ארכיון הקטגוריה: פעילויות

מאמר דעה – רשות באחריות

"רשות באחריות"

מאת: עו"ד זיו יגאל, מתמחה במכון לאחריות תאגידית

רשות ציבורית, מעבר לחובות העשייה כלפי התושבים חבה גם בחובות דיווח ושקיפות כלפי הציבור אותו היא משרתת. פרסום דוח אחריות חברתית אינו (רק) כלי שיווקי (או כלי פוליטי במקרה של רשויות ציבוריות) הוא כלי המשמש את האזרח וציבור התושבים (בעלי העניין) לפיקוח ובקרה על הנעשה ועל הלא נעשה בתחום הרשות הציבורית.

רגע לפני שאנחנו דורשים שקיפות ואחריות מתאגידים עסקיים שמטרתם העיקרית היא מקסום הרווח, האם לא ראוי שנדרוש מנציגי הציבור לשקיפות חברתית וסביבתית ברשויות הציבוריות? בבחינת "נאה דורש נאה מקיים". הלא בסופו של יום- לשלטון אין משלו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו .

יש הטועים לחשוב שדוח אחריות חברתית הוא כלי שיווקי גרידא. דוח אחריות תאגידית או בשמו הנוסף דוח אחריות חברתית מצטייר לעיתים בעיני בעלי המניות והמנהלים בארגון, כדו"ח יחצני, פרסומי, שיווקי שאינו תורם דבר לארגון מלבד יחסי ציבור. בתאגידים בהם ישנה אג'נדת בעלים ברורה מופנה הדו"ח לציבור הרחב וכולל בתוכו ניתוחים, מתודולוגיות וסקירה רחבה אודות הנעשה בתאגיד, כל זאת על מנת לייצר שקיפות, הידברות ושיתופי פעולה.  בנייר זה אטען כי דוח אחריות חברתית אינו נחלתם של בעלי התאגידים. לתפיסתי, יש לעודד רשויות ציבוריות בפרסום דו"ח דומה ובשקיפות מלאה בנושאי סביבה וחברה. כאשר תיושם מתודולוגית דיווח כלשהי במגזר הציבורי, ההטמעה והיתרונות שבפרסומו יחלחלו גם למגזר העסקי.

אדגיש. עיקרון השקיפות אינו עול או גזירה. עיקרון השקיפות הוא הזכות של כל ארגון בין אם הוא תאגיד עסקי ובין אם הוא רשות ציבורית לדווח על העשייה בתחום החברתי והסביבתי. זכות זו מקדמת שיח עם בעלי העניין, מקדמת הבנות, מונעת התקוממויות ומונעת קונפליקטים. עיקרון השקיפות מגדיל את שורת הרווח בתאגיד עסקי ומגדיל את אמון הציבור ברשות ציבורית.

רשות ציבורית, מעבר לחובות העשייה כלפי התושבים חבה גם בחובות דיווח ושקיפות כלפי הציבור אותו היא משרתת. פרסום דוח אחריות חברתית אינו (רק) כלי שיווקי (או כלי פוליטי במקרה של רשויות ציבוריות) הוא כלי המשמש את האזרח וציבור התושבים (בעלי העניין) לפיקוח ובקרה על הנעשה ועל הלא נעשה בתחום הרשות הציבורית.

רגע לפני שאנחנו דורשים שקיפות ואחריות מתאגידים עסקיים שמטרתם העיקרית היא מקסום הרווח, האם לא ראוי שנדרוש מנציגי הציבור לשקיפות חברתית וסביבתית ברשויות הציבוריות[1]? בבחינת "נאה דורש נאה מקיים". הלא בסופו של יום- לשלטון אין משלו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו .[2]

שקיפות במגזר הציבורי צריכה להתבטא הן בשקיפות הליכים והן בשקיפות ביצועים. חברתיים-סביבתיים-כלכליים. כפי שכבר ציינתי, מטרת השקיפות אינה פוליטית או שיווקית (אלו עשויות להיות תוצאות לוואי) מטרתה של השקיפות היא היכולת של התושבים לשלוט בנעשה ברשות, להגיב ולקדם אפיקים נוספים ושונים בתחומים החברתיים והסביבתיים כאחד.

באוקטובר 2017 פרסם משרד הפנים מסמך מקיף שכותרתו "אחריות חברתית של רשויות מקומיות בישראל"[3]. המסמך מתאר ארבעה עשר אינדיקטורים אותם יש לקיים על מנת לעמוד בסטנדרט אחיד. אינדיקטורים אלה הן תוצאה של מחקר מקיף והן נגזרת של מדדים בינלאומיים שונים. "בזירת השלטון המקומי שקיפות היא ערך מרכזי, שעל פיו לארגון ציבורי זה קיימת החובה הערכית לתקשר לציבור תושביו את עשייתו באופן מסודר. במסגרת דרישות השקיפות נוכל למצוא את הציפייה לעיין במסמכים התקציביים, חוזי ומכרזי הרכש וההתקשרויות, פרוטוקולים מהדיונים השונים, תהליכי קבלת החלטות ברמות השונות ועוד"[4].

"שקיפות הינה אבן יסוד בגישת ניהול האחריות החברתית של ארגונים עסקיים וציבוריים כאחד. השקיפות הנדרשת, מטרתה לתקשר לקבוצות מחזיקי העניין )אלה המושפעות מפעילות הארגון: תושבים, עובדים, לקוחות, ספקים וכו‘ של הארגון את הביצועים החברתיים והסביבתיים שלו, ולקבל על כך משוב לטובת שיפור הביצועים. עבור ארגונים ציבוריים כגון רשויות מקומיות, מהלך של דיווח חברתיסביבתי הינו תוסף ניהולי חשוב ביותר להגברת השקיפות והאחריותיות הציבורית. בלב גישת השקיפות מצוי התוצר הדיווחי המכונה ’דו“ח קיימות‘ או ’דו“ח אחריות חברתית‘. דיווח זה הינו תוצר של תהליך מדידה."

עוד נכתב בדו"ח כי "דו“ח זה הינו תוצר של סידור המידע החברתי-סביבתי הכולל של הארגון, בהתאם לסדרה של מדדי ביצוע (indicators performance ) אחידים. מטרתו של תהליך האחדה זה היא לאפשר השוואתיות בין דו“ח של ארגון אחד לדו“ח של ארגון אחר, או בין דו“חות של אותו הארגון עצמו בין שתי נקודות זמן שונות. השוואתיות זו מאפשרת לבחון האם ביצועי הארגון השתפרו או הורעו לאורך השנים, וכיצד הם מוצבים בהשוואה לביצועים של ארגונים דומים אחרים."

רשויות שונות ברחבי הארץ ככל הנראה מיישמות הלכה למעשה פרמטרים שונים מתוך דו"ח משרד הפנים ואף פרמטרים מתוך ה- [5]SDG's ( Sustainable Development Goals– יעדי הפיתוח של האו"ם‏). מחזיקי העניין אינם יודעים האם הרשויות אכן מיישמות את הסטנדרטים שהציב האו"ם או סטנדרטים אחרים שניתן לבחון על פיהן ביצועים חברתיים וסביבתיים, פשוט מכיוון שהרשויות אינן מפרסמות דו"ח כלשהו או מדדי ביצוע פומביים אחידים ושקופים לציבור.  

נבחן לדוגמא את מועצה אזורית גולן. אם נתעכב על ביצועי המועצה בשנים האחרונות[6] ונתבונן בפרויקטים השונים שהמועצה קידמה ומקדמת ניווכח שמדובר במועצה שחרטה על דגלה אחריות חברתית וסביבתית. אקדים ואומר- מועצה אזורית גולן יכולה להיות גאה בביצועים שלה בתחומי החברה והסביבה. יחד עם זאת, כל המידע על פעילותה של המועצה נמצא באופן ספורדי ברשת האינטרנט ללא כל מתודולוגיה ברורה או נראית לעין.

המועצה הקימה מרכז לטיהור שפכים (מט"ש) שמטרתו שימוש חוזר בבוצה מהרפתות ברמת הגולן והפיכת הבוצה לגז[7]. מתקן הביוגז הופך את זבל הפרות לגז מתאן ובאמצעות הגז מופעלים גנרטורים המספקים חשמל למערכת הארצית בכמות של שני מגוואט.הקולחים מועברים לטיפול שלישוני (סינון וחיטוי).

בנוסף לכך הוקמו ברמת הגולן חוות טורבינות רוח שמטרתן ייצור אנרגיה ירוקה מרוח. בדברי ההסבר של הוות"ל נאמר כי התכנית המוצעת מאזנת בין החשיבות של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, התורמת לצמצום פליטות מזהמים ולשיפור משמעותי באיכות האוויר, לבין הערכים הסביבתיים של הגנה על בעלי הכנף, בכלל והעופות הדורסים, בפרט".[8]

מעבר לעשייה הסביבתית, מועצה אזורית גולן מקדמת גם עשיה חברתית ענפה. כך למשל, לאור הטענה הרווחת כי בפריפריה קשה למצוא מוקדי תעסוקה הוקם על ידי המועצה והחברה הכלכלית של הגולן מרכז תעסוקה אשר תפקידו לחבר בין דורשי העבודה לבין המעסיקים ברמה המקומית. מעבר לכך מקיים המרכז ירידים, סדנאות ואירועים על מנת לעודד תעסוקה בגולן.

בין השנים 2005-2010 גובשה תכנית, אשר מטרתה הייתה לשנות את פני התחבורה הציבורית בגולן. על פי מודל זה, המועצה לוקחת את האחריות בתמיכת המדינה (אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה), במטרה לייצר בפריפריה תחבורה ציבורית זמינה, נגישה וחדשנית .נכון לספטמבר 2017, מספר האוטובוסים המשרתים את ציבור הנוסעים בתחבורה ציבורית גולן גדל ל- 31 אוטובוסים בחברת "רמה" ו- 15 אוטובוסים צהובים של המועצה. מספר נסיעות התחבורה הציבורית בגולן עומד על כ 340 נסיעות ביום מעל 8800 נסיעות מדי חודש, כולל הפעלת קווי תחבורה ציבורית לטובת משתמשים במועצות השכנות קצרין, בוקעתא, מסעדה, מג'דל שמס, עין קיניא, עמק הירדן, מבואות חרמון, גליל עליון ועמק המעיינות בואכה עפולה
כיום התחבורה הציבורית בגולן, מהווה דוגמה לכל הארץ בדרך הייחודית שבה היא מופעלת, מספר הנוסעים והנסיעות גדל מדי שנה.

מתחם פארק הירדן עבר מתיחת פנים יסודית, וקק"ל, בשיתוף עם ביטוח לאומי, החברה הכלכלית גולן והחברה הממשלתית לתיירות (בסיוע עמותת נגישות ישראל), השקיעו בו תשומת לב מיוחדת לתחום הנגישות. בפארק נסללו 750 מ' שבילים נגישים לטיול. התצפיות על הירדן והאזור משופעים במתחמים נגישים. בפארק יש עמדות פיקניק נגישות הכוללות חניות נכים, עמדות מנגלים וברזיות נגישות וכן שלושה מבני שירותים נגישים.

במועצה האזורית גולן יצאו בשנים האחרונות בכמה מבצעי העברת ציוד למען האזרחים בסוריה, וכעת פתחו באחד נוסף. "הם לא אויבים שלנו יותר, הם פשוט שכנים. זה נגמר", אומר אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן. "אנחנו בונים יחסים עם השכנים שלנו מצידו השני של הגבול. אנחנו באמת מרגישים שכנות טובה ביכולת שלנו ושל ילדי הגולן לסייע לפליטים בכלל ולילדיהם בפרט. זה מבחינתי נותן תקווה לעתיד טוב יותר. עד היום לא היה מצב כזה, שאזרחים סורים בורחים מבתיהם ונצמדים לגבול עם ישראל כדי להיות באזור החיץ. הם ממש לידנו. לא מדובר כאן בסיוע שאנחנו שולחים למקומות עלומים ולבלתי נראים, אלא סיוע לאנשים שנמצאים בצד השני של הגדר".

אלו הן רק מספר דוגמאות מצומצם לפעילותה של המועצה. אין ספק שבבחינת הפעולות שמועצה אזורית גולן עושה במהלך השנים נראה כי מדובר במועצה פעילה בתחום הסביבתי והחברתי. על אף כל זאת נשאלת השאלה מדוע המועצה לא מפיקה דו"ח אחריות חברתית? מועצה אזורית גולן צריכה ויכולה להיות חוד החנית של הרשויות בארץ ולהוות דוגמא למועצה המיישמת שקיפות ואחריות חברתית- סביבתית מלאה תוך עמידה על יישום הפרמטרים העיקריים של מסמך משרד הפנים "אחריות חברתית של רשויות מקומיות בישראל"  ושל יעדי ה- SDG's של האו"ם. הרשויות במדינת ישראל צריכות להוות דוגמא בכל הקשור לאחריות החברתית והסביבתית ולשיח מול בעלי העניין.

חובתו של השלטון המקומי כלפי הציבור הוא עשייה שקופה, איכותית ומדידה. למען עתיד טוב יותר שלנו ושל הדורות הבאים.


מאמר זה נכתב במסגרת פעילות המכון לאחריות תאגידית לקידום התחום בשלטון המקומי בישראל –

 http://www.csri.org.il/?page_id=2517 

ליצירת קשר: ליעד אורתר, ראש המכון liad.ortar@gmail.com 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


[1] נכון להיום רק עיריית ראשון לציון מפרסמת דוח אחריות חברתית.

 

 

 

 

 

 

 

 

[2] בג"צ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, ירושלים [37], בעמ' 331

 

 

 

 

 

 

 

 

[3] http://www.csri.org.il/wp-content/uploads/file

 

 

 

 

 

 

 

 

[4] שם. עמ' 33 מפת המהותיות האחריות החברתית של הרשות.

 

 

 

 

 

 

 

 

[5] היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) מתייחסים לפיתוח בינלאומי עתידי כפי שהוצעו על ידי סוכנויות של האומות המאוחדות. הם נועדו להחליף את היעדים שהוגדרו בפסגת המילניום, שתוקפם פג בסוף 2015. יעדים אלה נדונו לראשונה בוועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא בריו דה ז'ניירו("Rio+20") ביוני 2012.

 

 

 

 

 

 

 

 

[6] בהתבסס על פרסומים שונים באינטרנט.

 

 

 

 

 

 

 

 

[7] https://www.golan.org.il/kolhey/matashim/

 

 

 

 

 

 

 

 

[8] https://www.golan.org.il/magazine/july2017/grrenwind/

 

 

 

 

 

 

 

 

מאמר דעה – לא לפילנתרופיה תאגידית כן להשקעה חברתית


 ​לא לפילנתרופיה תאגידית – כן להשקעה חברתית! 

מאת: ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

(רשימה זו הוצגה ב 15.4.2018 במסגרת קבוצת המחקר של המכון למשפט ופילנתרופיה, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן שבאוני' ת"א)

במהלך השבועות האחרונים התגלעה מחלוקת של ממש מעל דפי עמודי הדעות של הדה מרקר. המחלוקת החלה כאשר ב 21.3 פרסם עו"ד דוד חודק מאמר תחת הכותרת "חברות, הפסיקו לתרום. זה מסוכן".[1]  ומספר שבועות לאחר מכן ענתה לו מעל אותם דפי העיתון הד"ר אסתר לוצאטו במאמרה: "האנכרוניזם של דוד חודק".[2] כנראה שעימות זה הוזמן במיוחד ע"י יוזמי דיון זה.

חודק פותח את מאמרו בקביעה כי :"בישראל ובעולם מקובל שתאגידים תורמים כסף למגוון מטרות." ונראה שעיקר טיעונו במאמר זה הינו התמודדות עם הקבלה הנורמטיבית בכך שלתאגידים יש את הלגיטימציה להפנות חלק משורת הרווח שלהם לטובת תרומה. חודק מתרעם על נורמה זו בטענה שהיא למעשה אינה מגובה חוקית. כעורך דין הבקי בדיני תאגידים, מציג מאמרו את הטיעון הפרוצדוראלי הטוען כי המקור הסמכותי לפעילותו של התאגיד העסקי מקורו בלשון החוק (סעיף 11 לחוק החברות – תכלית החברה) אשר קובעת כי העיקרון שתכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה. החוק מציין שניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניינו של הציבור. החוק קובע מפורשות שחברה רשאית לתרום סכום סביר למטרה ראויה — אף אם התרומה אינה במסגרת השיקולים העסקיים. מה שחודק לא מציין כי אותו רישיון חוקי המאפשר לתאגידים לפעול הוא חסר כל תועלת אם לצידו לא יקבל התאגיד את הרישיון החברתי המאפשר המשך התנהלות ושהיא ולונטארית בעיקרה שברכישת המוצרים והשירותים ממנו.

וכיצד אם כן מסביר חודק את הקבלה החברתית לפרקטיקה של התרומה התאגידית? באמצעות הטיעון כי מדובר על מעשה של איזון מוסרי ציבורי. וכך הוא כותב: "יש הטוענים כי התאגידים העסקיים מרגישים אשם על כך שהם מנצלים את התשתית החברתית והכלכלית למטרות רווח, וכי התרומה לקהילה היא סוג של כופר." השורה התחתונה של מאמרו היא כי הוא סבור "שתאגידים עסקיים צריכים להתמקד בעסקים ובהשאת הרווח שלהם, ובמיוחד התאגידים הציבוריים שנסחרים בבורסה. הנזק שגורמת תעשיית התרומות באמצעות חברות, שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות בישראל ובעולם, לעתים גדול מתועלתה." אין ספק כי תאגידים והמגזר העסקי מצויים במשבר ברמת האמון הציבורי הניתנת להם אך מסופקני אם 'תעשיית התרומות' היא זו האשמה העיקרית בכך.

לא עברו להם שבועות ספורים והנה הגיע התשובה במאמר דעה תגובתי אשר נכתב ע"י ד"ר אסתר לוצאטו ואשר התפרסם ב 9.4.2018 תחת הכותרת "האנכרוניזם של דוד חודק".[3] מאמרה של ד"ר לוצאטו יוצא להגנת פרקטיקת התרומה התאגידית ונטען בו כי: "אמירה כזאת, כשהיא באה מאחד מחשובי עורכי הדין בתחום הממשל התאגידי, אינה יכולה שלא לקומם. מעבר לכך שהיא לא משקפת את הערכים היהודיים שרובנו גדלנו והתחנכנו על פיהם, כגון ערבות הדדית, נתינה, חמלה ואמפתיה לחלש ולנדכא, נראה שחודק לא חי על כדור הארץ בשלושת העשורים האחרונים, שבהם אחריות חברתית של תאגידים השתרשה כתפישה מחייבת." כמובן שאני מערער באופן מוחלט על קביעה זו ואחריות חברתית לא רק לא השתרשה כתפישה מחייבת (בטח שלא בישראל), אלא קביעה זו מייצרת סתירה פנימית כי הרי העיקרון הבסיסי בגישת האחריות הוא עקרון הוולונטריות ואם התפישה היא אכן מחייבת (ככל הנראה התכוונה הכותבת לרגולטורית ולא לנורמטיבית) אזי היא אינה יכולה להיות תפישה של אחריות.

עוד מוסיפה ד"ר לוצאטו במאמרה כי: "אחריות חברתית זו היא לא רק תרומה כספית גרידא, אלא מכלול שלם — האופן שבו הארגון משקלל שיקולים חברתיים סביבתיים, כלכליים ואתיים, בדרך להשגת הצלחה לטווח ארוך. המנהלים והעובדים בחברה העסקית מביאים כיום בחשבון את הציפיות של כלל בעלי העניין הרלוונטיים (בעלי מניות, עובדים, צרכנים, ספקים, שלטון, אזרחים וסביבה)". האמת היא שבהקשר זה, אני לא הייתי יכול לנסח זאת באופן טוב יותר.

מעניין הוא ששני הכותבים, כמו כמעט כל חוקר והוגה המציג עמדות בנושאי כלכלה, תאגידים ואחריות תאגידית, נתלים אלו בעמדתו המפורסמת של הכלכלן מילטון פרידמן אשר הוצגה במאמרו שפורסם ב  The New York Time Magazine ב 1970. חודק עושה בכך שימוש על מנת להצדיק את עמדתו ואומר כי:" בנושא התרומות טען הכלכלן האמריקאי כי התאגיד צריך להשיא את רווחיו ולשלם מס כדין, וכי תרומות הן לא מעניינו. לגישתנו, מי שצריכה לעזור לנזקקים היא המדינה, מתוך תקציבה. יתר על כן, למנהלים אין מיומנות מיוחדת בחלוקת תרומות וסיוע. עדיף שתאגידים ישלמו מס כדין ויסמכו על מנגנוני המדינה בהקשר זה." רק שאדם מאירסון, נשיא Philanthropy Roundtable מציג את עמדה קצת שונה של פרידמן בנידון ואומר כי זה כן תמך בפילנתרופיה תאגידית כל עוד זו משרתת תכלית עסקית:

"Note that Friedman was not against all corporate giving. Corporate philanthropy could be justified if it served a business objective—for example, increasing customer loyalty, or improving employee teamwork and motivation, or strengthening the marketing of a company’s brand".[4]

לוצאטו עונה לטיעון זה של חודק כי: "במאה ה–21 השתנה החוזה החברתי שתמך בטענתו של פרידמן (וביתר הטיעונים הליברליים הקלאסיים), ונורמות חדשות ותפישות הפעלה מתקדמות תפסו את מקומם. לפיהן, על פירמות לגלות רגישות חברתית ולתרום לחברה שבה הן פועלות, מה גם שפרקטית הן חייבות לנווט את עצמן בסביבת עבודה מורכבת, שבה חוקי המשחק מתעצבים דרך משא ומתן עם בעלי עניין המושפעים מפעילות הפירמה.". רק שד"ר לוצאטו השמיטה את העובדה שאת מקום של התאוריות הליברליות הקלאסיות של היד הנעלמה והשוק החופשי החליפו תאוריות נאו-ליברליות החוזות בנסיגת המדינה ויצירתו של הרס כלכלי וחברתי מובנה (ממנו הנהנים המרכזיים הם כמובן התאגידים).

דווקא אותו מילטון פרידמן סיים את הטקסט שלו בסיפא משמעותית, שלרוב נשמטת בציטוטים והיא:

There is one and only one social responsibility of business–to use it resources and engage in activities designed to increase its profits so long as it stays within the rules of the game, which is to say, engages in open and free competition without deception or fraud".[5] 

לצערי תמונת המציאות הנאו ליברלית עומדת בסתירה לבסיס המוסרי העקרוני שפרידמן ביסס בעצמו לקיום עסקי הוגן ללא רמייה והולכת שולל הולכת ונגלית במלוא חומרתה בעצם ימים אלו בפרשות פייסבוק השונות.

פרידמן מוסיף אל תוך מערך השיקולים, וגם חודק נוגע בהיבט זה, את השילוב של מבנה הבעלות אל תוך תהליך ההערכה של המהלך הפילנתרופי התאגידי. תרומה של תאגיד המצוי בבעלות של בעל שליטה או בעלים יחידים אינו דומה למהלך של תרומה בתאגיד ללא גרעין שליטה והוא נסחר ע"י גורמים רבים בשווקי ההון. חודק כותב במאמרו כי: "תרומה נקייה יותר היא של יחידים ושל בעלי החברות בעצמם, כמו התרומות המהותיות של המשפחות עופר ואריסון לבית החולים איכילוב — ועל כך יש להוקירן". בנקודה זו באשר לתועלת החברתית של התרומה הכספית מסכימה איתו ד"ר לוצאטו ואומרת כי: "תרומה לחברה ולקהילה היא עניין חיוני. היא חלק ממהלך רחב יותר שיאפשר לכולנו לחזור ולהיות "חברת המופת" שלה שאפו מכונני המדינה — חברה שמקדמת לכידות חברתית וסולידריות חברתית. חברה שבה החזקים מגלים אחריות כלפי החלשים שבתוכה. לכן, רצוי שחברות וגופים עסקים ייבחנו לא רק בשורת רווח או הפסד, אלא בתרומתם או אי־תרומתם לחברה שבקרבה הם מנהלים את הפעילות העסקית וממנה הם יונקים את הצלחותיהם."

זהו המקום לעצור רגע ולהציג את תמונת המצב המוצלבת הנגלית לפנינו כתוצאה מ'כביכול' התנגשות עמדות אלו. מצד אחד של המתרס עומד עורך דין מסחרי מהבכירים בישראל המייצג תאגידים רבים בסוגיות של ממשל תאגידי, מיסוי ודיני תאגידים ועמדתו היוצאת כנגד תרומה כספית של תאגידים מבקשת להרחיב ולהעמיק את האחריות המדינתית לסוגיות חברתיות וסביבתית. ברור הוא שהרחבה מתבקשת זו יכולה להתבצע או באמצעות הרחבת הרגולציה הנדרשת לחובות חקוקות המוטלות על התאגיד בסוגיות אלו או באמצעות העמקת היקפי גביית המס ושימוש בסכך כמשאב הכספי המרכזי להבטחת זכויות חברתיות, סביבתיות ודאגה לדורות הבאים. במידת מה עמדה זו מחזירה את מדינת הרווחה למרכז הבמה ומורידה מאותה במה ממש את התאגידים העסקיים ככאלו אשר אמורים לספק ערך חברתי.

מאידך, בצד השני של המתרס עומדת מי שמייצרת מנגנוני הגנה משפטיים על נכסים רוחניים של תאגידים ועומדת על הזכות והחשיבות של התרומה התאגידית ורואה באחריות חברתית מנגנון מחייב המנציח, מעמיק ומרחיב את השליטה התאגידית על מנגנונים חברתיים של צמצום פערים, אספקת שירותי בריאות שוויוניים לכל וכו'. היא זאת אשר מבססת את הגישה הנאו ליברלית הנשלטת ע"י תאגידים ותורמת לנסיגתה הלכה למעשה של המדינה כספק החברתי הנושא את האחריות המרכזית לסוגיות אלו.

בכל מקרה, שני הכותבים המכובדים, בהקשר הישראלי טועים טעויות בסיסיות במאמריהם. חודק בקביעתו כי "בישראל ובעולם מקובל שתאגידים תורמים כסף למגוון מטרות" והדבר מוכח ברמת תרומה נמוכה ביותר של המגזר העסקי וטועה גם ד"ר לוצאטו בקביעתה כי: "בשלושת העשורים האחרונים, שבהם אחריות חברתית של תאגידים השתרשה כתפישה מחייבת". אנו רחוקים מרחב רב מאוד מהשתרשות התפיסה של האחריות החברתית בעולם כולו ובישראל במיוחד עם מספר כה נמוך של תאגידים העומדים בדרישת הסף של הגישה של אחריותיות ושקיפות. כנראה שהמלאכה עוד רבה למי מהצדדים.

לפני שאמשיך הלאה ואגיע להצגה מסודרת של עמדתי אני רוצה לשתף אתכם בממצאי סקר מהיר ולא מייצג שיזמתי בעמוד הפייסבוק 'אחריות חברתית'. ב 9.4 העליתי שאלה לסקר מקוון בקבוצה: "תוך כדי הכנת נייר עמדה בנושא חשבתי לערוך סקר קצר בין החברים והחברות המכובדים. האם לדעתכם פילנתרופיה תאגידית מהווה חלק מאחריות תאגידית? אז מה אתם אומרים בנידון?" כאשר לגולשים היו שתי אופציות בחירה בלבד כן ו ולא. ענו על הסקר 32 איש להם יש נגיעה מסוימת לתחום (ולו מתוקף זה שהם חברים בקבוצת עניין שזה הכותרת שלה). 29 איש ענו תשובה 'כן' ו 3 בלבד ענו על התשובה 'לא'. מעניין הוא שרבים מהמשיבים 'כן' מצאו לנכון לסייג אותה בהסבר כתוב. להלן כמה דוגמאות:

ויטה אליאסון העוסקת בביצוע מבדקים חברתיים (social audits) כתבה כי: "כן אבל עם הסתייגות,לטעמי זה מהווה חלק קטן מאחריות תאגידית (תלוי בהיקפים והאם מדובר בפילנתרופיה של תרומות כספים או גם מעבר)". שירלי קנטור, יועצת לשיווק חברתי ומנהל הקבוצה הגיבה וכתבה: "מה שויטה כתבה. פילנתרופיה תאגידית היא ההיבט הכי זניח של אחריות תאגידית. קידום פתרונות חברתיים / אג'נדה חברתית, שלא נשען רק על פילנתרופיה – זה כבר מימד יותר משמעותי, בעיני. במיוחד כשהוא נועד לעזור לפתור בעיה שקשורה לביזנס". הילה אופיר המרכזת את פרויקט עסקים וקהילה בציונות 2000 כתבה: " כן. בעיקר מפני שזו אחת מהדרכים באמצעותן חברה יכולה להשפיע על צמצום פערים-אבל…זו דרך עם מגבלות רציניות (אף חברה לא תסכן את הרווחיות שלה לטובת תרומות) ולכן אם האחריות התאגידית מסתכמת בפילנתרופיה, אי אפשר להגדיר את החברה לדעתי כמנהלת "אחריות תאגידית" אלא לכל היותר כמנהלת תכנית תרומות או השקעות חברתיות." דניאלה פרוסקי- שיאון, מנהלת האחריות התאגידית בשטראוס הוסיפה גם היא: " אם החברה ממנפת את הפילנתרופיה התאגידית (שם שכשלעצמו אני לא מחבבת ולא מאמינה בו בכלל, יותר מאמינה בהשקעה חברתית) לטובת יצירת אימפקט חברתי אמיתי ובר קיימא שהוא בהלימה לאימפקט העסקי העיקרי שלה (הפחות חיובי או היותר, תלוי איך מסתכלים) – אז כן. אם לא, אז לא."

למרות מספר התשובות הנמוך יחסית, נדמה כי המגמה היא מובהקת וכי יש רוב משמעותי ומכריע שפסק כי אכן הפילנתרופיה תאגידית מהווה חלק מהאחריות החברתית של התאגיד. כמובן שלאור מובהקות זו אין לי אלא… לשלול אותה ולהתנגד לה נמרצות. תרומה תאגידית (כספית – donation ולא contribution ) לא הייתה ואל לה להוות חלק מגישת האחריות התאגידית בפרשנותה הבסיסית והעקרונית.

אך לפני שאמשיך יש אולי מקום ליצר הבחנה בין כמה מהלכים תאגידיים השונים האחד מהשני. לפי מיטב הבנתי בהקשר זה, תרומה או פילנתרופיה תאגידית, במונחה הבסיס ביותר, מתייחס להעברה של כספים משורת הרווח התחתונה של התאגיד לטובת אדם פרטי, ארגון או חברה בלא לקבל על כך כל תמורה שהיא או לכל הפחות מבלי לצפות לקבל על כך כל תמורה תדמיתית, שיווקית או אחרת. לצד הגדרה זו ניתן להגדיר השקעה חברתית תאגידית כמהלך של העברת כספים (או כל משאב תאגידי אחר) מבסיס תקציב התפעול של התאגיד לטובת עמותה או מיזם חברתי. במקרה זה מהות ההשקעה היא עסקית וברורה. פרופ' אביבה גבע בספרה 'מוסר ועסקים: קווים מקבילים' (עמ' 107) מתייחסת לסוגיה זו וכותבת: "כאשר ההשקעה החברתית היא אסטרטגיה עסקית, הרי שבעסקים כמו בעסקים: השורה התחתונה היא הקובעת. כפי שראינו, מי שתביעותיהם לגיטימיות אך הם חסרי כוח וחסרי קול אינם בבחינת נכס אסטרטגי והם נדחקים לשוליים". בהקשר זה, אין להתבלבל – כאשר תאגיד עסקי מעביר תקציב מסוים לארגון, ואפילו יהיה זה מוגדר כעמותה ללא כוונות רווח, אין זו תרומה כי אם השקעה חברתית אשר מצופה כי היא תשיא תשואה כלשהי שתעבוד לטובת תכליתו התאגיד שהוא השאת רווחים כספיים. אם תכלית ההשקעה החברתית אינה כזו, הרי שמדובר על מהלך הנוגד את לשון החוק ואפילו יש בו על מנת להפר את האמון המוענק מטעם בעלי העניין לנושאי המשרה בתאגיד לפעול לפי מיטב כישוריהם וניסיונם למקסום ערך השקעותיהם ונכסיהם בחברה. 

עפ"י ההגדרה הראשונית שהוצגה בזאת, מהלך פילנתרופי תאגידי המתבצע משורת הרווח אינו תאגידי כלל ועיקר. רווח כספי של תאגיד בעצם אינו שייך לתאגיד אלא מהווה תגמול פיננסי לבעלי המניות בעבור השקעתם בחברה או אז התרומה אינה של התאגיד אלא של בעל המניות אשר מוותר על נתח מהתשואה של נכסיו לטובת פעילות חברתית או סביבתית כראות עיניו ולפי עולם ערכיו.

יתרה על כך, אחריות תאגידית (למרות מורכבות וריבוי ההגדרות של המונח) הינה מהלך ניהולי המשלב שיקולים של מחזיקי העניין של התאגיד אל תוך ליבת העסקים והוא יכול להיות מוגדר ככזה הנושא אחריות  בתנאי שאין הוא מחויב לביצוע מהלכים אלו ע"י גורם חיצוני אכיפתי כלשהו. אי לכך, עמדתי בנידון היא ברורה וחדה.

פילנתרופיה תאגידית מהווה הגדרה שעטנזית לשני עולמות תוכן שונים שמן הראוי שלא יחוברו יחדיו. תרומה היא מהלך יחידני של בני אנוש המתבצע משיקולים ערכיים, דתיים ומוסריים אישיים ואילו השקעה חברתית של תאגיד הינו בבסיסו מהלך עסקי אשר ייתכן בהחלט כי הוא נושא בצידו תועלות חברתיים. לתאגידים יש אחריות חברתית על ההשפעה השלילית אותם הם מייצרים במסגרת תהליך השאת הרווחים שלהם ודי יהיה לכולנו אם אלו ידעו להתמקד בעשייתם בזיהוי ובהפחתת השפעה זו מבלי לקחת אחריות על תחומים בהם המדינה צריכה להפגין את סמכותה ויכולותיה בהשגת יעדים חברתיים וסביבתיים.

תודה על ההקשבה.

ליעד אורתר


[5] Friedman, Milton. "The social responsibility of business is to increase its profits." Corporate ethics and corporate governance. Springer, Berlin, Heidelberg, 2007. 173-178.‏​

המכון לאחריות תאגידית – עדכון פעילות ראשון לשנת 2018 – בואו נוודא שהוא לא יהיה האחרון!

שלום רב,

ברצוני לפתוח עדכון פעילות זו בפנייה אישית. המכון לאחריות תאגידית הוקם לפני כחמש שנים וזאת בזכות תרומה צנועה אשר הועברה למרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בזכות התרומה הזו ניתן היה לצאת לדרך במספר תחומי פעילות ובהם צדק מיסויי, הפרטה ולקדם את המהלך הרחב שהניב את הצעת החוק לחובת דיווח חברתי-סביבתי של תאגידים בישראל ונייר העמדה הרחב שהציג את המניעים וההצדקות למהלך חקיקתי שכזה. 

לפני כשנתיים וחצי הסתיימה התמיכה החיצונית במכון ולאור האיום שבהמשך קיומו וההבנה האישית שלי אודות נחיצותו בזירת האחריות התאגידית והקיימות הישראלית, החלטתי לקחת על עצמי באופן מלא את המשכיותו. כאמור, מאז ועד היום המכון פועל תקציבית באופן עצמאי לגמרי ואני עושה ימים כלילות על מנת להבטיח כי המכון ימשיך להתקיים ולתרום את תרומתו הצנועה לחברה הישראלית. המכון אמנם מקבל תמיכה ארגונית ומשרדית מהמרכז האקדמי אך לא מעבר לכך. 

על מנת להבטיח מודל עסקי מניב בניתי במהלך השנתיים האחרונות שורה של מוצרי מדף ובהם סדרת הרצאותקורס הכשרה (המחזור הבא יפתח ב 27.2.2018), הבטחת איכות לדוחות אחריות תאגידית וכתיבת מחקרים וניירות עמדה (כגון זה האחרון אשר נכתב עבור משרד הפנים: "האחריות החברתית של הרשויות המקומיות בישראל"). בצד פעיליות מניבות אלו יזמתי שורה ארוכה של מפגשי לימוד והעשרה ומהלכים ציבוריים שתכליתם לקדם את תפיסת האחריות החברתית והקיימות בקרב המגזר העסקי בישראל. שתי היוזמות האחרונות של המכון עוסקות האחת, בקידום יעדי הקיימות של האו"ם (ה SDGs) באמצעות התאמה לישראל של הכלי העולמי 'מצפן הקיימות' והשנייה בהקמה של אגודה אקדמית – האגודה לחקר אחריות תאגידית וקיימות בעסקים (קישור לעמוד פייסבוק) שתכליתה לקדם את תחום ההוראה והמחקר בישראל. 

לצערי למרות מאמצים עילאיים אלו היקף ההיענות לשיתוף פעולה הינו נמוך, דבר המחייב אותי לשקול את המשך דרכי ואת המשך דרכו של המכון. 

אני כותב זאת בלבד כבד כי אני מאמין אמונה שלמה בנחיצות המסגרת האקדמית היישומית הזו. ברצוני לנצל עדכון זה של פתיחת שנה כדי לשתף אתכם בתמונת המצב וכדי לקרוא לכם לבחון את כל אותם שירותים המוצעים ע"י המכון ולשלב אותם במסגרת הפעילות הארגונית והמקצועית שלכם. כל מי שפנה אלי בעבר מצא אוזן קשבת ותמיכה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר ואשמח להרחיב את מעגלי המעורבות של המכון לארגונים וחברות נוספות. בשלב זה אינני פוסל כניסה של המכון גם לפרויקטים ייעוציים במהותם. 

לסיום, ברצוני לעדכן כי נקבע המועד למפגש ההקמה של האגודה ישראלית לחקר אחריות תאגידית וקיימות בעסקים. המפגש יתקיים ביום ב' ה 5.2.2018 בין השעות 12:30 ל 15:00 אצלנו במרכז האקדמי ברמת גן. המפגש מיועד בעיקר לחברי סגל, מרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים העוסקים בתחום. להלן הקישור לטופס הרישום למפגש. 

ו.. אנחנו ממשיכים בכל המרץ בבניית האתר המלא של מצפן הקיימות. המסמך המתודלוגי המלא יעלה לאוויר בימים הקרובים ממש ואנו נערכים לאירוע השקה בתחילת חודש מרץ. נעדכן באופן מסודר ברגע שהדבר יסגר. כאמור, האתר יכלול הצגה מסודרת ובעברית של 17 יעדי הקיימות של האו"ם יחד עם 149 המטרות המקושרות ליעדים השונים וכיצד אלו מתחברות לגישות ניהול עולמיות (GRI , GC) ומקומיות (שאלון מעלה). 

ברצוני לאחל לכל אחד ואחת מכם שנה אזרחית מוצלחת ביותר ואני תקווה וחדור רוח משימה כי גם 2018 תהיה שנה עמוסת פעילות במכון לאחריות תאגידית – בזכותכם!

שלכם באחריות,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

בפייסבוק 

המכון לאחריות תאגידית – עדכון פעילות – דצמבר 2017

שלום רב לכל עוקבים והתומכים בפעילות המכון לאחריות תאגידית, אנחנו מתכבדים לעדכן אתכם בפעילויות המרכזיות של המכון שהתקיימו בחודש האחרון ואת המתכונן לנו עד לסוף שנת 2018. 


מצפן הקיימות  – יוצאים לדרך!

'מצפן הקיימות' הינו יוזמת הדגל של המכון לשנת הפעילות 2018. במסגרת פעילות זו בכוונתנו להנגיש למגזר העסקי בישראל את כל הנושא של יעדי הקיימות של האו"ם (ה SDGs), להציג כיצד יעדים אלו מתכתבים עם מתודולוגיות ניהול קיימות (הנחיות ה GRI, עשרת עקרונות הגלובל קומפט, שאלון מעלה ועוד), מה צריכה להיות התרומה של המגזר העסקי הישראלי בהגעה ליעדי האנושות לשנים הבאות וכיצד המגזר העסקי יכול גם להרוויח מכך באופן משמעותי. אנו קוראים לכל נציגי המגזר העסקי הרואים עצמם מחיובים ליעדים העולמיים ואלו אשר מבקשים להטמיע את גישת ה SDGs בפעילותם, להפשיל שרוולים ולהצטרף לעשייה. כדי לעשות זאת הקמנו קבוצת פייסבוק ייעודית – https://www.facebook.com/SDGCompassIsrael/ 

והכי חשוב… הקמנו אתר אינטרנט שהוא הלב הפועם של הפרויקט כולו – http://sgdcompass-il.org.il/  כרגע זהו עמוד נחיתה ומטרתו לכנס יחדיו את כל הגורמים המעורבים והמחוייבים. בשבועות הקרובים אנו נבנה את עמודי התוכן לפי כל יעד ויעד ובשאיפה נחשוף הכל בחודש מרץ (פרטים בהמשך…).  המקום להצטרף לפרויקט (עפ"י יעדים) הוא בטופס ההצטרפות המקוון – https://goo.gl/forms/hVVGB63Bg1UvkBZ92 

בהצלחה לכולנו…


 

ניירות עמדה חדשים מבית המכון: 'מהותיות חברתית בגילוי נאות של תאגידים' ו'אחריות תאגידית של עסקים קטנים ובינוניים' 

אנו שמחים להעמיד לעיונכם שני ניירות עמדה חדשים אשר נכתבו ע"י מתמחי המכון. בנייר העמדה הראשון "לקראת מהותיות חברתית בגילוי נאות של תאגידים" סוקרת עו"ד אסתי פדר את התשתית החוקית והפסיקתית לגילוי נאות של תאגידים בכל האמור לתאונות עבודה וסוגיות חברתיות אחרות. הנייר מגלה כי קיימת תשתית פסיקתית עמוקה ומחייבת לחובת גילוי, כזו אשר מייצרת את הניתוק בין חובת הגילוי של נושאי משרה בתאגיד לבין מתן מענה לצרכי היידוע של המשקיע הסביר. בנייר העמדה השני "אחריות חברתית של עסקים קטנים ובינוניים" מציגה עדינה ארבל את מחקרה בנושא אחריות חברתית של עסקים קטנים ובינוניים, את המאפיינים הייחודיים למגזר כלכלי מרכזי זה וכיצד ניתן לנהל ולהרוויח מפרויקטים של "ערך משותף".

שני ניירות העמדה מצויים בדף הפרסומים של המכון כאן:  http://www.csri.org.il/?page_id=240 


המכון לאחריות תאגידית בועידת ישראל לעירוניות 11-12.12.2017

אנו שמחים לגלות שוב ושוב כי הפרויקט המחקרי שניהלנו יחד עם המרכז לעירונית בבת ים (וספר המאמרים שפורסם בעקבותיו -"עיר-תאגיד, תאגיד בעיר") זוכה להתעניינות רבה בזירת השלטון המקומי והעירוניות בישראל. באמצע חודש זה בעכו יקיים 'הפורום הישראלי לעירוניות' ועידה ארצית רבת משתתפים: ועידת עכו לעירוניות. ביומה הראשון (יום ב' ה 11.12 בשעה 10:00- 11:15 באולם הלבן) של הועידה יתקיים מושב מרתק סביב תכני הספר. קישור לעמוד המושב באתר הועידה. נשמח לראותכם! 


הזמנה למפגש שיתקיים ב 21.12 " גלוקליזציה של אחריות תאגידית" – ד"ר טליה אהרוני מציגה את מחקר הדוקטורט שלה
כחלק מפעילות המכון להנגיש לציבור מחקרים אקדמיים רלוונטיים, אנו מתכבדים לארח בסדרת מפגשי 'בוקר באחריות' את ד"ר טליה אהרוני, מייסדת ארגון מעלה ומרצה באוני' ת"א ובמכללה למנהל, אשר תציג את עבודת המחקר לדוקטורט שלה. מחקרה של ד"ר אהרוני עסקה בתהליכי גלוקליזציה של אחריות תאגידית. המפגש יתקיים ביום חמישי ה 21.12 מהשעה 09:00 ועד 12:00 אצלנו במרכז האקדמי (חדר הישיבות, קומה 5) בבן גוריון 26 ברמת גן.  להלן הקישור לדף האירוע בפייסבוק – קישור וכתמיד נודה על אישור השתתפות באמצעות רישום בטופס המקוון בקישור זה.


נפתחה ההרשמה למחזור אביב 2018 (מרץ) של קורס ההכשרה של המכון

אנו שמחים ללמוד כל העת כי קורס ההכשרה של המכון עונה על הצרכים של אנשים רבים המבקשים להיכנס לפעילות בתחום או לקבל את תשתית הידע הבסיסית בנושא. המחזור האחרון לשנת 2017 עומד להיפתח ביום שלישי זה (ה 5.12) והוא יתקיים בשעות הבוקר מ 10:00 עד 13:00. אם מי מכם עוד מעוניין להצטרף אז אנא חזרו לליעד באופן אישי לבדוק האם נותרו מקומות פנויים. אנו שמחים להכריז בזאת כי פתחנו את ההרשמה למחזור הבא שיתקיים בחודש מרץ 2018 והוא יתקיים בשעות אחר הצהריים מ 15:00 עד 18:00. פרטי המועדים המדויקים ואופן הרשום מצויים בטופס מקוון זה – https://goo.gl/forms/QUr71UcZV1GrgfLF3


מבזקי פעילות:

  • כפי שכתבנו בעדכון הקודם, אנו מצויים בתהליכי הקמה של 'האגודה הישראלית לחקר אחריות תאגידית וקיימות בעסקים'. אנו קוראים לחוקרים, סטודנטים ומרצים העוסקים בתחום להצטרף למהלך חשוב זה. להלן הקישור טופס הרישום – קישור ולהצטרף לשיח בקבוצת הפייסבוק שהקמנו – קישור. כל המצטרפים יקבלו זימון להשתתף בסקר דודל לקביעת מועד המפגש הראשון אשר יתקיים בשבועות הקרובים. נוציא על כך הודעה נפרדת. 
  • אנו ממשיכים לעדכן את העמוד באתר המכון המרכז פרסומים ומאמרים אקדמיים אודות אחריות תאגידית בישראל. העלינו שתי עבודות מחקר חדשות. 1) עבודת הדוקטורט של גרשון שטדלר בנושא: התנהגות אתית בפועל של ארגונים עסקיים בישראל. ואת מאמרה של ד"ר ריקי גליה מהמכללה האקדמית כנרת: הצד האנושי של המטבע: הבניית העצמי של עובדים מתנדבים בתאגיד בנקאי בישראל. מאמרים אלו ורבים נוספים מצויים כאן – http://www.csri.org.il/?page_id=1098

עד כאן להפעם, מקווים ששרדתם עד כאן בעדכון הארוך הזה.. 🙂 

שלכם באחריות,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג

עדכון פעילות נובמבר 2017 – המכון לאחריות תאגידית

עדכון פעילות נובמבר 2017 – המכון לאחריות תאגידית

שבוע טוב לכל חברי המכון, אנו מתכבדים להעביר לעיונכם עדכון אודות פעילויות המכון המתוכננות לשבועות הקרובים והתפתחויות משמעותיות מהחודש שעבר… 


ההרשמה למחזור החורף של קורס ההכשרה 'אחריות תאגידית – הלכה ומעשה' בעיצומה!

אנו ממשיכים לקבל נרשמים למחזור החורף של קורס ההכשרה של המכון. מחזור זה ייפתח בחודש דצמבר 2017  ויתקיים על פני חמישה מפגשים – סה"כ 15 שעות (3 שעות כל מפגש לאורך חמישה מפגשים). תאריכי המפגשים הם: 5.12 , 12.12, 19.12 , 26.12, 2.1 . במחזור זה המפגשים יתקיימו בשעות הבוקר בין 10:00 ל 13:00. עלות הקורס היא 1,800 ש"ח. ההרשמה תיסגר ב 1.12.2017

הקורס מהווה את הזדמנות הלימוד החוץ-אקדמית הבלעדית בישראל אשר במסגרתה נחשפים המשתתפים באופן מסודר להיסטוריה של התחום, לעולמות הרקע התיאורטיים של גישת האחריות התאגידית, למוטובציות התאגידיות לאימוץ אחריות חברתית, לניתוח מקרי בוחן מהארץ ומהעולם, להבנה מעמיקה אודות המתודולגיות המובילות ולקריאת כיוון באשר להמשך התפתחות התחום לאור ההתקדמות הרגולציה באירופה ובמדינות נוספות בעולם. בסופו של הקורס תוענק למסיימים תעודת גמר מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.  להלן הקישור לטופס הרישום. ניתן לחזור אלינו לקבלת סילבוס מלא ופרטים נוספים. 


המכון לאחריות תאגידית יוזם את הקמת  – 'האגודה הישראלית לחקר אחריות תאגידית וקיימות בעסקים'

רבים מהעוסקים בתחום האחריות התאגידית וקיימות בעסקים חולקים את ההבנה כי יש להעמיק ולהרחיב את העשייה האקדמית בתחום זה, את היקף ההוראה ואת שילובה ביותר בתי הספר למנהל עסקים ובפקולטות נוספות. כדי לעשות זאת החלטתנו לנסות ולצאת לדרך עם המאמץ להקמת 'האגודה הישראלית לחקר אחריות תאגידית וקיימות בעסקים'. כצעד ראשון הקמנו טופס מקוון אליו נאסוף את אנשי האקדמיה, החוקרים וכמובן הסטודנטים המבקשים להעמיק את עשייתם המחקרית בתחום. הנה הקישור לטופס – https://goo.gl/forms/PxLZkBmBgH0O6CAf1 בנוסף הקמנו גם קבוצת פייסבוק – https://www.facebook.com/groups/330816200719992/?fref=gs&hc_location=group להמשך השיח ושיתוף בהזדמנויות שעולות. נודה אם תוכלו להפיץ את דבר הקמת האגודה בקרב גורמים רלוונטיים נוספים במוסדותיכם או מוסדות אחרים.


פרויקט 'מצפן הקיימות' יוצא לדרך… תמיכה נוספת תתקבל בברכה

אנו גאים לבשר כי פרויקט 'מצפן הקיימות' יוצא לדרך…!!! פרויקט זה הינו חלק ממאמצי המכון להביא לישראל את מיטב הגישות והמתודולוגיות בנושאי אחריות תאגידית וקיימות, אנו ממשיכים ומפרסמים 'קול קורא' לפרויקט הדגל של המכון בשנה הקרובה – 'מצפן הקיימות' – http://www.csri.org.il/?page_id=2445 .  מדובר בהקמת אתר אינטרנט אשר יבצע את ההתאמה לישראל (ובעברית) של 17 יעדי הקיימות של האו"ם (ה SDGs) תוך חיבורם לעשרת יעדי הגלובל קומפקט, סטנדרט הדיווח החדש של ה GRI וכלים ישראלים מובילים כגון שאלון מעלה. זהו למעשה פרויקט עולמי שכבר זוכה לקשב רב – SDG Compass   אנו קבלנו את האישור להתאימו לישראל ולתרגמו לעברית. כבר עתה זוכה הפרויקט לתמיכת כמה תאגידים מובילים במשק ואנו מחפשים שותפים נוספים שיסייעו בידינו להשלים מלאכה חשובה זו (קרדיט מתאים יינתן באתר האינטרנט לכל השותפים). ניתן לחזור אלינו לקבלת פרטים נוספים.


לקראת מהפכה בהשקעות אחראיות בישראל! פורסמה טיוטת הנחיית רשות שוק ההון: 'הצהרה על מדיניות השקעה צפויה בגופים מוסדיים'

ברצננו לברך ברכה גדולה את שותפינו לקידום התחום בישראל, הקליניקה לאחריות תאגידית בראשותו של ד"ר עופר סיטבון אשר בזכות מאמציהם פורסמה לאחרונה טיוטת החוזר של ראשת רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון באשר לחובת גילוי של המשקיעים המוסדיים אודות ההשפעה החברתית-סביבתית של תיקי ההשקעות שלהם (ראו בעניין את מאמרו של ד"ר סיטבון 'משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות', דה מרקר, 16.10). זהו מהלך רגולטורי מהפכני של ממש אשר עומד להכניס את המשקיעים המוסדיים בישראל לעולם ההשקעות האחראיות! 


הזמנה למפגש שיתקיים ב 21.12 " גלוקליזציה של אחריות תאגידית" – ד"ר טליה אהרוני מציגה את מחקר הדוקטורט שלה

כחלק מפעילות המכון להנגיש לציבור מחקרים אקדמיים רלוונטיים, אנו מתכבדים לארח לסדרת מפגש 'בוקר באחריות' את ד"ר טליה אהרוני, מייסדת ארגון מעלה ומרצה באוני' ת"א ובמכללה למנהל, אשר תציג את עבודת המחקר לדוקטורט שלה אשר עסקה בתהליכי גלוקליזציה של אחריות תאגידית. המפגש יתקיים ביום חמישי ה 21.12 מהשעה 09:00 ועד 12:00 אצלנו במרכז האקדמי (חדר הישיבות, קומה 5) בבן גוריון 26 ברמת גן.  להלן הקישור לדף האירוע בפייסבוק – קישור וכתמיד נודה על אישור השתתפות באמצעות רישום בטופס המקוון בקישור זה


מאמרי דעה נבחרים

במהלך החודש האחרון פרסם ראש המכון, מר ליעד אורתר מספר מאמרי דעה קצרים המציגים פרספקטיבות שונות בתחומי האחריות התאגידית. אנו מאמינים כי תמצאו בהם עניין: האם חברות הנשק מסוגלות לפקח על עצמן ? (דה מרקר, 25 לאוקטובר), CSR towards the elders: stop talking, start doingתעשו עסקים, אבל באחריות ולא על חשבון הזקנים! (ירחון דורות, אוקטובר 2017).קריאה מהנה!


לסיום ברצננו להביא לתשומת לבכם מספר אירועים מרכזיים:

– 13/11/2-2017 : אתגרי משילות טבע גלובליים: מדע, מדיניות ורגולציית סיכונים בראי ישראל והאיחוד האירופי – קישור

– 20/11/2017: היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם, בי"ס לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה – קישור

– 29-20/11/2-2017: הכנס הבינ"ל של ארגון מעלה –קישור

– 3/12/2017: עמותת שקיפות בינ"ל משיקה את מדד TRAC לשנת 2017 – קישור


עד כאן להפעם, אנחנו כרגיל ממשיכים לעדכן בעמוד הפייסבוק של המכון כאן

שלכם באחריות,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

עדכון פעילות – אוקטובר 2017 – המכון לאחריות תאגידית

שלום רב לכל חברי המכון, 

מקווים שהשנה החדשה התחילה עבורכם באופן חיובי…אנו שמחים לשתף אתכם במספר אירועים ויוזמות של המכון לאחריות תאגידית, נשמח לראותכם עמנו!

(רגע לפני שנתחיל… מחזור סתיו 17 של קורס המכון מתחיל מחר! יום ג' בין השעות 15:00 ל 18:00 אם משהו מכם פספס את מועד ההרשמה, יש עוד מספר בודד של מקומות פנויים וניתן להירשם במייל ישיר לליעד liad.ortar@gmail.com)

קול קורא לשותפים ותומכים בפרויקט 'מצפן הקיימות' 

כחלק ממאמצי המכון להביא לישראל את מיטב הגישות והמתודולוגיות בנושאי אחריות תאגידית וקיימות, אנו מפרסמים בזאת 'קול קורא' לפרויקט הדגל של המכון בשנה הקרובה – 'מצפן הקיימות' – http://www.csri.org.il/?page_id=2445 . מדובר בהקמת אתר אינטרנט אשר יבצע את ההתאמה לישראל (ובעברית) של 17 יעדי הקיימות של האו"ם (ה SDGs) תוך חיבורם לעשרת יעדי הגלובל קומפקט, סטנדרט הדיווח החדש של ה GRI וכלים ישראלים מובילים כגון שאלון מעלה. זהו למעשה פרויקט עולמי שכבר זוכה לקשב רב – SDG Compass  ו. אנו קבלנו את האישור להתאימו לישראל ולתרגמו לעברית. 

כבר עתה זוכה הפרויקט לתמיכת כמה תאגידים מובילים במשק ואנו מחפשים שותפים נוספים שיסייעו בידינו להשלים מלאכה חשובה זו (קרדיט מתאים יינתן באתר האינטרנט לכל השותפים). ניתן לחזור אלינו לקבלת פרטים נוספים liad.ortar@gmail.com  

16.10 – מפגש טעימות של החברותא התאגידית בנושא הזדקנות מקום העבודה

במסגרת שיתוף הפעולה שבין המכון לאחריות תאגידית לבין החוג לגרונטולוגיה מאוני' חיפה החלטנו לפתוח 'חברותא תאגידית' ללימוד משותף של נושא הזדקנות מקום העבודה. מפגש טעימות ראשון בו יציגו חברי סגל החוג את מחקריהם בנושא גישות תאגידיות לפרישה, היבטים משפטיים של העסקת עובדים מזדקנים, טכנולוגיה בשירות העובד המזדקן, שיווק לגיל השלישי ועוד. פרטים נוספים אודות הפרויקט מצויים בעמוד זה – http://www.csri.org.il/?page_id=2386 – קישור.

נציגי תאגידים המבקשים להשתתף במפגש ולבחון הצטרפות לחברותא (סדרת מפגשי לימוד לאורך השנה) נודה אם תמלאו טופס מקוון זה – https://goo.gl/forms/AUL98y0607rjB5hK2 – קישור.  המפגש יתקיים ביום שני ה 16.10 בין השעות 09:00 ל 11:00 בחדר הישיבות של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בן גוריון 26 ברמת גן. 

30.10 מפגש 'בוקר באחריות' –  Double Standards -Double Impacts: Legal and Ethical Perspectives on Exporting Toxic Threats

אנו מתכבדים לארח למפגש שולחן-עגול ייחודי עם דווח האו"ם – Adv. Baskut Tuncak

UN Special Rapporteur on Human Rights and Toxics להרצאה בנושא היבטים משפטיים ואתיים של יצוא פסולות מסוכנות. המפגש יתקיים ביום שני ה 30.10 בין השעות 09:00 ל 12:00 בחדר הישיבות של המרכז האקדמי, בן גוריון 26 ברמת גן.  כרגיל נבקש רישום מוקדם באמצעות טופס מקוון זה – https://goo.gl/forms/KFebSVLAamRSvaBr1 – קישור 

 

נפתחה ההרשמה למחזור החורף 2017 בקורס ההכשרה לאחריות תאגידית וקיימות בעסקים

לאור ההיענות הגבוהה לקורס המכון החלטנו להקדים ולפתוח כבר עתה את ההרשמה למחזור חורף 2017. ההרשמה תיסגר ב 1.12 והמפגשים יתקיימו בימי ג' בחודשים דצמבר וינואר 2017 (מועדים מדויקים ימסרו בהמשך). פרטים נוספים אודות הקורס מצויים בעמוד זה –  'אחריות תאגידית וקיימות בעסקים – הלכה ומעשה'. זהו הקורס החוץ אקדמי (מוצע ע"י מוסד אקדמי מוכר) היחיד בישראל המניח את היסודות והתשתית להבנת התחום ההולך ומתפתח של קיימות בעסקים, אחריות תאגידית ודיווח לא פיננסי. מסיימי הקורס יזכו בתעודת גמר מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (15 שעות). 

הוספנו לטופס הרישום את אופציית הבחירה בין מסלול בוקר (10:00-13:00) או למסלול ערב (15:00-18:00). לאור הרישום נקבע איזה מסלול יפתח.  להלן הקישור הישיר לטופס הרישום – https://goo.gl/forms/8nhks8fvhvQC7hi92 – קישור 

ואחרון חביב, סדרת ההרצאות של המכון זמינה כעת בעמוד זה – http://www.csri.org.il/?page_id=2438 – קישור . רוצים להעשיר את עובדיכם בהרצאה מרתקת או להתמקצע באחד מעולמות התוכן של קיימות… מוזמנים לתת מבט ולתאם עמנו את ההרצאה המבוקשת.

עדכונים שותפים כרגיל – בעמוד הפייסבוק של המכון 

המשך חגים נעימים ושלווים לכולכם,

שלכם באחריות,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

 

 

עדכון פעילות – יולי 2017


עדכון פעילות – המכון לאחריות תאגידית – יולי 2017

שלום רב לכל חברי המכון, השבועות האחרונים היו עמוסים ביותר עם השתתפות בכנסים וסמינרים לימודיים בחו"ל ופעילות מרובה ועל כן העיכוב בהפצת עדכוני הפעילות של המכון.  כעת אנו שמחים לשתף אתכם במספר פעילויות מרתקות ומקווים לראותכם עמנו. כתמיד, ניתן להפיץ הלאה לכל מי שנראה לכם…

המכון לאחריות תאגידית בשיתוף המרכז לחקר ולימוד הזקנה באוני' חיפה גאים להציג: חקר ההזדקנות במקום העבודה – חברותא תאגידית

בימים אלו הוקם פורום לימוד למנהלים תאגידיים בנושא הזדקנות במקום העבודה. סוגיית הזדקנות האוכלוסייה היא אולי אחת התופעות החברתיות המשמעותיות ביותר המתחוללת בימים אלו. לשינוי דמוגרפי זה עומדות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה והחברה הישראלית. על מנת להבין את המשמעויות של התופעה החלטנו להקים פורום לימוד למנהלים תאגידיים אשר יפגשו לאורך השנה ויחשפו לממצאים מחקריים עדכניים כמו גם למחקרי בוחן ושיתוף הדדי בתובנות. 

 

במסגרת הפעילות החברותא אנו יוזמים מפגש "טעימות" בו יציגו חברי סגל החוג לגרונטולוגיה באוני' חיפה את ממצאי מחקריהם ויעדכנו על הנעשה בעולם המחקרי. המפגש יתקיים ביום שני ה 16.10 אצלנו במרכז האקדמי. החברותא עצמה תתחיל פעילותה בחודש נובמבר 2017. 

לפרטים נוספים אודות הפורום וקישור לטופס ההרשמה ולקבלת פרטים נוספים 

 

הושק הספר – "עיר תאגיד, תאגיד בעיר" 

במהלך השנתיים האחרונות ניהלנו יחד עם המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת ים סדנת מחקר ייחודית שתכליתה הייתה לבחון את המערכת האינטרקאקטיבית המתקיימת בין התאגיד העסקי לבין העיר והמרחב העירוני. ספר זה מקבץ אליו אסופת מאמרים חדשניים הבוחנים, כל אחד בדרכו, את מערך היחסים הזה ומציגים גישה תיאורטית ויישומית מרתקת.  

 

ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים או ברכישה ישירה דרך הוצאת הספרים של רסילנג בקישור זה.

במסגרת פעילותנו זו במרחב העירוני אנו שמחים לשתף פעולה עם הפורום הישראלי לעירוניות באירוח בכיר האו"ם, מר מרקו קיימה מה UN HABITAT להרצאה בנושא "כלכלה מקומית כאמצעי להעצמת החוסן העירוני". המפגש יתקיים ביום חמישי ה 7.9 אצלנו במרכז האקדמי. לטופס הרישום

נפתחה ההרשמה למחזור הסתיו של קורס ההכשרה של המכון

אנו שמחים לבשר כי אנו נערכים לפתיחה של מחזור הסתיו בקורס ההכשרה הייחודי והמעמיק של המכון לאחריות תאגידית. במסגרת הקורס נחשפים משתתפיו לעולמות התוכן המורכבים וההיסטוריים של גישת האחריות התאגידית תוך התעדכנות בגישות החדשות, מהלכי חקיקה בארץ ובעולם ודיון על דוגמאות ומקרי בוחן רבים. למסיימי הקורס תוענק תעודת גמר מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. 

לעמוד האינטרנט עם תכני הקורס (בתוך עמוד זה תוכלו למצוא קישור לטופס הרישום לקבלת פרטים נוספים).

המכון לאחריות תאגידית ייצג את האקדמיה הישראלית בכנס ה PRiME בניו יורק

באמצע חודש יולי 2017 התקיים בניו יורק הכנס לציון עשור להקמת יוזמת ה PRiME של הגלובל קומפקט. יוזמה זו מטרתה לקדם לימודי ניהול עסקים אחראי וזאת לאור עשרת עקרונות הגלובל קומפקט. ראש המכון לאחריות תאגידית, מר ליעד אורתר זכה לתמיכת משרד החוץ להשתתפות בכנס זה. ניתן לעיין בתובנותיו מהכנס בפוסט מיוחד זה – קישור. אנו במכון פועלים לקדם את לימודי האחריות התאגידית והקיימות בישראל וזאת במסגרת הפרויקט 'אקדמיה באחריות'.

עד כאן להפעם, מקווים שעדכון זה הביא מעט משב רוח קריר למשרדכם… מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו גם בפייסבוק

המשך קיץ נעים לכולכם וחופשה נעימה למבלים…

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

ניהול עסקים – באחריות! רשמים מכנס PRiME, ניו יורק

יעדי הקיימות של האו"ם בדרך לבתי הספר למנהל עסקים

סיכום, מחשבות ותובנות בעקבות השתתפותי בכנס לציון עשור להקמת PRME, ניו יורק, יולי 2017

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

מטה האו"ם שוכן על גדת נהר ההדסון. מאחוריו שוכנת עיר המגדלים של רובע מנהטן של ניו יורק ולפניו, מעבר לנהר העצום, עיר המגדלים של לונג איילנד. מגדלים, מגדלים ועוד מגדלים, מאופק עד אופק בגריד אינסופי של עיר.  הגעתי לתפוח הגדול באמצע יולי בשיאו של גל חום רציני, מהקיצוניים ביותר שידעה העיר. טסתי חצי עולם מהחום והלחות של ת"א רק כדי לנחות היישר לחום וללחות של ניו יורק. זהו ביקור השני בחיי בארה"ב. לפני יותר מעשור בקרתי בוושינגטון עירו של דוד המלך. אינני מהששים לנדוד מעבר לאוקיינוס ותמיד אעדיף עיר אירופית מנומנת על פני כרך אמריקאי סואן. מטרת הנסיעה הייתה בעקבות הזמנה שקבלתי להשתתף בכנס המציין עשור להקמת ארגון ה PRiME ובשמו המלא – Principles for Responsible Management Education.

בנקודה זו ברצוני להודות לשני גורמים מרכזיים שאלמלא עזרתם השתתפותי בכנס לא הייתה יכולה להתקיים. ראשית, למשרד החוץ הישראלי ולגב' ליביה לינק-רביב מהמחלקה לארגונים בינלאומיים אשר תמכו בנסיעתי ולמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בראשותו של פרופ' משה כהן-אליה אשר התגייסו גם הם לטובת הנסיעה. משרד החוץ הישראלי הוא זה אשר אמון על קידום יעדי הקיימות של האו"ם בישראל ועל כן החשיבות שהוא מוצא בקידום המודעות לנושא באקדמיה הישראלית. 

וחזרה לעניינו, ה PRME הינו יוזמה של ארגון ה Global Compact (להלן: GC). ארגון ה GC הוא הזרוע של האו"ם אשר מכילה בתוכה את נציגי המגזר העסקי. האו"ם הוא הרי ארגון של מדינות וכדי להעניק ייצוג הולם לתאגידים בתהליכי ההדברות וגיבוש האמנות וההסכמים העולמיים הוקם ה GC אשר מקדם 10 עקרונות מפתח בקיימות ואחריות תאגידית. 

כאמור, לפני כעשור הוקם PRiME מתוך כוונה להטמיע את עקרונות ה GC אל תוך מערכי הלימוד של בתי הספר למנהל עסקים בעולם. נהיר לכל הוא שלבתי ספר אלו תפקיד מכריע לא רק בהכשרת דור העתיד של המנהלים אלא גם בבניית השלד הערכי של המערכת הכלכלית כולה. אנו עד היום מודעים ומשיימים את העקרונות השוק החופשי אשר נוסדו בבית הספר למנהל עסקים בשיקגו, משכנו של הכהן הגדול של השוק החופשי פרופ' מילטון פרידמן ואחרים. כנס זה ציין עשור להקמת היוזמה וכיום חברים בה מעל ל 660 בתי ספר למנהל עסקים הפזורים על פני 83 מדינות. הכנס עצמו נערך בפקולטה למשפטים של אוני' פורדהאם ובמטה האו"ם והשתתפו בו כ 300 נציגים בכירים של מוסדות אקדמיים מכל העולם. אני הייתי הנציג היחיד מישראל. כבוד!

לפני שאגע בתובנות מדיוני הכנס קיימת חשיבות גדולה בהצגת יעדי הקיימות של האו"ם, אלו אשר מכונים – SDGs. בספטמבר 2015 קבלה העצרת הכללית של האו"ם מסמך מכונן חשוב ביותר אשר מציב בפני האנושות 17 יעדי על לקיימות. לכל אחד מהיעדים ישנו פירוט של מטרות ממוקדות, יחד כ 149 מטרות. יעדים אלו החליפו את יעדי המילניום והם אלו אשר מהווים היום את הבסיס לתכניות הפעולה של סוכניות האו"ם השונות. כל אחת מהמדינות צריכה להטמיע את העקרונות במסגרת הפעילות המדינתית שלהם ולדווח על כך לאו"ם במסגרת הדיונים השנתיים אודות ההתקמות לעמידה ביעדים. יוצא היום כי כל דיון המתקיים באו"ם וכל יוזמה הקשורה אליו מחויבת להתייחס ל SGDs כאסמכתא המרכזית לפעילותה, וכך היה גם בכנס ה PRME. 

כעת ניתן לעבור להציג מספר תובנות מרכזיות מדיוני הכנס:

  • בתי הספר למנהל עסקים במאמץ לשמור על הלגיטימיות – אחת התובנות העקיפות (לא כזו אשר עלתה באופן ישיר בדיונים) המרכזיות שעלו בי במהלך הכנס הייתה שנדמה כי בתי ספר רבים זקוקים להתחברות לנושא יעדי הקיימות של האו"ם על מנת לעגן ולגונן על "הרישיון החברתי שלהם לעבוד". לאלו העוסקים בתחום מונח זה מוכר וידוע ומקורו בתאוריית הליגיטימציה. לא כאן המקום להרחיב על כך, רק אציין כי תאוריה זו טוענת כי בין התאגיד לבין לקוחותיו ויתר מחזיקי העניין שלו מתקיים מעין רישיון חברתי לפעולה וכאשר חורד התאגיד מגבולות הרישיון אזי נפגעת פעילותו. נדמה כי בתי הספר למנהל עסקים תרים אחרים שדרה ערכית משלימה לשדרה הקפיטליסטית שהיא עדיין הדומיננטית ביותר במערך ההכשרה האקדמי שלהם.
  • קורסי קיימות ואחריות תאגידית מוגדרים עדיין כ'שקי אוכף' – אחד הדימויים היפים אשר עלו בכנס הוא 'שקי אוכף'-מטאפורה אמריקאית למדי. מטאפורה זו מציגה את קורסי הקיימות כמעין נספח לקוריקולומים של בתי הספר, נספח אשר ניתן בקלות להעמיסו על גבי הסוס האקדמי אך באותה הקלות ניתן גם להסירו. הקריאה המרכזית אשר עלתה מגורמים אקדמיים בכירים היא שיש ליצר מסגרות אקדמיות כוללות, תארים שניים בעיקר שהם כולם מוקדשים לנושא הניהול האחראי. אין הכוונה לוותר על יתר סוגיות הליבה במנהל עסקים אלא להוסיף לכל אחד ואחד מהם את האספקטים של הקיימות והניהול האחראי. כמה נשיאים ודיקני מוסדות עמדו בפני המליאה והתחייבו לכך. 
  • מעורבות מחזיקי עניין כמוטיב אקדמי – כידוע לעוסקים בתחום האחריות התאגידית, זוגיית מחזיקי העניין היא מרכזית ביותר. מעניין היה לראות כיצד תובנה מרכזית זו מחלחלת אל כיתות הלימוד ובתי ספר רבים מלמדים את תלמידים לזהות את מחזיקי העניין של הסוגיה הנלמדת וגם ליזום ולנהל תהליכי דיאלוג ומעורבות. הסטודנטים נחשפים באמצעות כך למורכבות החברתית של הסוגיות הניהוליות הנלמדות.  
  • "היד הנעלמה" של בתי הספר למנהל עסקים – התובנה האחרונה בה אבקש לשתף אתכם גם היא תובנה עקיפה. השיח אשר התנהל בכנס היה בעיקרו שיח של מוסדות אקדמיים ונציגי תאגידים. אחת הדוגמות המעניינות (ויש שיגידו ציניות) היא השתתפותה של נציגת סימנס העולמית אשר אחראית על התוכניות למניעת שחיתות. סימנס התחייבה במסגרת ההסדרים המשפטיים שנכפו עליה בעקבות התפוצצות פרשות השחיתות השונות, לממן תוכניות אקדמיות למניעת שחיתות. מדובר על היקפי מימון של עשרות מיליוני דולרים, סכומי עתק לכל הדעות. לא היה בכנס (בכל אופן, לא במסגרת הדוברים הרשמיים) אף נציג של גורם מדינתי זה או אחר. מערכות להשכלה גבוהה הם חלק ממערכת אקדמית מדינתית. נכון הוא שיש הקפדה גדולה על חופש אקדמי אך בסופו של יום ישנו רגולטור אשר מנחה לגבי מערך התכנים הרחב ומעניק את האישור להענקת התארים. כל אלו לא היו בכנס.. ולא בכדי. גישת היד הנעלמה ונסיגתה של המדינה הייתה ועודנה דומיננטית, כנראה לא רק במערכת הכלכלית אלא גם במערכות להשכלה גבוה.

כמובן שיש תובנות ומחשבות רבות להמשך, אך לעת עתה נראה לי כי אלו יספקוני כדי לחלוק עמכם את המחשבות המרכזיות שנותרו עמי לאחר הכנס. אנו במכון לאחריות תאגידית מאמינים כי יש להעמיק את מערכי ההכשרה האקדמיים בתחום ופועלים לעשות כן במסגרת הפרויקט שלנו "אקדמיה באחריות". בזהדמנות זו אנו שמחים לבשר כי במסגרת התואר הראשון למנהל עסקים באנגלית אשר יפתח בשנה הבאה במרכז האקדמי יתקיים פרקטיקום מסכם שכולו יסוב סביב ה SDGs. 

נשמח לסייע ולשתף פעולה עם כל מוסד המבקש לעשות כך גם הוא.

שלכם,

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

 

בואו לשמוע את ראשי משרד הבריאות, מנהלים ומומחים נוספים מציגים את האתגר לשמירת בריאות ותזונת העובד במקום העבודה – יום שלישי 9.5

שלום רב לחברי המכון לאחריות תאגידית,

שבוע הבא ביום שלישי ה 9.5 (בין השעות 09:00 ל 16:00), אנו יוצאים לדרך עם פרויקט המכון לקידום אחריות בריאותית של מעסיקים – CHR בהובלתה של יוליה גורליק. במפגש ישאו דברים:

  • ד"ר אלי רוזנברג- מנהל המחלקה לבריאות העובד וממונה ארצי ליוזמה 'עתיד בריא 2020', משרד הבריאות:  קידום בריאות העובד
  • לירי פינדלינג אנדי– מנהלת התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, משרד הבריאות:   הצגת הפרויקט אפשריבריא בעבודה / האתגרים לקידום התפיסה של אחריות בריאותית של מעסיקים
  • פרופ' אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור, אוניברסיטה העברית  והדסה ירושלים "הצגת דרכים פרקטיות שבהן ניתן לשפר את אורח חייהם של  עובדים"
  • שלומית ניר טור, משרד התרבות והספורט: "כל דקה נחשבת" שילוב פעילות גופנית בחיי היום יום – הצגת תוצאות סקר לאומי
  • פאנל מסכם בהובלת יוזמת "מיטלס מאנדיי"–  בנושא תזונה בריאה במקומות עבודה 

בהנחיית: מיקי חיימוביץ 

בהשתתפות: סיגל חנניה, מנהלת מתקן, סיסקו ירושלים ; אלי נוף, מנהל אתר, הנהלת טבע; ליהי יפה, תזונאית מערכות הסעדה, בית חולים וולפסון

 

במסגרת הפרויקט ניסחנו מסגרת דיווח לתאגידים המבקשים לנהל באופן מסודר את השפעתם הבריאותית והתזונתית על עובדיהם. המסמך פתוח כעת להערותיכם ואנו נשמח לקבל כל משוב לכתוב. הקישור למסמך המלא מצוי בעמוד האינטרנט של הפרויקט – http://www.csri.org.il/?page_id=1979

 

לעיון בלוח הזמנים המלא  – http://www.csri.org.il/?page_id=2064 .

 

לטופס הרישום

 

ברצוני להזכיר כי יומיים לאחר מכך, ביום חמישי ה 11.5 אנו נשיק פרויקט חדש במכון "תיירות באחריות" בהובלתה של ויטה אליאסון. ההשקה תהיה במסגרת מפגש 'שולחן עגול' בו יוצג התקן לתיירות בת קיימא אשר מנוהל ע"י המועצה העולמית לתיירות מקיימת – GSTC ואשר מותאם בימים אלו ע"י ויטה לסקטור התיירות הישראלי. המפגש יתקיים בין השעות 10:00 ל 11:30 ויתקיים אצלנו  במכללה. יש לאשר השתתפות בשליחת מייל ל –  vita85@gmail.com 

 

המכון לאחריות תאגידית מחזק ביום זה, ערב יום הזיכרון, את ידי משפחות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ומאחל יום עצמאות שמח לכל בית ישראל.  

המשך עדכונים כמו תמיד בעמוד בפייסבוק שלנו – https://www.facebook.com/TheCorporateSocialResponsibilityInstitute/ 

שלכם בברכה,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

עדכון פעילות המכון לאחריות תאגידית – מרץ 2017

עדכון פעילות; מרץ 2017 – המכון לאחריות תאגידית

שלום רב,

מגוון הפעילויות שלנו במכון לאחריות תאגידית הולך ומתרחב וכך גם אופקי שיתופי הפעולה והעשייה הציבורית. אנו מקווים כי מכלול פעילות רחב זה יוביל להעמקת הידע וההכרה אודות אחריותם החברתית של תאגידים בישראל.  אנו שמחים לשתף אתכם בעדכון מסודר אודות פעילויות אלו ומקווים כי תמצאו בלפחות אחת מהן עניין משותף ורצון למעורבות. אנו, כמו תמיד נשמח לכל הצעה ורעיון לשיתוף פעולה!


התחרות הישראלית לדיווחי קיימות – מתווה להערות הציבור

כפי שהתחייבנו בכנס השנתי קודם שלנו, אנו גאים לחשוף בפניכם את לוגו התחרות ולהציג את מתווה הניקוד המוצע.  מתווה זה פתוח כעת לעיון והערות הציבור בקישור זה.   


"מגוון ביולוגי זה העסק שלנו" הכנס השנתי 23.3

ביום חמישי הבא ה 23.3 נקיים את הכנס השנתי של הפרויקט "מגוון ביולוגי זה העסק של כולנו" בהובלת החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים. שמחנו השנה לקחת חלק בארגון הכנס ולשתף פעולה עם החברה בגיבוש מתווה דיווח לתאגידים. זהו המתווה המפורט הראשון בעולם אשר מציג באופן ברור את דרישות הדיווח מתאגידים המשפיעים בפעילותם על המגוון הביולוגי הכה ייחודי של ארצנו. ניתן לעיין בלוח הזמנים המלא של הכנס (וגם להירשם אליו ואל אחת הסדנאות הנלוות) בקישור זה

ועידת ישראל הראשונה לבריאות ותזונה במקום העבודה – שימו לב שהתאריך שונה ל 9.5

בימים אנו פועלים במרץ על מנת לגבש את תכני הועידה ולהציג לבאים את התכנים הרלונטיים ביותר לתחום. פרטים מלאים בהמשך.. נשמח אם תקדימו ותשריינו מועד זה ביומנכם. ניתן כבר להירשם לועידה. כל הפרטים אודות התחום וטופס ההרשמה בקישור זה.   


אקדמיה באחריות – לקידום לימודי האחריות התאגידית והקיימות בבתי הספר למנהל עסקים בישראל

אקדמיה באחריות היא פרויקט חדש אשר הושק החודש במכון. במסגרת הפרויקט אנו פועלים לקידום לימודי התחום בבתי הספר למנהל עסקים בישראל. השקת הפעילות הייתה בחשיפת סקירה רחבה שבצענו אודות מצב לימודי התחום נכון להיום. ממצאי הסקירה ומידע נוסף אודות הפעילות מצויים בקישור זה. אנו נערכים כעת להמשך פעילות ומחפשים שותפים תאגידיים אשר מאמינים כמונו כי דור הבא של המנהלים הוא הדרך המרכזית ליצר את השינוי המיוחל. אנו גם פועלים בזירה העולמית בתחום ומקווים להביא בקרוב לישראל בשורה חשובה בהנגשת מתודלוגיה עולמית מובילה. פרטים בהמשך…

המהלך לקידום שימוע צבורי לראשי תאגידים בכנסת

במהלך החודש שעבר קיימנו 'שולחן עגול' לדיון אודות טיעונים בעד וכנגד החל חובת שימוע לראשי תאגידים במסגרת דיוני הכנסת. בעקבות דיון זה החלטנו, עם הבנה למורכבות העניין, לקדם את עקרו של המהמלך וגבשנו בעזרתם של עו"ד יזהר רגב וד"ר עופר סיטבון הצעת חוק רלוונטית. הצעת החוק נשלחה ללשכת יו"ר הכנסת ואנו ממתינים לתוגבתו. כל הפרטים, נייר העמדה המלא והצעת החוק מצויים בקישור זה.  בהקשר זה נוכל לעדכן גם כי פנינו למנכ"ל הבורסה הישראלית לניירות ערך מר איתי בן-זאב לבחינת הצטרפותה ליוזמה העולמית לבורסות בנות קיימא. לצערנו נענינו בשלילה. אנו כמובן נמשיך בפעילות ובלחץ… ניתן לעיין בפנייתנו ובמכתב התשובה שקבלנו בקישור זה. 

מקבץ טכנולוגיות לקידום אחריות תאגידית

אנו ממשיכים בגיוס חברות הזנק לעמוד האינטרנט שלנו המציג טכנולוגיות לקידום וסיוע במימוש אחריותם החברתית של תאגידים. 

באם הנכם מכירים כאלו – אנא שלחו להם את הקישור זה ובקשו שיצרו איתנו קשר. 

בקרוב – מפגש חשיפה! 

שמרו את התאריך – 11.5 דיון ראשון על אתגרי קידום תיירות אחראית ובת קיימא בישראל. אצלנו במכון בין השעות 10:00 ל 12:00. פרטים מלאים בהמשך. 

לסיום, בשבוע שעבר התקיים בכנסת דיון ראשון אודות אחריות תאגידית, השקעה אחראית ומיזמים חברתיים. שלוש סוגיות חשובות המתקשרות כולם לאותו עולם התוכן אותו אנו מקדמים ללא לאות. הנכם מוזמנים לצפות בדבריו של ראש המכון, מר ליעד אורתר בכינוס חשוב זה. קישור לסרטון

כרגיל – אנו נמשיך לשתף באופן שוטף בעמוד הפייסבוק של המכון ובאתר האינטרנט שלנו. 

מצפים לראותכם איתנו…

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

liad.ortar@gmail.com