הזכות לנגישות אינטרנטית

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

המתכנתים אשר עומדים מאחורי פלטפורמות האינטרנט יצרו למעשה פרנקשטיין טכנולוגי גלובלי אשר הם בעצם אינם יכולים לעמוד באופן מוחלט על דפוס התנהגותו ואולי הוא אפילו יצא מכלל שליטה.

יש להגדיר את נגישות האינטרנטית (תשתית+רשת) כמוצר ציבורי שהנגישות אליו מהווה חלק מהקודקס העולמי של זכויות אדם בדיוק כפי שהנגישות למים נקיים, מזון, עבודה ואי אפליה הם חלק מכך.​

7.5.2018 רמת גן.

בתקופה האחרונה אנו עדים לחשיפתם של יותר ויותר סיפורי אימה אודות ההתנהלות 'מאחורי הקלעים' של תאגידי האינטרנט העולמיים כאשר פייסבוק וגוגל פותחים תדירות את מהדורות החדשות. בפרשיה האחרונה, המתנהלת סביב קמפיין הבחירות של דונאלד טראמפ, עולה כי במהלך תהליכי שכנוע מקוונים כאלו ואחרים נעשה שימוש ב 87 מיליון חשבונות פייסבוק! בישראל הוגשה בימים האחרים תובענה ייצוגית כנגד פייסבוק על איסוף מידע אישי של החלפת מסרונים ומספרי טלפון אישיים מלקוחותיה העושים שימוש בתוכנת המסרים המידיים של אפליקציה הפופולרית בעולם. דוגמא נוספת להתנהלות זו עולה מהקנס האדיר של 2.4 מיליארד יורו שגוגל נקנסה ע"י האיחוד האירופי עקב מניפולציה של מנועי החיפוש שלה לטובת קידום תאגידים אלו ואחרים. גם טוויטר אינה יוצאת נקייה ומגלה כי גם היא העבירה מידע אישי של לקוחותיה לצדים שלישיים. ויש סיפורים נוספים למכביר.

תמונת המציאות העגומה הזו מטיחה בפנינו את העובדה כי פייסבוק, גוגל, אמזון, טווייטר והפלטפורמות האחרות מהוות למעשה לא יותר מאשר פלטפורמות ריגול מתוחכמות ההופכות את מהלך חיינו לתוצר עסקי בר מכר אם בזירה הפוליטית או בזירה הצרכנית. הסיפור שמאחורי הידיעות הוא מבהיל אף יותר וממנו עולה כי חבורת המתכנתים אשר עומדים מאחורי פלטפורמות אלו יצרו למעשה פרנקשטיין טכנולוגי גלובלי אשר הם בעצם אינם יכולים לעמוד באופן מוחלט על דפוס התנהגותו ואולי הוא אפילו יצא מכלל שליטה. אבדן שליטה זה הוא זה אשר מאפשר לגורמים עוינים להחדיר מסרים סמויים וגלויים המשפיעים על מהליכי בחירות כביכול דמוקרטיות וכמובן שעל תהליכי בחירה צרכניים השווים כסף רב לחברות המממנות קמפיינים שיווקיים אלו.

עלינו להבין היטב את המצב בו אנו מצויים ולשנות מהר ככל שנוכל את נושאת המטוסים המקוונת של חיינו. השינוי צריך לנבוע מכך שרשת הפייסבוק (והפלטפורמות הדומות לה) מהווה מוצר ציבורי לכל דבר ועניין. החיבור לרשת חברתית מאפשר חיבור לטובת התעדכנות חדשותית, מציאת מקום עבודה, תיחזוק רשתות חברתיות ויצרתם של קהילות המשנות לטובה את איכות החיים. כמובן שהתנאי להמצאות ברשת חברתית היא החיבור לאינטרנט בעצמו באמצעות הספקים השונים. הנתונים מגלים כי ברמה העולמית יש כ 3 מיליארד איש (כ 30% מכלל האוכלוסייה הבוגרת העולמית) מחוברים לרשת וכמובן שרובם מצויים במדינות המפותחות. 90% מאלו שאינם מחוברים לרשת (כ 4.3 מיליארד איש) מצויים במדינות המפתחות. בישראל הנתון עומד על כ 5 מיליון איש המחוברים לרשת המהווים כ 70% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 12. נתונים אלו מציגים את התמונה כי רוב רובה של אוכלוסיית העולם מודרת הלכה למעשה מנגישות לכל אותם כלים ושירותים שהוזכרו לעיל. כאשר הפוטנציאל העסקי של אוכלוסייה ענייה זו הינו נמוך, אנו יכולים להבין מדוע הסיכוי שהמספרים האלו ישתנו לטובה הם קטנים ביותר. בדיוק משום כך יש להגדיר את נגישות האינטרנטית (תשתית+רשת) כמוצר ציבורי שהנגישות אליו מהווה חלק מהקודקס העולמי של זכויות אדם בדיוק כפי שהנגישות למים נקיים, מזון, עבודה ואי אפליה הם חלק מכך.

השפעה דרמטית זו על החיים עצמם יחד עם החשדות הכה כבדים לביצוע מניפולציות עסקיות ואישיות באמצעות פלטפורמות אלו מחייבת את מקבלי ההחלטות להגיע אל המסקנה כי על מנת להגן על הדמוקרטיה והשוק החופשי יש להלאים את המערכת כולה או לחילופין לבנות תשתית ציבורית, חינמית שוויונית ונגישה של חיבור לרשת האינטרנט ולפלטפורמה נבחרת, תהיה זו פייסבוק או כל אחת אחרת.