27 הדוחות שונים בסקירה זה מזה באורכם ;אורכו של הדוח השוויצרי הינו 28 עמודים בלבד, בעוד אורך הדוח המקסיקני הינו 162 עמודים ואורך הדוח האירי הינו 300 עמודים. הבדל משמעותי במספר העמודים נובע מאורך הנספח הסטטיסטי. לגבי מבנה הפרקים, הדוחות אינם נבדלים זה מזה באופן מהותי ותואמים ברובם באופן מלא או באופן חלקי את מבנה ה-VNR  המומלץ על ידי האו"ם.

בדוחות מצויין באופן קבוע האופן בו נכתב המסמך ומהות השיח עם בעלי העניין השונים. סקירת המנגנון הארגוני הנוגע לניטור ייעדי הקיימות מוזכר לרוב עם ציון אופן כתיבת הדוח. בדוחות רבים מופיע הארגון המקומי של ה-UN Global Compact  כגוף מרכזי בתהליך שילוב העסקים בשיח שקדם לכתיבת הדוח.

איזכור בעלי עניין מהמגזר העסקי בדוחות

איזכורים לסקטור העסקי נמצוא בדוחות המדינות במיקומים שונים. בפתיחה החתומה על ידי שר או בעיר בממשל, בפתיחה לדוח, בתיאור המתודולוגיה לכתיבת הדוח, בפרק המתאר את בעלי העניין השונים, בפרק התאר את אמצעי הביצוע ובנספחים לדוח או בפרקים שונים המחולקים לפי 17 יעדי הקיימות, בכל אלה נמצאו איזכורים לבעלי ענין שונים ובהם המגזר הפרטי.  בדוחות מסויימים נמצא בנוסף פרק ייעודי או נספח המתאר באופן מורחב את הירתמות המגזר העסקי במדינה להשגת ייעדי הקיימות ואג'נדה 2030.

משקל רב בדוחות ניתן לתיאור המדיניות הממשלתית המשפרת את הסביבה העסקית במדינה והמקדמת את תרומת המגזר העסקי. במרבית הדוחות ניתן לראות איזכורים למאבק בשחיתות כנקודה מרכזית לתרומת המגזר העסקי. זהו נושא שמופיע גם בתור מדד ביצוע בנספחים הסטטיסטיים של המדינות.

מסקירת 27 הדוחות של מדינות ה OECD נדמה כי יש תמימות דעים, הנובעת גם מהנחיות האו"ם, שיש מקום ליצר מנגנוני מעורבות חברתיים רחבים במסגרת הפעילות סביב יעדי הקיימות. מתוך 27 הדוחות שנסקרו, ב 22 מהם פעילות המגזר העסקי משולבת בדוח עצמו. בארבעה דוחות השילוב הוא כנספח או כפרק נפרד ורק בדוח אחד מוצג הנושא כתת פרק. ממצאים בהירים אלו ממחישים כי רוב רובם של מדינות ה OECD רואות במגזר העסקי מרכיב אינטגרלי בהשגת היעדים והדבר מוצג כך בדוחות המדינתיים שלהן.

מסקירת אופני השילוב של המגזר העסקי עולה כי יש מגוון גדול במנגנונים האמורים. חלקם של המדינות מבצעות זאת באמצעות ארגונים מתווכים ומסייעים, חלקם באמצעות הרשת המקומית של ארגון העסקים הגלובלי המשויך לאו"ם, ה Global Compact וחלקם באופן ישיר באמצעות זרועות של משרדי הכלכלה והמסחר. כל מדינה ודרכה שלה.

תמונת המצב בישראל

ביוני 2018 במסגרת יום איכות הסביבה של הכנסת, פרסמם מרכז המידע והמחקר של הכנסת נייר עמדה תחת הכותרת: "יום הסביבה 2018 :נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי"[1]. במסגרת סקירה רחבה זו נכתב כי:

"נכון ליוני 2018 ,ממשלת ישראל לא אימצה את יעדי פיתוח בר קיימא של האו“ם באמצעות החלטת ממשלה ואף לא הוכנה הצעת מחליטים בנושא. כמו כן, לא נקבע גורם מתכלל אשר יהיה אחראי על קידום היעדים באופן מתואם בין משרדי הממשלה. הסוגיות של אימוץ היעדים וקביעת גורם מתכלל נידונו בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה בשנתיים האחרונות, אולם עד כה טרם התקבלה החלטה בנושא."

נראה כי ההיערכות הבינמשרדית המוגברת לקראת פרסום הדוח המדינתי הראשון של ישראל (אשר צפוי להתרחש ביולי 2019) מראה את אותותיה וכי ההתרחשות הממשלתית גוברת סביב אג'נדה עולמית חשובה זו. תמונת המצב נכון להיום (ינואר 2019) היא כי נראה שיש התעוררות מסוימת בקרב גורמי הממשל הישראליים בכל האמור לאימוץ והטמעת יעדי הקיימות בקרב משרדי הממשלה. התעוררות זו מלווה ונדחפת ע"י פעילותם של ארגונים חוץ ממשלתיים אשר יוזמים כנסים ומפגשים ומעלים על סדר היום הציבורי את נושא יעדי הקיימות ואג'נדה 2030. בין ארגונים אלו ניתן לציין את מרכז השל, עמותת איתך-מעכי, בית הספר לקיימות בבינתחומי בהרצליה ונוספים.

אנו, במכון לאחריות תאגידית, פועלים בשנים האחרונות באופן עקבי ומתמיד על מנת להעמיק ולהרחיב את מעורבותו ומחויבותו של המגזר העסקי בישראל לעקרונות הקיימות והאחריות התאגידית ורואים במהלך לאומי קרב זה הזדמנות של ממש להשיג מטרה זו בכוחות משולבים. על מנת לעשות זאת ובכדי להרחיב את מעגלי השיח הישראליים סביב יעדי הקיימות החלטנו לקחת על עצמנו לפני יותר משנה, את משימת ההנגשה השפתית של היעדים והקמנו אתר אינטרנט ייעודי לשם כך – מצפן הקיימות – http://sgdcompass-il.org.il/ . האתר מתבסס על היוזמה העולמית SDG Compass  של הארגונים GRI, Global Compact  ו WBCSD אשר מבצע הפנייה מסודרת של כל אחד מהיעדים למתודולוגיות ניהוליות עולמיות רלוונטיות אחרות. האתר מבקש להנגיש את היעדים למגזר העסקי ע"י בניית מסמך ניהולי מוסדר והצגת מקרי בוחן רלוונטיים.

בסוף 2018 יצא המכון ב'קול קורא' המבקש לאתר את התאגידים הישראליים המבקשים להיות שותפים בתהליך הכתיבה של הדוח המדינתי הישראלי ורצון זה גם הוצג באופן מסודר לנציגי המשרד להגנת הסביבה. מספר חברות נענו לפנייתנו ואחרות ממתינות לעדכונים אודות מתווה הדיווח הישראלי. אנו תקווה כי אכן שאיפה זו לשילוב המגזר העסקי תיושם באופן מתאים ונכון בדוח הישראלי הראשון הבא עלינו לטובה. אנו במכון נשמח לעמוד לשירות מי מהצדדים המעורבים בתהליך הגשמה לאומי זה.

לפרטים נוספים אודות פעילות המכון לאחריות תאגידית, מצפן הקיימות וכל הקשור בכך, ניתן לפנות לליעד אורתר, ראש המכון, liad.ortar@gmail.com 058-4873737