13:00 פאנל דוברים – למה לי שקיפות עכשיו? האם רק החמרת רגולציה היא תוביל להרחבת השקיפות
- עו"ד מוחמד קדח, עוזר ראשי, היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים
- עו"ד יותם שלמה, מנהל הקליניקה לרגולציה סביבתית, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן
- יפעת זמיר, מנכ"לית, שקיפות בינלאומית ישראל
- עו"ד אהוד קרמר, הממונה על חופש המידע, חברת החשמל
13:00-13:20 סיגלית מוצפי, מנכ"לית RadGreen (יצרני ציוד ניטור קרינה, רעש וזיהום אוויר לרשויות ותושבים)
ניטור קהילתי – הציבור כיצרן עצמאי של מידע סביבתי
13:20-13:40 – דיון פתוח – איך ממשיכים מכאן? הערות והצעות להרחבת השקיפות הסביבתית של רשויות ציבוריות בישראל
13:30 – כיבוד קל
לפרטים נוספים:
ליעד אורתר, ראש EcoHub החממה האקדמית ליזמות חברתי-סביבתית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים liad.ortar@gmail.com
עו"ד איל עופר, היועץ המשפטי ומנהל הפעילות של EcoHub החממה האקדמית ליזמות חברתי-סביבתית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים eyalofe@gmail.com
EcoHub – החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית
שותפי המדיה של הכנס:
קריאה מקדימה לכנס:
גילוי מידע סביבתי הינו מרכיב הכרחי בתהליך יצירת מודעות של בני אדם לסיכונים בריאותיים המאיימים על חייהם הנובעים מפליטות של מזהמים לסביבה. ללא גילוי מסוג זה לא יכול האדם לבצע כל פעילות של התגוננות ולמנוע גרימתם של נזקים לו ולבני ביתו. מכיוון שמידע זה מצוי בקרב הרשויות הציבוריות בישראל (ובכלל זה עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, תאגידים ממשלתיים, עירוניים ועוד) כל זמן שהם לא מפרסמים אותו בהתאם לחובה המוטלת עליהם בחוק חופש המידע, אזי הם חשופים לתביעות נזיקין.
גופו של האדם הוא מערך ביולוגי מורכב ומעורר השתאות. גוף זה מצויד במכלול מורכב של אמצעי חישה שכל תכליתם הוא להבטיח את המשך קיומו ובריאותו של האדם. כך לדוגמא, האף האנושי מזהה ריחות של תוצרי מזון מקולקלים היכולים להוות סיכון בריאותי והאוזניים מסייעות לנו להבין מה נע במרחב הסובב את גופנו ולהסיט את תשומת הלב לכיוון בו יש תנועה לא ידועה או לא רצויה.
מערך גופני זה הינו תוצר של אבולוציה ביולוגית ארוכת שנים והתאמת הגוף לאיומים המושתים עליו מהטבע שסובב אותו, מהטורפים המאיימים עליו ומההזדמנויות לצוד וללקט מזון. אך בפועל, מערך פיסיולוגי זה אינו ערוך להתמודד עם האיומים של אורח החיים המודרני וההתמודדות עם פיתוחם של חומרים וכימיקלים חדשים. כך לדוגמא, ריכוז של חומר מסרטן המצוי בחלל האוויר כמו דיוקסינים ברמה של חלקיקים למיליון (particles per million) אשר אינו מזוהה על ידי האף האנושי וכך אין הגוף מסוגל להגן על עצמו מחומר זה הידוע כמסכן את בריאותו.
לאור תמונת המצב המאופיינת לעיל, ניתן להגדיר מפגעים סביבתיים, המהווים איום בריאותי אך אינם מזוהים ע"י המערכת הגופנית ככאלו, כמפגעים הסמויים מן העין. אלו הם מפגעים אשר בפועל הינם סמויים ואינם מעוררים את דחף ההימנעות והשמירה על הבריאות והחיים עצמם. מכיוון שכך, מעטפת הגילוי והצגת המידע אודות ממצאי בדיקות סביבתיות כאלו ואחרות הינה מעטפת הכרחית להפיכת המפגע מסמוי לגלוי ומתן יכולת של התגוננות לנפגע.
רשויות ציבוריות ואחרות אשר בידיהם מצוי מידע סביבתי רלוונטי לשמירה על בריאות הציבור והן נמנעות מחשיפתו לציבור, לא רק שהן לא מקיימות את החובה החקוקה עליהם בחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1988,אלא גם לא פועלות על מנת לתקן מפגע של ממש בתחומם והדבר עומד בניגוד לחובה החקוקה עליהם בסעיף 242 בפקודת העיריות (נוסח חדש). משול הדבר כאילו שמו מכשול בפני עיוור. מכיוון שכך, עומדות היום כל הרשויות הציבוריות בישראל חשופות לסיכוני תביעה עפ"י פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח- 1968. למעשה, כל פגיעה בריאותית או אחרת, היכולה להיות משויכת לחשיפה למזהמים המצויים בסביבה, יכולה להיות מושתת כתביעת נזיקין.
להלן קישור לנייר העמדה המלא: נייר עמדה מסירת מידע סביבתי
חות דעת מידע על קרקעות מזוהמות – חוק חופש המידע החלקי -סופי