בעשורים האחרונים, ניכרת השפעה ההולכת וגוברת של גורמים שאינם שלטוניים על הציבור בישראל, בין היתר, בשל הליכי ההפרטה העמוקים אשר חוותה הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. לאור התמורות שחלו במשק הישראלי בעשורים אלה, השתנה מרכז הכובד של הפעילות הכלכלית כך שכיום, גורמים שאינם שלטוניים ובכללם תאגידים עסקיים, גורמים ללא מטרת רווח ופרטים, מבצעים פעולות בעלות השלכות ציבוריות רחבות אשר בעבר בוצעו על-ידי גורמי השלטון. ההשפעה הגוברת של גורמים אלה על הציבור בישראל מרחיבה את הציפיות החברתיות מהם ומחייבת שינוי היחס הציבורי כלפיהם, תוך הטלתן של חובות להטמעתם ולמימושם של ערכים חברתיים, סביבתיים ואחרים במסגרת פעילותם.
התפקידים המרכזיים אותם ממלאים גורמים שאינם שלטוניים מחייבים מחשבה בדבר אחריותיותם (accountability) של אותם גורמים כלפי הציבור הרחב, במיוחד בעניינים הנוגעים לציבור כגון: פעילות ביחס לכספי הציבור המוחזקים במערכות הפיננסיות בישראל; אספקתו של שירות לציבור הממומן כולו, רובו או חלקו על-ידי תקציב המדינה; או עניינים שלהם השלכה על ציבור בלתי מסויים של בני אדם (כדוגמת ניצול משאבי טבע או אספקתו של שירות לציבור לאחר הקצאה שלטונית (כגון הפעלת כבישי אגרה) או על בסיס רשיון או היתר שניתן מכח החוק (כגון שידורי טלוויזיה מסחרית ורב-ערוצית, מתן שירות ציבורי בתחום הטלקומוניקציה וכדומה)).
אחד הכלים החשובים במסגרת זו הוא ביסוסה של חובת דיווח ציבורית אשר תחול על אותם גורמים. מדינות שונות בעולם בחרו בשימוע פומבי (Hearing) ככלי המאפשר את מימושה של חובת הדיווח. שימוע פומבי הוא כלי המאפשר לחברי הפרלמנט או לגורמי שלטון אחרים לברר סוגיות בעלות השלכות ציבוריות באופן אפקטיבי ויעיל. בישראל, סמכויות אלה מוקנות לכנסת ולוועדותיה באופן חלקי ביותר וכלפי אנשי ועובדי ציבור בלבד[1].
לפיכך, יתכן שראוי לאפשר קיומו של שימוע פומבי בישראל גם כלפי גורמים שאינם שלטוניים באשר לפעילותם המשפיעה על עניינים הנוגעים לציבור.
המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מבקש להעניק מענק-מחקר לצורך כתיבת נייר עמדה בנושא שימוע פומבי, במסגרתו תידון האפשרות לקיומו של הליך שימוע פומבי בישראל כלפי גורמים שונים, שלטוניים ושאינם שלטוניים, אשר לפעילותם נגיעה עם עניינים ציבוריים.
בין יתר הסוגיות שהמכון מעונין לבחון במסגרת נייר העמדה:
1. סקירה מקיפה של הליך השימוע הפומבי במדינות העולם.
2. היסודות הערכיים המונחים בבסיס קיומו של שימוע פומבי.
3. מנגנונים שונים של שימוע פומבי.
4. מהם אותם עניינים הנחשבים עניין ציבורי לצורך החלת חובת השימוע.
5. הליך קבלת ההחלטה בדבר קיומו של שימוע פומבי.
6. הפורום הראוי לקבלת החלטות בדבר קיומו של שימוע פומבי.
7. הסיכונים האפשריים מקיומו של הליך שימוע פומבי בישראל.
8. האפשרות לחייב גורם פרטי (אדם או כל יישות משפטית אחרת) להתייצב בפני שימוע פומבי ככל שעיסוקו נוגעים בעניין ציבורי.
היקף העבודה הצפוי: 20 עמודים.
מלגת מחקר: 5000 ש"ח.
זכאים להגיש בקשה: סטודנטים לתואר שני או שלישי באחד מן המוסדות להשכלה גבוהה. עדיפות תינתן לבוגרי משפטים ומדעי המדינה.
על הפנייה לכלול מכתב קצר, קורות חיים ודוגמה לחיבור מקצועי של הפונה. את ההצעות יש להעביר במייל עד ליום ה-31.1.2014 לידי עו"ד אפי מיכאלי בכתובת: emichaely@clb.ac.il.