ארכיון הקטגוריה: פעילויות

פוסט אורח – אחריות בעירבון מוגבל

 

שלושה חודשים לסוף שנת 2015 – 

רק חמישית מהחברות בת"א 25 פרסמו דוחות אחריות תאגידית לשנת 2014

מאת:

אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר, מיטב דש ברוקראז' 

 

תחום האחריות התאגידית סובל מנחיתות בישראל בהשוואה לעולם בשל העדר מודעות, התייחסות שוק ההון אליו אינה יוצאת מן הכלל. אם בעולם מקובל לבחון את החברות הציבוריות גם בהיבטים של איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי הרי  שכאן בארצנו הקטנה הדרך עדיין ארוכה. מה שמקשה יתר המידה על המלאכה  הינה העובדה המצערת שבניגוד לעולם, הנתונים שמסופקים לציבור דלים ביותר.

מהי בכלל האחריות תאגידית?

תחילה יש להבין שמדובר בהרבה מעבר לתרומה לקהילה. אחריות תאגידית כשמה כן היא: כיצד התאגיד תופס את מידת השפעתו על הסובב אותו מבפנים ומבחוץ כאחד. לאור הבנה זו הדגש הוא כיצד הוא פועל בשלושה מישורים\ צירים מרכזיים של סביבה, חברה  וממשל תאגידי.

לנו כמשקיעים, ניתוח שלושת מרכיבים אלו הינו למעשה נדבך נוסף לכל דבר בסל קבלת החלטות השקעה. רובנו עושים זאת במתכונת כזו או אחרת כבר כיום, אולם בתבניות אחרות ובעיקר בהקשר של היבטים בתחום הממשל תאגידי. כאן נוספים נושאי איכות הסביבה ויחסי הגומלין למחזיקי עניין (כדוגמת לקוחות, עובדים, ספקים, קהילה, משקיעים וכיו"ב). חיבור נקודות אלו יחדיו מספק תמונה רחבת יריעה המאפשרת שלוש יכולות עיקריות: 1) מפת סיכונים, אשר לא תמיד ניתן לכמתה לפרמיה במכפיל או בשיעור ההיוון. 2) מידע תומך החלטה בכל הקשור להערכת יכולת התאגיד לעמוד ביעדים שהציב לעצמו. 3) סל כלים העומד לטובת משקיע המעוניין לשלב פן חברתי ו/או אקטיביזם מוסדי בקבלת ההחלטות שלו על השקעות קיימות וחדשות.

למה חשוב דיווח?

כשאנו באים לבדוק את מידת האחריות התאגידית של חברה, הבחינה שאנו מבצעים מתבצעת במספר מישורים וכאן הדיווח הוולנטרי הציבורי של החברות הינו העיקרי שבהם. החברות מספקות את הנושאים המהותיים להן ולמחזיקי העניין, היעדים לשנים הקרובות בתחומים אלו, כיצד הן עומדות ביעדים אלו וכמובן נתונים המשקפים את המצב בפועל ומאפשרים לבחון מגמות ארוכות טווח. כל אלו ועוד נאספים, מנותחים ומאוגדים על ידי החברה לידי דו"ח אחריות תאגידית היוצא אחת לתקופה כאשר מרבית הדיווחים כיום עומדים בתקן בינלאומי בנושא ובכך מאפשרים את הסף הדרוש הנחוץ לבחינתן.

ללא דיווחים אלו הבדיקה כמובן אפשרית, כפי שהוכחנו לא מכבר בסיקור על ענף התקשורת, אולם  אין ספק כי התמונה השלמה דורשת דיווח שכזה והבעיה המרכזית בישראל הנה במיעוט הדיווחים כמו  גם במועד פרסומם.

 

ת"א 25 כמבקרה בוחן

בבדיקה שערכנו בחרנו להתמקד בחברות במדד תל אביב 25. ביקשנו לראות האם בכלל ניתן למצוא נתונים, יעדים ומגמות בתחומים אלו בדיווחים של החברות הנכללות במדד שהינו למעשה חלון הראווה של הבורסה הישראלית.

חשוב לומר כי בניגוד לעבודות אחרות שלנו בנושא כאן לא בחנו את השאלה האם הדו"ח מספק את כלל התשובות ואם לאו. וכן לא בשאלת רמת האחריות התאגידית בחברות המדווחות אלא התמקדנו רק בשאלת הדיווח שהיא לדעתנו הבסיס שממנו תיגזר בסופו של דבר גישתם של המשקיעים. לעומת זאת כן התייחסנו לשאלה אם הדו"ח הוכן בהתאם לתקן ה- GRI  שכן ניסיון עבר מלמד כי היכולת להפיק מידע רלוונטי מדיווחים שלא בהתאם לתקן מוגבלת למדי וזאת בלשון המעטה. ארגון ה-GRI  הנו דהפקטו הסמכות הבינלאומית ליישום דוחות אחריות תאגידית ובכך מאפשר סטנדרטיזציה בינלאומית בדיווח.  תקן זה מביא את הדיווחים לרמה המאפשרת הפקת מידע מהותי ורלוונטי וכן מייצר אחידות המאפשרת השוואה לאחור וכן לחברות מדווחות אחרות.

הנה הממצאים העיקריים.

רק 5 חברות הציגו עד כה נתונים עדכניים לשנת 2014

נכון לסוף הרבעון השלישי לשנת 2015, רק 5 חברות פרסמו דוחות אחריות תאגידית לשנת 2014, רובן עשו כן בחודשים אוגוסט-ספטמבר. כלומר שלושה חודשים לפני תום שנת 2015 ל- 80% מהחברות אין מידע רלוונטי עדכני (יחסית) על אשתקד. יותר מכך, במידה וננטרל דיווחים שאינם לפי תקן ה- GRI (הרי שהתמונה המתקבלת מדגישה את הבעייתיות, שכן גם אם נקל נאמר ששנת 2013 עוד מעט רלוונטית הרי שלמעשה למשקיעים אין מידע מהותי בתחום האחריות התאגידית על יותר משני שליש מהחברות.

 
   

חשוב להבין. שוק ההון צופה קדימה, כאשר החברות בבורסה מתומחרות כבר על שנת 2016 ואף מעבר לכך. גם כך  קיים קושי מובנה לקבל רלוונטיות של דו"ח אשר מתפרסם במקרה הטוב בספטמבר 2015 על נתוני 2014. דו"חות שיוצאים בפער כה רב מהתקופה הנסקרת משקפים מציאות שתומחרה במניות החברות לפני שנתיים ועל כן בכדי שיזכו לעיון מצד המשקיעים אשר יהיה מעבר לדפדוף לא מחייב. חשוב שיהיו בעלי פירוט נרחב בנתונים, יעדים ומגמות מהותיות ככלל ובענף המסוים בפרט אחרת הרלוונטיות פשוט לא נמצאת.

21

מחויבות לפרסם דוח פעם בשנה? אין גם חצי מניין

האם יתכן כי מדובר במקריות? לא בטוח שכך, מהבדיקה שבצענו עולה כי רק ל- 4 חברות מחויבות מוצהרת לפרסם אחת לשנה דוחות אחריות תאגידית. כלומר שיעור הנמוך מחמישית.  12 חברות, המהוות כ- 48% מהמדד, כלל אינן מפרסמות דוחות אחריות תאגידית. ל- 9 חברות קיימת מדיניות של פעם בשנתיים או אינן מתחייבות  על מעבר לכך, כאשר חלקן מוצאות דוח מצומם בהיקפו שאינו עומד בתקן ה- GRI.

 

22

בהקשר זה מעניין לציין כי גם החברות שכן שמפרסמות דוח אחריות תאגידית עשו כן מבלי לעדכן את המשקיעים, גם אם נצא מהפריזמה הצרה של מדד המעוף ונביט על כלל החברות הציבוריות הרי שמספר המדווחות הציבוריות הנו מועט למדי, כאשר אנו נתקלנו בשתי חברות בלבד אשר עדכנו את המשקיעים כי הוציאו דו"ח שכזה. בכך למעשה החברות עצמן משדרות לשוק כי מדובר בדו"ח אשר ערכו למשקיעים נמוך למדי, למרות שלא כך הדבר.

אולי כדאי לסיים דווקא עם נימה אופטימית – אנחנו רואים גם חברות אשר חשבו בתחילה לפרסם נתונים פעם בשנתיים בלבד ושוקלות כיום נושא זה בשנית. כמו כן ניתן לראות מגמת שיפור בדוחות כאשר החברות המדווחות משתפרות מדו"ח לדו"ח במגמת השקיפות שלהן כך שהכיוון בכל הקשור לחברות שכן מפרסמות הניו חיובי – כך שניתן לקוות כי בסיכום של שנה הבאה נוכל לדווח על מידת רלוונטיות גבוה יותר.

 

הכותב הנו מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז' וסוקר את תחום האחריות התאגידית בחברות הציבוריות בישראל בענפים כדוגמת הבנקים, התקשורת, המזון והתעשייה.

 

 

שנה טובה – תשע"ו

שנה טובה !

שלום רב,

 
הנה מגיע השיטפון… מכל קצוות הארץ ומכל החברים, העמיתים והשותפים לדרך מגיעות להן שלל ברכות שנה טובה. כולם מעוצבות, חגיגיות וכל כך יפות. 
 
אז הנה גם שלנו.
 
אבל במיוחד עבורכם הכנו גם סיכום קצר של הפעילויות האחרונות וקצת קריאות כיוון לשנה הבאה: 
 
אז נתחיל בכך שבתחילת חודש ספטמבר קיימנו את הכנס השישי לדיווחי קיימות (אחריות תאגידית). הכנס היה מוצלח ביותר עם מעל ל 200 איש שהגיעו מכל קצוות הכלכלה והחברה הישראלית כדי להרחיב את הדעת ולהתעדכן בנושאי דיווחי קיימות. לבקשת המשתתפים העלינו את כל המצגות לעמוד הכנס. בנוסף גם העלינו תמונות רבות והן כולן נמצאות בעמוד הפייסבוק של המכון לאחריות תאגידית. אנו מעדכנים את העמוד באופן שוטף ומזמינים אתכם לעקוב אחרינו. בכנס הצענו להתארגן יחד על משלחת ישראלית לכנס של ה GRI במאי 2016. אנו נעדכן גם על כך. 
 
בנוסף, הענקנו בכנס תעודות גמר למסיימי מחזור א' של קורס ההכשרה לאחריות תאגידית ופתחנו רשמית את ההרשמה למחזור ב' (יפתח ב 21.10) שיתקיים בחיפה ומחזור ג' שיפתח בר"ג. בהזדמנות זו אני מזמין אתכם להיכנס ולהכיר את אתר האינטרנט של המכון לאחריות תאגידית שגם הוא מעודכן כל העת בחדשות ומקורות מידע בתחום. כך לדוגמא, העלינו עמוד המציג את פרסומי המכון לאחריות תאגידית ועמוד נוסף המציג מקורות מידע בני ציטוט לחוקרים ואנשי האקדמיה מהתחום. 
 
אחד מתחומי הפעילות הצוברים תאוצה במכון הוא המרכז להבטחת איכות של דוחות קיימות. במסגרת מרכז זה אנו מעניקים שירותי הבטחת איכות לדוחות ומסייעים לכם להגיע לתוצאה דיווחית טובה ואמינה יותר. 
 
לסיום, אנו נערכים לשנת הפעילות המלאה הראשונה של אקו-האב, החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית. בחרנו ארבעה מיזמים מרתקים (שבוסאורבניקהמרפסת מוסללה ו EMDACT). אנחנו כבר יכולים לחשוף שבכוונתנו להרחיב את הפעילות של אקוהאב לרמה הארצית ולהפוך אותה לבית עבור כל המיזמים החברתיים-סביבתיים בישראל ולא רק עבור אלו שזכו. פרטים נוספים בהמשך…שווה לעקוב אחרינו גם בעמוד הפייסבוק של החממה
 
אנו מקדישים את הימים הקרובים להכנת תכנית עבודה לשנה הקרובה עם מפגשים מקצועיים, סמינרים וכנסים. כל רעיון ויוזמה יתקבלו בברכה! 
 
ברצוני לאחל לך ולבני משפחתך שנה טובה! שתהא שנה זו בסימן כפול של יזמות ואחריות…
 
בברכה,
 
ליעד אורתר
ראש אקוהאב – החממה האקדמית ליזמות חברתית-סביבתית
ראש תחום דיווחי קיימות, המכון לאחריות תאגידית

 

Liad Ortar

Head, EcoHub The social-environmental entrepreneurship academic hub

Sustainability Management Lecturer & Researcher, Ben-Gurion University of the Negev & The Academic College of Tel Aviv Yaffo

Head of Sustainability Reporting Division & Manager of 'CSR and The City' project, The Corporate Social Responsibility Institute, College of Law & Business

Israel

Office: +973-3-6000800 # 181

Mobile IL: +972584873737

Facebook: http://www.facebook.com/liad.ortar

LinkedIn: http://www.linkedin.com/pub/liad-ortar/3/459/467

Skype: liadortar
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עכשיו באנגלית – עקרי נייר העמדה והצעת החוק המלאה לדיווח לא פיננסי של תאגידים

במהלך השבועות האחרונים עמלנו על מנת לתרגם את הצעת החוק וסעיפי הדיווח הלא פיננסיים לאנגלית וזאת על מנת להיות חלק מהשיח העולמי בנושא.

להלן הקישור למסמך באנגלית

תובנות ורשמים מכנס אחריות התאגידית של האיחוד האירופי

 

תובנות ורשמים מכנס אחריות תאגידית של האיחוד האירופי

פברואר 2015 , בריסל, בלגיה

ליעד אורתר

בתחילת חודש פברואר 2015 התכנסו במוסדות האיחוד האירופי בבריסל מאות 'מחזיקי עניין' לנושא האחריות החברתית של תאגידים מכל אירופה. התכנסות זו אינה דבר שבשגרה כאשר המפגש הקודם התקיים כחמש שנים ב 2010. חלוקות היו הדעות במהלך הכנס האם חלה התקדמות גדולה בחמש השנים האחרונות, ואם כן מהי אותה התקדמות אם שמא למעשה התחום כולו נשאר מדשדש במקום. תמימות הדעים שכן עלתה משלל השיחות שניהלתי במהלך שני ימי הכנס ומרצף המושבים והרצאות המליאה היא שמה שהיה הוא לא מה שיהיה וכי שנת 2015 נושאת עמה בשורה של ממש לתחום הקיימות והאחריות החברתית של תאגידים. מהי אם כן אותה בשורה?

למעשה דובר על ארבעה מאמצים מרכזיים אשר אמורים לשאת פרי במהלך שנת 2015 ואלו צפויים לייצר שינוי של ממש בכל הממשק של המגזר העסקי עם סוגיות חברתיות וסביבתיות הידועות לרבים מאיתנו כסוגיות הקיימות. שלושת המאמצים הם: 1) יעדי הפיתוח החדשים של האו"ם, 2) הטמעת הדירקטיבה לדיווח לא פיננסי ברחבי האיחוד האירופי, 3) הצהרת על תכנית פעולה אירופית לנושא אחריות חברתית ו 4) פסגת האקלים בפאריס COP21.

להלן הפירוט –

  1. ארגון האו"ם מציין השנה 70 שנים להיווסדו. תאריך זה נושא עימו את הצורך לבצע הערכה של עמידת הארגון ביעדים אשר הוא התווה לעצמו ונקודה לחשבון נפש. בהקשר הקיימות, יעדים אלו נקראו יעדי המילניום Millennium Development Goals או בכינוי המקוצר להםMDG's . מדובר על סדרה של שמונה יעדים עולמיים אשר בקשו להתמודד עם סוגיות חברתיות וסביבתיות מרכזיות כגון ביעור העוני והרעב באופן כללי בעולם תוך שימת דגש על אוכלוסיית הילדים, הפחתת שיעורי האנאלפביתיות ועוד. תוקפם של יעדים אלו עומד לפוג ב 2015 וכיום מצויות מדינות העולם החברות באו"ם בתהליכי התדיינות מורכבים שתכליתם הוא להציג יעדי קיימות חדשים לשנת 2015 ואילך. יעדים אלו נקראיםSustainable Development Goals או בכינויים SDG's. יעדים חדשים אלו צפויים להיחתם ע"י החברות ולהיות מוצגים לעולם כולו במהלך מושב עצרת האו"ם אשר יתקיים בסוף חודש ספטמבר 2015 במטה האו"ם בניו-יורק. עד למועד יעד זה צפויים להתרחש ברחבי העולם עשרות אירועים נוספים. ניתן לעיין בלוח הזמנים המלא לכל רצף האירועים בקישור זה. סוגיית מעורבות ואחריות המגזר העסקי מקבלת חשיבות של ממש בתהליכי ההדברות הבינלאומיים ומעניין יהיה לראות כיצד יתגבש המסמך הסופי. מהכנס האירופי היה נדמה כי כולם ממתינים קצרי רוח למסמך זה ולרוח אשר תנשב ממנו.

 

  1. בחודש דצמבר 2014 אושרה סופית הדירקטיבה לדיווח לא פיננסי של תאגידים או בשמה המלא,Directive on disclosure of non-financial and diversity information by certain large companies and groups . חלק ממשתפי הכנס אף מכנים דירקטיבה זו כ "דירקטיבת בארנייר" על שמו של מישל בארנייר אשר היה נציב האיחוד האירופי הקודם שדחף רבות לחקיקתה. מדובר על מהלך חקיקתי על-אירופי משמעותי ביותר אשר למעשה מתווה את הדרך למדינות האיחוד בחקיקת חוקי מדינה אשר עולים בקנה אחד עם הנחיות הדירקטיבה. על מנת שהדבר יקרה עומדת להתרחש בחודשים הקרובים פעילות מואצת בכל רחבי היבשת בה יעודדו אנשי הנציבות את ממשלות המדינות להתוות בראש ובראשונה תכנית פעולה מדינתית לאחריות תאגידית, מה שמכונהAction Plan וממנה יגזרו החוקים. תאריך היעד להשלמת תהליכי החקיקה הוא סוף 2016 וזאת על מנת לעמוד ביעדי הדירקטיבה לפרסום 6,000 דוחות החל משנת 2017.

בכנס דובר רבות על כך שיש להתייחס למהלך זה ברצינות רבה ובאופן מעמיק וזאת כדי למנוע מהלכי דיווח שהם לא יותר מאשר סימון V או יצירת תוצרים שאינם ברי השוואה או מהותיים. בהקשר זה עלה לדיון סוגיית הדיווח המשולב והאם קיים הצפי שהדיווח הזה יחליף את הדיווח החברתי-סביבתי (הידוע לנו כדיווחי קיימות לפי ה GRI). פרופ' פאבריזיו פאררו Prof. Fabrizio Ferraro מבי"ס למנהל עסקים IESE בברצלונה סבר כי מהלך זה לא יקרה כל כך מהר וכי הוא סבור שאין זה לטובה לעבור לדיווחים משולבים בגלל סוגיית המהותיות.

ארגונים רבים העוסקים במתודולוגיות דיווח נערכים לשימור או לשיפור מעמדם העולמי אל מול הצפי באימוץ גישות הדיווח הלא פיננסיות ולראייה, במהלך הכנס השיק ארגון ה GRI מסמך מקיף המקשר בין הנחיות הדירקטיבה לבין הנחיות ה GRI –  MAKING HEADWAY IN EUROPE LINKING GRI’S G4 GUIDELINES AND THE EUROPEAN DIRECTIVE ON NON-FINANCIAL AND DIVERSITY DISCLOSURE מסמך זה מצטרף לסדרה של מסמכי הנחייה המקשרים את ה GRI למתודולוגיות נוספות כגון IRIS ו ISO26000.

 

  1. מהלך תאום משמעותי נוסף הינו ההתאגדות של מספר גופים מרכזיים באירופה בהובלה של ארגון הגג האירופי לאחריות תאגידית CSR Europe להתוות תכנית פעולה כלל אירופית אשר מכונה European Action Plan on Non-Financial Reporting and Integrated Performance או בקיצור EAP. ויש אפילו סרטון נחמד כאן. חברים בהתאגדות – WBCSD , Integrated Reporting, GRI, CDSB ו CSR Europe. יוזמת  Enterprise 2020 היא אחת הדרכים שבאמצעותם מבקשים התאגידים החברים בCSR Europe  לקחת צעד קדימה וכבר ליישם צעדים של יזמות, קיימות ואחריות תאגידית. זוהי יוזמה מעניינת המבקשת לקדם שני ערוצים מרכזיים בתחום – הכשרה של הדור הצעיר ומנהלי העתיד וקידום קיימות עירונית.  

להערכתי, מהלך תאומי חוץ-ממשלתי / חוץ ממסדי זה מטרתו לגבש עמדה משולבת אל מול תהליכי ההתנהלות בתוך מוסדות וזרועות האיחוד האירופי אשר מצויים בימים אלו בתהליך הכנה של תכנית פעולה מסודרת לאחריות תאגידית. שיא הפעילות החוץ ממסדית צפויה להתרחש בחודש יוני 2015 בתערוכת אקסו העולמית במילאנו שם יוצג ה European CSR Manifesto. מעניין לראות כיצד גוף מרכזי זה פועל במלא המרץ על מנת לנסות לדחות / לשנות את מהלכי החקיקה הצפויים ומגדיר את השלב הבא ליישום אחריות תאגידית לא כ beyond compliance אלא מעבר מ'ציות' ל'חדשנות'… ראו את ההודעה לעיתונות שהוציא הארגון במהלך הכנס בבריסל כאן.

 

  1. המהלך האחרון שאמור להתגבש בסוף 2015 הוא סבב פגישות נוסף של ועידת האקלים של האו"ם, ה UNFCCC בפאריס. ועידה זו מכונה COP21 והיא מתכנסת לאחר רצף של כישלונות דיפלומטיים קשים בהתוויית מנגנון גלובאלי אמיתי להפחתת פליטות גזי החממה. גם הפעם עולות הציפיות והשאיפות כי בסבב זה תושג הסכמה של ממש וסוף סוף תימצא התוכנית אשר תחליף את פרוטוקול קיוטו שגם הוא נכשל כשלון חרוץ. ייתכן כי הצהרותיו האחרונות של נשיא ארה"ב ברק אובמה, ההסכמים עם הודו וסין יאפשרו לראשונה פריצת דרך בתופעה הסביבתית החמורה והמאיימת.

 

לסיום, כנס האחריות התאגידית של האיחוד האירופי היה שונה במהותו מכנסי אחריות תאגידית אחרים המתכנסים למכביר בכל רחבי העולם. לא היה זה אירוע עסקי אלא רצון להביא למסגרת שיח אחת מגוון רחב של מחזיקי עניין. לצערי הדבר לא צלח במלואו למארגני הכנס. קולם של אנשי האקדמיה היא בולט בהיעדרו אך גם קולם של ארגוני המגזר השלישי. במספר פאנלים שבהם כן לקחו חלק נציגי ארגונים עולמיים בולטים כגון ידידי כדור הארץ Friends of the Earth  ואמנסטי ניתן היה להרגיש במתח אשר שרר בחדר הדיונים. נציגי הארגונים הביעו אכזבה קשה מהתנהלותם של חלק מהתאגידים ואף אמרו כי אם כל תכליתו של מפגש זה הוא רק לדבר על הצדדים של ה.. 'מעבר לרף הציות' מבלי להתוות מנגנון אכיפה של ממש על תאגידים בביצוע תהליכי בקרה אמיתיים לסוגיות מרכזיות כגון שמירה על זכויות אדם, הבטחת מיסוי כחוק ועוד, אזי להם אין מה לחפש בהמשך השתתפות.

היה כנס מלמד ביותר אשר העניק לי פרספקטיבה רעננה על המתרחש ברחבי העולם בכלל ובאיחוד האירופי בפרט ואין ספק שאנו עומדים בפני שנה עמוסת אירועים והתפתחויות מרכזיות.

רוצים לשמוע עוד ?

נשמח לראותכם בפגש תדרוך פתוח, יום שלישי 17.2.2015 בשעה 09:30 בחדר הישיבות (קומה 5) של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

לדף האירוע בפייסבוק