פניית המכון לאחריות תאגידית למנהל רשות החברות הממשלתיות

10.2.2019

המכון לאחריות תאגידית בפנייה למנהל רשות החברות הממשלתיות:

"ערך משותף" בחברות ממשלתיות הינו הבסיס המשפטי והציבורי לפעולתן, אין בכך כל חידוש. הדרך להתקדמות באימוץ גישה של אחריות חברתית היא לחייב בדיווח ושקיפות חברתית-סביבתית!

שבוע שעבר שלח ראש המכון לאחריות תאגידית, מר ליעד אורתר, מכתב רשמי למנהל רשות החברות הממשלתיות, מר יעקב קווינט בדרישה לבחון מחדש את מסמך ההנחיות שהרשות שלחה באשר לאימוץ גישת הערך המשותף בהתנהלות החברות הממשלתיות בישראל.

עפ"י אורתר, המונח 'ערך משותף' כמונח תיאורטי לא חידש מאומה ולא תרם דבר לתחום האחריות התאגידית בשנים האחרונות ומהווה לא יותר מאשר ווריאציה מילולית לאותם עקרונות יסוד המצויים כולם בבסיס הגישה הוולונטארית ליישום אחריותם החברתית של תאגידים לסוגיות חברתיות, סביבתיות ולדורות הבאים.

בפני חברות ממשלתיות מוטלות חובות רבות מעצם היותן חברות בבעלות המדינה. נהוג לראות בפועלם של חברות ממשלתיות רבות כמעשה של המדינה עצמה ועל החברות הממשלתיות מוטלת אחריות ציבורית רבה בשל כך. כיום בתי המשפט בישראל מחילים על חברות ממשלתיות את כללי המשפט הציבורי כדבר שבשגרה. החלת המשפט הציבורי על החברות הממשלתיות מטילה על החברות הממשלתיות חובות מוגברות בהשוואה לחברות הפרטיות או הבורסאיות. לחברות הממשלתיות מתווספות מכלול חובות של המשפט הציבורי ובכללם: החובה לפעול בסבירות, החובה להתקשר באמצעות מכרז, החובה להימנע משיקולים זרים ומניהול לרעה של הכוח הציבורי, החובה לכיבוד זכויות אדם (חופש דת, עקרון השוויון ועוד),  החובה לפעול במידתיות, החובה לפעול בהתאם לערכי יסוד של המשטר הדמוקרטי (מינהל תקין, הפרדת רשויות, שקיפות, פומביות, כללי צדק טבעי) ועוד (מתוך חוות הדעת המשפטית של הפקולטה למשפטים, אוני בר אילן).

אי לכך ולאור מעמדה המיוחד של החברה הממשלתית, הרי שנכון יהיה לומר כי השאיפה ליצירת "ערך משותף" הינו הנחת יסוד בסיסית ואולי אף חוקתית בפעילותה ולכן מתייתם הצורך להגדירו כלל כיעד. מה כן רצוי? רצוי הוא כי יחול חיוב גורף עבור כל החברות הממשלתיות בהצגת דיווח שוטף בנוגע לפעולותיהם והשפעותיהם החברתיות-סביבתיות אשר, עפ"י חוק, בוצעו לטובת הציבור כולו. האימוץ של כללי השקיפות החברתיים-סביבתיים (היכולים להתבסס על הנחיות ארגון ה GRI) בקרב חברות ממשלתיות בישראל יש בו את פוטנציאל השינוי המעמיק ביותר בהתנהלותם ויצירת נורמה ניהולית חדשה אשר תחלחל גם אל המגזר הפרטי. 

כמובן שהציפייה היא כי לאחר חיוב החברות הממשלתיות למסור דיווח חברתי-סביבתי יחל חיוב זה גם על החברות הפרטיות והבורסאיות במשק הישראלי כפי שכבר מתבצע כיום בהיקפים קטנים בארץ ובהיקפים גדולים יותר בעולם. תחום הדיווח הלא פיננסי של תאגידים אף קבל באחרונה גושפנקא בדומתה של דירקטיבה מחייבת של האיחוד האירופי והנחיות דיווח פרטניות המתגבשות בארה"ב ע"י ארגון ה SASB.

להורדת המכתב המלא שנשלח למנהל רשות החברות הממשלתיות

להורדת נייר העמדה המשפטי של הקליניקה לצדק סביבתי, אוני' בר אילן  

לפרטים נוספים:

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

058-4873737

liad.ortar@gmail.com