פוסט אורח – אחריות בעירבון מוגבל

 

שלושה חודשים לסוף שנת 2015 – 

רק חמישית מהחברות בת"א 25 פרסמו דוחות אחריות תאגידית לשנת 2014

מאת:

אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר, מיטב דש ברוקראז' 

 

תחום האחריות התאגידית סובל מנחיתות בישראל בהשוואה לעולם בשל העדר מודעות, התייחסות שוק ההון אליו אינה יוצאת מן הכלל. אם בעולם מקובל לבחון את החברות הציבוריות גם בהיבטים של איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי הרי  שכאן בארצנו הקטנה הדרך עדיין ארוכה. מה שמקשה יתר המידה על המלאכה  הינה העובדה המצערת שבניגוד לעולם, הנתונים שמסופקים לציבור דלים ביותר.

מהי בכלל האחריות תאגידית?

תחילה יש להבין שמדובר בהרבה מעבר לתרומה לקהילה. אחריות תאגידית כשמה כן היא: כיצד התאגיד תופס את מידת השפעתו על הסובב אותו מבפנים ומבחוץ כאחד. לאור הבנה זו הדגש הוא כיצד הוא פועל בשלושה מישורים\ צירים מרכזיים של סביבה, חברה  וממשל תאגידי.

לנו כמשקיעים, ניתוח שלושת מרכיבים אלו הינו למעשה נדבך נוסף לכל דבר בסל קבלת החלטות השקעה. רובנו עושים זאת במתכונת כזו או אחרת כבר כיום, אולם בתבניות אחרות ובעיקר בהקשר של היבטים בתחום הממשל תאגידי. כאן נוספים נושאי איכות הסביבה ויחסי הגומלין למחזיקי עניין (כדוגמת לקוחות, עובדים, ספקים, קהילה, משקיעים וכיו"ב). חיבור נקודות אלו יחדיו מספק תמונה רחבת יריעה המאפשרת שלוש יכולות עיקריות: 1) מפת סיכונים, אשר לא תמיד ניתן לכמתה לפרמיה במכפיל או בשיעור ההיוון. 2) מידע תומך החלטה בכל הקשור להערכת יכולת התאגיד לעמוד ביעדים שהציב לעצמו. 3) סל כלים העומד לטובת משקיע המעוניין לשלב פן חברתי ו/או אקטיביזם מוסדי בקבלת ההחלטות שלו על השקעות קיימות וחדשות.

למה חשוב דיווח?

כשאנו באים לבדוק את מידת האחריות התאגידית של חברה, הבחינה שאנו מבצעים מתבצעת במספר מישורים וכאן הדיווח הוולנטרי הציבורי של החברות הינו העיקרי שבהם. החברות מספקות את הנושאים המהותיים להן ולמחזיקי העניין, היעדים לשנים הקרובות בתחומים אלו, כיצד הן עומדות ביעדים אלו וכמובן נתונים המשקפים את המצב בפועל ומאפשרים לבחון מגמות ארוכות טווח. כל אלו ועוד נאספים, מנותחים ומאוגדים על ידי החברה לידי דו"ח אחריות תאגידית היוצא אחת לתקופה כאשר מרבית הדיווחים כיום עומדים בתקן בינלאומי בנושא ובכך מאפשרים את הסף הדרוש הנחוץ לבחינתן.

ללא דיווחים אלו הבדיקה כמובן אפשרית, כפי שהוכחנו לא מכבר בסיקור על ענף התקשורת, אולם  אין ספק כי התמונה השלמה דורשת דיווח שכזה והבעיה המרכזית בישראל הנה במיעוט הדיווחים כמו  גם במועד פרסומם.

 

ת"א 25 כמבקרה בוחן

בבדיקה שערכנו בחרנו להתמקד בחברות במדד תל אביב 25. ביקשנו לראות האם בכלל ניתן למצוא נתונים, יעדים ומגמות בתחומים אלו בדיווחים של החברות הנכללות במדד שהינו למעשה חלון הראווה של הבורסה הישראלית.

חשוב לומר כי בניגוד לעבודות אחרות שלנו בנושא כאן לא בחנו את השאלה האם הדו"ח מספק את כלל התשובות ואם לאו. וכן לא בשאלת רמת האחריות התאגידית בחברות המדווחות אלא התמקדנו רק בשאלת הדיווח שהיא לדעתנו הבסיס שממנו תיגזר בסופו של דבר גישתם של המשקיעים. לעומת זאת כן התייחסנו לשאלה אם הדו"ח הוכן בהתאם לתקן ה- GRI  שכן ניסיון עבר מלמד כי היכולת להפיק מידע רלוונטי מדיווחים שלא בהתאם לתקן מוגבלת למדי וזאת בלשון המעטה. ארגון ה-GRI  הנו דהפקטו הסמכות הבינלאומית ליישום דוחות אחריות תאגידית ובכך מאפשר סטנדרטיזציה בינלאומית בדיווח.  תקן זה מביא את הדיווחים לרמה המאפשרת הפקת מידע מהותי ורלוונטי וכן מייצר אחידות המאפשרת השוואה לאחור וכן לחברות מדווחות אחרות.

הנה הממצאים העיקריים.

רק 5 חברות הציגו עד כה נתונים עדכניים לשנת 2014

נכון לסוף הרבעון השלישי לשנת 2015, רק 5 חברות פרסמו דוחות אחריות תאגידית לשנת 2014, רובן עשו כן בחודשים אוגוסט-ספטמבר. כלומר שלושה חודשים לפני תום שנת 2015 ל- 80% מהחברות אין מידע רלוונטי עדכני (יחסית) על אשתקד. יותר מכך, במידה וננטרל דיווחים שאינם לפי תקן ה- GRI (הרי שהתמונה המתקבלת מדגישה את הבעייתיות, שכן גם אם נקל נאמר ששנת 2013 עוד מעט רלוונטית הרי שלמעשה למשקיעים אין מידע מהותי בתחום האחריות התאגידית על יותר משני שליש מהחברות.

 
   

חשוב להבין. שוק ההון צופה קדימה, כאשר החברות בבורסה מתומחרות כבר על שנת 2016 ואף מעבר לכך. גם כך  קיים קושי מובנה לקבל רלוונטיות של דו"ח אשר מתפרסם במקרה הטוב בספטמבר 2015 על נתוני 2014. דו"חות שיוצאים בפער כה רב מהתקופה הנסקרת משקפים מציאות שתומחרה במניות החברות לפני שנתיים ועל כן בכדי שיזכו לעיון מצד המשקיעים אשר יהיה מעבר לדפדוף לא מחייב. חשוב שיהיו בעלי פירוט נרחב בנתונים, יעדים ומגמות מהותיות ככלל ובענף המסוים בפרט אחרת הרלוונטיות פשוט לא נמצאת.

21

מחויבות לפרסם דוח פעם בשנה? אין גם חצי מניין

האם יתכן כי מדובר במקריות? לא בטוח שכך, מהבדיקה שבצענו עולה כי רק ל- 4 חברות מחויבות מוצהרת לפרסם אחת לשנה דוחות אחריות תאגידית. כלומר שיעור הנמוך מחמישית.  12 חברות, המהוות כ- 48% מהמדד, כלל אינן מפרסמות דוחות אחריות תאגידית. ל- 9 חברות קיימת מדיניות של פעם בשנתיים או אינן מתחייבות  על מעבר לכך, כאשר חלקן מוצאות דוח מצומם בהיקפו שאינו עומד בתקן ה- GRI.

 

22

בהקשר זה מעניין לציין כי גם החברות שכן שמפרסמות דוח אחריות תאגידית עשו כן מבלי לעדכן את המשקיעים, גם אם נצא מהפריזמה הצרה של מדד המעוף ונביט על כלל החברות הציבוריות הרי שמספר המדווחות הציבוריות הנו מועט למדי, כאשר אנו נתקלנו בשתי חברות בלבד אשר עדכנו את המשקיעים כי הוציאו דו"ח שכזה. בכך למעשה החברות עצמן משדרות לשוק כי מדובר בדו"ח אשר ערכו למשקיעים נמוך למדי, למרות שלא כך הדבר.

אולי כדאי לסיים דווקא עם נימה אופטימית – אנחנו רואים גם חברות אשר חשבו בתחילה לפרסם נתונים פעם בשנתיים בלבד ושוקלות כיום נושא זה בשנית. כמו כן ניתן לראות מגמת שיפור בדוחות כאשר החברות המדווחות משתפרות מדו"ח לדו"ח במגמת השקיפות שלהן כך שהכיוון בכל הקשור לחברות שכן מפרסמות הניו חיובי – כך שניתן לקוות כי בסיכום של שנה הבאה נוכל לדווח על מידת רלוונטיות גבוה יותר.

 

הכותב הנו מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז' וסוקר את תחום האחריות התאגידית בחברות הציבוריות בישראל בענפים כדוגמת הבנקים, התקשורת, המזון והתעשייה.