אם הלוטוגוצים הם הפרזנטורים של החברה הישראלית, מה זה אומר עלינו?

אפתח בהתוודות אישית, אני לא יכול לסבול את היצורים הקטנים, המכוערים, הוולוגאריים והצעקניים המכונים בשם לוטוגוצים. מדובר על סדרה של שבע דמויות מאוירות אשר מציגות כל אחת מהם מספר זוכה בלוטו. הם יצורים קטנים, אלימים המציגים בכאילו… אבל רק בכאילו את פעילותם ככזו הבאה לסייע לאנשים המצויים במצוקה. יכולה להיות זאת בחורה צעירה אשר המוסכניק רוצה לעבוד עליה בתהליך הגבייה ומסביר זאת במשפט המורכב What was was was was כפי שהדבר מופיע באחת מתשדירי הפרסומת (קישור). או אז מחליטים הלוטוגוצים שיש כאן עלמה במצוקה ומה יותר מתאים מאשר פשוט להתנפל פיזית במכות על המוסכניק וצוות עובדיו אשר חיככו ידיהם בהנאה על הפלתה בשולל של עוד לקוחה (לא) מרוצה.

והנה הם הלוטוגוצים רגע לפני ההסתערות:

מקרה נוסף בו הלוטוגוצים נחלצים לעזרת נזקקי הארץ הוא בהחלצותם לנקום את נקמת זוג צעיר אשר זה עתה רכש דירה מהאחים פולנטה (אולי מזכיר לנו אחים אחרים בשוק הנדל"ן הישראלי… ?) והקבלן מוכר להם קיר "חכם" המרכז במקום אחד את כל תקעי החשמל שבדר"כ פזורים ברחבי הבית, ערמת חול במטבח שהיא האי המטבחי המובטח והשכנים מלמטה מעלים עשן וסרחון ולכן אל להם לזוג הצעיר לפתוח כלל חלון. או אז… מגיעים החבורה העליזה של הלוטוגוצים וביחד… זורקים את הקבלן מהחלון… הגיוני לא ?! ( באמת מעניין מאיפה לדאע"ש גם עולים רעיונות שכאלו..). אחרי שזה שורד את הנפילה החופשית לתוך ערמה של שקי בטון הוא חוטף שליכות רטובות של טיח ישר לפרצוץ… והכל כשברקע מוזיקת חתונה צוענית רועשת ושמחה. 

פניו המבוהלות של הקבלן רגע לפני השלכתו מהחלון. 

 הגדילו לעשות הפרסומאים של הלוטו (אדלר חומסקי& ורשבסקי) בקמפיין הנוכחי שלהם שרץ בימים אלו (ינואר 2016) ברדיו, בטלוויזיה ובשלטי החוצות אבל אולי לפני שאדבר על קמפיין האחרון.. נעצור רגע בפירמת הפרסום… אדלר חומסקי & ורשבסקי שהם גם הנציגים בישראלים של פירמת הפרסום העולמית Grey . זוהי אחת מהפירמות הגדולות בעולם וככזו היא פועלת בצורה מסודרת ומפרסמת גם קוד אתי לפעילותה… (קישור לקוד האתי). קוד זה מצוי ונגיש באתר של נציגות הקבוצה בישראל ולשמחתי כי רבה אפילו כולל נושא של מנית התייחסות פוגענית בפרסומיה… וכך כתוב:

:Grey employees should not knowingly create advertising or other marketing communications that contain 

Statements, suggestions, or pictures that are offensive to the general public or minority segments of the population

אז הנה אני… פלח קטן ואולי לא מייצג באוכלוסיה מצהיר בזאת שאני מוצא את הפרסומים שלכם פוגעניים. ובייחוד כוונתי לקמפיין שרץ בימים אלו בתקשורת הישראלית. המודעות בקמפיין זה פותחות בהצגת עוולה סביבתית עולמית משמעותית. יכולה להיות להיות זנים נכחדים, לוויתנים שניצודים (ע"י מלוכסני עיניים תאבי בצע) או לכלוך בחופים. ככל הנראה, עבור אנשי הלוטו ומפרסמיהם אילו הן לא יותר מאשר אנקודות פרסומיות מעוררות הזדהות רגשית מוגבלת. מוגבלת למה? מוגבלת לתאוות הבצע הפרטית, להעדפה הצרכנית המיידית והאגוצנטרית וליכולת למלא סיפוק אישי מאשר לשרת תועלת כללית. על פניו נראה שהזוכה המאושר אכן בחלומו מקדיש את כספי הזכייה לטובת הסביבה.. אבל גם כאן כל רק בכאילו… כי האמת העצובה (שהאנושות יצרה במו ידיה את עידן ההכחדה השישי בתולדות כדור הארץ) לא בעצם מוכרת. בטח לא כרטיסי גירוד. והנה ה​תמונה מתוך התסריט הדמיוני בו הלוויתן מוצל מלהבי החץ שהיו מכוונים כנגדו מספינת ההרג של מלוכסני העיניים. 

הלוטוגוצים הם יצורים מצוירים מעשה ידי אדם הבאים לשרת גוף ציבורי השולט ומנהל את תעשיית המזל בישראל, הלוא זהו מפעל הפיס. מפעל הפיס מחויב לאסטרטגיה רחבה הנקראת "משחקים באחריות" ואפילו מציג מדיניות סביבתית ראויה. אבל כל המחויבויות האלו והעשייה החיובית של מפעל הפיס לקידום התרבות, הספורט והחינוך בישראל מתגמדים לנוכח העיגון המוסרי הקלוקל אליו הוא מטיף בוקר וערב תוך שימוש בשטיפת מוח של ממש הנוצרת עקב היקפי פרסום אדירים. פרסומות אלו משדרות מסר אחד ויחיד… תועלתנות יחידנית ותו לא. מדאיגה במיוחד העובדה שלהערכתי דווקא הצופים והשומעים הצעירים הם אלו הסופגים את המסרים השיווקיים בעת שזהותם המוסרית רק הולכת ומתגבשת. 

אני קורא בזאת ליו"ר מפעל הפיס להוריד את הקמפיין הזה מאמצעי התקשורת בישראל באופן מיידי. רוצים להצטרף לקריאה?

• שלחו הודעה במערכת ההודעות באתר מפעל הפיס – קישור – ובחרו את השורה: "תגובה לפרסומים"
• חתמו על העצומה להורדת הקמפיין – קישור לעצומה. 

תודה!

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

liad.ortar@gmail.com 

שלום רב,

כמדי חודש אנו מתכבדים להביא לידעתכם עדכון מפורט אודות פעילות המכון לאחריות תאגידית, הפעם עם מבט קדימה לחודשים הקרובים…

פעילות חודש ינואר – ברצוני לפתוח עדכון זה בהזמנה אישית לסרט: The Spirit of '45 

ביום חמישי ה 21.1.2016 בשעה 16:00 אנו נקיים הקרנה חד פעמית בישראל של סרטו הדוקומנטרי של הבמאי הבריטי קן לוץ', הרוח של 45'. זהו סרט מרתק העוקב אחרי רוח ההתגייסות הבריטית של אחרי מלחמת העולם השנייה בבנייה מחדש של המערכות החברתיות בבריטניה. הסרט גם עוקב אחרי גורלן של מערכות אלו עם בוא עידן הפרטה בתקופתה של מרגרט תאצ'ר. בהחלט חוויה קולנועית מרתקת ומלמדת ביותר! לאחר ההקרנה נקיים רב שיח בהובלתם של פרופ' יוסי דהאן ואבירמה גולן.  

להלן קישור לעמוד האירוע בפייסבוק – קישור. כמו תמיד נודה על רישום מוקדם באמצעות טופס הרישום – קישור  

קדימון הסרט

15.2.2016  מפגש בוקר – הקמת צוות חשיבה בנושא חומרי הדברה בישראל

במסגרת התרחבות פעילות המכון, הקמנו השנה את תחום איכות הסביבה במכון. אנו שמחים לארח מפגש שני במסגרת פעילות זו והפעם בנושא הכל כך מרכזי לבריאותנו, חומרי הדברה. עו"ד איל עופר הקים את צוות החשיבה ואנחנו מבקשים להזמינכם למפגש ההקמה של צוות חשיבה בנושא. באתר זה תוכלו למצוא מידע מלא על המפגש – קישור  להלן הקישור לדף האירוע בפייסבוק – קישור וגם כאן נודה על רישום מוקדם – קישור לטופס הרישום המקוון 

3.3.2016 מפגש בוקר – מבדקים חברתיים וחשיבותם לקידום אחריות חברתית של תאגידים

אנו שמחים לאחר מומחית בכירה לנושא המבדקים החברתיים, ויטה אליסון אשר תציג את פרקטיקת המבדקים החברתיים הנהוגה ע"י תאגידים רב לאומיים. ויטה מומחית בביצוע מבדקים בקרב חברות ישראליות.  הנכם מוזמנים לקרוא פוסט קצר שפורסם שכתבה ויטה ופורסם אצלנו באתר המכון – קישור 

להלן קישור לעמוד האירוע בפייסבוק – קישור ולמבקשים להגיע, אנא הרשמו באמצעות קישור זה – קישור

11.4.2016 – מפגש הכנה לכנס ה GRI

אנו פועלים במרץ על מנת לקדם את ההשתתפות של נציגים ישראליים בכנס של ה GRI הנערך אחת לשנתיים. כל משתתף מסדיר את דרכי הגעתו והרישום לכנס עצמו, ואנו נעשה את המקסימום כדי שכל המשתתפים יוכלו לנצת את זמנם בצורה הטובה ביותר. אנו נארגן מפגשים עם בכירים מעולם הדיווח וגם נשתף בחוויות ותובנות. כל המתעניינים בנושא וכמובן אלו המתעתדים לנסוע, מאוד מוזמנים למפגש מקדים אותו נקיים אצלנו במרכז ביום שני ה 11.4 בשעה09:00. 

קישור לעמוד האירוע בפייסבוק

כנס ה GRI עצמו נערך כחודש לאחר מכן בתאריכים 18-20 במאי באמסטרדם.  זהו עמוד הפייסבוק שפתחנו עבור המשתתפים לתאום – קישור. 

נדחתה הפתיחה של קורס ההכשרה לאחריות חברתית – 

מתעניינים המבקשים להיות מיודעים על המועד החדש מתבקשים להירשם באמצועת טופס זה  – קישור לטופס הרישום

לסיכום עדכון זה, 

אנו במכון לאחריות תאגידית החלטנו להצטרף לקואליציה למאבק בתאונות הבנייה  ולסייע ככל שנוכל במאבק נגד הישנותן של תאונות מחרידות באתרי בנייה בישראל.  זהו מפגע חברתי עצום המתרחש מדי יום ביומו עם עשרות הרוגים מדי שנה והרבה יותר פצועים. לצערנו, מכיוון שרוב הנפגעים האלו הם עובדים "שקופים", ערבים משטחי יו"ש ומישראל, עובדים זרים ואחרים… הדבר עובר בשקט ללא התרעומת הציבורית המתבקשת. אנחנו כן מתרעמים על אזלת היד !

כצעד ראשון פרסמנו טור דעה באתר המכון –  האחריות החברתית של תאגידי הנדל"ן בישראל – בראש ובראשונה למנוע מקרי מוות!

אנו נערכים להרחבת הפעילות בנושא והכנסה של שותפים נוספים… מוזמנים להמשיך ולעקוב אחר הנושא באתר המכון. 

כרגיל,

המכון פתוח לכל רעיון ויוזמה לשיתוף פעולה…

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

בפייסבוק

באינטרנט 

סוגיית המדיניות הרצויה באשר להסדרת ענף המקרקעין לדיור מצויה מזה קרוב לעשור במוקד תשומת הלב הציבורית, הפוליטית, המשפטית והאקדמית. זאת, נוכח העלייה התלולה במחירי הדירות בשנים האחרונות המגיעה לכ-%9 בשנה ולסה"כ כ-%66 משנת 2008, וכן לנוכח העלייה המתונה יותר במחירי השכירות בעיקר במרכז הארץ. על רקע זה, מבקש המחקר הנוכחי לבחון את השפעת מיסוי המקרקעין בישראל על ענף הדיור ועל אי-השוויון.

הדוח המצ"ב הנו פרי המחקר שיזמה Tax Justice Network (TJN) Israel בשיתוף עם קרן אברט ישראל. המחקר מנתח את הסדרי מיסוי המקרקעין המרכזיים בישראל ובוחן את השפעתם על שוק הדיור ועל יצירת הפערים הכלכליים בחברה. כחלק מתהליך המחקר ארגנה TJN ישראל שולחן עגול שהתמקד בנושא המחקר, ואליו הוזמנו נציגים מטעם רשות המסים, משרד האוצר, לשכת עורכי הדין והאקדמיה. לאחר הטמעת הערות חברי השולחן העגול נוסחו מסקנות המחקר, ואלו מפורטות בדוח זה.  

להלן עיקרי המסקנות שעלו מניתוח מערכות מיסוי המקרקעין:

 מיסוי מוניציפאלי – המיסוי המוניציפאלי הנוכחי, ובפרט ארנונה והיטל השבחה, מאופיין בפרוגרסיביות פנימית שכן נטל המס עולה ככל שנכס הנישום יקר יותר. עם זאת, המיסוי המוניציפאלי סובל מרגרסיביות חיצונית, והנטל שהוא מטיל על מכלול ההכנסה הפנויה של הנישום משמעותי יותר ככל שהנישום עני יותר.

 מס שבח – מס השבח הוא מיסוי הרווח ההוני מהבעלות על נכס מקרקעין. מס זה מאופיין ברגרסיביות חיצונית שכן מערך הפטורים ממס השבח מעניק הטבת מס משמעותית ביותר, העולה כדי מיליארדי שקלים, רק למי שבבעלותו דירה, ואשר לרוב יהיה בעשירונים העליונים. כמו כן, מערך דחיות המס במסגרת מס השבח, בעיקר דחיית המס הנובעת מהעברת בעלות בירושה, מביא לתוצאה רגרסיבית שכן אין הצדקה מוסרית או חברתית להענקת הטבת מס מסוג זה ליורש, מה גם שמערך דחיות זה מהווה כר פורה לתכנוני מס.

 מס רכישה (ומס מכירה) – מס רכישה ומס מכירה (אשר בשנים האחרונות שיעורו עומד על %0 ולכן ההתמקדות להלן תהא במס רכישה בלבד) הם מסים ייחודים וחריגים בנוף המיסים שכן הם מוטלים על עסקאות ללא תלות בשאלת קיומו של רווח. בדומה לכל מס מחזור, מס הרכישה יוצר תמריץ להימנע מעסקאות. עם זאת, מס הרכישה הוא מס פרוגרסיבי. ראשית, קיומם של פטורים ממס הרכישה מבטיח כי מרבית העסקאות הבודדות לא ימוסו או ימוסו בשיעורים נמוכים. שנית, וחשוב מכך, תחת ההנחה כי תדירות העסקאות של בעלי דירות להשקעה (שהם לרוב מהעשירונים העליונים) עולה על תדירות העסקאות של בעלי נכס בודד, נטל המס שייפול על כתפי בעלי הדירות להשקעה יהיה משמעותי בהרבה מנטל המס על בעלי הדירה הבודדת.

יצוין כי ניתן לראות את מס הרכישה באופן שונה, כמס מהוון על הכנסה זקופה משכירות (משמע, מס המוטל על ההכנסה העצמית שנובעת לבעל נכס מהחיסכון בתשלום דמי שכירות לאחר, ואשר חלף הטלתו מדי חודש או מדי שנה, הוא מוטל מראש על בסיס תקופת מגורים משוערת בדירה). עם זאת, תפיסה זו אינה יכולה להסביר את מבנה מס הרכישה הנוכחי. זאת, בין היתר, מאחר שמס הרכישה מוטל באותו האופן ממש על דירות אשר הושכרו לאחרים ואשר שולם בגינן מס הכנסה.

 מס הכנסה על שכירות – מס ההכנסה על שכירות הוא מיסוי הרווח הפירותי מהבעלות על נכס מקרקעין המשמש למגורים. מבחינה פנימית, מדובר במס פרוגרסיבי שכן הטבות המס במסגרתו פוחתות ככל שההכנסה גדלה. זאת בייחוד נוכח הפטור ממס הכנסה על שכירות עד להכנסה של 5,070 ₪. עם זאת, מס זה מאופיין גם ברגרסיביות חיצונית שכן שיעורי המס הנמוכים )שבמסגרתם יכול הנישום לבחור במסלול בו עליו לשלם %10 מס בלבד על כל הסכום(, ובייחוד הפטור מתשלום מס כלל ועיקר עד להכנסה מסוימת, מעניקים הטבה משמעותית לבעלי דירות המשכירים אותן, אשר רובם בעשירונים העליונים. 3 על רקע זה פנינו לבחינת הדין הרצוי בכל הנוגע למיסוי מקרקעין, תוך הכרה ביכולת המוגבלת מלכתחילה של מערכת מיסוי המקרקעין לפתור את כלל הקשיים בענף הדיור ובצורך לקדם בד בבד גם רפורמות רגולטוריות.

להלן עיקרי המלצות המדיניות: מיסוי מוניציפאלי

 יש לקבוע את שיעור הארנונה כאחוז מסוים משווי הנכס, בין אם במדויק ובין אם על דרך האמדן, בהתחשב בשווי של מ"ר למגורים באזור שבו נמצא הנכס. זאת, כחלופה לשיטת חישוב המס הנוכחית התוחמת את שיעורי המקסימום והמינימום של המס ואשר הזיקה בין ערך הנכס לבין שיעור המס במסגרתה היא חלקית ומוגבלת.

 יש לקדם את פרוגרסיביות מערכת המיסוי המוניציפאלי על-ידי קביעת מדרגות מס שבמסגרתן שיעור הארנונה יעלה ככל ששטח הדירה גדול יותר, ולחלופין, שיעור הארנונה יעלה ביחס למ"ר רק מעבר לרף מסוים שייקבע.

 יצוין כי אנו מודעים לכך שקביעת מנגנון פרוגרסיבי במיסוי המוניציפאלי עלולה להחמיר את התופעה הקיימת גם כיום שבמסגרתה מעדיפות רשויות מקומיות אוכלוסיות עשירות על פני עניות. זאת שכן ההכנסות מהמיסוי אינן מתפלגות בצורה שווה בין הרשויות, וכל רשות עומדת כיחידה עצמאית. לגישתנו, הדרך להתמודד עם קושי זה היא באמצעות שינוי אופן חלוקת ההכנסות מארנונה בין רשויות מקומיות, ולא בדרך של יצירת מערכת מיסויית רגרסיבית. שיעורי המס על הכנסה הונית ופירותית מנכס מקרקעין

 יש להשוות את שיעורי המס על הכנסה הונית ממקרקעין )מס השבח( ועל הכנסה פירותית ממקרקעין )מס ההכנסה על דמי שכירות( למס השולי של הנישום, לרבות חיוב ההכנסה הפירותית בדמי ביטוח לאומי, מס בריאות ומע"מ. המלצתנו זו מבוססת על נקודת המוצא המקובלת בתחום המס שעל-פיה יש לשאוף להשוואת נטל המס של הנישום מכל מקור הכנסה. כמוסבר בפירוט במחקר, כלל השיקולים המצדיקים קביעת שיעורי מס נמוכים מהמס השולי, הקיימים בתחום רווחי ההון, אינם קיימים בתחום מיסוי המקרקעין. במסגרת זאת, השאלה האם יש להפחית את שיעורי המס על מנת למשוך השקעות לענף, תלויה בשאלה המקדמית האם ישנו מחסור בהון בענף.

המחקר מעלה כי כיום אין ככלל מחסור בהון בענף הדיור ומרבית פוטנציאל הבנייה ממומש. משכך, אין מקום להפחתת שיעורי המס ההוני והפירותי על מקרקעין מעבר למס השולי של הנישום, ואפשר שיש במצב דברים זה כדי להצדיק את העלאת שיעורי המס על מקרקעין. היה וישנם תתי-ענפים ספציפיים בתחום הדיור הסובלים ממחסור בהשקעות, דוגמת בנייה בפריפריה או בניית דיור בר-השגה, ניתן לעשות שימוש בתמריצי מס על מנת למשוך הון לתחומים אלו. 4 מערך הפטורים ממס שבח וממס הכנסה

 יש לבטל או לכל הפחות לצמצם את מערך הפטורים ממס שבח ומערך הפטורים ממס הכנסה על דמי שכירות. זאת שכן מדובר בפטורים רגרסיביים במובהק, המקצים מיליארדי שקלים דווקא לאוכלוסיות החזקות ביותר.

 יש לחלק את תמריצי המס באופן שווה או פרוגרסיבי, למשל בדמות מענק לרכישת דירה או לשכירות בשווי ההטבה הניתנת לבעלי דירות בהפחתת שיעור מס השבח. יודגש כי החלוקה של ההטבה יכולה להיות אוניברסאלית )קרי, בשיעור שווה לכל חלקי האוכלוסייה( או פרוגרסיבית )היקף ההטבה ירד ככל שהכנסת הנישום גבוהה יותר(. עם זאת, אין כל הצדקה למצב הנוכחי שבו ההטבה רגרסיבית והרווח ממנה עולה בממוצע ככל שהנישום עשיר יותר. בהקשר זה, יצוין כי השאלות האם ובאיזו מידה מעוניינת המדינה לעודד בעלות על דיור הן שאלות לבר-כלכליות, התלויות במדיניות הציבורית ובשיח הפוליטי והחברתי.

 יש לשנות את ההסדר המשפטי בכל הנוגע לדחיית מס שבח, למעט במקרה של העברת בעלות אגב גירושין, ועל ראיית העברת הבעלות כאירוע מס לצורך תשלום מס שבח. זאת שכן הסדרי דחיית המס, בעיקר בהקשר של ירושה, מחריפים את הרגרסיביות של מערכת המס, ולדעתנו, נעדרים כל הצדקה עיונית או מעשית. יודגש כי איננו מתכוונים להטלת מס ירושה שכן החבות במס השבח קיימת עוד קודם לפטירת המנוח. המלצתנו מצומצמת לקביעה כי ההורשה )או פרק זמן סביר לאחריה על מנת לאפשר את השלמת הליכי ההורשה ומימוש הנכס( תהיה מועד אשר בו תתגבש החבות במס השבח. מס רכישה ומס מכירה

 יש להותיר את מס הרכישה על כנו. זאת, כתלות בהמשך המצב הנוכחי שבו אין מחסור בהון בשוק המקרקעין. ככל שיווצר מחסור בהון בשוק המקרקעין, יש לשקול הפחתת שיעורי מס הרכישה. הטעמים להמלצתנו הם היות המס בעל פרוגרסיביות חיצונית מובהקת )מאחר שריבוי עסקאות במקרקעין ייעשה בעיקר בידי משקיעים משמעותיים, וממילא עסקות קטנות פטורות מהמס(; וכן תרומתו של המס להקטנת הסחר הספקולטיבי בתחום הדיור. באשר למס מכירה, אנו ממליצים כי ייעשה בו שימוש ככל שהמדינה מבקשת להקטין את התמריץ לבעלות על דירות. בתוך כך, לגישתנו, בשוק הנוכחי שבו אין חלופות יציבות לבעלות, יש טעם ממשי לעידוד הבעלות באמצעות אי-מיסוי ההכנסה הזקופה משכירות. עם זאת, ככל שהמדינה שואפת לבטל תמריץ זה, ניתן לעשות זאת על-ידי שימוש במס המכירה, ובלבד שהמס יוטל רק על דירות שלא שימשו להשכרה, או שיהיה ניתן לנכות ממנו תקופות אשר בגינן שולם מס הכנסה על שכירות. 5 הכנסה מפעילות עסקית במקרקעין

 יש להסדיר בצורה ברורה את האבחנה בין הכנסה פסיבית מבעלות על נכס לבין פעילות עסקית במקרקעין. זאת, באמצעות קביעה כי בעלות )ישירה או עקיפה( על ארבע דירות ומעלה מקימה חזקה של פעילות עסקית במקרקעין. אימוץ הדרגתי של הרפורמות המוצעות  אנו ממליצים כי קידום של כל אחת מהרפורמות המוצעות במחקר, במלואה או בחלקה, ייעשה באופן הדרגתי. זאת על מנת לבחון את ההשפעות של שינוי המדיניות על היקף ההון בענף ולמנוע מחסור בהון וכדי להבטיח את יציבות השוק ומניעת טלטלות חדות ומהירות. אנו מקווים כי המחקר ישמש כלי משמעותי בידי מקבלי החלטות בתחום מיסוי המקרקעין והתכנון. כמו כן, אנו מקווים שמחקר זה לצד שורת מחקרים נוספים בנושאים דומים שנערכו לאחרונה יהוו בסיס לדיון אקדמי וציבורי בנושא מיסוי המקרקעין, ענף הדיור ואי-שוויון, נושא אשר לעמדתנו הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.

תקציר מנהלים

לדוח המלא – TJN_ISRAEL

Real_Estate_Tax_and_Inequality_in_Israel

לפרטים נוספים אודות הדוח יש לפנות לעו"ד מורן הררי:

 moranh62@gmail.com 

– פוסט אורח – 

מבדקים חברתיים Social Audits כאמצעי לקידום אחריות חברתית של תאגידים 

מאת: ויטה אליאסון- הכנה וייעוץ למבדקים חברתיים  

Vita85@gmail.com

בעולם הגלובלי בו אנו חיים כיום, היבטים של אחריות חברתית ואחריות תאגידית תופסים תאוצה ומהווים סוכני שינוי משמעותיים בדבר תנאי העסקה של עובדים. מבדקים חברתיים מאפשרים לארגונים/ עסקים קטנים ובינוניים/ תאגידים להעריך ולנתח היבטים סוציאליים, בטיחותיים וסביבתיים ביחס להתנהלות הארגון מול העובד, הסביבה ומחזיקי העניין. 

מבדקים חברתיים דורשים התערבות של כל בעלי העניין כולל עובדים,לקוחות, קבלני משנה, ספקים, בעלי מניות ומתחרים. המסחר הגלובלי בעשור האחרון יוצר השפעה הולכת וגוברת של פיקוח על ביצועי הארגון ככלל ושרשרת האספקה בפרט. גילויים בדבר העסקה בלתי הוגנת של עובדים, ליקויים בטיחותיים, שחיתות בתוך הארגון ורשלנות סביבתית עלולה לפגוע במוניטין החברה ואף להוביל לאובדן הכנסה ולקוחות.  כתוצאה מכך, ארגונים/ חברות וספקים נמצאים תחת לחץ מתמיד לספק נתונים אתיים, לעבור מבדקים ולעמוד בסטנדרטים של לקוחות שונים.

אז מה הוא מבדק חברתי/ סוציאלי?

מבדק חברתי/ סוציאלי זהו כלי אשר על ידו נמדדים ביצועי הארגון בעיקר בכל הקשור לרווחתו של העובד  בתחומי שכר, שעות עבודה ומנוחה, בטיחות וגיהות, אספקטים סביבתיים ותוכניות בדבר הפחתת זיהום סביבתי, נהלים ומדיניות בדבר העסקת ילדים, חופש ההתארגנות, נהלי ענישה, נוהל תלונות ועוד. הארגון נמדד על פי החוק המקומי, סטנדרטים בינלאומיים (ILO- International Labor Organization) והקוד האתי של הלקוח כאשר המחמיר מביניהם הוא המשפיע.

בשני העשורים האחרונים מבדקים חברתיים הפכו לכלי מדידה והערכה המשפיעים ביותר בידי חברות באירופה ובארה"ב (Wal-Mart, Nike, Lulu Lemon, Amazon, Apple, Argos, Sainsbury's, The Home Depot וכן הלאה) להערכת ביצועים של ספקים ברחבי העולם. מבדקים אלו הפכו למשמעותיים ביותר, בעיקר לאור גילויים בדבר העסקה בלתי הוגנת של עובדים החל מעבדות בסין וכלה בהתרבות מקרי מוות ופגיעה ממשית בבריאותם של העובדים.

הדוגמא הנפוצה ביותר הינה של שריפת מפעל הטקסטיל בשנת 2012 אשר ייצר עבור Wal-Mart  בבנגלדש. במפעל מתו כ 100 עובדים בשל נהלי בטיחות אש לקויים. רוב העובדים היו בקומות הראשונות ונהרגו  עקב חוסר ביציאות חירום מהמפעל, דבר שהוביל ללכידתם בתוך המבנה.

בעקבות השריפה במפעל בבנגלדש  וההאשמות אשר הופנו כלפיWal-Mart   בדבר האחריות שלהם למקרה, הנושא של מבדקים חברתיים הפך להיות משמעותי ביותר בדירוג הספקים שלהם.   Wal-Mart יצרו דירוג לפי צבעים (ירוק, צהוב, כתום ואדום) בהתבסס על חומרת הממצאים של המבדק. ספק אשר אינו עומד בתנאי המבדק ותוצאת המבדק המתקבלות הן כתום שלוש פעמים  ברציפות במשך שנתיים, עובר להיות תחת הגדרה של מבדק אדום באופן מיידי. המשמעות של מבדק אדום, הינה הפסקת הפעילות מול Wal-Mart ללא הגבלת זמן עד לתיקון הממצאים ותהליך אישור מחדש.עבור ספקים רבים, תהליך אישור מחדש מול Wal-Mart מצריך עלויות נוספות של מבדקים ואיבוד זמן יקר.

מקרה נוסף, בו נפגעו עובדים עקב תנאי העסקה לקויים התרחש לפני כשנה (2014) בספרד. עובדים זרים בחקלאות אשר עבדו עבר סופרמרקטים באנגליה ( Sainsbury's, Tesco & M&S) רוססו בחומרים מדבירים, עבדו שעות נוספות מעל המותר בחוק והשכר לא שולם במלואו עבור השעות שעבדו. העובדים הועסקו דרך חברה קבלנית אשר לא הבטיחה את תנאי ההעסקה של העובדים הן מבחינת בטיחות כימיקלים והן מבחינת העסקה הוגנת (שעות עבודה ומנוחה ושכר הולם).

בעקבות מקרה זה אחד הסופרמרקטים הגדולים באנגליה (Sainsbury's),החליט לבצע בקרה מחמירה על חברות הייצוא ככלל אשר מספקות להן סחורה ברחבי העולם ואת החלקאים בפרט. בעקבות כך, בארץ בשנה האחרונה ישנה עלייה דרמטית במספר המבדקים החברתיים אותם עוברים חקלאים בכדי להיות ספקים מאושרים ל Sainsbury's.

מקרים כגון אלה, מדגישים את הצורך במבדקים חברתיים ומעלים את ערכן של חברות/ ארגונים אשר עומדים בסטנדרטים ובחוקים המקומיים. תחום האחריות התאגידית, כולל בתוכו כיום תחומים של פיתוח כלכלי, קיימות, תפיסות ניהוליות, תרומה לקהילה ולסביבה. שילוב תחום האחריות החברתית, קרי המבדקים החברתיים בתוך תחום האחריות התאגידית עשוי ליצור מכלול שלם עבור הארגון להפיכתו לבעל ערך רב יותר הן בפני הלקוחות והן בפני מחזיקי העניין.

קישור לכתבה מערוץ 4 הבריטי :

? What's the real cost of your fresh salad

לסיום הפוסט – אולי תרצו לעקוב אחרי רשת אנשי מקצוע מאנגליה בעוסקים כולם בנושא המבדקים החברתיים. בהחלט אתר מומלץ למעקב…

– מביעים עמדה 2 – תאונות בנייה בישראל 

האחריות החברתית של תאגידי הנדל"ן בישראל – בראש ובראשונה למנוע מקרי מוות!

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להעמיד מערכת אכיפה יעילה, אינה תירוץ להתעלם מאחריות

היום, יום ראשון 6.12.2015 פנה ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית אל מר ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, בקריאה לראשי תאגידי הנדל"ן בישראל להתחיל וליישם אחריות חברתית בפעילותם וכצעד ראשון לפעול בצורה החלטית ומיידית לעצירת הישנות מקרי המוות בתחומי הבנייה בישראל. 

מדו"ח תאונות עבודה בישראל 2010-2014 שפורסם ע"י משרד הכלכלה עולה בצורה ברורה כי תחום הבינוי הוא המוביל בישראל בכל האמור לתאונות עבודה ומקרי מוות. נכון הוא שתחום עיסוק זה הוא בעל סיכון גבוה ביחס לתחומי עיסוק אחרים, אך כפי שהדברים עולים הן מעדויות של העובדים והן ממצאי המחקר של מרכז המידע של הכנסת, היקף ההזנחה הבטיחותית בתחום הבינוי בישראל הוא משמעותי וקטלני. אל לנו לעבור על כך לסדר היום!  יתרה על כך, בימים האחרונים מקבל הנושא סיקור תקשורתי משמעותי בכתבות התחקיר שהתפרסמו בערוצים 2 ו 10 נחשף כי המצב הוא עוד הרבה יותר גרוע מזה העולה מהמסמכים וניירות העמדה הרשמיים.

בתקופה האחרונה אנו מקבלים תזכורת טראגית להזנחת הטיפול בנושא ורק בחודש נובמבר 2015 נהרגו 7 עובדים. להלן חלק משמות ההרוגים הידועים לנו: איברהים סעד, אחמד חוסאן, מיכאל מיכאלוב, אנדריי קידובסקי ועימאד נג'אר אשר נהרג ב-בסוף חודש אוקטובר. חשוב שנזכור כי מאחורי כל מספר סטטיסטי מצוי אדם בעל משפחה, אהובים וקרובים.

נידאל ענטר הוא חבר של אחד מהפועלים שנהרג והוא בעצמו עובד בניין. נידאל מתגורר בישוב עראבה בצפון והוא כותב במכתב לח"כ דב חנין: "אני מרגיש שלאף אחד לא אכפת מהפועלים ולאף אחד לא אכפת מהמשפחות שלהם. שבעה הרוגים שנהרגו בפחות מחודש וכשלושים הרוגים מתחילת השנה זה די והותר בשביל שיהיה לנו אכפת". לנו במכון לאחריות תאגידית אכפת ואנו מצפים כי גם לתאגידי הנדל"ן בישראל יהיה אכפת.

במכתבו אל נשיא התאחדות בוני הארץ כותב מר אורתר: "בשיח אשר מתלהט בנושא בימים האחרונים עולה בצורה ברורה כי מדינת ישראל מוכיחה אזלת יד גמורה לטיפול בבעיה מבחינה אכיפתית. למשרד הכלכלה יש כ 15 פקחים האחראים על יותר מ 10,000 אתרי בנייה בכל רחבי הארץ. ברור לכול הוא שאין בכוח אדם מצומצם זה את היכולת לבצע כל פעילות אכיפה יעילה. בנוסף לכך, גם התהליכים המשפטיים המתרחשים הינם ארוכים, מורכבים ולרוב לא מביאים לתוצאה ההרתעה הצפויה."

עוד הוסיף אורתר במכתבו כי: "תאגידי הנדל"ן בישראל הינם האחראים הראשיים למצב. כישלון המערכת האכיפתית אין בו בכדי להעניק כל פטור מוסרי ונורמטיבי מעיסוק התאגידים בנושא ועל חובתם ואחריותם החברתית הראשונה במעלה והיא לקיחת אחריות על הישנות מקרי המוות והפגיעה.  עד כה נפקד מקומה של האחריות החברתית של התאגידים מהשיח הציבורי ואנו מבקשים באמצעות מכתב זה אליך, ובאמצעותך אל החברים בהתאחדות בוני הארץ, להבנות מחדש את ההבנה כי תאגידים עסקיים באופן כללי אינם חלק בלתי נפרד מהמערכת החברתית וככאלו אינם יכולים לפטור את עצמם מאחריות למעשיהם.  

אנו קוראים לך ולכל ראשי תאגידי הנדל"ן בישראל לפעול באופן מיידי על מנת להבעיר את נגע החובבנות באתרי הבנייה בישראל וליזום מהלך ציבורי אמיתי להבנת היקף הבעיה והעמדת המשאבים על מנת לטפל בכך ולמנוע את המשך מקרי המוות והפציעה." 

בימים האחרונים הוקמה קואליציית ארגונים למאבק בתאונת הבנייה. אנו מחזקים את ידיהם ונשמח לסייע ככל שנוכל. 

קישור לעמוד הפייסבוק של הקואליציה

שלום רב,

אני מתכבד להביא בפניכם את העדכון החודשי של המכון לאחריות תאגידית.

חודש דצמבר עומד גם הוא להיות חודש עמוס באירועים ובפעילות ואני מקווה לראותכם באחד מהם. אנו, כרגיל, פתוחים לכל הצעה או רעיון לשיתוף פעולה. 

נפתחה ההרשמה – מחזור ב' בקורס ההכשרה לאחריות תאגידית

כי אנחנו נערכים לפתיחת המחזור השני של קורס ההכשרה שלנו לאחריות תאגידית בינואר 2016. מחזור ב' יערך בשיתוף ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל ואנו נקדיש את המפגשים החמישי והשישי של הקורס להיכרות עם נושא הרכש המקיים והאחראי ועם התקן העולמי החדש בתחום ISO/PC 277 – Sustainable Procurement. אתם מוזמנים לקרוא בקישור זה כתבה המציגה את התפתחות הנושא באתר ISO העולמי. מידע נוסף אודות הקורס מצוי בקישור זה. הרישום המוקדם עומד להסתיים ב 15.12 כך שאנו ממליצים לכל המעוניינים להקדים ולהירשם וליהנות מעלות מופחתת (1,800 ש"ח) – יש לעשות זאת באמצעות מילוי טופס הרישום המקוון בקישור זה. הקורס עצמו יפתח ביום שלישי ה 12.1.2016 ויערך לאורך שבעה מפגשים רצופים בימי שלישי בשעות 1500-1800 אצלנו במרכז האקדמי. 

הזמנה לסמינר בוקר שיערך ביום חמישי 17.12 בשעה 09:00 – מוסד הנשיאות האמריקאי ואיכות הסביבה

אנו פועלים בשבועות האחרונים על מנת להרחיב את פעילות המכון לאחריות גם לתחומי איכות הסביבה (בהקשר זה, החודש אף פרסמנו 'קול קורא' לשיתופי פעולה בתחום איכות הסביבה והבענו דעתנו באופן פומבי באשר לצורך המתבקש להכללת אחריות אישית בתיקון חוק צער בעלי חיים – קישור לדף העמדה). במסגרת הרחבת פעילות זו אנו שמחים לארח החודש לסמינר בוקר את פרופ' מתי אבן מאוני' PENN בארה"ב. פרופ' אבן הוא מומחה למדיניות סביבתית בארה"ב והוא יציג את מחקריו בנושא הקשר של מוסד הנשיאות האמריקאי ואיכות הסביבה. פרופ' אלון טל יגיב לדבריו. אין ספק שתהיה זו גם הזדמנות מעולה לדון בתוצאות ועידת האקלים בפאריס הנערכת בימים אלו ממש ומעורבותם של ראשי מדינות בקביעת מדיניות סביבתית לאומית ועולמית. על מנת שנוכל להיערך כראוי, נבקש כי כל המשתתפים יאשרו את הגעתם באמצעות טופס ההרשמה המקוון המצוי בקישור זה ניתן גם לעקוב אחרי השיח המקדים לסמינר בדף האירוע שפתחנו בפייסבוק בקישור זה. 

סקירה – אחריות תאגידית בישראל

באמצע חודש נובמבר הוזמנתי לגרמניה להציג סקירה אודות מצב האחריות התאגידית בישראל. המושב התקיים במסגרת אקדמית הסתיו של חוקרים צעירים מתחום האחריות התאגידית אשר התקבצו מכל גרמניה בעיר ווינגרטן שבדרום המדינה. אני שמח לשתף אתכם בחומרים אשר הכנתי למושב זה. בקישור זה תוכלו לצפות במצגת ובקישור זה בסקירה הקצרה שהכנתי. מקווה שזה יהיה לכם לעזר. 

דוח אחריות התאגידית של מזרחי טפחות לשנת 2014 עם תהליך הבטחת האיכות של המכון

במסגרת מגוון הפעילויות אשר מתקיימות במכון לאחריות תאגידית, אנו מפעילים גם את המרכז להבטחת איכות של דוחות קיימות. זהו תהליך בקרה חיצוני אשר מטרתו לשפר את איכות דוחות האחריות החברתית / קיימות של תאגידים ובכך לשפר את אמינותם הציבורית. במהלך חודש נובמבר סיימנו תהליך שכזה עם בנק מזרחי טפחות ואנו מזמינים אתכם לעיין בדוח בקישור זה וכמובן בהצהרת הבטחת האיכות אשר מצויה בתוכו (עמוד 100-101).

מאמר חדש בעמוד מקורות המידע על אחריות תאגידית בישראל:  "השאת רווחים לטובת בעלי מניותיה לצד אחריות וחובות חברתיות – שינויים ותמורות בתכלית החברה העסקית" מאת מעיין מגן, סטודנטית המרכז האקדמי

באתר האינטרנט של המכון פתחנו מרכז מידע אשר מציג מאמרים אקדמיים ברי ציטוט לתחום האחריות התאגידית בישראל או לחילופין כאלו הכתובים עברית. אנו שמחים וגאים להוסיף את מאמרה של מעיין מגן, סטודנטית למשפטים במרכז האקדמי אשר מציגה באופן נהיר את נושא תכלית התאגיד במסגרת חוק החברות וכולל גם קריאת כיוון באשר לצורך לבחון את עדכונו של חוק זה. מאמר מומלץ ביותר ! אנו נארח את מעיין באחד ממפגשי 'בוקר באחריות' הקרובים שנקיים. 

שמרו את התאריך – 21/1/2016 – אירוע פתיחת שנת הפעילות 2016 במכון לאחריות תאגידית:

הקנה חד פעמית בישראל של סרטו של קן לוץ "הרוח של 45"   'The Spirit of 45

הסרט מתאר את אווירת ההתגייסות הציבורית בבריטניה שאחרי מלחמת העולם השנייה… ותוצאות ההפרטה שבאו שנים לאחר מכן. לאחר הסרט נקיים דיון ציבורי בנושא של מדינת הרווחה הישראלי בעידן ההפרטה בהובלת של פרופ' יוסי דהאן ואבירמה גולן. ההקרנה תיערך בשעה 16:00 במרכז האקדמי. הנכם מוזמנים לאשר השתתפות בטופס הרישום בקישור זה וגם לעקוב אחרי השיח המקדים בדף האירוע אשר פתחנו בפייסבוק. מצפים לראותכם !

כמו תמיד… הנכם מוזמנים לעקוב אחרי פעילותנו בעמוד הפייסבוק של המכון ובאתר האינטרנט שלנו. 

ניפגש בעדכון הבא… ב 2016. שנה אזרחית טובה לכולכם!

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

 ! מביעים עמדה

(עיבוד תעשייתי של אפרוחים (תמונה: אנונימוס

הטלת אחריות אישית היא הדרך להבטיח

שמירה על זכויות בעלי חיים בישראל

רמת גן, 12.11.2015: ביום שני ה 9.11 קבלה ועדת החינוך של הכנסת סדרת תיקונים בחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994 , ביניהם החמרת הענישה על התעללות בבעלי חיים בנסיבות מחמירות. אולם הממשלה הפעילה גיוס קואליציוני על מנת למנוע הטלת אחריות על מנהלים בתאגידים לפעול ליישום חוק צער בעלי-חיים, ולמנוע התעללות בבעלי החיים. בפועל מההצעה שהתקבלה עולה שהטלת האחריות האישית חלה על מנהלי התאגידים רק במספר מצומצם של עבירות – ואינה חלה על הסעיף המרכזי לחוק, איסור ההתעללות (2(א). הצעת החוק אף פוטרת את המנהלים מפיקוח על הסעיף המחייב את התאגיד לטפל בבעלי חיים המוחזקים במתקניו ולמנוע התעללות בהם.

תיקונים שכן נכללו בהצעת החוק מטילים על הבעלים של בעלי-חיים את החובה לדאוג לצורכי מחייתם, מייעלים את ההליכים לתפיסת בעלי-חיים שעברו התעללות, מאפשרים לבית-המשפט להגביל החזקת בעלי-חיים בידי מי שהורשע בהתעללות ומחייבים את הרשויות לשקול שיקולי צער בעלי חיים בקבלת החלטות בנושאים שונים.

סוגיית הטלת האחריות האישית הינה סוגייה מרכזית באכיפת כללי התנהלות נאותים בתאגידים כמו גם ברשויות ציבוריות אחרות. בפועל אנו רואים לא אחת כי רק כאשר מוטלת אחריות אישית על מנהלים, מתחילה להיכנס לפעולה מערכת ציות פנימית ראויה ויעילה. לצערנו, ללא הכללת סעיפי האחריות האישית הסיכוי שנראה שינוי בתהנהלות התאגידים המעבדים בשר בישראל הוא קטן ביותר.   

בניר עמדה – הטלת חובת פיקוח על נושא משרה בתאגיד (1) (1) אשר פורסם ע"י העמותות תנו לחיות לחיות ואנונימוס מוצגת הסוגייה גם בהקשר הביקורתי אשר אומץ ע"י הפסיקה ובתי המשפט בישראל. כך, למשל, כתב הנשיא (בדימוס) של בית המשפט העליון, השופט גרוניס:

"ככלל, ראוי להימנע ממתן 'פטור' לנושאי המשרה תוך נקיטת צעדים פליליים נגד התאגיד בלבד. הטלת אחריות על נושאי המשרה בתאגיד במקרים המתאימים תתרום למימוש תכליות ההרתעה והכוונת ההתנהגות של המשפט הפלילי." (דנ"פ 8062/12 מדינת ישראל נ' חברת נמלי ישראל (2015) בסעיף 45 לפסק-דינו, וראו גם עמדת השופטת חיות באותו עניין.)

והוסיפו השופטת ברק-ארז:

"אני סבורה שעל הפרקליטות לבחון היטב, במקרים עתידיים, באיזו מידה העמדה לדין של תאגיד בלבד, להבדיל מהעמדה לדין של בעלי תפקידים בו, משרתת את תכליות המשפט הפלילי וכפועל יוצא מכך את האינטרס הציבורי[…] אינני מסתייגת מן העיקרון של אחריות פלילית של תאגידים. אני רק מבקשת לחזור ולהזהיר מן השימוש בה כתחליף למיצוי ההליך הפלילי כנגד אנשים בשר ודם שכיוונו את התאגיד בדרך שבה הלך." בג"ץ 4395/12 כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז (2012), בסעיף 7 לפסק-דינה.

ניתן לראות את הסרטון בקישור הבא: 

הסרטון מסביר את החשיבות הציבורית שיש בתשלום מס ואת הפעולות שישראל צריכה לקדם על מנת למנוע התחמקות ממס, במיוחד בקרב תאגידים בינלאומיים. 
הסרטון הוא תוצר פעילות של הקליניקה לאחריות תאגידית במכללה ושל TJN ISRAEL.

1.11.2015 – 

ליעד אורתר מונה למנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

מר ליעד אורתר מונה למנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. אורתר, שכיהן בשנתיים האחרונות כראש תחום דיווחי קיימות במכון, מחליף את ד"ר עופר סיטבון שיישאר פעיל בצוות המכון כיועץ אקדמי בכיר. ד"ר רונית דוניץ קדר, ראשת המכון היוצאת, תכהן כיועצת האקדמית הראשית של המכון. המכון פועל במסגרת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים על מנת לקדם את המודעות והחקיקה באשר לאחריותם החברתית-סביבתית של תאגידים עסקיים בישראל, הן במסגרת חובותיהם החוקיות והן ברמה של 'מעל לרף הציות'. 

אורתר הינו אחד המומחים המובילים בישראל לנושאי דיווחי אחריות תאגידית והינו גורם מעורב ופעיל זה שנים רבות בזירה הסביבתית והאחריות התאגידית. אורתר עמד בעבר בראש ארגון גריינפיס, ריכז את פעילות עמותת צלול בנושא זיהום נחלים ועסק ביעוץ למאבקים סביבתיים רבים בישראל. בשנת 2006 מיקד אורתר את פעילותו לתחום האחריות התאגידית וכמנכ"ל חברת היעוץ Beyond Business, ליווה חלק מהתאגידים הגדולים במשק בתהליכי הלימוד וההטמעה של גישת הקיימות והאחריות התאגידית. אורתר היה זה אשר הציג לראשונה לשוק הישראלי את הנחיות ה-  (Global Reporting Initiative). GRI הנחיות המהוות את הקודקס המקובל עולמית לדיווחי תאגידים בנושאים לא פיננסים.  אורתר הקים במסגרת פעילותו במכון את 'המרכז להבטחת איכות של דוחות אחריות תאגידית' והוא מוביל את פעילות המרכז בישראל ובעולם. אורתר מחזיק בתואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בלימודי איכות הסביבה. 

פרופ' משה כהן אליה, נשיא המרכז האקדמי: "ברצוני להודות לד"ר סיטבון ולד"ר דוניץ קדר על מעורבותם ופעילותם עד כה. כמייסדי המכון, תרומתם לתחום האחריות התאגידית לא תסולא בפז. ברצוני לאחל הצלחה רבה למר ליעד אורתר עם כניסתו לתפקיד מנהל המכון. אורתר ידוע כאחד הגורמים המרכזיים המעורבים והמשפיעים על זירת האחריות התאגידית בישראל זה קרוב לעשור. כל העוסק בתחום מכיר ומוקיר את פעילותו ואנו במרכז האקדמי גאים על נכונותו לקחת את המושכות לידיו ולהוביל את המכון לאחריות תאגידית. המרכז האקדמי רואה בפעילות המכון חלק בלתי נפרד ממכלול המעורבות החברתית שלנו".

ליעד אורתר, המנהל הנכנס של המכון הוסיף ואמר: "אני גאה ונרגש לקבל את מושכות ניהול המכון לידי ומודה על ההזדמנות להעצים את מידת ההשפעה של המכון עד כה. לפני כשנתיים רונית ועופר פתחו בפניי את שערי המכון ונתנו לי את הבמה הציבורית להמשיך את פעילותי לקידום תחום האחריות התאגידית בישראל. תאגידים בישראל טרם הטמיעו באופן מספק את אחריותם לסוגיות החברתיות והסביבתיות הכרוכות בפעילותם. המכון לאחריות תאגידית בראשותי, נכון להתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפנינו בקידום האינטרס הציבורי החברתי והסביבתי בישראל."

אודות המכון לאחריות תאגידית – www.csri.org.il 
המכון לאחריות תאגידית הוקם בסוף שנת 2011 והוא פועל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. המכון הינו יחיד מסוגו בישראל, הוא גוף עצמאי ובלתי-תלוי ששם לעצמו למטרה לקדם ולבצר את ההגנה על האינטרס הציבורי במכלול השאלות הנוגעות לאחריותם החברתית-סביבתית של תאגידים עסקיים בישראל.