"רשות באחריות"

מאת: עו"ד זיו יגאל, מתמחה במכון לאחריות תאגידית

רשות ציבורית, מעבר לחובות העשייה כלפי התושבים חבה גם בחובות דיווח ושקיפות כלפי הציבור אותו היא משרתת. פרסום דוח אחריות חברתית אינו (רק) כלי שיווקי (או כלי פוליטי במקרה של רשויות ציבוריות) הוא כלי המשמש את האזרח וציבור התושבים (בעלי העניין) לפיקוח ובקרה על הנעשה ועל הלא נעשה בתחום הרשות הציבורית.

רגע לפני שאנחנו דורשים שקיפות ואחריות מתאגידים עסקיים שמטרתם העיקרית היא מקסום הרווח, האם לא ראוי שנדרוש מנציגי הציבור לשקיפות חברתית וסביבתית ברשויות הציבוריות? בבחינת "נאה דורש נאה מקיים". הלא בסופו של יום- לשלטון אין משלו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו .

יש הטועים לחשוב שדוח אחריות חברתית הוא כלי שיווקי גרידא. דוח אחריות תאגידית או בשמו הנוסף דוח אחריות חברתית מצטייר לעיתים בעיני בעלי המניות והמנהלים בארגון, כדו"ח יחצני, פרסומי, שיווקי שאינו תורם דבר לארגון מלבד יחסי ציבור. בתאגידים בהם ישנה אג'נדת בעלים ברורה מופנה הדו"ח לציבור הרחב וכולל בתוכו ניתוחים, מתודולוגיות וסקירה רחבה אודות הנעשה בתאגיד, כל זאת על מנת לייצר שקיפות, הידברות ושיתופי פעולה.  בנייר זה אטען כי דוח אחריות חברתית אינו נחלתם של בעלי התאגידים. לתפיסתי, יש לעודד רשויות ציבוריות בפרסום דו"ח דומה ובשקיפות מלאה בנושאי סביבה וחברה. כאשר תיושם מתודולוגית דיווח כלשהי במגזר הציבורי, ההטמעה והיתרונות שבפרסומו יחלחלו גם למגזר העסקי.

אדגיש. עיקרון השקיפות אינו עול או גזירה. עיקרון השקיפות הוא הזכות של כל ארגון בין אם הוא תאגיד עסקי ובין אם הוא רשות ציבורית לדווח על העשייה בתחום החברתי והסביבתי. זכות זו מקדמת שיח עם בעלי העניין, מקדמת הבנות, מונעת התקוממויות ומונעת קונפליקטים. עיקרון השקיפות מגדיל את שורת הרווח בתאגיד עסקי ומגדיל את אמון הציבור ברשות ציבורית.

רשות ציבורית, מעבר לחובות העשייה כלפי התושבים חבה גם בחובות דיווח ושקיפות כלפי הציבור אותו היא משרתת. פרסום דוח אחריות חברתית אינו (רק) כלי שיווקי (או כלי פוליטי במקרה של רשויות ציבוריות) הוא כלי המשמש את האזרח וציבור התושבים (בעלי העניין) לפיקוח ובקרה על הנעשה ועל הלא נעשה בתחום הרשות הציבורית.

רגע לפני שאנחנו דורשים שקיפות ואחריות מתאגידים עסקיים שמטרתם העיקרית היא מקסום הרווח, האם לא ראוי שנדרוש מנציגי הציבור לשקיפות חברתית וסביבתית ברשויות הציבוריות[1]? בבחינת "נאה דורש נאה מקיים". הלא בסופו של יום- לשלטון אין משלו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו .[2]

שקיפות במגזר הציבורי צריכה להתבטא הן בשקיפות הליכים והן בשקיפות ביצועים. חברתיים-סביבתיים-כלכליים. כפי שכבר ציינתי, מטרת השקיפות אינה פוליטית או שיווקית (אלו עשויות להיות תוצאות לוואי) מטרתה של השקיפות היא היכולת של התושבים לשלוט בנעשה ברשות, להגיב ולקדם אפיקים נוספים ושונים בתחומים החברתיים והסביבתיים כאחד.

באוקטובר 2017 פרסם משרד הפנים מסמך מקיף שכותרתו "אחריות חברתית של רשויות מקומיות בישראל"[3]. המסמך מתאר ארבעה עשר אינדיקטורים אותם יש לקיים על מנת לעמוד בסטנדרט אחיד. אינדיקטורים אלה הן תוצאה של מחקר מקיף והן נגזרת של מדדים בינלאומיים שונים. "בזירת השלטון המקומי שקיפות היא ערך מרכזי, שעל פיו לארגון ציבורי זה קיימת החובה הערכית לתקשר לציבור תושביו את עשייתו באופן מסודר. במסגרת דרישות השקיפות נוכל למצוא את הציפייה לעיין במסמכים התקציביים, חוזי ומכרזי הרכש וההתקשרויות, פרוטוקולים מהדיונים השונים, תהליכי קבלת החלטות ברמות השונות ועוד"[4].

"שקיפות הינה אבן יסוד בגישת ניהול האחריות החברתית של ארגונים עסקיים וציבוריים כאחד. השקיפות הנדרשת, מטרתה לתקשר לקבוצות מחזיקי העניין )אלה המושפעות מפעילות הארגון: תושבים, עובדים, לקוחות, ספקים וכו‘ של הארגון את הביצועים החברתיים והסביבתיים שלו, ולקבל על כך משוב לטובת שיפור הביצועים. עבור ארגונים ציבוריים כגון רשויות מקומיות, מהלך של דיווח חברתי– סביבתי הינו תוסף ניהולי חשוב ביותר להגברת השקיפות והאחריותיות הציבורית. בלב גישת השקיפות מצוי התוצר הדיווחי המכונה ’דו“ח קיימות‘ או ’דו“ח אחריות חברתית‘. דיווח זה הינו תוצר של תהליך מדידה."

עוד נכתב בדו"ח כי "דו“ח זה הינו תוצר של סידור המידע החברתי-סביבתי הכולל של הארגון, בהתאם לסדרה של מדדי ביצוע (indicators performance ) אחידים. מטרתו של תהליך האחדה זה היא לאפשר השוואתיות בין דו“ח של ארגון אחד לדו“ח של ארגון אחר, או בין דו“חות של אותו הארגון עצמו בין שתי נקודות זמן שונות. השוואתיות זו מאפשרת לבחון האם ביצועי הארגון השתפרו או הורעו לאורך השנים, וכיצד הם מוצבים בהשוואה לביצועים של ארגונים דומים אחרים."

רשויות שונות ברחבי הארץ ככל הנראה מיישמות הלכה למעשה פרמטרים שונים מתוך דו"ח משרד הפנים ואף פרמטרים מתוך ה- [5]SDG's ( Sustainable Development Goals– יעדי הפיתוח של האו"ם‏). מחזיקי העניין אינם יודעים האם הרשויות אכן מיישמות את הסטנדרטים שהציב האו"ם או סטנדרטים אחרים שניתן לבחון על פיהן ביצועים חברתיים וסביבתיים, פשוט מכיוון שהרשויות אינן מפרסמות דו"ח כלשהו או מדדי ביצוע פומביים אחידים ושקופים לציבור.  

נבחן לדוגמא את מועצה אזורית גולן. אם נתעכב על ביצועי המועצה בשנים האחרונות[6] ונתבונן בפרויקטים השונים שהמועצה קידמה ומקדמת ניווכח שמדובר במועצה שחרטה על דגלה אחריות חברתית וסביבתית. אקדים ואומר- מועצה אזורית גולן יכולה להיות גאה בביצועים שלה בתחומי החברה והסביבה. יחד עם זאת, כל המידע על פעילותה של המועצה נמצא באופן ספורדי ברשת האינטרנט ללא כל מתודולוגיה ברורה או נראית לעין.

המועצה הקימה מרכז לטיהור שפכים (מט"ש) שמטרתו שימוש חוזר בבוצה מהרפתות ברמת הגולן והפיכת הבוצה לגז[7]. מתקן הביוגז הופך את זבל הפרות לגז מתאן ובאמצעות הגז מופעלים גנרטורים המספקים חשמל למערכת הארצית בכמות של שני מגוואט.הקולחים מועברים לטיפול שלישוני (סינון וחיטוי).

בנוסף לכך הוקמו ברמת הגולן חוות טורבינות רוח שמטרתן ייצור אנרגיה ירוקה מרוח. בדברי ההסבר של הוות"ל נאמר כי התכנית המוצעת מאזנת בין החשיבות של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, התורמת לצמצום פליטות מזהמים ולשיפור משמעותי באיכות האוויר, לבין הערכים הסביבתיים של הגנה על בעלי הכנף, בכלל והעופות הדורסים, בפרט".[8]

מעבר לעשייה הסביבתית, מועצה אזורית גולן מקדמת גם עשיה חברתית ענפה. כך למשל, לאור הטענה הרווחת כי בפריפריה קשה למצוא מוקדי תעסוקה הוקם על ידי המועצה והחברה הכלכלית של הגולן מרכז תעסוקה אשר תפקידו לחבר בין דורשי העבודה לבין המעסיקים ברמה המקומית. מעבר לכך מקיים המרכז ירידים, סדנאות ואירועים על מנת לעודד תעסוקה בגולן.

בין השנים 2005-2010 גובשה תכנית, אשר מטרתה הייתה לשנות את פני התחבורה הציבורית בגולן. על פי מודל זה, המועצה לוקחת את האחריות בתמיכת המדינה (אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה), במטרה לייצר בפריפריה תחבורה ציבורית זמינה, נגישה וחדשנית .נכון לספטמבר 2017, מספר האוטובוסים המשרתים את ציבור הנוסעים בתחבורה ציבורית גולן גדל ל- 31 אוטובוסים בחברת "רמה" ו- 15 אוטובוסים צהובים של המועצה. מספר נסיעות התחבורה הציבורית בגולן עומד על כ 340 נסיעות ביום מעל 8800 נסיעות מדי חודש, כולל הפעלת קווי תחבורה ציבורית לטובת משתמשים במועצות השכנות קצרין, בוקעתא, מסעדה, מג'דל שמס, עין קיניא, עמק הירדן, מבואות חרמון, גליל עליון ועמק המעיינות בואכה עפולה. 
כיום התחבורה הציבורית בגולן, מהווה דוגמה לכל הארץ בדרך הייחודית שבה היא מופעלת, מספר הנוסעים והנסיעות גדל מדי שנה.

מתחם פארק הירדן עבר מתיחת פנים יסודית, וקק"ל, בשיתוף עם ביטוח לאומי, החברה הכלכלית גולן והחברה הממשלתית לתיירות (בסיוע עמותת נגישות ישראל), השקיעו בו תשומת לב מיוחדת לתחום הנגישות. בפארק נסללו 750 מ' שבילים נגישים לטיול. התצפיות על הירדן והאזור משופעים במתחמים נגישים. בפארק יש עמדות פיקניק נגישות הכוללות חניות נכים, עמדות מנגלים וברזיות נגישות וכן שלושה מבני שירותים נגישים.

במועצה האזורית גולן יצאו בשנים האחרונות בכמה מבצעי העברת ציוד למען האזרחים בסוריה, וכעת פתחו באחד נוסף. "הם לא אויבים שלנו יותר, הם פשוט שכנים. זה נגמר", אומר אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן. "אנחנו בונים יחסים עם השכנים שלנו מצידו השני של הגבול. אנחנו באמת מרגישים שכנות טובה ביכולת שלנו ושל ילדי הגולן לסייע לפליטים בכלל ולילדיהם בפרט. זה מבחינתי נותן תקווה לעתיד טוב יותר. עד היום לא היה מצב כזה, שאזרחים סורים בורחים מבתיהם ונצמדים לגבול עם ישראל כדי להיות באזור החיץ. הם ממש לידנו. לא מדובר כאן בסיוע שאנחנו שולחים למקומות עלומים ולבלתי נראים, אלא סיוע לאנשים שנמצאים בצד השני של הגדר".

אלו הן רק מספר דוגמאות מצומצם לפעילותה של המועצה. אין ספק שבבחינת הפעולות שמועצה אזורית גולן עושה במהלך השנים נראה כי מדובר במועצה פעילה בתחום הסביבתי והחברתי. על אף כל זאת נשאלת השאלה מדוע המועצה לא מפיקה דו"ח אחריות חברתית? מועצה אזורית גולן צריכה ויכולה להיות חוד החנית של הרשויות בארץ ולהוות דוגמא למועצה המיישמת שקיפות ואחריות חברתית- סביבתית מלאה תוך עמידה על יישום הפרמטרים העיקריים של מסמך משרד הפנים "אחריות חברתית של רשויות מקומיות בישראל"  ושל יעדי ה- SDG's של האו"ם. הרשויות במדינת ישראל צריכות להוות דוגמא בכל הקשור לאחריות החברתית והסביבתית ולשיח מול בעלי העניין.

חובתו של השלטון המקומי כלפי הציבור הוא עשייה שקופה, איכותית ומדידה. למען עתיד טוב יותר שלנו ושל הדורות הבאים.

---

מאמר זה נכתב במסגרת פעילות המכון לאחריות תאגידית לקידום התחום בשלטון המקומי בישראל –

 http://www.csri.org.il/?page_id=2517 

ליצירת קשר: ליעד אורתר, ראש המכון liad.ortar@gmail.com