במרץ 2014 פרסם המכון לאחריות תאגידית נייר עמדה המציג את היחס לעקרון השקיפות בתקן הישראלי לאחריות חברתית (תקן ישראלי 10000 – 2013) ובתקן העולמי ISO 26000. 

ניתן לעיין בנייר העמדה המלא בקישור זה –  כאן 

נייר העמדה גם סוקר בתקשורת:

 

המכון לאחריות תאגידית הגיש היום נייר עמדה לצוות הבדיקה לעניין הטבות על-פי חוק עידוד השקעות הון. הנייר נכתב בפיקוחנו על-ידי ירון דישון ממרכז אדוה, והוא משקף גם את עמדתו של ארגון זה.
 

בעשורים האחרונים, ניכרת השפעה ההולכת וגוברת של גורמים שאינם שלטוניים על הציבור בישראל, בין היתר, בשל הליכי ההפרטה העמוקים אשר חוותה הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. לאור התמורות שחלו במשק הישראלי בעשורים אלה, השתנה מרכז הכובד של הפעילות הכלכלית כך שכיום, גורמים שאינם שלטוניים ובכללם תאגידים עסקיים, גורמים ללא מטרת רווח ופרטים, מבצעים פעולות בעלות השלכות ציבוריות רחבות אשר בעבר בוצעו על-ידי גורמי השלטון. ההשפעה הגוברת של גורמים אלה על הציבור בישראל מרחיבה את הציפיות החברתיות מהם ומחייבת שינוי היחס הציבורי כלפיהם, תוך הטלתן של חובות להטמעתם ולמימושם של ערכים חברתיים, סביבתיים ואחרים במסגרת פעילותם.
 
התפקידים המרכזיים אותם ממלאים גורמים שאינם שלטוניים מחייבים מחשבה בדבר אחריותיותם (accountability) של אותם גורמים כלפי הציבור הרחב, במיוחד בעניינים הנוגעים לציבור כגון: פעילות ביחס לכספי הציבור המוחזקים במערכות הפיננסיות בישראל; אספקתו של שירות לציבור הממומן כולו, רובו או חלקו על-ידי תקציב המדינה; או עניינים שלהם השלכה על ציבור בלתי מסויים של בני אדם (כדוגמת ניצול משאבי טבע או אספקתו של שירות לציבור לאחר הקצאה שלטונית (כגון הפעלת כבישי אגרה) או על בסיס רשיון או היתר שניתן מכח החוק (כגון שידורי טלוויזיה מסחרית ורב-ערוצית, מתן שירות ציבורי בתחום הטלקומוניקציה וכדומה)).
 
אחד הכלים החשובים במסגרת זו הוא ביסוסה של חובת דיווח ציבורית אשר תחול על אותם גורמים. מדינות שונות בעולם בחרו בשימוע פומבי (Hearing) ככלי המאפשר את מימושה של חובת הדיווח. שימוע פומבי הוא כלי המאפשר לחברי הפרלמנט או לגורמי שלטון אחרים לברר סוגיות בעלות השלכות ציבוריות באופן אפקטיבי ויעיל. בישראל, סמכויות אלה מוקנות לכנסת ולוועדותיה באופן חלקי ביותר וכלפי אנשי ועובדי ציבור בלבד[1].  
לפיכך, יתכן שראוי לאפשר קיומו של שימוע פומבי בישראל גם כלפי גורמים שאינם שלטוניים באשר לפעילותם המשפיעה על עניינים הנוגעים לציבור.
 
המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מבקש להעניק מענק-מחקר לצורך כתיבת נייר עמדה בנושא שימוע פומבי, במסגרתו תידון האפשרות לקיומו של הליך שימוע פומבי בישראל כלפי גורמים שונים, שלטוניים ושאינם שלטוניים, אשר לפעילותם נגיעה עם עניינים ציבוריים.
 
בין יתר הסוגיות שהמכון מעונין לבחון במסגרת נייר העמדה:
1.     סקירה מקיפה של הליך השימוע הפומבי במדינות העולם.
2.     היסודות הערכיים המונחים בבסיס קיומו של שימוע פומבי.
3.     מנגנונים שונים של שימוע פומבי.
4.     מהם אותם עניינים הנחשבים עניין ציבורי לצורך החלת חובת השימוע.
5.     הליך קבלת ההחלטה בדבר קיומו של שימוע פומבי.
6.     הפורום הראוי לקבלת החלטות בדבר קיומו של שימוע פומבי.
7.     הסיכונים האפשריים מקיומו של הליך שימוע פומבי בישראל.
8.     האפשרות לחייב גורם פרטי (אדם או כל יישות משפטית אחרת)  להתייצב בפני שימוע פומבי ככל שעיסוקו נוגעים בעניין ציבורי.
 
היקף העבודה הצפוי: 20 עמודים.
מלגת מחקר: 5000 ש"ח.
זכאים להגיש בקשה: סטודנטים לתואר שני או שלישי באחד מן המוסדות להשכלה גבוהה. עדיפות תינתן לבוגרי משפטים ומדעי המדינה.
 
על הפנייה לכלול מכתב קצר, קורות חיים ודוגמה לחיבור מקצועי של הפונה. את ההצעות יש להעביר במייל עד ליום ה-31.1.2014 לידי עו"ד אפי מיכאלי בכתובת: emichaely@clb.ac.il.
 

בכרך האחרון של כתב העת "ביטחון סוציאלי" התפרסמה סקירה פרי עטו של ד"ר עופר סיטבון אודות הספר The Rise of Global Corporate Responsibility: Mining and the Spread of Global Norms, שהתפרסם השנה בקנדה.

ביום 21 בנובמבר 2013 בשעה 9:30, נקיים במרכז האקדמי שולחן עגול בנושא מדד הסודיות הפיננסית של מדינות (Financial Secrecy Index) (FSI) אשר מפרסם TJN אחת לשנתיים ואשר יושק השנה ברחבי העולם ביום 7 בנובמבר 2013. המדד זוכה כיום להערכה רבה בעולם ומשמש מקור מידע מקיף וחשוב.
 
על תוצאות המדד, והמתודולוגיה שעומדת בבסיסו, יספר מרקוס מיינזר, מנהל פרויקט ה- FSI, אשר יגיע לצורך כך מגרמניה.
היות וישראל היא אחת המדינות המדורגות במדד, הדיון יעסוק גם בהיבטים של סודיות פיננסית בישראל.
 
להזמנה המצורפת ראו כאן:
http://www.clb.ac.il/uploads/21_11_roundtable.pdf
 

ביום 20 בנובמבר 2013, בשעה 18:00 נקיים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן כנס בנושא צדק מיסויי להשקה הרשמית של Tax Justice Network Israel  (TJN IL).
 
למי שלא מכיר, ארגון Tax Justice Network (TJN), הוא ארגון בינלאומי, אשר הוקם באנגליה בשנת 2002 וכיום הוא הוותיק והמוביל בעולם בתחום הצדק המיסויי. מטרת הארגון היא חשיפת פרקטיקות בעייתיות של תכנוני מס, עריכת מחקרים פורצי דרך בתחום צדק מיסויי, והעלאת המודעות הציבורית לנושאים אלה לשם יצירת לחץ פוליטי בינ"ל לקידום הנושא.
 
לכנס יגיע מלונדון ראש ארגון TJN, ג'ון כריסטנסן, אשר יספר על התמורות האחרונות בתחום הצדק המיסויי בעולם.
 
להזמנה המצורפת ראו כאן:
http://www.clb.ac.il/uploads/20_11(1).pdf
 

אנחנו גאים להשיק ולפתוח את ההרשמה לקורס אחריות תאגידית
לפרטים והרשמה – http://www.csri.org.il/?page_id=586

לבקשת ראשת האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ, הכין המכון הערות להצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט, התשע"ג-2013. ההערות נשלחו לחברי וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שדנה בימים אלו בהצעת החוק. 
 

א.  פעילות אקדמית:
1.   פרסומים אקדמיים
·        עופר סיטבון ורונית דוניץ-קידר "אחריות חברתית של תאגידים וחינוך משפטי וקליני" המשפט יז 323-297 (2012).
·         Moran Harari, Ofer Sitbon, Ronit Donyets-Kedar, "Aggressive Tax Planning and Corporate Social Responsibility in Israel" 12 Accountancy Business and the Public Interest pp. 1-46 (2013).
2.   פורום חוקרי אחריות תאגידית
·        פורום החוקרים התכנס פעמים אחדות במהלך סמסטר ב', כדי לדון במאמריהם של חוקרים צעירים בתחום. לפורום מצטרפים מעת לעת חוקרים חדשים, מדיסיפלינות שונות, ואנו מקוים כי נוכל להמשיך ולהרחיב את הפעילות בתחום זה גם בשנה הבאה.
3.   פרסום ספר בנושא אחריות תאגידית בישראל
·        נחתם חוזה עם הוצאת רסלינג לפרסום ספר מאמרים בנושא אחריות תאגידית בישראל, בעריכת ד"ר רונית דוניץ-קידר וד"ר עופר סיטבון. מאמרי הספר מצויים כעת בשיפוט, והתוצר הסופי עתיד להיות מועבר להוצאה לאור עד סוף אוגוסט 2013. הספר עתיד להתפרסם עד סוף שנת 2014.
4.   סדנאות עבודה
·        סדנה בנושא עסקים וזכויות אדם – במארס 2013 קיים המכון סדנת עבודה עם שני נציגים מארגון Business and Human Rights Resource Center, ארגון בינלאומי שמקום מושבו בלונדון ואשר מפעיל את מאגר המידע העצמאי החשוב בעולם בנושאים הנוגעים לתאגידים ולזכויות אדם. הסדנה נערכה בהשתתפות נציגים מארגוני זכויות אדם ישראלים שונים ונועדה להעלאת המודעות לסוגיית החובות המוטלות על תאגידים עסקיים בכל הנוגע להפרת זכויות אדם.
·        סדנה בנושא רגולציה של דיווחי אחריות תאגידית – במאי 2013 קיים המכון סדנת עבודה שדנה בנושא רגולציה משפטית של אחריות תאגידית בישראל, לקראת הכנתם של נייר עמדה וטיוטת הצעת חוק בנושא על-ידי המכון, בהזמנת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בסדנה, בהנחיית מר ליעד אורתר, השתתפו כ-20 איש מקרב קהילת האחריות התאגידית בישראל – יועצי אחריות תאגידית, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים. בחודש יוני 2013 התקיימה סדנת המשך לדיון בהצעת החוק שהגיש המכון למרכז המחקר והמידע של הכנסת.
6.   כנסים
·        כנס בנושא ייצוא הגז – במאי 2013 ערך המכון כנס ציבורי, בשיתוף הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה הישראלית לכלכלה בת-קיימא, בנושא "מסקנות ועדת צמח בעניין ייצוא הגז: מהו האינטרס הציבורי?". בכנס השתתפו ח"כ שלי יחימוביץ, ראשת האופוזיציה ויו"ר מפלגת העבודה; מר מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה; עו"ד דרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים; גב' יעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה; וד"ר עופר סיטבון, מנהל המכון לאחריות תאגידית.
·        סימפוזיון בנושא אחריות תאגידית בישראל ובגרמניה – ביוני 2013 קיים המכון סימפוזיון בשיתוף קרן אדנאור שכותרתו CSR in Israel and Germany: the Benefits of Good Citizenship. בסימפוזיון נטלו חלק מרצים מגרמניה ומישראל ובהם פרופ' אבי שמחון, פרופ' גיא מונדלק, ד"ר אוהד קרני ועוד.
 ב.   פעילות ציבורית:
1.   הגשת ניירות עמדה לרגולטורים ולכנסת
·        הוועדה הממשלתית בנושא ה"תספורות" בשוק ההון – בעקבות הקמתה של וועדה בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, לבחינת הסדרי החוב במשק, הגשנו לוועדה נייר עמדה ובו המלצות למדיניות בנושא הקצאת אשראי, חובות גילוי ועידוד אכיפה פרטית בשוק ההון. ההמלצות קוראות להגבלת שיעור ההשקעה של גופים מוסדיים בקבוצות עסקיות גדולות, הוספת תניה חוזית בדבר עמידה בהוראות ממשל תאגידי כחלק מרכישת אג"ח על-ידי גופים מוסדיים, גילוי חוב של חברה פרטית השולטת בחברה ציבורית, גילוי הפסדי אשראי פרטניים שספגו בנקים מול חברות השולטות בכספי ציבור, וגיבוש קריטריונים ייעודיים ברשות לניירות ערך למימון תובענות ייצוגיות ונגזרות שהוגשו בעקבות הסדר חוב ולנוכח פעולות שהובילו, לכאורה, את החברה לאי-עמידה בהתחייבויותיה.
·        הוועדה הממשלתית לייעול מנגנוני רגולציה בישראל – בעקבות הקמתה של וועדה בראשות גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הגשנו לוועדה נייר תגובה הנוגע למדיניות הממשלה בנושאי רגולציה. במסגרתו נכללו הצעות שונות ליצירתם של מנגנוני רגולציה אחידים וגמישים שיאפשרו עבודה של מספר גורמי רגולציה במקביל תוך הקטנת המימד הבירוקרטי ואכיפה מיטבית של אינטרס הציבור. במסגרת העמדה הוצגה גם עמדתנו, שאותה אימצה הוועדה, לקבוע מראש הוראות לעניין עיתוי התערבותם של רגולטורים שונים במקרים הדורשים רגולציה מורכבת של מספר משרדי ממשלה או גורמי רגולציה במקביל.
·        נייר עמדה בנושא "הרווחים הכלואים" – במטרה למנוע את אישורה של הוראת השעה בעניין הרווחים הכלואים, ובשיתוף פרופ' יוסף אדרעי מאוניברסיטת חיפה, שלח המכון נייר עמדה בנושא לחברי ועדת הכספים של הכנסת. נייר העמדה אף הוצג על-ידינו בדיונים בוועדת הכספים, שבהם נטלנו חלק פעיל.
2.   ייזום הליכים משפטיים
·     המרכז האקדמי צורף כ"ידיד בית המשפט" לתביעה נגזרת – המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי קיבלה את בקשת ההצטרפות של המרכז האקדמי להליך תביעה נגזרת נגד בעל השליטה והדירקטורים ב"בזק". התביעה הוגשה בגין הלוואות במיליארדי שקלים שנטלה "בזק" במטרה, לכאורה, לחלק דיבידנדים וכך לממן לבעל השליטה את רכישתה הממונפת של החברה. בהחלטה תקדימית לגבי צירוף "ידיד בית משפט" במחלקה הכלכלית, עמד בית המשפט על הטעמים שבצירוף מוסד אקדמי-ציבורי להליך, קבע כי המרכז האקדמי מתאים לשמש כ"ידיד", ואף ציין את תרומת המרכז לדיון בדבר תכלית החקיקה המאפשרת הפחתת הון והשפעתן של רכישות ממונפות על הריכוזיות במשק. 
·        חשיפת פרוטוקולי וועדת צמח בעניין יצוא הגז – בחודש יוני 2013, בעקבות עתירת חופש מידע של המכון ושל הקליניקה לשינוי סביבתי חברתי, הסכים משרד האנרגיה והמים לחשוף את פרוטוקולי ועדת צמח אשר עסקה בגיבוש מדיניות הממשלה המוצעת בתחום ייצוא הגז הטבעי מישראל. הצלחה זו תרמה לשקיפותה של הפעילות הממשלתית וסייעה להעמקת הדיון הציבורי בנושא ייצוא הגז.
·        הרופאים המתמחים – אנו ממשיכים לייצג רופאים מתמחים כנגד העסקתם במשמרות של 26 שעות ברצף על-ידי בתי החולים ומבקשים במסגרת תביעה זו לאפשר לרופאים המתמחים לספק שירותי בריאות לחולים כאשר הם לא נמצאים תחת עייפות קיצונית ללא שינה. התביעה הגיעה לשלב ההוכחות במסגרתה הוגשו חוות דעת ותצהירים של למעלה מעשרה גורמי שלטון. לצורך התביעה גייסנו את חוות דעתם של פרופ' אבי שדה מאוניברסיטת תל-אביב ושל פרופ' דב זהר מהטכניון, המתמחים בנושא.
·        הרשות לשיקום האסיר – בשיתוף פעולה עם הקליניקה לזכויות אסירים ועצורים עצרנו בהצלחה את הפרטתם של הוסטלים לשיקום אסירים ואף זכינו בהוצאת משפט בגין העתירה שהגשנו בנושא.
·        מערכת שח"ף – הגשנו עתירה יחד עם הקליניקה לזכויות אסירים ועצורים ובשיתוף משרד עורכי הדין כבירי-נבו כנגד הפעלתה של מערכת הטלפוניה שח"ף בבתי הסוהר בישראל בטענה כי מערכת זו מופעלת ללא הסמכה מפורשת בחוק תוך שיש בה כדי לפגוע בזכויותיהם לפרטיות של האסירים בבתי הסוהר.
3.   ייזום וקידום הצעות חוק
·        ועדת הכספים של הכנסת החמירה את הפיקוח על עסקאות עם בעל שליטה – כחלק מדיוני וועדת הכספים בהצעת החוק הממשלתית לצמצום הריכוזיות, קיבלו חברי הכנסת ומשרד המשפטים את הצעתנו להחמיר את ההסדר לגבי עסקאות עם בעל השליטה. הצעת החוק המקורית של הממשלה כללה הסדר וולונטרי במתכונת "אמץ או גלה", ולפיו ועדת הביקורת של הדירקטוריון תהיה רשאית לקיים הליך דמוי-מכרז ("הליך תחרותי") לצורך אישור עסקה עם בעל השליטה – וגם זאת לגבי סוגים מסוימים של עסקאות בלבד (לדוגמא, מכירת מוצר או נכס). ואולם, הנוסח שאומץ בסופו של דבר אימץ את הצעתנו להחמיר את ההסדר בשלושה מובנים: ראשית, ה"הליך התחרותי" יחול במתכונת מחייבת; שנית, ההסדר יחול על כלל העסקאות עם בעל השליטה – לרבות העסקאות מהן נשקפת הסכנה הגדולה ביותר למשקיעים מהציבור, ובהן רכישת פעילות עסקית או מניות בתאגיד אחר של בעל השליטה; ושלישית, במידה וה"הליך התחרותי" אינו תואם את אופי העסקה, תחויב ועדת הביקורת ליזום הליך מיוחד אחר לפיקוח (למשל, הקמת וועדה חיצונית לניהול מו"מ על העסקה). 
·        הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח) – בהזמנת מרכז המחקר והמידע של הכנסת (בתשלום), הכין המכון מחקר והצעת חוק בנושא החלת חובת דיווח על תאגידים בנושאי חברה וסביבה. זאת, לבקשתו של ח"כ איתן כבל. המחקר נעשה בסיוע סטודנטים מהקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים.
·        הצעת חוק בנושא Country-by-country Reporting – הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים, בליווי עו"ד מורן הררי, הכינה הצעת חוק שתחייב תאגידים לדווח על פי מדינה ולהגיש את הדיווח אחת לשנה יחד עם הדוחות הכספיים. זאת, ברוח חקיקה דומה שהתקבלה בשנים האחרונות בארה"ב ובאיחוד האירופי, כחלק מן המאבק הגלובלי בתופעת מקלטי המס. העבודה נעשתה בליווי מקצועי של רואה חשבון.
4.   פנייה לרגולטורים
·        ייצוא הגז – אנו נוטלים חלק מרכזי בדיון הציבורי הנערך בימים אלה סביב ההיבטים הדמוקרטיים של סוגיית ייצוא הגז. אנו מקדמים את העמדה לפיה יש לקבל את ההכרעה בנושא במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת ולא בהחלטת ממשלה. לצורך כך, ובשיתוף הקליניקה לאחריות חברתית-סביבתית, עתרנו לבג"ץ בדרישה להעביר את ההחלטה בנושא ייצוא הגז לכנסת.
·        ניגודי עניינים בוועדה לבחינת הלוואות המוסדיים – בעקבות החלטתו של הממונה על שוק ההון במשרד האוצר להקים וועדה לבחינת ההלוואות המותאמות שמעניקים גופים מוסדיים לחברות עסקיות, פנינו אל הממונה בקריאה לבטל את כתב המינוי של שלושה מחברי הוועדה על רקע ניגודי עניינים אפשריים: שניים מחברי הוועדה משמשים כנושאי משרה בחברות ביטוח עליהן אמורות לחול המלצות הוועדה והחבר שלישי משמש כפרקליט בכיר של החברות הגדולות במשק, שגם עליהן תחולנה ההמלצות.
·        אכיפת כללי ממשל תאגידי במסגרת הדו"חות השנתיים – לקראת פרסום הדו"חות השנתיים של החברות הציבוריות לשנת 2012, פנינו לרשות ניירות ערך שתקבע כללים לבדיקת מהימנות הדיווח הניתן במסגרת "שאלון ממשל תאגידי" בנושאים כגון עצמאות הדירקטוריון, עבודתה של ועדת הביקורת והליך אישורן של עסקאות בעלי עניין. עוד ביקשנו, כי ככל שהחברות הצהירו בתשובותיהן לשאלון כי ברשותן נהלים פנימיים בנושאי ממשל תאגידי, הרשות תחייבן לגלות את הנהלים.
·        מענק ליו"ר דירקטוריון בנק מזרחי-טפחות בניגוד לכללי ממשל תאגידי – פנינו למפקח על הבנקים שיורה לדירקטוריון בנק מזרחי-טפחות לתבוע מיעקב פרי כי ישיב מענק בסך 1.1 מיליון שקלים אותו קיבל כיו"ר הדירקטוריון. המענק שולם לפרי בין היתר לנוכח מה שהוגדר כ"תרומתו ליישום עקרונות ממשל תאגידי" ול"תפקודו התקין והיעיל של הדירקטוריון". אלא, שדו"ח בדיקה של בנק ישראל שפורסם בתחילת השנה מצא, כי פרי דווקא פעל בניגוד לכללי ממשל תאגידי ובניגוד להוראות חוק החברות. 
·        עסקת פוטאש-כי"ל – במסגרת המגעים למכירת חברת כי"ל לחברה הקנדית פוטאש, פנינו לראש הממשלה ולשר האוצר ושטחנו בפניהם את המגבלות המוטלות עליהם מכח "מניית הזהב" המוקנית למדינה בכי"ל שעיקרה הוא שמירה על אופייה הישראלי של החברה. לאחר פנייתנו, ובעקבות לחץ ציבורי נוסף, הכריע שר האוצר כנגד העסקה וזו ירדה מסדר היום הציבורי לעת עתה.
5.   פעילויות נוספות
·        נוכחות תקשורתית שוטפת – פעילות המכון זוכה לסיקור שוטף בעיתונות הכלכלית. בנוסף, חברי המכון מפרסמים מעת לעת מאמרי דעה ומתראיינים בתחומי מומחיותם באמצעי התקשורת השונים.
·        קשר עם ארגון Tax Justice Network (TJN) – הארגון הוא ארגון החברה האזרחית המוביל בעולם העוסק בנושאים של צדק מיסויי, ושפעילותו זוכה לתהודה עצומה בשנים האחרונות, עם התעוררות המאבק במקלטי המס. המכון קיבל אישור לשימוש בשם TJN לנציגות הישראלית של הארגון שתיקרא  'TJN IL'. בנוסף, עו"ד מורן הררי משתתפת בשיחות הועידה החודשיות של הפורום האירופי של הארגון.
·        שיתוף פעולה עם קרן אברהם – הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים חברה לקרן אברהם לפרוייקט משותף בנושא שילוב האוכלוסיה הערבית המגזר העסקי. סטודנטים בקליניקה למדו את הנושא, הכינו שאלון מפורט בנושא שנשלח בימים אלו לתאגידים מובילים במשק. זאת, במטרה לשקול לפרסם בעתיד את המידע במסגרת דוח ציבורי.
 

המכון לאחריות תאגידית, בשיתוף הקליניקה לשינוי חברתי-סביבתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הגיש עתירה כנגד החלטת הממשלה בנושא ייצוא הגז. העתירה קובעת כי לאור אופיה, ההחלטה בעניין ייצוא הגז היא "הסדר ראשוני" שצריך להתקבל על-ידי הכנסת. לעתירה הצטרפו חברי הכנסת שלי יחימוביץ, רובי ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן, וכן הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה לכלכלה בת-קיימא. בג"ץ הורה לממשלה להגיב בתוך 15 יום על הבקשה לצו ביניים.
לקריאת העתירה – כאן