בית הדין הפלילי הבינלאומי משנה כיוון –
יתחיל לחקור מנהלים בתאגידים ועובדי ציבור בגין פגיעה באיכות סביבה
עפ"י דוח הארגון הבינ"ל Global Witness שנת 2015 הייתה שנת שיא ברציחות של פעילי איכות הסביבה. בשנה זו נרצחו 185 איש. נתון זה משקף עלייה של קרוב ל 50% מהשנה הקודמת. רוב רציחות היו סביב מאבקים ציבוריים למניעת השתלטות על אדמות ונישול תושביהם למטרת כרייה של משאבי טבע (קישור לדוח המלא).
ביום חמישי ה15 לספטמבר 2016 הוציאה התובעת הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ה ICC, מסמך מדיניות מקיף המציג את סדרי העדיפויות שלה בבחירת תיקים לפתיחת חקירה פלילית בינלאומי (למידע נוסף אודות ה ICC – קישור). במסגרת מסמך זה מודיעה התובעת הראשית כי היא עומד להכליל סוגיות של פגיעה באיכות הסביבה, ניצול של משאבי טבע ונישול קהילות מאדמתם במסגרת סדרי העדיפויות שלה בפתיחה של חקירה חדשה. כעת, מנהלים בכירים בתאגידים ופוליטיקאים עלולים להיחקר ולעמוד לדין בגין סחר בינלאומי במקרקעין אשר בגינו קהילות, שבטים ומשפחות נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם, על פי ברוב תוך הפעלת אלימות אשר חייבה אותם לעשות כך.
בתמונה – ADV. FATOU BENSOUDA
מתוך האתר – http://www.afrika-news.com/fatou-bensouda/
מאז הקמת ה ICC ב 1998 במסגרת אמנת רומא, בית המשפט היושב בהאג התמקד בחקירה ובהעמדה לדין על ארבעה פשעים מרכזיים: 1) רצח עם 2) פשעים כנגד האנושות 3) פשעי מלחמה 4) פשיעה אלימה. כעת, אל רשימה זו מצטרפת הפגיעה באיכות הסביבה כפשע שבגינו יכולה תובעת ה ICC לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום באם זה יתגבש באופן מספק.
מסמך מדיניות זו של התובעת הראשי, גב' פאטו בנסודה, מפורסם לאחר שב 2014 הגישו עורכי דין תביעה כנגד בכירי ממשל ואנשי עסקים בקמבודיה בדין נישול לא חוקי ותפיסה של קרקעות. ככל הנראה מטרת מסמך מדיניות זה היא להכשיר את הקרקע המשפטית לפתיחת חקירה בנידון.
ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית מסר כי: "מסמך מדיניות מקיף זה הוא פריצת דרך של ממש ומכניס את בית המשפט הפלילי הבינלאומי אל תוך הזירה הסביבתית העולמית. ברור הוא שמניע הראשון לכתיבת המסמך הוא העלייה המזעזעת בכמות הנרצחים בעולם בגין מאבקים ציבוריים למניעת השתלטות על קרקעות. אבל… בשיח הסביבתי המקצועי מתחוורת התמונה שבעקבות שינוי האקלים אזורים רבים בעולם לא יוכלו להיות עוד מיושבים ע"י בני אדם אם עקב עליית מפלס פני הים או פשוט מכיוון שתנאי החיים שם לא יאפשרו זאת. נישולם דה פקטו מאדמתם יכול להוביל לדרישה לפתיחה בחקירה כנגד כל התאגידים הרב לאומיים אשר תרמו והיו חלק ממגמת ההסרת וההשתקה של נזקי פליטת גזי החממה."