הודעה לעיתונות                                                                                                 ‏יום שני 24 יוני 2019

בעקבות דוח מבקר המדינה על זיהום האוויר במפרץ חיפה:

הציבור הישראלי מופקר למפגעי זיהום אוויר – עת לקפיצת מדרגה טכנולוגית ושינוי גישה כולל לניטור זיהום אוויר

היום (שני, 24.6.19) מתפרסם דוח מדינה חמור בכל הנוגע לטיפול בסוגיות של זיהום אוויר ובריאות הציבור בחיפה. בפועל, כל מערך ניטור זיהום האוויר בחיפה מבוסס על שני אלמנטים מרכזיים. אלמנט אחד הוא היתרי הפליטה של המפעלים אשר ניתנים להם במסגרת חוק אוויר נקי והאלמנט השני הוא כעשרים תחנות ניטור נייחות המפוזרות בנקודות שונות במפרץ ובכרמל. גם אם נשלב יחד את שני הגורמים הללו, עדיין נהיה בעלטה גמורה בכל האמור לאיכות האוויר הננשם ע"י הציבור בחיפה, הקריות, טבעון והאזור כולו.

לעניות דעתנו הדוח מחסיר את השחקן המרכזי שאינו נמצא כלל בשיח הוא משרד הבריאות. משרד זה הוא שאמון על בריאות הציבור ולאחר הממצאים (הידועים זה שנים) לא מתקבל על הדעת שהוא יישאר מחוץ למשחק. המצב הוא שמרוב העומס החוקי, בסופו של דבר אין אף גורם האחראי על בריאות הציבור והמחיר הבריאותי הוא עצום. בפני המשרד להגנת הסביבה עומד אתגר אמיתי באכיפת היתרי הפליטה על המפעלים, או ליתר דיוק, בניטור רציף ומדויק של החומרים הנפלטים. יוצא מכך הוא כי כרגע חלק גדול מפעילות זו מבוססת על דיווח עצמי או בדיקות פתע. המשרד, המודע היטב למגבלותיו אלו, פרסם לא מזמן קול קורא לקבלת מידע על טכנולוגיות חדשות לשיפור המדידות בקצה הארובה אך עוד יעבור זמן רב עד אשר ישולבו טכנולוגיות אלו במערך. בהקשר זה הדרישה הציבורית צריכה להיות ניטור רציף וגלוי של החומרים הנפלטים בקצה הארובות של המפגעים כמו גם מדידות רציפות ממקורות פליטה לא מוקדיים.

המשרד להגנת הסביבה מפעיל מערך ארצי של 140 תחנות ניטור ומוציא על כך עשרות רבות של מיליוני שקלים מדי שנה (כ 100 מיליון ₪ לערך) – ליצירת מסד נתונים שלא אומר כלום לאף אחד. הסיבה היא שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להוכיח את הקשר הכימי שבין מה שנפלט בקצה הארובה למה שננשם בקצה האף של תושבי המקום. יש חולייה חסרה משמעותית ביותר. קיימות היום טכנולוגיות מתקדמות של סנסורים לניטור זיהום אוויר המסוגלות לתת איכות נתונים לא פחות טובה בעלות פחותה בהרבה! עלות תחנת ניטור זעירה היא כ 10,000 ₪ לערך. כל עוד חוליית ניטור זו לא מתמלאת, יישאר הציבור בעלטה גמורה בכל האמור לקבלת מידע וזאת מכיוון שתחנות הניטור הקיימות לא יכולות לספק תמונת מצב מרחבית אמינה אודות איכות האוויר. אי אפשר ממספר תחנות כל כך קטן (שגם לא מתפקד בחלק גדול מהזמן) לקבל מפת אמת על אזור טופוגרפי ותעשייתי כה סבוך זה. במקומות אחרים בעולם כבר התחילו לנהוג אחרת.

במהלך השבועות האחרונים הודיע ראש עיריית לונדון על פרויקט חדש Breathe London (נשימת לונדון)[1]. פרויקט פורץ דרך זה עומד לפזר ברחבי העיר כמאה תחנות ניטור זעירות. זו תהיה הפעם הראשונה בה מפת איכות האוויר באחת הערים המזוהמות בעולם תתבסס על מידע אמיתי הנאסף מהשטח. ראש עיריית לונדון מצוי במציאות לא פחות (ואולי אף יותר) סבוכה מזאת המאפיינת את מפרץ חיפה ועדיין הדבר אשר עומד בראש מעיניו הוא שמירה על בריאות הציבור באמצעות מהלכי מדיניות המבוססים על תמונת מצב אמיתית.

חברת ההזנק בישראלית RadGreen www.radgreen.co.il  מפתחת בשנים האחרונות טכנולוגיות ניטור זעירות ובאמצעות תחנת ניטור זעירה (בגודל של ראוטר) המסוגלת לתת חיוויים לא פחות טובים מהתחנות הנייחות העולות עשרות מונים יותר. החברה משתתפת היום בחממת האימפקט של עמותת 8200 והיא מצויה במספר פרויקטיי פיילוט בארץ ובעולם. מייסדי החברה הם בני הזוג סיגלית וארז מוצפי הגרים בקריית אונו. טכנולוגיות אלו ידועות היטב לכל הצדדים הנוגעים בדבר, אך עדיין הם בוחרים להמשיך במאמציהם המיליטנטיים והכל על חשבון בריאות הציבור. כבר כיום מתנהל פרויקט ראשוני אשר פרש שש תחנות ניטור זעירות בגבול המזרחי של העיר כפר סבא. הנתונים מועלים חי לרשת וניתנים לצפייה באופן רצוף ע"י התושבים באמצעות יישומון ייעודי: https://radgreen.io/kfarsaba/

הפתרון ארוך הטווח למפרץ חיפה לא יהיה באמצעות הכרזתו כ War zone  ויציאה לקרב…בו אף צד אינו בן שיח של הצד השני, אלא אימוץ הלכה למעשה של טכנולוגיות מתקדמות לניטור וצמצום הזיהום. יישום זה יעניק תמונת מצב מלאה בזמן אמת אודות רמות הזיהום ויכול להפוך את אזור המפרץ כולו למרחב ניסויי מתקדם לטכנולוגיות חדשות והכל בשותפות התעשייה. ברגע שתתבהר תמונת המצב האמיתית באמצעות מפות ניטור מפורטות, יבין הציבור מי באמת אחראי על הפגיעה בבריאותו ואז הישארותם של הגורמים מזהמים באזור מיושב לא תהיה כלל סוגיה שבמחלוקת. עוד לא מאוחר להכריז על הודנא סביבתית ובכוחות משותפים להביא לאזור המפרץ את בשורת החדשנות והפסקת הזיהום. בהמשך המצב הנוכחי כל שיישאר היא אדמה חרוכה ומזוהמת.

לפרטים נוספים:

ליעד אורתר

ראש הפורום למדיניות סביבתית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

058-4873737