ארכיון מחבר: ruti

זיהום האוויר בחיפה – מסכן לא רק את הבריאות, אלא גם את כספי המשקיעים

– פוסט אורח –

זיהום האוויר במפרץ חיפה – הסיכונים הפיננסיים למשקיעים 

 

מאת: אמיר אדר*

מפרץ חיפה עולה לאחרונה שוב ושוב לכותרות ועמו גם הדיון בשאלת מדיניות איכות הסביבה של המפעלים באזור ויחס המשרד להגנת הסביבה אליהם. אנו סבורים כי דיון זה  מדגיש את שאלת הסיכונים הסביבתיים והחשיפה למשקיעים הצפויה כתוצאה מכך. אנו בדעה כי מדובר בסוגיה מהותית בתחום האחריות התאגידית המשפיעה על: הצפי להשקעות עתידיות, חשיפה לתביעות משפטיות, יכולת הרחבת מפעלים וכושר ייצור, עלויות מימון, עמידה בתקני לקוחות בינלאומיים וכיו"ב. לצורך כך מצאנו לנכון לשוב ולהפנות את הזרקור אל מדד ההשפעה הסביבתי השני שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני מספר חודשים.

בעוד שבעולם התחום מפותח וניתן למדידה, בישראל תחום הדיווח הסביבתי חלש יחסית ועל כן הקושי גם של המשקיעים לזהות קשיים עתידיים בהמשך בדרך וסיכונים פיננסיים עתידיים. בדיוק לשם כך השיק המשרד להגנת הסביבה את המדד ההשפעה הסביבתי לפני כשנה וחצי ובה ניסה למעשה לכמת את השפעת החברות הציבוריות על הסביבה בישראל.

הדירוג הכולל הנו מהנמוך לגבוה כלומר – ככל שהשפעתך לשלילה גדולה יותר כך הציון שלך גבוה יותר. בציון הכולל ניסה המשרד לכמת את ההשפעה הסביבתית של התאגיד שמכילה נתונים אובייקטיבים על המפעלים שבבעלותו (פליטות מזהמים, שימוש בחומ"ס, רגישות מיקום המפעל) בנוסף המשרד ניקד את רמת הציות כלומר את ההתנהלות של המפעלים ובה התייחס לרמת הציות לחוקים וכן למדיניות (כדוגמת דיווח וולונטרי ועמידה בתקני ניהול סביבתיים). כלומר המשרד מנסה לתת מבט לא רק על מה שהמפעל עושה אלא גם על איך שהוא עושה. ככל שהתנהלות התאגיד בהיבטי הציות טובה יותר, כך פוחתת השפעתו הסביבתית וההיפך כמובן (אם לא טובים גם בזה הציון עולה).

המדד יש לומר אינו חף מבעיות ומייצר חיסרון לגודל שכן ברור מאליו שככל שאתה גדול יותר או בעל מפעלים רבים יותר השפעתך תהיה גדולה יותר וכמו כן ברור שהשפעתך תימדד לפי תחום עיסוקך ועל כן לא מעט מהמסקנות הנן מובנות מאליהן מבלי לצלול לנתונים. כמו העובדה כי גבוה משמעותו ציון שלילי וירידה בציון משמעותה שיפור גם פוגעת ביכולת הבנה ומצריכה לעיתים קריאה שניה לפני הסקת מסקנות.

ייתכן שבשל כך המדד אינו מקבל את החשיפה הראויה לו, אולם אין בכך בכדי לוותר עליו. מה שלמעשה עשינו הנו הפניית זרקור על התנהלות המפעלים.

ברור שלבית זיקוק או למפעל כימיקלים תהיה השפעה שונה על הסביבה מחברת מזון למשל או מפעל לאריזות וזאת מעצם עיסוקו. עדיין, מה שכן יכול להשתנות הוא מדיניות הציות – איך המפעל מתנהל? האם הוא מעמיק את הסיכון שקיים גם כך בעיסוקו או שהוא דווקא מקטין אותו? כלומר, אנו כמשקיעים מודעים לכך שכמו שיש יתרונות וסיכויים שטמונים בסוג הפעילות של החברה ישנם גם סיכונים וחסרונות כאשר באחריות החברה לעשות את המרב בכדי לצמצם סיכונים אלו.

על כן שאלנו 3 שאלות:

  1. האם לחברות  מערכות ניהול ייעודיות או מערכת דיווח וולונטריים – האמת שזה נראה לנו אחד מהסממנים הבסיסיים לזהירות מונעת והוכחה פשוטה להתנהלות תקינה. לצערנו הופתענו לרעה. בעוד לבתי הזיקוק ולגדות ביוכימיה יש מערכת ניהול סביבתית מאושרת הרי שחברת פרוטרום, חד אסף, עמיר שיווק, אלקון וצינורות המזרח התיכון ושמן תעשיות לא עושות כן.
  1. שיעור הציות מסך ההשפעה על הסביבה –  כאן אנו רואים עד כמה ההתנהלות של המפעל משמעותית ביחס למה שהמפעל עושה. בעולם אידאלי שיעור הציות היה שלילי כלומר ההתנהלות היתה תקינה  ועל כן מפחיתה מהציון הכולל. יש מקרים ספורים שכאלה אבל בממוצע הציות תורם כ- 27% מהציון הכולל. אם הציות הנו מעל 50% מהציון הרי שנקבל שלפי המשרד להגנת הסביבה ההתנהלות (או ליתר דיוק חוסר ההתנהלות) מסוכנת יותר ממה שהמפעל מייצר, מה שצריך לסמן נורה אדומה בהקשר לסיכונים עתידיים.
  1. שינוי ניקוד לעומת שנה קודמת – גם אם יש אי הסכמה על התוצר הסופי של המדד, בחינת נתון עשויה לגשר על כך שכן היא בוחנת את הפער בין דירוג הציון של השנה לזו של שנה שעברה וכך ניתן לראות האם חל שיפור (והציון יורד) או דווקא נרשמה הרעה בהתנהלות המפעל (והציון על חוסר ציות עלה). על כן גם כאן עלייה בניקוד מדליקה נורה אדומה למעקב כאשר מנגד ירידה בניקוד עושיה לסמן את תהליך לשיפור העשוי להוביל בהמשך להפחתה בסיכון הכללי.

מצגת1

(טבלת הממצאים – להגדלה לחץ על הטבלא)

כפי שניתן לראות המצב במפעלי החברות הציבוריות שבצפון לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה עדיין טעון שיפור כאשר רכיב הציות הנו חלק בלתי מבוטל מהציון הכללי במרבית מהחברות. עדיין, מבחינת רבע הכוס המלאה אין להתעלם בכך שניתן לראות שיפור בבז"ן לעומת שנה קודמת כאשר החברה הפחיתה משמעותית את ההשפעה השלילית של הציות לעומת אשתקד. שיפור במפעל הדשנים של כיל בקריות נרשם גם כן והציות אף הפחית את הציון הכולל של המפעל מבחינת השפעה סביבתית.

לעומתן ניתן לראות החמרה במצב הציות לפי המשרד להגנת הסביבה במפעל פרוטרום שבחיפה, במפעל גדות תעשיות ביוכימיה, במרכז המחזור שבקרית אתא שחלקו בבעלות שיכון ובינוי, בשמן תעשיות וכן במפעלים מעכו של חד אסף וצינורות המזרח התיכון. בהקשר לפרוטרום, מדובר בנתונים מעוררי תמיהה שכן החברה מזה מספר שנים במאמצים מתמשכים להקמת מפעל חדש במועצה האזורית גלבוע וכמובן שנתונים אלו עשויים לשמש כתחמושת למתנגדים לאישורים אלו.

לסיכום נאמר כי למרות מספר חסרונות מובנים במדד אין להתעלם ממנו כיוון שבעזרתו אנו מקבלים אינדיקציה משמעותית להתנהלות הציות של החברות ביחס לסיכון הסביבתי שלהן וכן את מקצת מהגורמים המניעים בסופו של יום את הרגולטור לפעול מולן.

 

*הכותב  הנו מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז' וסוקר את תחום האחריות התאגידית בחברות הציבוריות בישראל.

גילוי נאות מטעם מיטב דש ברוקראז' בע"מ (להלן: "התאגיד המורשה")

ניתוח זו נועד לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ/שיווק לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. הסקירה מתבססת על מידע אשר פורסם לציבור, אשר מיטב דש ברוקראז' בע"מ ומיטב דש השקעות בע"מ מניחים כי הוא מהימן וזאת מבלי שביצעה/ו בדיקות עצמאיות לבירור מהימנות, דיוק ושלמות המידע. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. המידע, הפרטים והניתוח המפורטים, לרבות הדעות המובאות, בסקירה זו, עשויים להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. סקירה זו היא על דעת הכותבים בלבד ומשקפת את הבנתם ליום כתיבתה. סקירה זו אינה מהווה תחליף, בשום צורה שהיא, לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. מיטב דש ברוקראז' בע"מ וחברות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ, בעלי מניותיה, עובדיהם ו/או מי מטעמם לא יהיו אחראים, בכל צורה שהיא, לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה משימוש בסקירה זו, ככל שייגרם כזה, וכן הם אינם יכולים לערוב ו/או להיות אחראים למהימנות, דיוק ושלמות המידע המפורט בסקירה זו. מיטב דש ברוקראז', הנמנית על קבוצת מיטב דש השקעות בע"מ, מבהירה כי היא וחברות אחרות בקבוצה עוסקות, במישרין או בעקיפין באמצעות חברות קשורות, חברות אחיות וחברות אחרות בקבוצה, בין היתר, במתן שירותי ניהול השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות פנסיה, חיתום ובנקאות השקעות וכתוצאה מכך, למיטב דש ברוקראז', חברות אחיות וחברות אחרות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ ו/או לבעלי עניין למי מבין החברות המפורטות דלעיל ולקוחותיהם, עשוי להיות עניין בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו, ככל שמפורטים כאלה, מעת לעת, לפני פרסום הסקירה, בזמן פרסומה ולאחר פרסומה. מיטב דש ברוקראז' בע"מ אינה מתחייבת ואין בסקירה זו משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי או רווח כלשהו כתוצאה מכל סוג של פעולה בהתאם לאמור בסקירה זו.

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של מיטב דש ברוקראז' בע"מ ואין להעביר לצד ג', להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן, להדפיס, לצלם, להקליט או להעתיק  את הדוח, באופן מלא או חלקי, מבלי לקבל אישור מראש ובכתב.

במועד פרסום עבודת אנליזה זו, או במהלך 30 הימים שקדמו ליום הפרסום, התאגיד המורשה, או למיטב ידיעת התאגיד המורשה, תאגיד קשור לו החזיקו החזקה מהותית, כהגדרתה בחוזר רשות ניירות ערך מיום 11.03.2013, בסוג מסוים של ניירות ערך של התאגידים הנסקרים.

 

 

 

עדכון פעילות – מרץ 2016

שלום רב,

נתחיל את העדכון החודש בסקירה אודות האירועים המתוכננים לחודשים הקרובים, אז אנא פתחו את היומנים ושמרו את התאריכים הבאים:

  • (מחר) יום חמישי, 3.3 (בין השעות 09:00-11:00) בחדר 305- מפגש מרתק בנושא של מבדקים חברתיים Social Audits ככלי לקידום אחריות חברתית של תאגידים. המפגש יועבר ע"י הבודקת הבכירה ויטה אליאסון, בעלת ניסיון רב בביצוע מבדקים עבור תאגידים רב לאומיים בישראל. תוכלו לקרוא כאן את המאמר שלה כרקע למפגש. עמוד האירוע בפייסבוקטופס ההרשמה המקוון
  • יום שלישי 12.4 (בין השעות 09:00 ל 12:00) חדר הישיבות בקומה 5 –  מפגש הכנה לכנס ה GRI. כחודש לפני הכנס העולמי המרכזי של ארגון ה GRI (אמסטרדם 18-20 במאי) אנו, כל המתכננים להשתתף וגם מתעניינים בתחום הדיווח החברתי-סביבתית של תאגידים, נתכנס למפגש עדכון אודות ההתפתחויות המרכזיות בתחום בחודשים האחרונים (בעיקר סביב הדרקטיבה האירופית), נבחן את סדר היום המתוכנן לכנס ואת הסוגיות שיעלו לדיון. המפגש בהשתתפות איליין כהן, מנכ"לית ביונדביזנס, שותפת המדיה של ה GRI וממארגנות הכנס. לעמוד האירוע בפייסבוק. 
  • יום חמישי, 14.4 (בין השעות 09:00 ל 15:00) אולם 501 – שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל – הכרחיות הגילוי להגנה על בריאות הציבור. הכנס מתקיים בשיתוף היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים ויבחן מהו מעמדו של המידע הסביבתי המצוי בקרב רשויות ציבוריות בישראל, מדוע רבות מהן נמנעות מלחשוף אותו למרות החובה החקוקה עליהם במסגרת תקנות חוק חופש המידע והכרחיותו להגנה על בריאות הציבור. עמוד האינטרנט של הכנס (לוח הזמנים לא סופי). עמוד האירוע בפייסבוקטופס הרישום המקוון
  • יום חמישי, 26.5 (בין השעות 09:00 ל 15:00) אולם 501 – הכנס השנתי ליזמות חברתית-סביבתית בישראל. נשמח לראותכם בכנס סוף השנה של EcoHub (החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית). במסגרת הכנס נציג את הפרויקטים עליהם עבדנו במהלך השנה, מיזמים חברתיים-סביבתים מכל רחבי הארץ, נקבל כלים חדשניים לשיווק רשתי ונבחן את אופציות המימון העומדות בפני מיזמים. לעמוד האירוע בפייסבוק.

כעת כשהיומנים שלנו מסונכרנים, אשמח לעדכן אתכם בקצרה אודות מספר פעיליות נוספות אשר קיימנו במהלך החודש האחרון:

הקואליציה למאבק בתאונות בניין – אנו ממשיכים לתמוך בפעילות הקואליציה לסייע ככל שנוכל. במהלך החודש האחרון פרסמתי מאמר באתר העוקץ – "ביום רביעי נהרג אדם, למחרת העבודות נמשכו כרגיל – מי ייקח אחריות?". הנכם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי פעילות הקואליציה בעמוד בפייסבוק שלה.

אנו שולחים ברכות לעושים במלאכה לפרסום הקוד הוולונטארי למניעת הטרדות מיניות במקומות העבודה. העלינו את הקוד לאתר שלנו לנוחיותכם – קישור.  שימו לב לכנס בנושא – כנס ויצו ליום האשה הבינלאומי – "חברה בהטרדה" יום שני, 7 במרץ 2016, בין השעות 14:00 – 09:30. מרכז "נא לגעת". קישור להרשמה לכנס

אנו שמחים לארח כותבים אורחים באתר האינטרנט של המכון. במהלך החודש האחרון ארחנו את אמיר אדר ממיטב ד"ש אשר סקר את דוח האחריות התאגידית של בנק דיסקונט. לקריאת הסקירה המלאה. נשמח לארח כותבים נוספים. 

עד כאן להפעם…

שלכם,

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

כנס – שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל

שקיפות סביבתית של רשויות ציבוריות בישראל – הכרחיות גילוי המידע לשמירה על בריאות הציבור

יתקיים ביום חמישי ה 14.4 בין השעות 09:00 עד 14:00 באולם 501, 

במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רחוב בן גוריון 26 ברמת גן.

בחודש ינואר פרסמנו נייר עמדה מקיף המציג את הכרחיות גילוי המידע הסביבתי ע"י רשויות ציבוריות בישראל גם כחובה חוקית וגם כתנאי הסף ליכולת של הציבור לגונן על בריאותו. אנו מבקשים להרחיב את הדיון סביב ממצאי המחקר ולבחון את המשמעויות השונות הנובעות מגילוי של מידע סביבתי לציבור. 

לעמוד האירוע בפייסבוק

לטופס ההרשמה המקוון

לוח הזמנים של הכנס:

08:30-09:00 התכנסות

09:00 – ברכות – פרופ' משה כהן-אליה, נשיא, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

09:20 – 09:40 דברי פתיחה – ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית

פרטי או ציבורי – למי בעצם שייך המידע הסביבתי המצוי ברשויות ציבוריות?

09:40- 10:00 עו"ד איל עופר, ראש תחום סביבה, המכון לאחריות תאגידית

סקירה משפטית – גילוי מידע סביבתי בישראל

10:00-10:20 רוני בריל, יועצת סביבה ושמאית מקרקעין:

מידע אודות זיהום קרקעות בישראל – רב הנסתר על הגלוי 

10:20-11:00 ליאורה אמיתי, מנכ"לית עמותת אזרחים למען הסביבה

מי מפחד ממידע סביבתי? – על תולדות המאבק לחשיפת המידע, בדרך להגנה על חיי התושבים

11:00-11:30 הפסקת קפה וכיבוד קל

11:30-12:00 ח"כ יעל כהן-פארן, המחנה הציוני 

מבט מחודש מעמדת המחוקקת על תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009

 12:00 -13:00 פאנל דוברים – למה לי שקיפות עכשיו? האם רק החמרת רגולציה היא תוביל להרחבת השקיפות 

  • עו"ד מוחמד קדח, עוזר ראשי, היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים
  • עו"ד יותם שלמה, מנהל הקליניקה לרגולציה סביבתית, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר- אילן
  • יפעת זמיר, מנכ"לית, שקיפות בינלאומית ישראל
  • עו"ד אהוד קרמר, הממונה על חופש המידע, חברת החשמל

13:00-13:20 סיגלית מוצפי, מנכ"לית RadGreen (יצרני ציוד ניטור קרינה, רעש וזיהום אוויר לרשויות ותושבים)

ניטור קהילתי – הציבור כיצרן עצמאי של מידע סביבתי

13:20-13:40 – דיון פתוח – איך ממשיכים מכאן? הערות והצעות להרחבת השקיפות הסביבתית של רשויות ציבוריות בישראל

13:30 – כיבוד קל

לפרטים נוספים:

ליעד אורתר, ראש EcoHub החממה האקדמית ליזמות חברתי-סביבתית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים liad.ortar@gmail.com 

עו"ד איל עופר, היועץ המשפטי ומנהל הפעילות של EcoHub החממה האקדמית ליזמות חברתי-סביבתית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים eyalofe@gmail.com

EcoHub – החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית

שותפי המדיה של הכנס:

לוגו אינפו ספוט 1

קריאה מקדימה לכנס:

גילוי מידע סביבתי הינו מרכיב הכרחי בתהליך יצירת מודעות של בני אדם לסיכונים בריאותיים המאיימים על חייהם הנובעים מפליטות של מזהמים לסביבה. ללא גילוי מסוג זה לא יכול האדם לבצע כל פעילות של התגוננות ולמנוע גרימתם של נזקים לו ולבני ביתו. מכיוון שמידע זה מצוי בקרב הרשויות הציבוריות בישראל (ובכלל זה עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, תאגידים ממשלתיים, עירוניים ועוד) כל זמן שהם לא מפרסמים אותו בהתאם לחובה המוטלת עליהם בחוק חופש המידע, אזי הם חשופים לתביעות נזיקין. 

גופו של האדם הוא מערך ביולוגי מורכב ומעורר השתאות. גוף זה מצויד במכלול מורכב של אמצעי חישה שכל תכליתם הוא להבטיח את המשך קיומו ובריאותו של האדם. כך לדוגמא, האף האנושי מזהה ריחות של תוצרי מזון מקולקלים היכולים להוות סיכון בריאותי והאוזניים מסייעות לנו להבין מה נע במרחב הסובב את גופנו ולהסיט את תשומת הלב לכיוון בו יש תנועה לא ידועה או לא רצויה.

מערך גופני זה הינו תוצר של אבולוציה ביולוגית ארוכת שנים והתאמת הגוף לאיומים המושתים עליו מהטבע שסובב אותו, מהטורפים המאיימים עליו ומההזדמנויות לצוד וללקט מזון. אך בפועל, מערך פיסיולוגי זה אינו ערוך להתמודד עם האיומים של אורח החיים המודרני וההתמודדות עם פיתוחם של חומרים וכימיקלים חדשים. כך לדוגמא, ריכוז של חומר מסרטן המצוי בחלל האוויר כמו דיוקסינים ברמה של חלקיקים למיליון (particles per million) אשר אינו מזוהה על ידי האף האנושי וכך אין הגוף מסוגל להגן על עצמו מחומר זה הידוע כמסכן את בריאותו.

לאור תמונת המצב המאופיינת לעיל, ניתן להגדיר מפגעים סביבתיים, המהווים איום בריאותי אך אינם מזוהים ע"י המערכת הגופנית ככאלו, כמפגעים הסמויים מן העין. אלו הם מפגעים אשר בפועל הינם סמויים ואינם מעוררים את דחף ההימנעות והשמירה על הבריאות והחיים עצמם. מכיוון שכך, מעטפת הגילוי והצגת המידע אודות ממצאי בדיקות סביבתיות כאלו ואחרות הינה מעטפת הכרחית להפיכת המפגע מסמוי לגלוי ומתן יכולת של התגוננות לנפגע.

רשויות ציבוריות ואחרות אשר בידיהם מצוי מידע סביבתי רלוונטי לשמירה על בריאות הציבור והן נמנעות מחשיפתו לציבור, לא רק שהן לא מקיימות את החובה החקוקה עליהם בחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1988,אלא גם לא פועלות על מנת לתקן מפגע של ממש בתחומם והדבר עומד בניגוד לחובה החקוקה עליהם בסעיף 242 בפקודת העיריות (נוסח חדש). משול הדבר כאילו שמו מכשול בפני עיוור. מכיוון שכך, עומדות היום כל הרשויות הציבוריות בישראל חשופות לסיכוני תביעה עפ"י פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח- 1968. למעשה, כל פגיעה בריאותית או אחרת, היכולה להיות משויכת לחשיפה למזהמים המצויים בסביבה, יכולה להיות מושתת כתביעת נזיקין.

 

להלן קישור לנייר העמדה המלא: נייר עמדה מסירת מידע סביבתי

חות דעת מידע על קרקעות מזוהמות – חוק חופש המידע החלקי -סופי

שולחן עגול – האם תיתכן אחריות חברתית של תאגידים בשטחים (ה)כבושים?

שולחן עגול  

האם תיתכן אחריות חברתית של תאגידים בשטחים (ה)כבושים?

יתקיים ביום חמישי ה 7.4 בין השעות 09:00-12:00 חדר 305,

במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בן גוריון 26 ברמת גן 

 הנוכחות הישראלית בשטחי יו"ש נמשכת כבר קרוב לחמישים שנה. במהלך תקופה זו התרחבה הפעילות הישראלית בשטחים והיא כוללת גם את בנייתם והפעלת של מפעלים ותאגידים עסקיים אחרים. תאגידים אלו עומדים לא אחת בלב הביקורת הציבורית המופנית בעולם כלפי ישראל למרות שהם מחויבים, לאור פסיקת בג"צ (פסק הדין 5666/03 בעניין עמותת קו לעובד), לנהוג כלפי עובדיהם עפ"י כל דין הנהוג בישראל.

העמותה הבינלאומית Human Rights Watch פרסמה לאחרונה דוח מקיף "כיבוש בע"מ" הסוקר את תנאי ההעסקה בשטחי יו"ש. בכנס זה יוצג הדוח באופן מפורט ולאחריו נקיים דיון פתוח. 

לעמוד האירוע בפייסבוק

לאישור השתתפות בטופס הרישום המקוון

 

לוח זמנים (לא סופי):

09:00 דברי פתיחה – ליעד אורתר, מנהל, המכון לאחריות תאגידית

09:15 הצגת הדוח "כיבוש בע"מ" – עו"ד שרי בשי, מנהלת תחום ישראל ופלסטין, Human Rights Watch

09:45 מגיבים:

  • ד"ר עופר סיטבון, ראש הקליניקה לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
  •  

10:35 דיון פתוח

11:30 דברי סיכום – פרופ' יוסי דהאן, ראש החטיבה לזכויות אדם, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

הקוד הוולונטרי למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה

לכידה

ברכות לכל העושות והעושים במלאכה !

אנו במכון לאחריות תאגידית מברכים את כל העושות והעושים במלאכה לגיבוש הקוד הוולונטרי למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה. בהחלט צעד חשוב בבניית רגולציה תומכת חקיקה ועוד דרך להיאבק בתופעה הפסולה והמכוערת הזו.

להלן הקישור לקוד המלא – 

Kod Voluntary final web

 

פוסט אורח – דיסקונט, עליית המדרגה בסכסוך העבודה מחייבת מבט לדו"ח האחריות התאגידית

– פוסט אורח מאת אמיר אדר, מיטב ד"ש – 

אמיר אדר צילום רמי זרנגר (1)

דיסקונט – עליית המדרגה בסכסוך העבודה מחייבת מבט לדו"ח האחריות התאגידית

מאת: אמיר אדר

מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז' וסוקר את תחום האחריות התאגידית בחברות הציבוריות בישראל. 

דיסקונט אומנם פרסם באיחור את דו"ח האחריות התאגידית שלו לשנת 2014 אולם בהקשר של עובדי הבנק ניתן לזהות שלוש סוגיות מהותיות שיש לשים עליהן לב במיוחד כעת על רקע המגעים בין הוועד להנהלה. אנו סבורים כי נתונים אלו מדגישים את האתגר שעומד בפני ההנהלה כמו גם את הפוטנציאל שטמון בבנק לאחר יישומה בהצלחה של התוכנית האסטרטגית.

 

1. קצב עזיבה גבוה  של עובדים צעירים

גיוס עובדים, הדרכתם, הכשרתם  ושימורם מצריכים משאבים רבים הן ישירים והן עקיפים, ככל שבנק מצליח לשמר יותר עובדים כך עלויות אלו נמוכות יותר, עקומת הלמידה משתפרות, יכולת הביצוע של העובדים גבוהה יותר וכיו"ב. בנוסף, היכולת של הבנק לשמר כוח אדם איכותי לאחר שעבר התמקצעות וכאן בגילאי 30 עד 50 חשובה גם כן.

ממוצע של קצב העזיבה הטבעי בדיסקונט ללא תוכניות פרישה מרצון  עומד על כ- 10%. אבל בפילוח פנימי ניתן לראות עליה משמעותית בעזיבה של צעירים עד גיל 30. כ- 38% מהעובדים עד גיל שלושים עזבו במהלך שנת 2014 את הבנק זאת לעומת כ- 32% בשנה קודמת.  מדובר בנתון גבוה ביותר, כך  למשל בפועלים נתון זה עומד על 23% בלבד. במקביל שיעור העזיבה של בני 30 עד 50 נותר גבוה ועומד על כ- 8% גם כאן מדובר בנתון גבוה למדי כך לשם השוואה בפועלים שיעור זה עומד על 3% ובקבוצת לאומי על 6%.

 

2. שיעור היעדרויות גבוה

שיעור ההיעדרויות בדיסקונט עמד על 8.4% זאת לעומת כ- 8.0% בשנה הקודמת. אם נוסיף את נתוני החופשות והמילואים שאינם משתנים באופן מהותי משנה לשנה הרי שמדובר בשיעור היעדרות של 16.5%. כלומר בממוצע  בשנה, כל עובד בדיסקונט נעדר בפועל במשך כחודשיים מעבודתו. בהתחשב בשיעורי העזיבה שראינו קודם לכן וסוגיות כגון וותק וקביעות הרי שלא מן הנמנע כי  קיים שיעור לא מבוטל בקרב העובדים בו ממוצע היעדרויות גבוה אף יותר.

 

3. פערי שכר

פער השכר בדיסקונט התרחבו בשנת 2014 כאשר שכר פקיד גבוה בכ- 20% יותר משכר פקידה זאת לעומת פער של 16% בלבד בשנה קודמת. בקרב המנהלים ניתן לראות צמצום מסוים לעומת השנה הקודמת אך עדיין מדובר במספרים גבוהים כ- 26% לעומת כ- 28% בשנה הקודמת. 

נציין מדובר בפערים גבוהים אשר בקרב הפקידים עלו משמעותית בעשור האחרון (פער של 11% בלבד בשנת 2008). כעת אנו לקראת  הסכם שכר חדש ולא מן הנמנע כי המנגנון אשר הוביל לפערים אלו ישתנה. רק בכדי לסבר את האוזן עלות השכר השנתית של משרת עובד בדיסקונט בישראל עמדה בשנת 2014 על כ- 442 אלף ₪. כלומר מדובר בפער שגם אם סגירה של מחציתו עשויה להסתכם בכ- 140 מיליון ₪ בשנה. לא עניין של מה בכך.

אנו סבורים כי שלוש סוגיות אלו מדגישות את החשיבות של מבט אל מעבר לדוחות הכספיים כמו גם הצורך בשקיפות וכאן יש מקום להחמיא לבנק שגם אם באיחור סיפק נתונים בתחום משאבי האנוש אשר אינם מובנים מאליהם מבחינת שקיפותם.

 

גילוי נאות מטעם מיטב דש ברוקראז' בע"מ (להלן: "התאגיד המורשה")

ניתוח זו נועד לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ/שיווק לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. הסקירה מתבססת על מידע אשר פורסם לציבור, אשר מיטב דש ברוקראז' בע"מ ומיטב דש השקעות בע"מ מניחים כי הוא מהימן וזאת מבלי שביצעה/ו בדיקות עצמאיות לבירור מהימנות, דיוק ושלמות המידע. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. המידע, הפרטים והניתוח המפורטים, לרבות הדעות המובאות, בסקירה זו, עשויים להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. סקירה זו היא על דעת הכותבים בלבד ומשקפת את הבנתם ליום כתיבתה. סקירה זו אינה מהווה תחליף, בשום צורה שהיא, לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. מיטב דש ברוקראז' בע"מ וחברות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ, בעלי מניותיה, עובדיהם ו/או מי מטעמם לא יהיו אחראים, בכל צורה שהיא, לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה משימוש בסקירה זו, ככל שייגרם כזה, וכן הם אינם יכולים לערוב ו/או להיות אחראים למהימנות, דיוק ושלמות המידע המפורט בסקירה זו. מיטב דש ברוקראז', הנמנית על קבוצת מיטב דש השקעות בע"מ, מבהירה כי היא וחברות אחרות בקבוצה עוסקות, במישרין או בעקיפין באמצעות חברות קשורות, חברות אחיות וחברות אחרות בקבוצה, בין היתר, במתן שירותי ניהול השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות פנסיה, חיתום ובנקאות השקעות וכתוצאה מכך, למיטב דש ברוקראז', חברות אחיות וחברות אחרות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ ו/או לבעלי עניין למי מבין החברות המפורטות דלעיל ולקוחותיהם, עשוי להיות עניין בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו, ככל שמפורטים כאלה, מעת לעת, לפני פרסום הסקירה, בזמן פרסומה ולאחר פרסומה. מיטב דש ברוקראז' בע"מ אינה מתחייבת ואין בסקירה זו משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי או רווח כלשהו כתוצאה מכל סוג של פעולה בהתאם לאמור בסקירה זו.

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של מיטב דש ברוקראז' בע"מ ואין להעביר לצד ג', להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן, להדפיס, לצלם, להקליט או להעתיק  את הדוח, באופן מלא או חלקי, מבלי לקבל אישור מראש ובכתב.

במועד פרסום עבודת אנליזה זו, או במהלך 30 הימים שקדמו ליום הפרסום, התאגיד המורשה, או למיטב ידיעת התאגיד המורשה, תאגיד קשור לו החזיקו החזקה מהותית, כהגדרתה בחוזר רשות ניירות ערך מיום 11.03.2013, בסוג מסוים של ניירות ערך של התאגידים הנסקרים.

 

עדכון פעילות – פברואר 2016

1212

עדכון פעילות פברואר 2016 – המכון לאחריות תאגידית

שלום רב,

להלן עדכון אודות אירועים נבחרים מהחודש האחרון והתכנון לשבועות הקרובים. 

אבקש להתחיל בעדכון עצוב אודות הפעילות שלנו במסגרת הקאוליציה למאבק בתאונות הבנייה בישראל. אנו מסיימים את חודש ינואר 2016 עם מניין של 6 הרוגים. בשנת 2015 נהרגו 35 איש ונראה שעדיין זה אינו מזיז לאף גורם ממשלתי שאנשים נופלים כאן אל מותם. אנו ממשיכים בהתגייסות לנושא ובפעילותנו האחרונה פנינו ליו"ר הרשות לניירות ערך על מנת שידרוש דיווח מיידי על כל מקרה מוות או פציעה קשה באתרי הבנייה של תאגידי הנדל"ן הציבוריים בישראל. נקווה שפנייה זו תקבל התייחסות נאותה. לקריאה נוספת על תוכן הפנייה

וכעת ליתר האירועים והעדכונים…

זוהי קריאה אחרונה למתעניינים לקחת חלק בקורס ההכשרה לאחריות תאגידית

הקורס יפתח ביום שלישי ה 1.3 (השעה המדויקת תקבע בהתאם לנוחיות רוב המשתתפים). המתעניינים מתבקשים להירשם באמצעות טופס זה – קישור לטופס הרישום בהקדם האפשרי. 

פוסטים נבחרים מחודש ינואר

אנו מעלים באופן שוטף באתר המכון מאמרי דעה ופוסטים. במהלך חודש ינואר העלינו פוסט המבקר את קמפיין הלוטו להעדפת התועלת האישית על זו הסביבתית. פרצופה המכוער של החברה, הלוטוגוצים!. פוסט נוסף עסק בסיכום דבריו של פרופ' ידיה שטרן מהראיון אותו העניק לתוכניתה של קרן נויבך ברשת ב' – 'סדר  יום' בה הציג את תכליתה המורכבת של החברה העסקית. פרופ' שטרן – אז מהי בעצם תכלית החברה העסקית? . מוזמנים לקרוא ולהפיץ. 

כל רעיון למאמרי אורח יתקבל בברכה. 

פרסום נייר עמדה – הכרחיות הגילוי של מידע סביבתי ע"י רשויות ציבוריות בישראל ע"מ להפוך אותו מסמוי לגלוי ולאפשר יכולת התגוננות בריאותית לציבור

במסגרת התרחבות פעילות המכון, הקמנו השנה את תחום איכות הסביבה במכון. במהלך חודש ינואר פרסמנו נייר עמדה משפטי פורץ דרך המציג את ההכרחיות של גילוי המידע הסביבתי (כפי שזה נדרש מכל הרשויות בתקנות חוק חופש המידע) על מנת לאפשר לאנשים להתגונן בריאותית. סוגייה זו מקבלת משנה תוקף בימים האחרונים עם הוודע היקף השפעת זיהום האוויר על הבריאות בחיפה ובצפון. 

להלן הקישור להורדת נייר העמדה המלא וחוות הדעת של השמאית רוני בריל המציגה את הנושא מהזווית של הקרקעות המזוהמות. 

15.2.2016 מפגש בוקר – הקמת צוות חשיבה בנושא חומרי הדברה בישראל

 אנו שמחים לארח מפגש שני במסגרת הפעילות הסביבתית של המכון זו והפעם בנושא הכל כך מרכזי לבריאותנו, חומרי הדברה. עו"ד איל עופר הקים את צוות החשיבה ואנחנו מבקשים להזמינכם למפגש ההקמה של צוות חשיבה בנושא. באתר זה תוכלו למצוא מידע מלא על המפגש – קישור להלן הקישור לדף האירוע בפייסבוק – קישור וגם כאן נודה על רישום מוקדם – קישור לטופס הרישום המקוון 

3.3.2016 מפגש בוקר – מבדקים חברתיים וחשיבותם לקידום אחריות חברתית של תאגידים

אנו שמחים לאחר מומחית בכירה לנושא המבדקים החברתיים, ויטה אליסון אשר תציג את פרקטיקת המבדקים החברתיים הנהוגה ע"י תאגידים רב לאומיים. ויטה מומחית בביצוע מבדקים בקרב חברות ישראליות. הנכם מוזמנים לקרוא פוסט קצר שפורסם שכתבה ויטה ופורסם אצלנו באתר המכון – קישור . להלן קישור לעמוד האירוע בפייסבוק – קישור ולמבקשים להגיע, אנא הרשמו באמצעות קישור זה – קישור

11.4.2016 – מפגש הכנה לכנס ה GRI

אנו פועלים במרץ על מנת לקדם את ההשתתפות של נציגים ישראליים בכנס של ה GRI הנערך אחת לשנתיים. כל משתתף מסדיר את דרכי הגעתו והרישום לכנס עצמו, ואנו נעשה את המקסימום כדי שכל המשתתפים יוכלו לנצת את זמנם בצורה הטובה ביותר. אנו נארגן מפגשים עם בכירים מעולם הדיווח וגם נשתף בחוויות ותובנות. כל המתעניינים בנושא וכמובן אלו המתעתדים לנסוע, מאוד מוזמנים למפגש מקדים אותו נקיים אצלנו במרכז ביום שני ה 11.4 בשעה09:00. קישור לעמוד האירוע בפייסבוק

כנס ה GRI עצמו נערך כחודש לאחר מכן בתאריכים 18-20 במאי באמסטרדם. זהו עמוד הפייסבוק שפתחנו עבור המשתתפים לתאום – קישור

ולסיום.. אנא שמרו את התאריך 9.5.2016 לכנס השנתי ליזמות חברתית-סביבתית בישראל. פרטים נוספים ימסרו בעדכונים הבאים…

חודש מוצלח לכולכם,

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

בפייסבוק 

פנייה לראש הראשות לניירות ערך – דרוש דיווח מיידי על כל מקרה מוות באתרי בנייה!

1111

חובת הדיווח חלה על כל מקרה מוות או פציעה קשה באתרי הבנייה של חברות ציבוריות – חובה עליהם להגיש דוח מיידי לרשות לניירות ערך ולמשקיעים

 

בפניה שהוציא היום (רביעי, 3.2.2016) ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית לפרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, נטען כי כל מקרה של מוות או פציעה קשה היא אירוע מהותי ולכן חלה עליו חובת דיווח לרגולטור ולציבור המשקיעים

עובדה עצובה היא כי עשרות עובדים נהרגים מדי שנה באתרי הבנייה בישראל ורבים עוד יותר נפצעים פצעים קשים ביותר. זהו סממן של מחדל ארוך וקשה. מניין ההרוגים לחודש ינואר 2016 עמד על  6 מקרי מוות מיותרים. אם חודש זה משקף ממוצע (וזאת ימים יגידו), אזי הצפי לכל שנת 2016 יעמוד על 72 איש. עפ"י נתוני משרד הכלכלה, בשנת 2015 עמד הנתון על 34. הקמתה של הקואליציה למאבק בתאונות בניין לפני כשלושה חודשים, האוספת ומפרסמת מידע בנושא ופועלת בו ציבורית, הביא להצפת נתונים קשים אלה ולחשיפת המחדל הנוראי, המדינתי, התאגידי והציבורי, בהגנה על בטיחות העובדים באתרי הבניין.

ביום רביעי ה 27 לינואר 2016 נהרג קאסם אבו ראס ז"ל באתר העבודות של התחדשות קניון חורב בחיפה. קאסם היה בן 34 תושב הכפר עילוט ואבא לשלושה. חברת רום גבס קירוי וחיפוי (1997) בע"מ היא החברה האחראית לביצוע העבודות באתר. חברה זו היא חברת בת של א. דורי, שהיא חברה אשר 14% ממניותיה נסחרות בבורסה. האתר עצמו בבעלות של החברה היזמית גזית גלוב שכ 42.5% ממניותיה מוחזקות ע"י הציבור.

קאסם נפל אל מותו בתוך פיר פתוח של מעלית. איננו יודעים מה בדיוק היו הנסיבות, אך תאונה כזאת מעלה חשד כבד לרשלנות טראגית. עוד אין אנו יודעים מי היה המעסיק הישיר של קאסם. האם הייתה זו חברת רום גבס המבצעת את העבודות באתר עצמו או שהועסק על ידי קבלן משנה שלה. בכל מקרה, ברור הוא שגם אם לא היו חברות אלו המעסיקות הישירות של קאסם, עדיין הן נושאות את האחריות הכוללת לנעשה במתחמי הבנייה שבניהולן. מצופה מחברה שכזו לא לעבור על כך לסדר היום ולכל הפחות לדווח על כך למנהליה ולבעלי המניות שלה באמצעות מנגנון הדיווח הבורסאי. דיווח שכזה לא הופיע על מסכי הסוחרים ואנליסטים.

בפנייתו כתב אורתר: "אין ספק שהמערך הרגולטורי האמון על הבטיחות באתרי הבנייה בישראל (כ 13,000 במספר המדווחים המצוי רובו ככולו במשרד הכלכלה, נתון במצב של חוסר אונות מוחלט לטפל בבעיה.לצד זאת,  מאחר שהאחראים למרבית אתרי הבנייה הגדולים הם תאגידים גדולים הנסחרים בבורסה,  גם לרשות לניירות ערך אחריות להפעיל את יכולות הפיקוח שבידה ולקחת חלק במאמץ להגברת הבטיחות של העובדים באתרי הבניה. זאת באפשרותה לעשות על ידי דרישה להגשת דיווחים מיידיים של חברות נסחרות בבורסה על מקרי מוות או פציעה קשה באתריהם."

סעיף 30א (דו"ח מיידי לפי דרישת הרשות (תיקונים: התש"ם, התשס"ג (מס' 2) ) בחוק ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 קובע כי:"הגיע לידיעת הרשות מידע על אירוע שאינו מפורט בפרק זה, אשר הרשות סבורה כי ידיעה אודותיו חשובה למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, רשאית הרשות לדרוש מהתאגיד כי יגיש לרשות דו"ח מיידי על האירוע האמור, תוך תקופה שדרשה הרשות."

לעניות דעתנו מקרה מוות ופציעה קשה נופלים תחת ההגדרה של "ידיעה חשובה למשקיע הסביר" ומחייבים את הרשות לניירות ערך לדרוש דו"ח מיידי מחברות הנדל"ן אשר באתריהן התרחשו התאונות, ובמקביל על החברות להודיע על כך מיידית למשקיעים ובעלי העניין באמצעות מנגנון ההודעות של הבורסה לניירות ערך.

לכשתגיע תגובת הרשות, נעדכן. 

אודות המכון לאחריות תאגידית – www.csri.org.il

המכון לאחריות תאגידית הוקם בסוף שנת 2011 והוא פועל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. המכון הינו יחיד מסוגו בישראל, הוא גוף עצמאי ובלתי-תלוי ששם לעצמו למטרה לקדם ולבצר את ההגנה על האינטרס הציבורי במכלול השאלות הנוגעות לאחריותם החברתית-סביבתית של תאגידים עסקיים בישראל.

אודות הקואליציה למאבק בתאונות הבנייה

הקואליציה למאבק בתאונות בניין היא התארגנות של הארגונים קו לעובד, ארגון העובדים מען, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, המכון לאחריות תאגידית, משפטנים/ות ופעילים/ת. הקואליציה מקדמת את המאבק בתאונות הבניין, ההורגות עשרות ופוצעות אלפי עובדים בשנה, על רקע כשל רב מערכתי מקיף בקידום הבטיחות בענף הבניין, באכיפה ובענישה על הפרת נוהלי בטיחות, ובפיצוי עובדים שנפגעו.  המשפטנית הדס תגרי יזמה את הקמת הקואליציה ומרכזת את עבודתה.

הקואליציה למאבק בתאונות בניין בפייסבוק  https://www.facebook.com/groups/1055757771123923/

 

פרופ' שטרן – אז מהי בעצם התכלית של התאגיד העסקי?

ShowImage

ציטוטים נבחרים מתוך הראיון עם פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנושא תכלית החברה העסקית

(תומלל מהתכנית 'סדר יום עם קרן נויבך', 24  לינואר 2016 – קישור מדקה 14:00 עד דקה 24:00)

 

להלן דברי הפתיחה של המגישה, קרן נויבך:

"הביקורת הציבורית החריפה הביאה לכך שיו"ר מגה, אביגדור קפלן החזיר את הבונוס שקיבל, על סך חצי מיליון שקלים. הצעד הזה כבר לא יעזור לעובדים וכבר לא יעזור למגה, אבל הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. איננו יכולים למנוע או להילחם במה שאיננו יודעים עליו. אם לא נדע על משכורות עתק או עסקאות בעלי עניין או משיכת דיווידנדים וחליבת חברות ע"י בעלי השליטה, הרי שלא ניתן יהיה לנהל עליהם את הדיון הציבורי, שבמצב הנוכחי, הוא כמעט הדרך היחידה למנוע אותן.

על רקע המשך אי הבהירות ביחס לעתיד מגה נדבר כאן הבוקר עם הפרופסור ידידה שטרן, מומחה לאתיקה תאגידית שיאמר כאן חד משמעית שתפקידם של מנהלים בחברה הוא לדאוג להצלחת החברה ולא לריפוד כיסם של בעלי השליטה. אם זה המצב, למה זה קורה פעם אחר פעם? נוחי דנקנר עשה את זה באי.די.בי, דודי וויסמן, שרגא בירן וארגון הקניות של הקיבוצים עשו את זה למגה. האם זה לא חוקי ואם זה לא חוקי, למה איש לא מעניש אותם?" (מתוך: דף הפייסבוק של התכנית).

להלן ציטוטים נבחרים שאמר פרופ' שטרן בראיון:

  • התפיסה שחברה צריכה לשרת את בעלי המניות שהחברה היא של בעלי המניות שזו מטרתה ותכליתה אינה נכונה משפטית, אינה הגיונית כלכלית ופשוט אינה נכונה. בישראל הפכנו את התפיסה הזו ממש לחצי דת.
  • בעלי המניות מאוד חיוניים לחברה העסקית. הם מביאים את הרוח היזמית, את חוסר הנחת שחשוב להנעת העסק אך גם אם בעלי המניות מביאים חלק משמעותי מההון והם אינם ממונפים, הם בסה"כ ספקים של דבר אחד והוא הון. בלעדיו לא יכולה להתקיים החברה אבל זהו רק מרכיב אחד בלבד. לצידם – לא מעליהם ולא מתחתם, יש ספקים אחרים לחברה. בראש ובראשונה העובדים שמספקים עבודה, בנקים שמספקים חוב, מנהלים שמספקים שירותי ניהול, הציבור שמספק לחברה את היכולת לסחור והמדינה כולה המספקת תשתיות. כל הקהלים האלו הם שחקנים במשחק מרובי משתפפים וכל אחד מהם הוא שחקן וטו, בלעדיו אי אפשר. זהו משחק קבוצית מרובה משתתפים שבלי אחד מהם אין משחק בכלל.
  • השיטה הקפילטליסטית מעדיפה את בעלי הקפיטל / המניות. אך זה אינו נכון מפני שלבעלי המניות יש אינטרס ייחודי והוא לדחוף את החברה לקחת כמה שיותר סיכונים. הסיבה היא שזה משתלם להם. אם הם מרווחים אז הם מקבלים הכל באמצעות חלוקת רווחים / דיבידנדים אבל אם החברה נכשלת אז הם הולכים הביתה כשהם מפסידים רק את ההון שהם השקיעו ותו לא. יש להם אחריות מוגבלת, רק מה שהם השקיעו בחברה עומד בסיכון. הסיכון הוא מוגבל מלכתחילה. ככל שההשקעה קטנה יותר בזכות חובות אז הסיכון הוא קטן יותר. אם לוקחים מנהלים ונותנים להם אופציות אז למעשה גיירת אותם לקבוצה של אוהבי הסיכונים והם יתנהלו כבעלי מניות ויעדיפו את הטווח הקצר ולא הארוך.
  • בעלי המניות יכולים לחשב בדיוק רב כמה כסף הם יפסידו. כאשר בעל מניה מחליט כמה מניות הוא יקנה הוא שולט בזה. זה גובה הסיכון המקסימלי. מקסימום הוא יפסיד את ההשקעה . אין איום גדול יותר המוטל עליו. זוהי האחריות המוגבלת. הנה המצב הקפיטליסטי חשוף. לבעלי המניות כדאי להשקיע כמה שפחות ולדחוף את החברה לכמה שיותר סיכונים ועם הסיכונים באים הסיכויים. אם החברה מרוויחה אז זה שלהם ואם הם מפסידים, אז למעשה הם לא הפסידו דבר. בלי אהבת הסיכונים היינו שוקעים לסטגנציה אבל זהו מצב בלתי מאוזן.
  • נגד בעלי המניות נמצאות הקופאיות של מגה. הם מפסידות מהקריסה של מגה הרבה יותר מבעלי המניות. שרגא בירן אולי יפסיד מיליונים אבל סוביקטיבית הוא מפסיד הרבה פחות מהקופאית שהולכת הביתה. זה המצב האנושי. העובדים הם חלק ממקבילית הכוחות. אם נפקיד את מגה רק בידי העובדים אז מנהלי ההחברה לא יקחו סיכונים וגם לא יווצרו סיכויים והתפתחות עסקית. נדרש משטר המאזן בין האינטרסים של אוהבי הסיכונים, בעלי מהניות לבין שונאי הסיכונים, העובדים.
  • בכלכלה הגרמנית החוק קובע שבחברות גדולות מחצית מהמקבילה של דירקטוריון שזו המועצה המפקחת, הם נציגי עובדים. הם מאיישים 50%. הם מכניסים את שיקול הדעת, מחשבה לטווח ארוך והימנעות מלקיחת סיכונים. נציגי בעלי המניות דוחפים דווקא כן ללקיחת סיכונים. במשבר של 2008, בו נפלו חברות ביטוח ובנקים מהגדולים בהעולם, התרחש מפני שכחלק מהניהול השוטף הם נדחפו לקחת סיכונים מתוך העדפה של בעלי המניות.
  • חוק החברות הישראלי קובע שתכלית החברה לפעול לא  לטובת בעלי מניות אלא לפעול על בסיס שיקולים עסקיים להשאת רווחים של החברה עצמה. והחברה אינה בעלי המניות. מנהלים צריכים לבוא לעבודה ולראות אל מול עניהם רק את האינטרנס של החברה. לקכן יש מכשיר של תביעה כמו תביעות קיבוציות. אם מה שקרה במגה הוא אכן נכון אז אין ספק שצריך לתבוע. 

תימלל – ליעד אורתר

פרצופה המכוער של החברה, הלוטוגוצים!

mad2013-19-375x195

אם הלוטוגוצים הם הפרזנטורים של החברה הישראלית, מה זה אומר עלינו?

אפתח בהתוודות אישית, אני לא יכול לסבול את היצורים הקטנים, המכוערים, הוולוגאריים והצעקניים המכונים בשם לוטוגוצים. מדובר על סדרה של שבע דמויות מאוירות אשר מציגות כל אחת מהם מספר זוכה בלוטו. הם יצורים קטנים, אלימים המציגים בכאילו… אבל רק בכאילו את פעילותם ככזו הבאה לסייע לאנשים המצויים במצוקה. יכולה להיות זאת בחורה צעירה אשר המוסכניק רוצה לעבוד עליה בתהליך הגבייה ומסביר זאת במשפט המורכב What was was was was כפי שהדבר מופיע באחת מתשדירי הפרסומת (קישור). או אז מחליטים הלוטוגוצים שיש כאן עלמה במצוקה ומה יותר מתאים מאשר פשוט להתנפל פיזית במכות על המוסכניק וצוות עובדיו אשר חיככו ידיהם בהנאה על הפלתה בשולל של עוד לקוחה (לא) מרוצה.

והנה הם הלוטוגוצים רגע לפני ההסתערות:

11

מקרה נוסף בו הלוטוגוצים נחלצים לעזרת נזקקי הארץ הוא בהחלצותם לנקום את נקמת זוג צעיר אשר זה עתה רכש דירה מהאחים פולנטה (אולי מזכיר לנו אחים אחרים בשוק הנדל"ן הישראלי… ?) והקבלן מוכר להם קיר "חכם" המרכז במקום אחד את כל תקעי החשמל שבדר"כ פזורים ברחבי הבית, ערמת חול במטבח שהיא האי המטבחי המובטח והשכנים מלמטה מעלים עשן וסרחון ולכן אל להם לזוג הצעיר לפתוח כלל חלון. או אז… מגיעים החבורה העליזה של הלוטוגוצים וביחד… זורקים את הקבלן מהחלון… הגיוני לא ?! ( באמת מעניין מאיפה לדאע"ש גם עולים רעיונות שכאלו..). אחרי שזה שורד את הנפילה החופשית לתוך ערמה של שקי בטון הוא חוטף שליכות רטובות של טיח ישר לפרצוץ… והכל כשברקע מוזיקת חתונה צוענית רועשת ושמחה. 

14 

פניו המבוהלות של הקבלן רגע לפני השלכתו מהחלון. 

 הגדילו לעשות הפרסומאים של הלוטו (אדלר חומסקי& ורשבסקי) בקמפיין הנוכחי שלהם שרץ בימים אלו (ינואר 2016) ברדיו, בטלוויזיה ובשלטי החוצות אבל אולי לפני שאדבר על קמפיין האחרון.. נעצור רגע בפירמת הפרסום… אדלר חומסקי & ורשבסקי שהם גם הנציגים בישראלים של פירמת הפרסום העולמית Grey . זוהי אחת מהפירמות הגדולות בעולם וככזו היא פועלת בצורה מסודרת ומפרסמת גם קוד אתי לפעילותה… (קישור לקוד האתי). קוד זה מצוי ונגיש באתר של נציגות הקבוצה בישראל ולשמחתי כי רבה אפילו כולל נושא של מנית התייחסות פוגענית בפרסומיה… וכך כתוב:

:Grey employees should not knowingly create advertising or other marketing communications that contain 

Statements, suggestions, or pictures that are offensive to the general public or minority segments of the population

אז הנה אני… פלח קטן ואולי לא מייצג באוכלוסיה מצהיר בזאת שאני מוצא את הפרסומים שלכם פוגעניים. ובייחוד כוונתי לקמפיין שרץ בימים אלו בתקשורת הישראלית. המודעות בקמפיין זה פותחות בהצגת עוולה סביבתית עולמית משמעותית. יכולה להיות להיות זנים נכחדים, לוויתנים שניצודים (ע"י מלוכסני עיניים תאבי בצע) או לכלוך בחופים. ככל הנראה, עבור אנשי הלוטו ומפרסמיהם אילו הן לא יותר מאשר אנקודות פרסומיות מעוררות הזדהות רגשית מוגבלת. מוגבלת למה? מוגבלת לתאוות הבצע הפרטית, להעדפה הצרכנית המיידית והאגוצנטרית וליכולת למלא סיפוק אישי מאשר לשרת תועלת כללית. על פניו נראה שהזוכה המאושר אכן בחלומו מקדיש את כספי הזכייה לטובת הסביבה.. אבל גם כאן כל רק בכאילו… כי האמת העצובה (שהאנושות יצרה במו ידיה את עידן ההכחדה השישי בתולדות כדור הארץ) לא בעצם מוכרת. בטח לא כרטיסי גירוד. והנה התמונה מתוך התסריט הדמיוני בו הלוויתן מוצל מלהבי החץ שהיו מכוונים כנגדו מספינת ההרג של מלוכסני העיניים. 

13       15

הלוטוגוצים הם יצורים מצוירים מעשה ידי אדם הבאים לשרת גוף ציבורי השולט ומנהל את תעשיית המזל בישראל, הלוא זהו מפעל הפיס. מפעל הפיס מחויב לאסטרטגיה רחבה הנקראת "משחקים באחריות" ואפילו מציג מדיניות סביבתית ראויה. אבל כל המחויבויות האלו והעשייה החיובית של מפעל הפיס לקידום התרבות, הספורט והחינוך בישראל מתגמדים לנוכח העיגון המוסרי הקלוקל אליו הוא מטיף בוקר וערב תוך שימוש בשטיפת מוח של ממש הנוצרת עקב היקפי פרסום אדירים. פרסומות אלו משדרות מסר אחד ויחיד… תועלתנות יחידנית ותו לא. מדאיגה במיוחד העובדה שלהערכתי דווקא הצופים והשומעים הצעירים הם אלו הסופגים את המסרים השיווקיים בעת שזהותם המוסרית רק הולכת ומתגבשת. 

אני קורא בזאת ליו"ר מפעל הפיס להוריד את הקמפיין הזה מאמצעי התקשורת בישראל באופן מיידי. רוצים להצטרף לקריאה?

  • שלחו הודעה במערכת ההודעות באתר מפעל הפיס – קישור – ובחרו את השורה: "תגובה לפרסומים"
  • חתמו על העצומה להורדת הקמפיין – קישור לעצומה

תודה!

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

liad.ortar@gmail.com