ארכיון הקטגוריה: פעילויות

ניהול עסקים – באחריות! רשמים מכנס PRiME, ניו יורק

יעדי הקיימות של האו"ם בדרך לבתי הספר למנהל עסקים

סיכום, מחשבות ותובנות בעקבות השתתפותי בכנס לציון עשור להקמת PRME, ניו יורק, יולי 2017

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

מטה האו"ם שוכן על גדת נהר ההדסון. מאחוריו שוכנת עיר המגדלים של רובע מנהטן של ניו יורק ולפניו, מעבר לנהר העצום, עיר המגדלים של לונג איילנד. מגדלים, מגדלים ועוד מגדלים, מאופק עד אופק בגריד אינסופי של עיר.  הגעתי לתפוח הגדול באמצע יולי בשיאו של גל חום רציני, מהקיצוניים ביותר שידעה העיר. טסתי חצי עולם מהחום והלחות של ת"א רק כדי לנחות היישר לחום וללחות של ניו יורק. זהו ביקור השני בחיי בארה"ב. לפני יותר מעשור בקרתי בוושינגטון עירו של דוד המלך. אינני מהששים לנדוד מעבר לאוקיינוס ותמיד אעדיף עיר אירופית מנומנת על פני כרך אמריקאי סואן. מטרת הנסיעה הייתה בעקבות הזמנה שקבלתי להשתתף בכנס המציין עשור להקמת ארגון ה PRiME ובשמו המלא – Principles for Responsible Management Education.

בנקודה זו ברצוני להודות לשני גורמים מרכזיים שאלמלא עזרתם השתתפותי בכנס לא הייתה יכולה להתקיים. ראשית, למשרד החוץ הישראלי ולגב' ליביה לינק-רביב מהמחלקה לארגונים בינלאומיים אשר תמכו בנסיעתי ולמרכז האקדמי למשפט ולעסקים בראשותו של פרופ' משה כהן-אליה אשר התגייסו גם הם לטובת הנסיעה. משרד החוץ הישראלי הוא זה אשר אמון על קידום יעדי הקיימות של האו"ם בישראל ועל כן החשיבות שהוא מוצא בקידום המודעות לנושא באקדמיה הישראלית. 

וחזרה לעניינו, ה PRME הינו יוזמה של ארגון ה Global Compact (להלן: GC). ארגון ה GC הוא הזרוע של האו"ם אשר מכילה בתוכה את נציגי המגזר העסקי. האו"ם הוא הרי ארגון של מדינות וכדי להעניק ייצוג הולם לתאגידים בתהליכי ההדברות וגיבוש האמנות וההסכמים העולמיים הוקם ה GC אשר מקדם 10 עקרונות מפתח בקיימות ואחריות תאגידית. 

כאמור, לפני כעשור הוקם PRiME מתוך כוונה להטמיע את עקרונות ה GC אל תוך מערכי הלימוד של בתי הספר למנהל עסקים בעולם. נהיר לכל הוא שלבתי ספר אלו תפקיד מכריע לא רק בהכשרת דור העתיד של המנהלים אלא גם בבניית השלד הערכי של המערכת הכלכלית כולה. אנו עד היום מודעים ומשיימים את העקרונות השוק החופשי אשר נוסדו בבית הספר למנהל עסקים בשיקגו, משכנו של הכהן הגדול של השוק החופשי פרופ' מילטון פרידמן ואחרים. כנס זה ציין עשור להקמת היוזמה וכיום חברים בה מעל ל 660 בתי ספר למנהל עסקים הפזורים על פני 83 מדינות. הכנס עצמו נערך בפקולטה למשפטים של אוני' פורדהאם ובמטה האו"ם והשתתפו בו כ 300 נציגים בכירים של מוסדות אקדמיים מכל העולם. אני הייתי הנציג היחיד מישראל. כבוד!

לפני שאגע בתובנות מדיוני הכנס קיימת חשיבות גדולה בהצגת יעדי הקיימות של האו"ם, אלו אשר מכונים – SDGs. בספטמבר 2015 קבלה העצרת הכללית של האו"ם מסמך מכונן חשוב ביותר אשר מציב בפני האנושות 17 יעדי על לקיימות. לכל אחד מהיעדים ישנו פירוט של מטרות ממוקדות, יחד כ 149 מטרות. יעדים אלו החליפו את יעדי המילניום והם אלו אשר מהווים היום את הבסיס לתכניות הפעולה של סוכניות האו"ם השונות. כל אחת מהמדינות צריכה להטמיע את העקרונות במסגרת הפעילות המדינתית שלהם ולדווח על כך לאו"ם במסגרת הדיונים השנתיים אודות ההתקמות לעמידה ביעדים. יוצא היום כי כל דיון המתקיים באו"ם וכל יוזמה הקשורה אליו מחויבת להתייחס ל SGDs כאסמכתא המרכזית לפעילותה, וכך היה גם בכנס ה PRME. 

כעת ניתן לעבור להציג מספר תובנות מרכזיות מדיוני הכנס:

  • בתי הספר למנהל עסקים במאמץ לשמור על הלגיטימיות – אחת התובנות העקיפות (לא כזו אשר עלתה באופן ישיר בדיונים) המרכזיות שעלו בי במהלך הכנס הייתה שנדמה כי בתי ספר רבים זקוקים להתחברות לנושא יעדי הקיימות של האו"ם על מנת לעגן ולגונן על "הרישיון החברתי שלהם לעבוד". לאלו העוסקים בתחום מונח זה מוכר וידוע ומקורו בתאוריית הליגיטימציה. לא כאן המקום להרחיב על כך, רק אציין כי תאוריה זו טוענת כי בין התאגיד לבין לקוחותיו ויתר מחזיקי העניין שלו מתקיים מעין רישיון חברתי לפעולה וכאשר חורד התאגיד מגבולות הרישיון אזי נפגעת פעילותו. נדמה כי בתי הספר למנהל עסקים תרים אחרים שדרה ערכית משלימה לשדרה הקפיטליסטית שהיא עדיין הדומיננטית ביותר במערך ההכשרה האקדמי שלהם.
  • קורסי קיימות ואחריות תאגידית מוגדרים עדיין כ'שקי אוכף' – אחד הדימויים היפים אשר עלו בכנס הוא 'שקי אוכף'-מטאפורה אמריקאית למדי. מטאפורה זו מציגה את קורסי הקיימות כמעין נספח לקוריקולומים של בתי הספר, נספח אשר ניתן בקלות להעמיסו על גבי הסוס האקדמי אך באותה הקלות ניתן גם להסירו. הקריאה המרכזית אשר עלתה מגורמים אקדמיים בכירים היא שיש ליצר מסגרות אקדמיות כוללות, תארים שניים בעיקר שהם כולם מוקדשים לנושא הניהול האחראי. אין הכוונה לוותר על יתר סוגיות הליבה במנהל עסקים אלא להוסיף לכל אחד ואחד מהם את האספקטים של הקיימות והניהול האחראי. כמה נשיאים ודיקני מוסדות עמדו בפני המליאה והתחייבו לכך. 
  • מעורבות מחזיקי עניין כמוטיב אקדמי – כידוע לעוסקים בתחום האחריות התאגידית, זוגיית מחזיקי העניין היא מרכזית ביותר. מעניין היה לראות כיצד תובנה מרכזית זו מחלחלת אל כיתות הלימוד ובתי ספר רבים מלמדים את תלמידים לזהות את מחזיקי העניין של הסוגיה הנלמדת וגם ליזום ולנהל תהליכי דיאלוג ומעורבות. הסטודנטים נחשפים באמצעות כך למורכבות החברתית של הסוגיות הניהוליות הנלמדות.  
  • "היד הנעלמה" של בתי הספר למנהל עסקים – התובנה האחרונה בה אבקש לשתף אתכם גם היא תובנה עקיפה. השיח אשר התנהל בכנס היה בעיקרו שיח של מוסדות אקדמיים ונציגי תאגידים. אחת הדוגמות המעניינות (ויש שיגידו ציניות) היא השתתפותה של נציגת סימנס העולמית אשר אחראית על התוכניות למניעת שחיתות. סימנס התחייבה במסגרת ההסדרים המשפטיים שנכפו עליה בעקבות התפוצצות פרשות השחיתות השונות, לממן תוכניות אקדמיות למניעת שחיתות. מדובר על היקפי מימון של עשרות מיליוני דולרים, סכומי עתק לכל הדעות. לא היה בכנס (בכל אופן, לא במסגרת הדוברים הרשמיים) אף נציג של גורם מדינתי זה או אחר. מערכות להשכלה גבוהה הם חלק ממערכת אקדמית מדינתית. נכון הוא שיש הקפדה גדולה על חופש אקדמי אך בסופו של יום ישנו רגולטור אשר מנחה לגבי מערך התכנים הרחב ומעניק את האישור להענקת התארים. כל אלו לא היו בכנס.. ולא בכדי. גישת היד הנעלמה ונסיגתה של המדינה הייתה ועודנה דומיננטית, כנראה לא רק במערכת הכלכלית אלא גם במערכות להשכלה גבוה.

כמובן שיש תובנות ומחשבות רבות להמשך, אך לעת עתה נראה לי כי אלו יספקוני כדי לחלוק עמכם את המחשבות המרכזיות שנותרו עמי לאחר הכנס. אנו במכון לאחריות תאגידית מאמינים כי יש להעמיק את מערכי ההכשרה האקדמיים בתחום ופועלים לעשות כן במסגרת הפרויקט שלנו "אקדמיה באחריות". בזהדמנות זו אנו שמחים לבשר כי במסגרת התואר הראשון למנהל עסקים באנגלית אשר יפתח בשנה הבאה במרכז האקדמי יתקיים פרקטיקום מסכם שכולו יסוב סביב ה SDGs. 

נשמח לסייע ולשתף פעולה עם כל מוסד המבקש לעשות כך גם הוא.

שלכם,

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית

 

בואו לשמוע את ראשי משרד הבריאות, מנהלים ומומחים נוספים מציגים את האתגר לשמירת בריאות ותזונת העובד במקום העבודה – יום שלישי 9.5

שלום רב לחברי המכון לאחריות תאגידית,

שבוע הבא ביום שלישי ה 9.5 (בין השעות 09:00 ל 16:00), אנו יוצאים לדרך עם פרויקט המכון לקידום אחריות בריאותית של מעסיקים – CHR בהובלתה של יוליה גורליק. במפגש ישאו דברים:

  • ד"ר אלי רוזנברג- מנהל המחלקה לבריאות העובד וממונה ארצי ליוזמה 'עתיד בריא 2020', משרד הבריאות:  קידום בריאות העובד
  • לירי פינדלינג אנדי– מנהלת התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, משרד הבריאות:   הצגת הפרויקט אפשריבריא בעבודה / האתגרים לקידום התפיסה של אחריות בריאותית של מעסיקים
  • פרופ' אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור, אוניברסיטה העברית  והדסה ירושלים "הצגת דרכים פרקטיות שבהן ניתן לשפר את אורח חייהם של  עובדים"
  • שלומית ניר טור, משרד התרבות והספורט: "כל דקה נחשבת" שילוב פעילות גופנית בחיי היום יום – הצגת תוצאות סקר לאומי
  • פאנל מסכם בהובלת יוזמת "מיטלס מאנדיי"–  בנושא תזונה בריאה במקומות עבודה 

בהנחיית: מיקי חיימוביץ 

בהשתתפות: סיגל חנניה, מנהלת מתקן, סיסקו ירושלים ; אלי נוף, מנהל אתר, הנהלת טבע; ליהי יפה, תזונאית מערכות הסעדה, בית חולים וולפסון

 

במסגרת הפרויקט ניסחנו מסגרת דיווח לתאגידים המבקשים לנהל באופן מסודר את השפעתם הבריאותית והתזונתית על עובדיהם. המסמך פתוח כעת להערותיכם ואנו נשמח לקבל כל משוב לכתוב. הקישור למסמך המלא מצוי בעמוד האינטרנט של הפרויקט – http://www.csri.org.il/?page_id=1979

 

לעיון בלוח הזמנים המלא  – http://www.csri.org.il/?page_id=2064 .

 

לטופס הרישום

 

ברצוני להזכיר כי יומיים לאחר מכך, ביום חמישי ה 11.5 אנו נשיק פרויקט חדש במכון "תיירות באחריות" בהובלתה של ויטה אליאסון. ההשקה תהיה במסגרת מפגש 'שולחן עגול' בו יוצג התקן לתיירות בת קיימא אשר מנוהל ע"י המועצה העולמית לתיירות מקיימת – GSTC ואשר מותאם בימים אלו ע"י ויטה לסקטור התיירות הישראלי. המפגש יתקיים בין השעות 10:00 ל 11:30 ויתקיים אצלנו  במכללה. יש לאשר השתתפות בשליחת מייל ל –  vita85@gmail.com 

 

המכון לאחריות תאגידית מחזק ביום זה, ערב יום הזיכרון, את ידי משפחות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ומאחל יום עצמאות שמח לכל בית ישראל.  

המשך עדכונים כמו תמיד בעמוד בפייסבוק שלנו – https://www.facebook.com/TheCorporateSocialResponsibilityInstitute/ 

שלכם בברכה,

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

עדכון פעילות המכון לאחריות תאגידית – מרץ 2017

עדכון פעילות; מרץ 2017 – המכון לאחריות תאגידית

שלום רב,

מגוון הפעילויות שלנו במכון לאחריות תאגידית הולך ומתרחב וכך גם אופקי שיתופי הפעולה והעשייה הציבורית. אנו מקווים כי מכלול פעילות רחב זה יוביל להעמקת הידע וההכרה אודות אחריותם החברתית של תאגידים בישראל.  אנו שמחים לשתף אתכם בעדכון מסודר אודות פעילויות אלו ומקווים כי תמצאו בלפחות אחת מהן עניין משותף ורצון למעורבות. אנו, כמו תמיד נשמח לכל הצעה ורעיון לשיתוף פעולה!


התחרות הישראלית לדיווחי קיימות – מתווה להערות הציבור

כפי שהתחייבנו בכנס השנתי קודם שלנו, אנו גאים לחשוף בפניכם את לוגו התחרות ולהציג את מתווה הניקוד המוצע.  מתווה זה פתוח כעת לעיון והערות הציבור בקישור זה.   


"מגוון ביולוגי זה העסק שלנו" הכנס השנתי 23.3

ביום חמישי הבא ה 23.3 נקיים את הכנס השנתי של הפרויקט "מגוון ביולוגי זה העסק של כולנו" בהובלת החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים. שמחנו השנה לקחת חלק בארגון הכנס ולשתף פעולה עם החברה בגיבוש מתווה דיווח לתאגידים. זהו המתווה המפורט הראשון בעולם אשר מציג באופן ברור את דרישות הדיווח מתאגידים המשפיעים בפעילותם על המגוון הביולוגי הכה ייחודי של ארצנו. ניתן לעיין בלוח הזמנים המלא של הכנס (וגם להירשם אליו ואל אחת הסדנאות הנלוות) בקישור זה

ועידת ישראל הראשונה לבריאות ותזונה במקום העבודה – שימו לב שהתאריך שונה ל 9.5

בימים אנו פועלים במרץ על מנת לגבש את תכני הועידה ולהציג לבאים את התכנים הרלונטיים ביותר לתחום. פרטים מלאים בהמשך.. נשמח אם תקדימו ותשריינו מועד זה ביומנכם. ניתן כבר להירשם לועידה. כל הפרטים אודות התחום וטופס ההרשמה בקישור זה.   


אקדמיה באחריות – לקידום לימודי האחריות התאגידית והקיימות בבתי הספר למנהל עסקים בישראל

אקדמיה באחריות היא פרויקט חדש אשר הושק החודש במכון. במסגרת הפרויקט אנו פועלים לקידום לימודי התחום בבתי הספר למנהל עסקים בישראל. השקת הפעילות הייתה בחשיפת סקירה רחבה שבצענו אודות מצב לימודי התחום נכון להיום. ממצאי הסקירה ומידע נוסף אודות הפעילות מצויים בקישור זה. אנו נערכים כעת להמשך פעילות ומחפשים שותפים תאגידיים אשר מאמינים כמונו כי דור הבא של המנהלים הוא הדרך המרכזית ליצר את השינוי המיוחל. אנו גם פועלים בזירה העולמית בתחום ומקווים להביא בקרוב לישראל בשורה חשובה בהנגשת מתודלוגיה עולמית מובילה. פרטים בהמשך…

המהלך לקידום שימוע צבורי לראשי תאגידים בכנסת

במהלך החודש שעבר קיימנו 'שולחן עגול' לדיון אודות טיעונים בעד וכנגד החל חובת שימוע לראשי תאגידים במסגרת דיוני הכנסת. בעקבות דיון זה החלטנו, עם הבנה למורכבות העניין, לקדם את עקרו של המהמלך וגבשנו בעזרתם של עו"ד יזהר רגב וד"ר עופר סיטבון הצעת חוק רלוונטית. הצעת החוק נשלחה ללשכת יו"ר הכנסת ואנו ממתינים לתוגבתו. כל הפרטים, נייר העמדה המלא והצעת החוק מצויים בקישור זה.  בהקשר זה נוכל לעדכן גם כי פנינו למנכ"ל הבורסה הישראלית לניירות ערך מר איתי בן-זאב לבחינת הצטרפותה ליוזמה העולמית לבורסות בנות קיימא. לצערנו נענינו בשלילה. אנו כמובן נמשיך בפעילות ובלחץ… ניתן לעיין בפנייתנו ובמכתב התשובה שקבלנו בקישור זה. 

מקבץ טכנולוגיות לקידום אחריות תאגידית

אנו ממשיכים בגיוס חברות הזנק לעמוד האינטרנט שלנו המציג טכנולוגיות לקידום וסיוע במימוש אחריותם החברתית של תאגידים. 

באם הנכם מכירים כאלו – אנא שלחו להם את הקישור זה ובקשו שיצרו איתנו קשר. 

בקרוב – מפגש חשיפה! 

שמרו את התאריך – 11.5 דיון ראשון על אתגרי קידום תיירות אחראית ובת קיימא בישראל. אצלנו במכון בין השעות 10:00 ל 12:00. פרטים מלאים בהמשך. 

לסיום, בשבוע שעבר התקיים בכנסת דיון ראשון אודות אחריות תאגידית, השקעה אחראית ומיזמים חברתיים. שלוש סוגיות חשובות המתקשרות כולם לאותו עולם התוכן אותו אנו מקדמים ללא לאות. הנכם מוזמנים לצפות בדבריו של ראש המכון, מר ליעד אורתר בכינוס חשוב זה. קישור לסרטון

כרגיל – אנו נמשיך לשתף באופן שוטף בעמוד הפייסבוק של המכון ובאתר האינטרנט שלנו. 

מצפים לראותכם איתנו…

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

liad.ortar@gmail.com 

 

מצגות תמונות מהכנס – ניהול משאב העצים במרחב העירוני


19.2.2017 התקיים כנס ארצי – ניהול משאב העצים במרחב העירוני: הצגת התפתחויות וחדשנות בתחום ניהול משאב העצים העירוני

להלן מצגות הכנס לפי סדר דוברים:

אחריות סביבתית במרחב העירוני | ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ועסקים
היער העירוני – מדריך למקבלי החלטות | אד' נוף ענבר אשכנזי, מנהלת תחום תכנון ומידע אגף יער ואילנות
חשיבות של הרכבת הקלה בעקרונות התכנון הארצי ותועלתה לשמירת השטחים הפתוחים בישראל | איתמר בן-דוד, מנהל תחום תכנון בחלה"ט
הקמת הקו האדום כמקרה בוחן בניהול משאב העצים העירוני בתכנון וביצוע | גלי גלט שמחי, סמנכ"ל איכות וקיימות, נת"ע
מסמך מדיניות עצים, התפישה המחוזית של תחבורה ורכבת קלה בהקשר של איכות החיים העירונית | רות רז שמולביץ, אדריכלית מחוז תל-אביב וסמדר מאיר, יועצת סביבתית ללשכת התכנון המחוזית

מושב צהריים | בהנחיית אביב לביא

          

  

להורדת לוח הזמנים המלא לחצו על התמונה:

נפתחה להערות הציבור טיוטת פרוטוקול הנחיות דיווח המגוון הביולוגי

%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%9e%d7%a9

 

טיוטת פרוטוקול הנחיות דיווח המגוון הביולוגי – להערותיכם! 

לקראת מפגש ההתייעצות הציבורי שאנו מקיימים ביום שני ה 19.12 (לרישום למפגש) אנו מעלים לעיונכם את טיוטת פרוטוקול הדיווח

להלן הקישור להורדת הפרוטוקול

נשמח להתייחסות הציבור לטיוטא זו עד לתאריך 15.1.2017

את ההערות יש לשלוח ל – alon@spni.org.il 

לעמוד הפרויקט באתר המכון לאחריות תאגידית (קישור) ובאתר החברה להגנת הטבע (קישור)

הפרויקט כולו והצגת הקול קורא לשנת 2017 יוצג במסגרת הכנס השנתי:

%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%9b%d7%a0%d7%a11

(לעיון בלוח הזמנים המלא וקישור לאתר הרישום – יש ללחוץ על התמונה)

 

 

 

 

עדכון פעילות – המכון לאחריות תאגידית – אקטובר 2016

decembers-patch-tuesday-includes-critical-exchange-updateעדכון פעילות המכון לאחריות תאגידית – אוקטובר 2016

שלום רב,

הכנס השנתי של המכון מאחורינו וכך גם תחילתה של השנה החדשה אז הגיע העת להתחיל בפעילות של השנה החדשה… הנכם מוזמנים להתעדכן וכמובן להצטרף לקורסים / פורומים / מפגשים המעניינים אתכם ביותר. כתמיד, כל הצעה או רעיון לשת"פ יתקבל בשמחה. 

רוצים ללמוד ברצינות אחריות תאגידית מהי? הצטרפו לקורס שלנו שיפתח ב 1.11

רבים מהעוסקים בתחום האחריות התאגידית "קפצו" למים העמוקים של תחום זה מבלי לעצור רגע וללמוד אודותיו. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה, מכיוון שכמעט ואין מסגרות לימוד מתאימות לכך. לא באקדמיה ולא מחוצה לה. אי לכך, אנו מציעים לכל המתעניינים וכמובן לאלו שכבר עוסקים בתחום, קורס יסודי אשר יציג באופן מתודלוגי מוסדר את הרקע ההסטורי, העולמות התיאורטיים מהם צמחה פעילות האחריות התאגידית, ההבדלים בין גישות הישום השונות ועוד. קורס זה ימשך לאורך 6 מפגשים בני 3 שעות כ"א ויועבר כולו ע"י ליעד אורתר, ראש המכון. הקורס הינו גרסא מקוצרת של הקורס האקדמי אותו העביר ליעד בשנים האחרונות באוני' בן גוריון.  הקורס יפתח ביום שלישי ה 1.11 ויתקיים בין השעות 15:00 ל 18:00 (אצלנו במרכז האקדמי בר"ג).

הנכם מאוד מוזמנים לעיין בתכני הקורס בקישור זה (שם נמצא גם הקישור לטופס הרישום). 

פרויקט "מגוון ביולוגי – העסק של כולנו! 2017" יוצא לדרך – הנכם מוזמנים למפגש התנעה ביום חמישי 10.11

למגזר העסקי תרומה משמעותית הן לפגיעה במגוון הביולוגי והן למאמץ לשימורו. על מנת לסייע לעסקים לזהות את היקף השפעתם על סוגייה זו, להכין תוכניות ניהול מתאימות למיזעור הפגיעה וליישמן בפועל, תפעיל זו השנה השנייה החברה להגנת הטבע יחד עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הלאומיים מערך סיוע מקצועי. במסגרת מערך זה יפורסם בחודש מרץ 2017 "קול קורא" לעסקים להגיש מועמדותם לתכנית ולזכות בתמיכה המקצועית האמורה.  בשנת הפעילות 2017 יופעל הפרויקט בשיתוף המכון לאחריות תאגידית אשר יקדם בניית מערך מדדי ביצוע לניהול, דיווח ותקשור אודות הישגי ואתגרי מהלכי הניהול לצמצום ההשפעה התאגידית השלילית (תוך העצמת ההשפעה החיובית) על המגוון הביולוגי.

הנכם מוזמנים למפגש ההתנעה לשנת הפעילות 2017 אשר יתקיים ביום חמישי ה 10.11 בין השעות 09:00 עד 12:00 במכון לאחריות תאגידית (חדר ישיבות – קומה 5 – המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בן גוריון 26 ברמת גן).

קישור לטופס הרישום למפגש 

יועצים בתחום האחריות התאגידית? – הנכם מוזמנים להצטרף לפורום היועצים לקידום אחריות תאגידית בישראל

יועצי האחריות התאגידית הם ראשי החץ המקצועיים של התחום בישראל. על מנת להמשיך ולקדם את התחום ולקדם התמקצעות הייעוץ בישראל, יזמנו במכון לאחריות תאגידית בשיתוף היועצים המובילים בישראל את הקמתו של "פורום היועצים לקידום אחריות תאגידית בישראל". פורום זה יתכנס באופן קבוע ובפגישותיו הראשונות יקבע את מטרותיו ויעדיו. עד כה הצטרפו לפורום כעשר חברות יעוץ שונות. ניתן לעיין ברישמת החברות בעמוד זה באתר המכון. כל חברת יעוץ או יועצ/ת עצמאי/ת המבקשים להצטרף לפורום מתבקשים לשלוח אלינו מייל בנידון – liad.ortar@gmail.com 

הגיע העת לקפיצת מדרגה טכנולוגית בעולם האחריות התאגידית – הכירו את CSRtech

בימים אלו אנו מתחילים לראות כיצד מיזמים טכנולוגיים מבקשים לחבר בין אתגרי האחריות החברתית לבין העידן הדיגיטלי, המחובר גלובלית ועמוס מידע. תאגידים רבים מיישמים תוכניות אחריות תאגידית, מעורבים בקהילה, מפעילים ותומכים במערכים רחבים של התנדבות עובדים, אוספים מידע חברתי-סביבתי ומדווחים אותו עפ"י סטים ידועים ומקובלים של הנחיות דיווח. למרות היקף הפעילות הנרחב בתחום זה, רבות הן הפעילויות אשר מתבצעות באופן ידני ללא שימוש בכלים הטכנולוגיים המתקדמים הקיימים היום.  המכון לאחריות תאגידית, במסגרת פעילותו הציבורית הרחבה מסייע מקצועית ותומך במיזמים מסוג זה.

במסגרת פעילויותינו אנו מרכזים בעמוד ייחודי מיזמים מובילים אשר הובאו לידיעתנו ומעמידים את המידע הנ"ל לרשות הציבור הרחב. אנו עושים זאת בתקווה שהדבר יסייע הן לתאגידים במציאת פתרון טכנולוגי לאתגריהם החברתיים והסביבתיים והן ליזמים במאמציהם לבניית מיזם עסקי מוצלח. בהמשך אנו ניזום מפגשי משקיעים ואירועים להצגת הטכולוגיה לתאגידים. חברות הזנק או יזמים בתחום מוזמנים לפנות אלי להצטרפות למהלך – liad.ortar@gmail.com 

סיכום ומצגות הכנס השביעי לדיווחי קיימות

לפני כשבועיים קיימנו את הכנס השנתי של המכון. הכנס השנה עמד בסימן עשור להבאת הנחיות ה GRI לישראל ולקחו בו חלק עשרות משתתפים, יועצים, מנהלי אחריות תאגידית ומתעניינים רבים בתחום. הינכם מוזמנים לעיין במצגות הרצאות הכנס בקישור זה. כמו כן, הכנס סוקר בטורי דעה של שניים מידידי המכון, שוקי שטאובר באתר האינטרנט שלו (קישור) ובמאמר דעה של נאור ירושלמי בדה-מרקר (קישור). ניתן גם לעיין בדבריו המלאים של ראש המכון בקישור זה. כמו כן, כל תמונות הכנס זמינות לעיון בקישור זה

אירועים לסמן ביומן

יום חמישי 3.11 (08:30-12:00) – אירוע הצגת מדד השקיפות והיושרה של שקיפות בינ"ל ישראל במשרד EY ישראל (ההשכלה 3, ת"א) לפרטים והרשמה – noam.robb@il.ey.com  

יום ד' 30.11 – כנס מעלה 

שלכם באחריות!

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו בפייסבוק ובאתר האינטרנט המתעדכנים באופן שוטף.

 

נאום הפתיחה של ראש המכון לאחריות תאגידית בפתיחת הכנס השביעי לדיווחי קיימות

dsc_4832נאום הפתיחה של ראש המכון לאחריות תאגידית, מר ליעד אורתר, בתחילת הכנס השביעי לדיווחי קיימות

בוקר טוב וברוכים הבאים בשערי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והמכון לאחריות תאגידית. אני מתכבד לפתוח בזאת את הכנס השביעי לדיווחי קיימות. ברצוני להודות לכולכם על שהגעתם הבוקר להשתתף בכנס השנתי של המכון. כנס זה מסכם שנת פעילות עמוסה מאוד עם הרבה התחלות מבטיחות במכון ופותח שנה שאני צופה שתהיה אף יותר עשירה, מרתקת וחשוב מכל – משנה מציאות.

במידה מסוימת אני כבר מתחיל את היום הזה בתחושת מה של החמצה. כל כך הרבה דברים שרציתי לחלוק אתכם היום, כל כך הרבה עדכונים מקצועיים ולקחים מעולם האחריות התאגידית מישראל והעולם. לצערי נוכל לכסות רק את חלקם היום. אך אני משוכנע כי יום מרתק זה יעשיר את עולם הידע של כולנו בתחום הרחב ומתפתח של אחריותם החברתית של תאגידים עסקיים. וחשוב מכל – ישאיר בכולנו טעם של עוד.

המכון לאחריות תאגידית פועל במסגרת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. המרכז הינו מכללה פרטית (לא מתוקצבת) המעניקה תארים ראשונים במשפטים, מנהל עסקים וחשבונאות. אין זה ברור מאליו כלל ועיקר שמוסד אקדמי מוכר יכיל בתוכו גוף מחקרי אקטיביסטי. גוף אשר פועל בזירה הציבורית, מגיש הצעות חוק, מניח ניירות עמדה על שולחנות ועדות הכנסת ופועל תקשורתית על מנת להציג שיח אחר, ערכי יותר אל תוך השיח הכלכלי הנאו ליברלי המקדש ערכים כגון הפרטה, מיקסום רווחים ודעיכתה של מדינת הרווחה. המכון לאחריות תאגידית והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים חתומים על כמה מההישגים הציבוריים הבולטים בתחום זה בשנים האחרונות ובראשם הגשת הבג"צ אשר עצר את הפרטת בתי הסוהר וגם הבג"צ האחרון אשר מעכב בפסיקתו את אישור מתווה הגז.

כידוע לכם, כנס זה עומד בסימן עשור להשקת הנחיות ה GRI בישראל. לשם הצדק ההיסטורי חשוב להגיד כי היה דוח אחד שנכתב לפי הנחיות ה GRI עוד לפני 2006 וזה היה הדוח של אגד. האירוע המשמעותי שהיה לפני כעשור ואותו אנו מציינים היה היוזמה שלי לתרגם את הדור השלישי (הידועים כ G 3 )  להנחיות ה Global Reporting Initiative לכתיבת דוח קיימות. וסיפור שהיה כך היה…

חלקכם אולי מכירים את ההיסטוריה האישית שלי מהעשרים השנים האחרונות, בקיצור רב את דרכי הציבורית לאחר השירות הצבאי התחלתי בעבודה בתנועת 'שלום עכשיו'. כסטודנט הייתי מעורב ופעיל מאוד הן בזירת ה"שלום" בתנועת 'שלום עכשיו' והן בזירה הפוליטית במפלגת העבודה. כצופיפניק בנשמה באמת ובתמים האמנתי ב "אני ואתה נשנה את העולם" ויצאתי לעשות זאת בכל הרצינות (במידה מסוימת ומפוקחת מה… אני עדיין מאמין ועדיין עושה).מי שהיה אז מזכ"ל תנועת 'שלום עכשיו', והיום מזכ"ל מפלגת מרצ, ח"כ לשעבר מוסי רז פתח לי את הדלת לעשייה הציבורית והיה מורי ורבי בהלכות תקשורת, יצירה של סדר יום ציבורי ומאבקי רחוב.

מתנועת שלום עכשיו התגלגלתי הלאה לזירה הפוליטית כעוזר פרלמנטרי ועוזר שר לפרופ' שלמה בן עמי. נקודת המפנה המקצועית שלי הייתה בשנת 2000 כאשר עניתי למודעה בעיתון בה פורסם כי ארגון גרינפיס מחפש מנהל מאבקים לישראל. עניתי למודעה ולהפתעתי הרבה התקבלתי. לא היה לי כל ניסיון קודם באיכות סביבה, בדיוק סיימתי תואר ראשון במדעי המדינה. לשאלתי – מדוע ואיך זה התקבלתי לתפקיד? נעניתי כי דווקא משום שאין לי ניסיון סביבתי אבל כן הבנה מעמיקה של מאבק ציבורי ותקשורתי מהו – בדיוק בגלל זה התקבלתי למשרה. יצא כי תקופתי בגרינפיס הייתה סוערת במיוחד עם התפוצצות פרשת תחלואת חיילי השייטת בקישון. לראשונה בעקבות פעולה ישירה שלנו, הגיע מאבק סביבתי לעמוד הראשון של ידיעות אחרונות ואני עליתי לרדיו לא אחת להתנגח עם השרה דאז דליה איציק. העלנו לסדר היום לא רק את נושא הקישון אלא גם זיהום הנחלים באופן כללי ומפרץ עכו עם המפעל תעשיות אלקטרוכימיות שעבד אז במלוא התפוקה ביצור PVC.  

dsc_4825מאז ועד היום נושא איכות הסביבה זורם בדמי ומוביל אותי בעשייתי הציבורית והמקצועית. לאחר גרינפיס המשכתי לעבוד ולסייע לעמותות סביבתיות במאבקיהם הבלתי נגמרים לבריאות ולשמירה על סביבתי החיים של כולנו. בשנת 2005 זירת המאבקים התישה אותי והרגשתי שעלי לחפש מסלול עשייה של בנייה. המאבק הבלתי פוסק נגד ונגד… חשוב ככל שיהיה, הוא מאוד מתיש נפשית וחשוב לאזנו במהלכים בונים וחיוביים. פתחתי את חברת הייעוץ 'ארקדה' מתוך הבנה ורצון למצוא את המכנה המשותף לעשייה עם המגזר העסקי ולא כל העת להתנגח בו. בתחילה גיליתי את התקן 14063 לתקשורת סביבתית וחשבתי שהנה  – מצאתי את השירות אותו אני יכול להציע. אך לא כך היה הדבר ומעטים, אם בכלל, הביעו עניין בכך.תוך כדי החיפוש לקחתי קורסים מקצועיים כגון 'שיתוף ציבור בתכנון', 'גישור' ועוד… הכל כדי לגבש לי תחום ייעוץ ייחודי.

והנה קרה המקרה ותוך כדי השיטוטים האינטרנטיים אחרי ארגונים וחברות דומות לשלי נתקלתי בארגון ה GRI. לא רק זאת, הארגון היה רגע לפני השקת הדור השלישי להנחיותיו וקרא לשותפים מהעולם להיות חלק ממהלך זה.אאויריקה ! מצאתי! פתאום הכל התחבר… כל מה שעשיתי עד כה, הפעילות הציבורית, ההכשרה המקצועית שעד אז הצטרף אליה התואר השני בגיאוגרפיה, הקורסים והרצון לחבור למגזר העסקי בעשייה חיובית. הכל התכנס אל אותו מהלך מדהים של כתיבה ופרסום של דוח קיימות. התחלתי להתכתב עם ה GRI ולהפתעתי הרבה מאוד… הם אפילו ענו לי. דבר שאינו שכיח כלל בהתכתבויות שהתחילו באנונימיות גמורה. בת השיח שלי לכל המהלך הייתה דוברת הארגון, אליסון סלייטר, (שהיום היא אחת המנהלות הבכירות שם). החלפנו חתימות על חוזה המעניק לי את זכויות התרגום ויצאנו לדרך.

אינני מסתיר זאת מכל בני שיחי שהיו אז לא מעט אז התנגדו למהלך וטענו שאין בכך צורך וכי רבים שולטים בשפה האנגלית. ייתכן שכך הוא הדבר אך סברתי אז ואני סבור גם היום, שאם אנו רוצים לייצר שינוי תפיסתי בדרך החשיבה של אנשים, אזי הדבר צריך להתבצע בשפת המקום. תרגמתי את עצמי את הטקסט, עופר בן זוגי עיצב את הדיאגרמות וגייסתי שני חברים טובים (עידית רייטר וליאור שמואלי) כדי שיאשרו את התרגום. הכל היה מוכן. בחודש דצמבר (אם זכרוני אינו מטעה אותי) במסגרת תערוכת אקווה קיימנו מושב שהשיק את ההנחיות בעברית. נפל בחלקנו כבוד גדול אז (האמת היא שאני הייתי די בשוק כשהגיעה הבשורה) שסמנכ"לית ה GRI הגב' תרזה פוגלברג תכבד אותנו בנוכחותה. היו אז הרבה פחות אנשים באולם מאשר יש כאן היום אבל עדיין מבחינה אישית הייתה זו הצלחה גדולה.

ההצלחה המשמעותית באמת של הכנס הגיעה כשיחת טלפון ביום שלמחרת. על הקו היה מר איל צופן מבנק לאומי שהתנצל שלא היה יכול להגיע אבל הוא מאוד מעוניין לשמוע עוד על ההנחיות. הגעתי למשרדו ביום שלמחרת וכבר באותו היום התחלנו (כן כן – לאומי היה השדכן שלי ושל איליין כהן) לעבוד על דוח האחריות התאגידית הראשון של בנק לאומי. וכעת לסקירה קצת יותר פילוסופית של התחום..

ישנם מאמרים וטקסטים רבים בתחום זה המציינים כי אחריות תאגידית הינו תחום עשייה חדש. כל טקסט כזה העוברת תחת ידי נשלח לתיקון מיידי. אחריות תאגידית היא תופעה ותיקה המלווה את הפעילות התאגידית כמעט מיום היווסדה לפני יותר ממאה שנים. היא אמנם שינתה צורה וספגה לא אחת נסיגות ומכות.. אך לחלוטין אין זו תופעה של השנים האחרונות.במבט היסטורי ראוי אולי שנתחיל את העלילה לתחילת המאה ה-20 אז אימץ הנרי פורד את שיטת פס היצור אש מקורה היה בתהליך השחיטה וביתור הגופות במשחטות לבקר בארה"ב. אימוץ זה בישר על בואה של המהפכה התעשייתית.

dsc_1134במרכזה של מהפכה זו והשיטה הקפיטליסטית בכלל, עמד אז ועומד עדיין היום התאגיד העסקי. התאגיד ההוא ליצור מכוניות, וכל עשרות אלפים התאגידים העסקיים היצרניים שבאו אחריו אמצו שיטת היצור המבוססת, יותר מכל אחר, על תיעוש תהליכי היצור, על השתלטותם של מכונות על הפעילות היצרנית -פעילות אשר הייתה בעבר הייתה נחלת בעלי משלח היד בבתים ובאזורי יצור קהילתיים משותפים. המכניזציה של היצור התאגידי השפיעה השפעה עמוקה לא רק על גידול היקף היצור והקטנת העלויות השוליות, אלא גם על הניתוק הרגשי שכולנו מאמצים עד היום בין האדם לתהליך היצור ולתאגיד. בפועל זהו ניתוק סמנטי בין התאגיד עצמו, המותג שאנו רואים בפרסומות והמוצר שאנו קונים בחנויות לבין קבוצת האנשים המנהלת אותו. הרי, אם אנו מייצרים מכונית שיוצרה בסרט נע עם שורת רובוטים צייתנים, אוכלים המבורגר במסעדה שמשדרת לנו "אנחנו פס יצור" ושותים מיץ אשר בוקבק "ללא מגע ידי אדם", לא ייתכן שמי מהם "התרשל" או "התבלבל" או רחמנא לצלן, "שיקר".

אל נא נתפלא אם באווירת מציאות תאגידית / סטרילית שכזו, בכל פעם שתתגלה מידת מה של כשל אנושי, סבל או חולי בתהליך שעמור להיות מושלם / ללא מגע ידי אדם, תתפוצץ בקול גדול הפרשה כולה ונשאר כולנו פעורי פה.כך היה המקרה עם סדנאות היזע של חברת נייק, ניצול עבדים והנצחתה של שיטת העבדות בכרייה של מינרליים נדירים ויהלומים, כך היה עם פרשת הסיליקון בחלב של תנובה וכך בדיוק מתרחש גם היום עם פרשת החשד לסלמונלה בקורנפלקס של חברת תלמה הנמצאת בבעלותה של יוניליוור העולמית.

המציאות היא הרבה יותר מורכבת ותלמה ישראל וכל תאגיד אחר שנבחר, הם הרבה יותר מאשר מסגרת פורמלית שהוקמה ע"י החוק ותכליתה למקסם רווחיה. זוהי למעשה פקעת חברתית אנושית שבין היתר מפעילה מכונות וציוד טכני אחר על מנת לייעל את תהליכי היצור.הפקעת התאגידית יודעת לעשות עוד הרבה יותר דברים, לייצר חוב, לחתום על עסקאות, להעסיק אנשים ואף לפטרם. פקעת זו מורכבת וסבוכה אך למעשה לא יותר מאשר כל מסגרת אנושית / חברתית / קהילתית שאנו מכירים. העובדה שתהליכי המכניזציה של התאגיד העסקי הפכו אותה למנותקת "כביכול" משלל תכונותיה, יתרונותיה וחסרונותיה כמכלול אנושי, רק פועלת כנגדו בסופו של יום. כמו שאין אנשים מושלמים, אין תאגידים מושלמים.

אנשים עושים טעויות, אנשים מתבלבלים, אנשים אוהבים ואנשים שונאים וכל כולם חלק בלתי נפרד, הכרחי ומרכזי מכל תאגיד עסקי ולא משנה מהו תחום עיסוקו.אך אולי מעל לכל דבר אחר, היצור האנושי מובחן בכך שהוא יצור אשר יודע לקחת אחריות (למצער לעיתים גם להתנער מאחריות). תאגיד הוא אינו יצור תבוני אתי היודע לזהות 'אחריות' מהי. האדם כן. בדיוק לשם כך אנו פועלים לנסח קווי התנהלות שיהיו משותפים לכולנו, כל אחד יוותר על משהו ויקבל משהו גדול הרבה יותר. יש הקוראים לכך, אמנה חברתית ובצידה אנו בונים בעזרת השיטה הדמוקרטית מערך החוקי המלווה אותה.

לתפישתי, האחריות החברתית של תאגידים (המכונה גם אחריות תאגידית) אינה עוסקת כלל באחריות של התאגידים אלא כל כולה הוא הקניית והטמעת מערך נורמטיבי / ערכי / מוסרי בקרב אלו האוחזים במושכות הניהול של התאגיד וכמובן בקרב אלו שהתאגיד נמצא בבעלותם.לעיתים יש לכך צידוק עסקי מוקדם או מאוחר אך לעיתים לא. האחריות התאגידית היא הטווח המוסרי שבינינו כחברה לבין בני האדם המנהלים והעומדים בראשותם של התאגידים. טווח זה הינו מהמוצדקים שיש, והוא ימשיך להישאר כזה! אך כאשר המסגרת הנורמטיבית המדינתית מתפוררת, אל נא נתפלא אם גם האחריות החברתית של תאגידים תתפורר גם היא יחד איתה. והמכון רואה עצמו כגוף ציבורי אשר תכליתו היא לתחזק באופן שוטף ויומיומי מסגרת נורמטיבית זו.  בהצלחה לכולנו ביום חשוב ומעניין זה. 


 

מפגש – בעקבות כנס ה GRI, מצגות ותמונות מהמפגש

FB Banner 1

סיכום המפגש – בעקבות כנס ה GRI

באמצע חודש מאי 2016 התכנס הכנס הדו שנתי של ארגון ה GRI. הכנס היה מגוון ועשיר ואנו התכנסו ב21 ליוני במכון לאחריות תאגידית כדי לשתף את קהילת האחריות התאגידית בישראל ברשמים ותובנות מקצועיות. 

להלן תובנות מהכנס -ניר קורן, מנהל קבוצת הקיימות והאחריות התאגידית ב BDO

והנה בנושא של שותפות קהילתית – יעל לב רן לשעבר מנהלת אחריות תאגידית בקבוצת אלון. 

להלן גם קישור למאמר סיכום אותו כבר עברי ורבין – 

222

וגם קצת תמונות מהכנס שהיה באמסטרדם והמפגש בישראל..

20160518_093431_HDR 20160518_114800_HDR 20160518_114835_HDR 20160518_114850_HDR 20160518_141945_HDR 20160518_155531_HDR 20160519_103259_HDR 20160519_174104_HDR 20160520_121429_HDR

 20160621_114707_HDR 20160621_114654_HDR 20160621_114648_HDR 20160621_111503_HDR

 

המכון לאחריות תאגידית – עדכון פעילות, יוני 2016

red-mouse-cable-shape-update-word-d-illustration-44887757

======================================================

שלום רב,

חזרנו עמוסי רשמים ותובנות מהכנס הדו שנתי של כנס ה GRI באמסטרדם. הנכם מאוד מוזמנים למפגש תדרוך מקצועי בו יציגו חלק מחברי המשלחת הישראלית לכנס את תובנותיהם האישיות מהמפגשים שהם קיימו בשלושת ימי הכנס. אלו גם יציגו את העדכונים המקצועיים הצפויים בתחום ובכלל זה המעבר מ G4 ל GRI Standards, משמעות הדרקטיבה האירופית ועוד. המפגש יתקיים ביום שלישי ה 21 ליוני בין השעות 11:00 ל 14:00 בחדר 305 במרכז האקדמי למשפט ולעסקים (קומה 3). להלן קישור לעמוד האירוע בפייסבוק והקישור לטופס הרישום המקוון.ניתן גם לקרוא את הכתבה שעלתה בעקבות הכנס בעיתון כלכליסט (קישור לכתבה). נשמח לחלוק איתכם חוויות מאירוע חשוב זה. 

בהקשר זה, אנו שמחים לעדכן כי הצעת החוק שיזמנו לחובת דיווח חברתי-סביבתי של תאגידים בישראל עומדת להיות מונחת על שולחן הכנסת במושב הנוכחי. צפו לעדכונים…

===========================================================

14-15 ביוני: מסע הקיימות של אליס קורנגולד בישראל ואירוע השקת "קוד הקיימות"

Alice Korngold's Israeli Sustainability Tour, launch of "The Sustainability Code"

אנו במכון לאחריות תאגידית גאים ומתרגשים לארח את מומחית הקיימות העולמית, אליס קורנגולד לסדרת מפגשים בישראל. אליס כתבה מספר ספרים ותחום התמחותה הוא שיתוף פעולה בין מגזרי ובעיקר שילוב של מנהלים מעולם העסקים בועדים מנהלים של עמותות. לוח הזמנים המלא לסדרת המפגשים מפורט בקישור זה. שימו לב שיש להירשם מראש לאירועים וזאת עקב מספר מקומות מוגבל וסידורי כניסה למקומות השונים, להלן הקישור הישיר לטופס הרישום. ההשתתפות מותנית בקבלת אישור השתתפות. 

נבקש להדגיש כי תכננו את המפגשים של אליס בישראל בחלוקה לפי קהלי יעד והתאמת הרצאותיה לקהלים השונים. המפגש בבוקר במועצה לישראל יפה (09:00-11:00) מתוכנן לנציגי עמותות ומגזר שלישי, המפגש בצהריים באינטל בפ"ת (14:00-15:30) מתוכנן לנציגי המגזר העסקי המבקשים להשתלב בועדים מנהלים של עמותות וליישם את המודל של אליס, המפגש אחר הצהריים במשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן (16:30-19:00) מיועד למנהלי אחריות תאגידיתיועצים וכל מומחי הקיימות באשר הם. במפגש זה נציג את 'קוד הקיימות' שפותח ע"י המועצה הגרמנית לפיתוח בר-קיימא  (זהו – קוד הקיימות). הרצאתה של אליס תתמקד באתגרים העסקיים הנוכחיים בעידן של שקיפות. האירוע ביום רביעי מיועד לסטודנטים ואנשי אקדמיה ויעסוק בחישובת לימוד התחום. 

למרות על הכתוב חשוב להדגיש כי המפגשים הינם פתוחים לכל – החלוקה היא לטובת מיקוד הנושאים. 

=======================================================

לסיום העדכון, בסוף חודש יולי (21 לחודש) נקיים מפגש נוסף בסדרת מפגשי "בוקר באחריות" של המכון לאחריות תאגידית. במפגש זה נארח את רז גודלניק המגיע לביקור בישראל ואשר ידבר על הקשר שבין הכלכלה ההשיתופית לאחריות חברתית של תאגידים. להלן הקישור לדף האירוע בפייסבוק. גם כאן, כמו תמיד נודה על רישום מוקדם באמצעות טופס הרישום המקווה מצוי בקישור זה

שלכם בברכה,

ליעד אורתר

מנהל

המכון לאחריות תאגידית

באינטנרט ובפייסבוק