ארכיון מחבר: ruti

פוסט אורח: מיומנו של מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת במאבק נגד הלובסטים בכנסת

 התאגידים לא לוקחים אחריות ובכך מאלצים את הציבור לקדם רגולציה, אז שלא יתלוננו! 

שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

"לפעמים לא צריך לחוקק, לפעמים צו המצפון צריך לפעול עוד לפני שבא המחוקק"

(ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, 19.12.2016).

לאחרונה שמעתי מספר פעמים מגורמים עסקיים כי בישראל יש עודף חקיקה ורגולציה. לצערי בחודש האחרון הבנתי מה הסיבה לכך ושהאשם הוא בעיקר בהתנהלות התאגידים ולא במחוקק להוט החקיקה. לפני מספר חודשים גיליתי כי ישנם עשרות גופי בריאות המייצגים אינטרסים בכנסת באמצעות חברות לובינג שבמקביל מקדמות אינטרסים של חברות טבק. כן, אותה חברת לובינג- ביד אחת מקדמת אינטרסים של מוסדות בריאות וביד השנייה אינטרסים של תאגידים הגורמים מידי שנה למותם של 8,000 אזרחים בישראל ולתחלואה של אלפים נוספים.

הצעד הראשון שעשיתי היה לפנות לרוב גורמי הבריאות הללו וליידע אותם. לתומי סברתי שהם לא יודעים על כך וכשיידעו הכל יבוא על מקומו בשלום. פניתי להסתדרות הרופאים בישראל (הר"י), לקופ"ח מכבי, לקופ"ח מאוחדת, לאסותא, לאחיות בריאות הציבור, לאגודה לזכויות החולה, מגן דוד אדום, איגוד הפרמצבטיקה, עזר מציון ועוד עשרות גופים חשובים נוספים. יידעתי אותם וביקשתי שלא יוסיפו לייצג אינטרסים באותן חברות לובינג בעלות מוסר מפוקפק המייצגות חברות טבק. לא עזר.

רק גוף בריאות אחד הביע זעזוע ועזב את חברת הלובינג שלו (העמותה הישראלית לסרטן הריאה), ועוד אחד מסר כי הוא מעביר את הנושא לבדיקת היועץ המשפטי של הגוף. כשביקשתי שיעבירו דווקא לוועדת האתיקה לא נעניתי יותר. עקב אי מענה זה הלכתי לבית המחוקקים. ארבעה חברי כנסת ניאותו לזמן דיון דחוף בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות: ח"כ סתיו שפיר, ח"כ יעל גרמן, ח"כ מיכל רוזין וח"כ עבדאללה אבו מערוף. לדיון זומנו למעלה מ-40 גופי בריאות שונים והוא התקיים ב-19 לדצמבר 2016. כשהתחיל הדיון מצאתי עצמי יושב שם רק עם חברי מ'העמותה לדמוקרטיה מתקדמת', צוות הוועדה, יו"ר הוועדה, חברי הכנסת מזמיני הדיון ומספר לוביסטים מחברות הלובינג שמייצגות במקביל גופי בריאות וחברות טבק. אף לא אחד מ-40 גופי הבריאות שזומנו לוועדה לא הגיע. החרימו אותה? טקטיקה משותפת? אין לי מידע על זה אבל בהחלט צירוף מקרים שמעלה שאלות קשות.  

היה דיון מרתק. יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף אמר בין השאר את הדברים הבאים: "זה ציני שמצד אחד נלחמים כדי שאנשים יהיו בריאים ומצד שני מוכרים את הרעל כדי שימותו. אין לי מילים אחרות, ותאמינו לי, בדרך כלל אני קצת יותר Cool בדיונים, אבל פה הדיון הזה הוא מקומם מבחינה זו".ההחלטה הייתה בהתאם – הוועדה הוציאה פנייה לכל גופי הבריאות לשקול את עזיבת חברות הלובינג שלהם מתוקף צו מצפונם המתבקש ואם לא יעשו כן אז חברי הכנסת יפנו להליך חקיקה שיחייב אותם. חודש עבר ואף גוף מבין למעלה מ-40 הגופים שספגו נזיפה חמורה מוועדה בכנסת ומחברי הכנסת לא עזב את חברות הלובינג שלו שבמקביל מייצגת את הגרוע שבאויביו – תעשיית הטבק.

בלית ברירה אנחנו פונים בימים אלה לקידום חקיקה. תאגידי הבריאות חייבו אותנו לפנות לחקיקה ורגולציה. ככה זה כשחיים בחברה שרק מה שמעוגן בחוק הוא זה שמחייב מבחינת תאגידים. בדרך זו מתרבה החקיקה והרגולציה והאשם כולו על תאגידים הממוטטים מסיבותיהם את מה שהיה בעבר מעוגן  במוסכמות חברתיות-ערכיות בסיסיות.

אז בפעם הבאה שתשמעו על גורם עסקי המתלונן על עודף רגולציה תתנו לו את הדוגמה הזו. תשאלו אותו מה עשו התאגידים שהוביל את המחוקק לקידום חקיקה ורגולציה. תגידו לו שהדבר האחרון שח"כ יעל גרמן, שרת בריאות לשעבר, רצתה זה לצאת לחקיקה נגד גופי בריאות שיש לה היכרות עמוקה איתם ועם ראשיהם. היא לא יוצאת לחקיקה בקול ששון ושמחה, היא ואנחנו יוצאים לחקיקה בעצב רב ובלב כבד, אבל שלא יהיה ספק – נצא לחקיקה. לא הותירו לנו ברירה. האלטרנטיבה לחקיקה זה כניעה לנורמות התנהלות כל-כך נמוכות של תאגידי בריאות וזה בכלל לא אופציה שעל הפרק. 

ליצרת קשר עם העמותה לדמוקרטיה מתקדמת – progdemo2007@gmail.com

 

 

מגזין דה מרקר: "אחריות תאגידית: לעשות את זה כמו שצריך"

חברות שפעילותן מזיקה לציבור מסוות זאת באמצעות דו"חות אחריות תאגידית ופעולות ראווה שנועדו לקידום תדמיתי. אבל אחריות אמיתית צריכה להתבטא בכל מעשי החברה, עד לעומק הליבה העסקית

מאמר אורח – השקעות חברתיות לביטחון אקלימי ופנסיוני


קרנות הפנסיה יכולות ליצר 'ערך משותף' בכניסה להשקעות בהתמודדות עם שינויי האקלים העולמיים: גם יצירת תזרים ההשקעות הנדרש להתמודדות עם התופעה העולמית וגם לייצר אלטרנטיבה הונית במציאות של אפס ריבית 

מאת: פרופ' יהודה כהנא* ופרופ' גלן יאגו**

השינויים הטכנולוגיים העצומים שהתרחשו מאז תחילת המהפכה התעשייתית תרמו לצמיחה כלכלית ולשגשוג משמעותיים. לצמיחה זו נלווים סיכונים סביבתיים וחברתיים משמעותיים לא פחות וכיום הם מאיימים על עצם המשך הישרדותו של המין האנושי. כך לדוגמא, קיימות ראיות לכך ששינוי האקלים העולמי צובר תאוצה מהר יותר ממה שהעריכו עד כה, קיים אובדן עצום של מגוון אקולוגי ("עידן ההכחדה השישי"), פגיעה בשרשראות מזון עדינות וזיהום חמור של הקרקע, האוויר והמים ועוד. למרות כל המצוין לעיל, רמת המודעות והמחויבות הנוכחית של מנהיגי העולם לחומרת המצב הקיים היא די נמוכה ויוזמות בינלאומיות למאבק בשינוי האקלים מיושמות בקצב איטי. ואם אין די בכך, הרי שהסכמי פאריס אינם מבקשים לעצור את תופעת שינוי האקלים אלא רק לנסות ולמתנם ביצירת הגבלות וולונטאריות עם התחייבות מדינתית עצמית. 

ישנם מכשולים רבים העומדים בדרך למימוש הצעדים להתמודד עם תופעה עולמית זו. אין ספק כי אחד המכשולים הגדולים ביותר הוא המכשול המימוני ויצירת המקור התקציבי אשר יוכל לשלם את החשבונית הסביבתית שכדור הארץ הנפיק לבני האדם. מחקרים וניירות עמדה של האו"ם מציינים כי המימון הנדרש למאבק בסיכונים של שינוי האקלים במהלך 15 השנים הבאות מסתכם ב-5-7 טריליון דולר בשנה (כ-9% מהתמ"ג העולמי). נתון זה משקף פער מימון שנתי של 2.5 טריליון דולר כדי להגיע ליעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא  (ה SDGs) במדינות המתפתחות.

אחד מהמקורות התקציביים הגדולים ביותר הקיימים כיום במערכת הכלכלית העולמית הוא קרנות הפנסיה השונות. בקרנות אלו צבוא הון עתק מוערך של 80 טריליון דולק. עוד ידוע כי תכניות הפנסיה השונות משקיעות מחדש 7-10 טריליון דולר בשנה ובעולם עם מדיניות ריבית אפסית, הן זקוקות לתשואות גבוהות יותר ממה שניתן לקבל כיום וזאת על מנת לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות מפני שכרגע יוצא כי אין עבורן מימון מספיק. כדי לעשות זאת, נדרשת חדשנות פיננסית על מנת לפתח מנגנוני מימון חדשים לגיוס מאגרים גדולים של הון פרטי וממשלתי-מוסדי לצורך זיהוי ומימון השקעות חברתיות למען פיתוח בר-קיימא. המשימה של אנשי ההשקעות האחראיות, שוק ההון והביטוח האחראיים והמחויבים לטווח הארוך הוא למצוא דרכים למנף את הנכסים של קרנות הפנסיה והביטוח העולמיות במטרה לעמוד ביעדי המאבק בשינוי האקלים.

כמצוין לעיל, ענף הביטוח הפנסיוני מנהל עבור לקוחותיו תיק השקעות עצום בשווי של כ-80 טריליון דולר. כאשר בעבר שווי הצרכים המוערך היה בסדר גודל של 2% מהתמ"ג העולמי, היה מקובל לחשוב כי די יהיה אם המגזר הפרטי יוכל להשתמש בכספים אלה כדי להתמודד עם האתגרים. זה היה הרעיון מאחורי יוזמת האמנות הרב לאומיות "עקרונות של השקעה אחראית משנת 2005" ("PRI") ו"עקרונות ביטוח בר-קיימא משנת 2012 ("PSI"). היום ברור הוא שהמצב השתנה באופן דרמטי וכדי להתמודד עם השקעות נדרשות בשיעור המגיע ל 9% מהתמ"ג העולמי, מערכות הביטוח הסוציאלי חייבות להיות שותפות במאמץ זה. לכן, מאמינים כותבי מאמר זה כי המפתח להתמודדות עם הסוגיות הסביבתיות והחברתיות של שינוי אקלים נמצא בידי מערכת הביטוח והפנסיה העולמית (הפרטי והציבורי). 

הנצלת הון (מונטיזציה בלועזית) של העלויות הישירות והעקיפות הללו, שמהן ניתן היה להימנע, תאפשר למגזר הציבורי להגיע לסבסוד צולב עם משקיעים פרטיים במטרה לגשר על הבדלי התשואה הרלוונטיים, מה שיגדיל את התשואות ויזרז היווצרות של מחזור צמיחה בר-קיימא ועצמאי. אם כך, הדרך הרצויה היא אותה דרך של יצירת "ערך משותף": להשתמש בענף הביטוח כמנוף להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים ובתוך כך לשקם את הביטחון הפנסיוני ההולך ומתערער עם הזדקנותה של האכלוסיה העולמית.


* יהודה כהנא הוא פרופסור (אמריטוס) בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב, מייסדו של YKCenter ויזם היי-טק. 

** פרופ' גלן יאגו הוא מנהל בכיר במרכז מילקן לחדשנות-מכון ירושלים, מייסד המעבדות לחידושים פיננסיים של מכון מילקן (ארה"ב) ופרופסור אורח בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

נפתחה להערות הציבור טיוטת פרוטוקול הנחיות דיווח המגוון הביולוגי

%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%9e%d7%a9

 

טיוטת פרוטוקול הנחיות דיווח המגוון הביולוגי – להערותיכם! 

לקראת מפגש ההתייעצות הציבורי שאנו מקיימים ביום שני ה 19.12 (לרישום למפגש) אנו מעלים לעיונכם את טיוטת פרוטוקול הדיווח

להלן הקישור להורדת הפרוטוקול

נשמח להתייחסות הציבור לטיוטא זו עד לתאריך 15.1.2017

את ההערות יש לשלוח ל – alon@spni.org.il 

לעמוד הפרויקט באתר המכון לאחריות תאגידית (קישור) ובאתר החברה להגנת הטבע (קישור)

הפרויקט כולו והצגת הקול קורא לשנת 2017 יוצג במסגרת הכנס השנתי:

%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%9b%d7%a0%d7%a11

(לעיון בלוח הזמנים המלא וקישור לאתר הרישום – יש ללחוץ על התמונה)

 

 

 

 

עדכון פעילות – המכון לאחריות תאגידית – אקטובר 2016

decembers-patch-tuesday-includes-critical-exchange-updateעדכון פעילות המכון לאחריות תאגידית – אוקטובר 2016

שלום רב,

הכנס השנתי של המכון מאחורינו וכך גם תחילתה של השנה החדשה אז הגיע העת להתחיל בפעילות של השנה החדשה… הנכם מוזמנים להתעדכן וכמובן להצטרף לקורסים / פורומים / מפגשים המעניינים אתכם ביותר. כתמיד, כל הצעה או רעיון לשת"פ יתקבל בשמחה. 

רוצים ללמוד ברצינות אחריות תאגידית מהי? הצטרפו לקורס שלנו שיפתח ב 1.11

רבים מהעוסקים בתחום האחריות התאגידית "קפצו" למים העמוקים של תחום זה מבלי לעצור רגע וללמוד אודותיו. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה, מכיוון שכמעט ואין מסגרות לימוד מתאימות לכך. לא באקדמיה ולא מחוצה לה. אי לכך, אנו מציעים לכל המתעניינים וכמובן לאלו שכבר עוסקים בתחום, קורס יסודי אשר יציג באופן מתודלוגי מוסדר את הרקע ההסטורי, העולמות התיאורטיים מהם צמחה פעילות האחריות התאגידית, ההבדלים בין גישות הישום השונות ועוד. קורס זה ימשך לאורך 6 מפגשים בני 3 שעות כ"א ויועבר כולו ע"י ליעד אורתר, ראש המכון. הקורס הינו גרסא מקוצרת של הקורס האקדמי אותו העביר ליעד בשנים האחרונות באוני' בן גוריון.  הקורס יפתח ביום שלישי ה 1.11 ויתקיים בין השעות 15:00 ל 18:00 (אצלנו במרכז האקדמי בר"ג).

הנכם מאוד מוזמנים לעיין בתכני הקורס בקישור זה (שם נמצא גם הקישור לטופס הרישום). 

פרויקט "מגוון ביולוגי – העסק של כולנו! 2017" יוצא לדרך – הנכם מוזמנים למפגש התנעה ביום חמישי 10.11

למגזר העסקי תרומה משמעותית הן לפגיעה במגוון הביולוגי והן למאמץ לשימורו. על מנת לסייע לעסקים לזהות את היקף השפעתם על סוגייה זו, להכין תוכניות ניהול מתאימות למיזעור הפגיעה וליישמן בפועל, תפעיל זו השנה השנייה החברה להגנת הטבע יחד עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הלאומיים מערך סיוע מקצועי. במסגרת מערך זה יפורסם בחודש מרץ 2017 "קול קורא" לעסקים להגיש מועמדותם לתכנית ולזכות בתמיכה המקצועית האמורה.  בשנת הפעילות 2017 יופעל הפרויקט בשיתוף המכון לאחריות תאגידית אשר יקדם בניית מערך מדדי ביצוע לניהול, דיווח ותקשור אודות הישגי ואתגרי מהלכי הניהול לצמצום ההשפעה התאגידית השלילית (תוך העצמת ההשפעה החיובית) על המגוון הביולוגי.

הנכם מוזמנים למפגש ההתנעה לשנת הפעילות 2017 אשר יתקיים ביום חמישי ה 10.11 בין השעות 09:00 עד 12:00 במכון לאחריות תאגידית (חדר ישיבות – קומה 5 – המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בן גוריון 26 ברמת גן).

קישור לטופס הרישום למפגש 

יועצים בתחום האחריות התאגידית? – הנכם מוזמנים להצטרף לפורום היועצים לקידום אחריות תאגידית בישראל

יועצי האחריות התאגידית הם ראשי החץ המקצועיים של התחום בישראל. על מנת להמשיך ולקדם את התחום ולקדם התמקצעות הייעוץ בישראל, יזמנו במכון לאחריות תאגידית בשיתוף היועצים המובילים בישראל את הקמתו של "פורום היועצים לקידום אחריות תאגידית בישראל". פורום זה יתכנס באופן קבוע ובפגישותיו הראשונות יקבע את מטרותיו ויעדיו. עד כה הצטרפו לפורום כעשר חברות יעוץ שונות. ניתן לעיין ברישמת החברות בעמוד זה באתר המכון. כל חברת יעוץ או יועצ/ת עצמאי/ת המבקשים להצטרף לפורום מתבקשים לשלוח אלינו מייל בנידון – liad.ortar@gmail.com 

הגיע העת לקפיצת מדרגה טכנולוגית בעולם האחריות התאגידית – הכירו את CSRtech

בימים אלו אנו מתחילים לראות כיצד מיזמים טכנולוגיים מבקשים לחבר בין אתגרי האחריות החברתית לבין העידן הדיגיטלי, המחובר גלובלית ועמוס מידע. תאגידים רבים מיישמים תוכניות אחריות תאגידית, מעורבים בקהילה, מפעילים ותומכים במערכים רחבים של התנדבות עובדים, אוספים מידע חברתי-סביבתי ומדווחים אותו עפ"י סטים ידועים ומקובלים של הנחיות דיווח. למרות היקף הפעילות הנרחב בתחום זה, רבות הן הפעילויות אשר מתבצעות באופן ידני ללא שימוש בכלים הטכנולוגיים המתקדמים הקיימים היום.  המכון לאחריות תאגידית, במסגרת פעילותו הציבורית הרחבה מסייע מקצועית ותומך במיזמים מסוג זה.

במסגרת פעילויותינו אנו מרכזים בעמוד ייחודי מיזמים מובילים אשר הובאו לידיעתנו ומעמידים את המידע הנ"ל לרשות הציבור הרחב. אנו עושים זאת בתקווה שהדבר יסייע הן לתאגידים במציאת פתרון טכנולוגי לאתגריהם החברתיים והסביבתיים והן ליזמים במאמציהם לבניית מיזם עסקי מוצלח. בהמשך אנו ניזום מפגשי משקיעים ואירועים להצגת הטכולוגיה לתאגידים. חברות הזנק או יזמים בתחום מוזמנים לפנות אלי להצטרפות למהלך – liad.ortar@gmail.com 

סיכום ומצגות הכנס השביעי לדיווחי קיימות

לפני כשבועיים קיימנו את הכנס השנתי של המכון. הכנס השנה עמד בסימן עשור להבאת הנחיות ה GRI לישראל ולקחו בו חלק עשרות משתתפים, יועצים, מנהלי אחריות תאגידית ומתעניינים רבים בתחום. הינכם מוזמנים לעיין במצגות הרצאות הכנס בקישור זה. כמו כן, הכנס סוקר בטורי דעה של שניים מידידי המכון, שוקי שטאובר באתר האינטרנט שלו (קישור) ובמאמר דעה של נאור ירושלמי בדה-מרקר (קישור). ניתן גם לעיין בדבריו המלאים של ראש המכון בקישור זה. כמו כן, כל תמונות הכנס זמינות לעיון בקישור זה

אירועים לסמן ביומן

יום חמישי 3.11 (08:30-12:00) – אירוע הצגת מדד השקיפות והיושרה של שקיפות בינ"ל ישראל במשרד EY ישראל (ההשכלה 3, ת"א) לפרטים והרשמה – noam.robb@il.ey.com  

יום ד' 30.11 – כנס מעלה 

שלכם באחריות!

ליעד אורתר

ראש המכון לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו בפייסבוק ובאתר האינטרנט המתעדכנים באופן שוטף.

 

נאום הפתיחה של ראש המכון לאחריות תאגידית בפתיחת הכנס השביעי לדיווחי קיימות

dsc_4832נאום הפתיחה של ראש המכון לאחריות תאגידית, מר ליעד אורתר, בתחילת הכנס השביעי לדיווחי קיימות

בוקר טוב וברוכים הבאים בשערי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והמכון לאחריות תאגידית. אני מתכבד לפתוח בזאת את הכנס השביעי לדיווחי קיימות. ברצוני להודות לכולכם על שהגעתם הבוקר להשתתף בכנס השנתי של המכון. כנס זה מסכם שנת פעילות עמוסה מאוד עם הרבה התחלות מבטיחות במכון ופותח שנה שאני צופה שתהיה אף יותר עשירה, מרתקת וחשוב מכל – משנה מציאות.

במידה מסוימת אני כבר מתחיל את היום הזה בתחושת מה של החמצה. כל כך הרבה דברים שרציתי לחלוק אתכם היום, כל כך הרבה עדכונים מקצועיים ולקחים מעולם האחריות התאגידית מישראל והעולם. לצערי נוכל לכסות רק את חלקם היום. אך אני משוכנע כי יום מרתק זה יעשיר את עולם הידע של כולנו בתחום הרחב ומתפתח של אחריותם החברתית של תאגידים עסקיים. וחשוב מכל – ישאיר בכולנו טעם של עוד.

המכון לאחריות תאגידית פועל במסגרת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. המרכז הינו מכללה פרטית (לא מתוקצבת) המעניקה תארים ראשונים במשפטים, מנהל עסקים וחשבונאות. אין זה ברור מאליו כלל ועיקר שמוסד אקדמי מוכר יכיל בתוכו גוף מחקרי אקטיביסטי. גוף אשר פועל בזירה הציבורית, מגיש הצעות חוק, מניח ניירות עמדה על שולחנות ועדות הכנסת ופועל תקשורתית על מנת להציג שיח אחר, ערכי יותר אל תוך השיח הכלכלי הנאו ליברלי המקדש ערכים כגון הפרטה, מיקסום רווחים ודעיכתה של מדינת הרווחה. המכון לאחריות תאגידית והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים חתומים על כמה מההישגים הציבוריים הבולטים בתחום זה בשנים האחרונות ובראשם הגשת הבג"צ אשר עצר את הפרטת בתי הסוהר וגם הבג"צ האחרון אשר מעכב בפסיקתו את אישור מתווה הגז.

כידוע לכם, כנס זה עומד בסימן עשור להשקת הנחיות ה GRI בישראל. לשם הצדק ההיסטורי חשוב להגיד כי היה דוח אחד שנכתב לפי הנחיות ה GRI עוד לפני 2006 וזה היה הדוח של אגד. האירוע המשמעותי שהיה לפני כעשור ואותו אנו מציינים היה היוזמה שלי לתרגם את הדור השלישי (הידועים כ G 3 )  להנחיות ה Global Reporting Initiative לכתיבת דוח קיימות. וסיפור שהיה כך היה…

חלקכם אולי מכירים את ההיסטוריה האישית שלי מהעשרים השנים האחרונות, בקיצור רב את דרכי הציבורית לאחר השירות הצבאי התחלתי בעבודה בתנועת 'שלום עכשיו'. כסטודנט הייתי מעורב ופעיל מאוד הן בזירת ה"שלום" בתנועת 'שלום עכשיו' והן בזירה הפוליטית במפלגת העבודה. כצופיפניק בנשמה באמת ובתמים האמנתי ב "אני ואתה נשנה את העולם" ויצאתי לעשות זאת בכל הרצינות (במידה מסוימת ומפוקחת מה… אני עדיין מאמין ועדיין עושה).מי שהיה אז מזכ"ל תנועת 'שלום עכשיו', והיום מזכ"ל מפלגת מרצ, ח"כ לשעבר מוסי רז פתח לי את הדלת לעשייה הציבורית והיה מורי ורבי בהלכות תקשורת, יצירה של סדר יום ציבורי ומאבקי רחוב.

מתנועת שלום עכשיו התגלגלתי הלאה לזירה הפוליטית כעוזר פרלמנטרי ועוזר שר לפרופ' שלמה בן עמי. נקודת המפנה המקצועית שלי הייתה בשנת 2000 כאשר עניתי למודעה בעיתון בה פורסם כי ארגון גרינפיס מחפש מנהל מאבקים לישראל. עניתי למודעה ולהפתעתי הרבה התקבלתי. לא היה לי כל ניסיון קודם באיכות סביבה, בדיוק סיימתי תואר ראשון במדעי המדינה. לשאלתי – מדוע ואיך זה התקבלתי לתפקיד? נעניתי כי דווקא משום שאין לי ניסיון סביבתי אבל כן הבנה מעמיקה של מאבק ציבורי ותקשורתי מהו – בדיוק בגלל זה התקבלתי למשרה. יצא כי תקופתי בגרינפיס הייתה סוערת במיוחד עם התפוצצות פרשת תחלואת חיילי השייטת בקישון. לראשונה בעקבות פעולה ישירה שלנו, הגיע מאבק סביבתי לעמוד הראשון של ידיעות אחרונות ואני עליתי לרדיו לא אחת להתנגח עם השרה דאז דליה איציק. העלנו לסדר היום לא רק את נושא הקישון אלא גם זיהום הנחלים באופן כללי ומפרץ עכו עם המפעל תעשיות אלקטרוכימיות שעבד אז במלוא התפוקה ביצור PVC.  

dsc_4825מאז ועד היום נושא איכות הסביבה זורם בדמי ומוביל אותי בעשייתי הציבורית והמקצועית. לאחר גרינפיס המשכתי לעבוד ולסייע לעמותות סביבתיות במאבקיהם הבלתי נגמרים לבריאות ולשמירה על סביבתי החיים של כולנו. בשנת 2005 זירת המאבקים התישה אותי והרגשתי שעלי לחפש מסלול עשייה של בנייה. המאבק הבלתי פוסק נגד ונגד… חשוב ככל שיהיה, הוא מאוד מתיש נפשית וחשוב לאזנו במהלכים בונים וחיוביים. פתחתי את חברת הייעוץ 'ארקדה' מתוך הבנה ורצון למצוא את המכנה המשותף לעשייה עם המגזר העסקי ולא כל העת להתנגח בו. בתחילה גיליתי את התקן 14063 לתקשורת סביבתית וחשבתי שהנה  – מצאתי את השירות אותו אני יכול להציע. אך לא כך היה הדבר ומעטים, אם בכלל, הביעו עניין בכך.תוך כדי החיפוש לקחתי קורסים מקצועיים כגון 'שיתוף ציבור בתכנון', 'גישור' ועוד… הכל כדי לגבש לי תחום ייעוץ ייחודי.

והנה קרה המקרה ותוך כדי השיטוטים האינטרנטיים אחרי ארגונים וחברות דומות לשלי נתקלתי בארגון ה GRI. לא רק זאת, הארגון היה רגע לפני השקת הדור השלישי להנחיותיו וקרא לשותפים מהעולם להיות חלק ממהלך זה.אאויריקה ! מצאתי! פתאום הכל התחבר… כל מה שעשיתי עד כה, הפעילות הציבורית, ההכשרה המקצועית שעד אז הצטרף אליה התואר השני בגיאוגרפיה, הקורסים והרצון לחבור למגזר העסקי בעשייה חיובית. הכל התכנס אל אותו מהלך מדהים של כתיבה ופרסום של דוח קיימות. התחלתי להתכתב עם ה GRI ולהפתעתי הרבה מאוד… הם אפילו ענו לי. דבר שאינו שכיח כלל בהתכתבויות שהתחילו באנונימיות גמורה. בת השיח שלי לכל המהלך הייתה דוברת הארגון, אליסון סלייטר, (שהיום היא אחת המנהלות הבכירות שם). החלפנו חתימות על חוזה המעניק לי את זכויות התרגום ויצאנו לדרך.

אינני מסתיר זאת מכל בני שיחי שהיו אז לא מעט אז התנגדו למהלך וטענו שאין בכך צורך וכי רבים שולטים בשפה האנגלית. ייתכן שכך הוא הדבר אך סברתי אז ואני סבור גם היום, שאם אנו רוצים לייצר שינוי תפיסתי בדרך החשיבה של אנשים, אזי הדבר צריך להתבצע בשפת המקום. תרגמתי את עצמי את הטקסט, עופר בן זוגי עיצב את הדיאגרמות וגייסתי שני חברים טובים (עידית רייטר וליאור שמואלי) כדי שיאשרו את התרגום. הכל היה מוכן. בחודש דצמבר (אם זכרוני אינו מטעה אותי) במסגרת תערוכת אקווה קיימנו מושב שהשיק את ההנחיות בעברית. נפל בחלקנו כבוד גדול אז (האמת היא שאני הייתי די בשוק כשהגיעה הבשורה) שסמנכ"לית ה GRI הגב' תרזה פוגלברג תכבד אותנו בנוכחותה. היו אז הרבה פחות אנשים באולם מאשר יש כאן היום אבל עדיין מבחינה אישית הייתה זו הצלחה גדולה.

ההצלחה המשמעותית באמת של הכנס הגיעה כשיחת טלפון ביום שלמחרת. על הקו היה מר איל צופן מבנק לאומי שהתנצל שלא היה יכול להגיע אבל הוא מאוד מעוניין לשמוע עוד על ההנחיות. הגעתי למשרדו ביום שלמחרת וכבר באותו היום התחלנו (כן כן – לאומי היה השדכן שלי ושל איליין כהן) לעבוד על דוח האחריות התאגידית הראשון של בנק לאומי. וכעת לסקירה קצת יותר פילוסופית של התחום..

ישנם מאמרים וטקסטים רבים בתחום זה המציינים כי אחריות תאגידית הינו תחום עשייה חדש. כל טקסט כזה העוברת תחת ידי נשלח לתיקון מיידי. אחריות תאגידית היא תופעה ותיקה המלווה את הפעילות התאגידית כמעט מיום היווסדה לפני יותר ממאה שנים. היא אמנם שינתה צורה וספגה לא אחת נסיגות ומכות.. אך לחלוטין אין זו תופעה של השנים האחרונות.במבט היסטורי ראוי אולי שנתחיל את העלילה לתחילת המאה ה-20 אז אימץ הנרי פורד את שיטת פס היצור אש מקורה היה בתהליך השחיטה וביתור הגופות במשחטות לבקר בארה"ב. אימוץ זה בישר על בואה של המהפכה התעשייתית.

dsc_1134במרכזה של מהפכה זו והשיטה הקפיטליסטית בכלל, עמד אז ועומד עדיין היום התאגיד העסקי. התאגיד ההוא ליצור מכוניות, וכל עשרות אלפים התאגידים העסקיים היצרניים שבאו אחריו אמצו שיטת היצור המבוססת, יותר מכל אחר, על תיעוש תהליכי היצור, על השתלטותם של מכונות על הפעילות היצרנית -פעילות אשר הייתה בעבר הייתה נחלת בעלי משלח היד בבתים ובאזורי יצור קהילתיים משותפים. המכניזציה של היצור התאגידי השפיעה השפעה עמוקה לא רק על גידול היקף היצור והקטנת העלויות השוליות, אלא גם על הניתוק הרגשי שכולנו מאמצים עד היום בין האדם לתהליך היצור ולתאגיד. בפועל זהו ניתוק סמנטי בין התאגיד עצמו, המותג שאנו רואים בפרסומות והמוצר שאנו קונים בחנויות לבין קבוצת האנשים המנהלת אותו. הרי, אם אנו מייצרים מכונית שיוצרה בסרט נע עם שורת רובוטים צייתנים, אוכלים המבורגר במסעדה שמשדרת לנו "אנחנו פס יצור" ושותים מיץ אשר בוקבק "ללא מגע ידי אדם", לא ייתכן שמי מהם "התרשל" או "התבלבל" או רחמנא לצלן, "שיקר".

אל נא נתפלא אם באווירת מציאות תאגידית / סטרילית שכזו, בכל פעם שתתגלה מידת מה של כשל אנושי, סבל או חולי בתהליך שעמור להיות מושלם / ללא מגע ידי אדם, תתפוצץ בקול גדול הפרשה כולה ונשאר כולנו פעורי פה.כך היה המקרה עם סדנאות היזע של חברת נייק, ניצול עבדים והנצחתה של שיטת העבדות בכרייה של מינרליים נדירים ויהלומים, כך היה עם פרשת הסיליקון בחלב של תנובה וכך בדיוק מתרחש גם היום עם פרשת החשד לסלמונלה בקורנפלקס של חברת תלמה הנמצאת בבעלותה של יוניליוור העולמית.

המציאות היא הרבה יותר מורכבת ותלמה ישראל וכל תאגיד אחר שנבחר, הם הרבה יותר מאשר מסגרת פורמלית שהוקמה ע"י החוק ותכליתה למקסם רווחיה. זוהי למעשה פקעת חברתית אנושית שבין היתר מפעילה מכונות וציוד טכני אחר על מנת לייעל את תהליכי היצור.הפקעת התאגידית יודעת לעשות עוד הרבה יותר דברים, לייצר חוב, לחתום על עסקאות, להעסיק אנשים ואף לפטרם. פקעת זו מורכבת וסבוכה אך למעשה לא יותר מאשר כל מסגרת אנושית / חברתית / קהילתית שאנו מכירים. העובדה שתהליכי המכניזציה של התאגיד העסקי הפכו אותה למנותקת "כביכול" משלל תכונותיה, יתרונותיה וחסרונותיה כמכלול אנושי, רק פועלת כנגדו בסופו של יום. כמו שאין אנשים מושלמים, אין תאגידים מושלמים.

אנשים עושים טעויות, אנשים מתבלבלים, אנשים אוהבים ואנשים שונאים וכל כולם חלק בלתי נפרד, הכרחי ומרכזי מכל תאגיד עסקי ולא משנה מהו תחום עיסוקו.אך אולי מעל לכל דבר אחר, היצור האנושי מובחן בכך שהוא יצור אשר יודע לקחת אחריות (למצער לעיתים גם להתנער מאחריות). תאגיד הוא אינו יצור תבוני אתי היודע לזהות 'אחריות' מהי. האדם כן. בדיוק לשם כך אנו פועלים לנסח קווי התנהלות שיהיו משותפים לכולנו, כל אחד יוותר על משהו ויקבל משהו גדול הרבה יותר. יש הקוראים לכך, אמנה חברתית ובצידה אנו בונים בעזרת השיטה הדמוקרטית מערך החוקי המלווה אותה.

לתפישתי, האחריות החברתית של תאגידים (המכונה גם אחריות תאגידית) אינה עוסקת כלל באחריות של התאגידים אלא כל כולה הוא הקניית והטמעת מערך נורמטיבי / ערכי / מוסרי בקרב אלו האוחזים במושכות הניהול של התאגיד וכמובן בקרב אלו שהתאגיד נמצא בבעלותם.לעיתים יש לכך צידוק עסקי מוקדם או מאוחר אך לעיתים לא. האחריות התאגידית היא הטווח המוסרי שבינינו כחברה לבין בני האדם המנהלים והעומדים בראשותם של התאגידים. טווח זה הינו מהמוצדקים שיש, והוא ימשיך להישאר כזה! אך כאשר המסגרת הנורמטיבית המדינתית מתפוררת, אל נא נתפלא אם גם האחריות החברתית של תאגידים תתפורר גם היא יחד איתה. והמכון רואה עצמו כגוף ציבורי אשר תכליתו היא לתחזק באופן שוטף ויומיומי מסגרת נורמטיבית זו.  בהצלחה לכולנו ביום חשוב ומעניין זה. 


 

בית הדין הפלילי הבינלאומי יתחיל לחקור מנהלי תאגידים ועובדי ציבור בגין פגיעה באיכות הסביבה

images

בית הדין הפלילי הבינלאומי משנה כיוון –

יתחיל לחקור מנהלים בתאגידים ועובדי ציבור בגין פגיעה באיכות סביבה 

עפ"י דוח הארגון הבינ"ל Global Witness שנת 2015 הייתה שנת שיא ברציחות של פעילי איכות הסביבה. בשנה זו נרצחו 185 איש. נתון זה משקף עלייה של קרוב ל 50% מהשנה הקודמת. רוב רציחות היו סביב מאבקים ציבוריים למניעת השתלטות על אדמות ונישול תושביהם למטרת כרייה של משאבי טבע (קישור לדוח המלא). 

ביום חמישי ה15 לספטמבר 2016 הוציאה התובעת הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ה ICC, מסמך מדיניות מקיף המציג את סדרי העדיפויות שלה בבחירת תיקים לפתיחת חקירה פלילית בינלאומי (למידע נוסף אודות ה ICC – קישור). במסגרת מסמך זה מודיעה התובעת הראשית כי היא עומד להכליל סוגיות של פגיעה באיכות הסביבה, ניצול של משאבי טבע ונישול קהילות מאדמתם במסגרת סדרי העדיפויות שלה בפתיחה של חקירה חדשה. כעת, מנהלים בכירים בתאגידים ופוליטיקאים עלולים להיחקר ולעמוד לדין בגין סחר בינלאומי במקרקעין אשר בגינו קהילות, שבטים ומשפחות נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם, על פי ברוב תוך הפעלת אלימות אשר חייבה אותם לעשות כך. 

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94בתמונה –  ADV. FATOU BENSOUDA 

מתוך האתר – http://www.afrika-news.com/fatou-bensouda/ 

 

מאז הקמת ה ICC ב 1998 במסגרת אמנת רומא, בית המשפט היושב בהאג התמקד בחקירה ובהעמדה לדין על ארבעה פשעים מרכזיים: 1) רצח עם 2) פשעים כנגד האנושות 3) פשעי מלחמה 4) פשיעה אלימה. כעת, אל רשימה זו מצטרפת הפגיעה באיכות הסביבה כפשע שבגינו יכולה תובעת ה ICC לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום באם זה יתגבש באופן מספק. 

מסמך מדיניות זו של התובעת הראשי, גב' פאטו בנסודה, מפורסם לאחר שב 2014 הגישו עורכי דין תביעה כנגד בכירי ממשל ואנשי עסקים בקמבודיה בדין נישול לא חוקי ותפיסה של קרקעות. ככל הנראה מטרת מסמך מדיניות זה היא להכשיר את הקרקע המשפטית לפתיחת חקירה בנידון. 

ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית מסר כי: "מסמך מדיניות מקיף זה הוא פריצת דרך של ממש ומכניס את בית המשפט הפלילי הבינלאומי אל תוך הזירה הסביבתית העולמית. ברור הוא שמניע הראשון לכתיבת המסמך הוא העלייה המזעזעת בכמות הנרצחים בעולם בגין מאבקים ציבוריים למניעת השתלטות על קרקעות. אבל… בשיח הסביבתי המקצועי מתחוורת התמונה שבעקבות שינוי האקלים אזורים רבים בעולם לא יוכלו להיות עוד מיושבים ע"י בני אדם אם עקב עליית מפלס פני הים או פשוט מכיוון שתנאי החיים שם לא יאפשרו זאת. נישולם דה פקטו מאדמתם יכול להוביל לדרישה לפתיחה בחקירה כנגד כל התאגידים הרב לאומיים אשר תרמו והיו חלק ממגמת ההסרת וההשתקה של נזקי פליטת גזי החממה."

לעיון במסמך המדיניות המלא

מאמר דעה ב"ישראל היום": הבנייה בישראל: אל תחכו לאסון הבא

New Doc 40

להלן הטקסט המלא:

לפני 15 שנה התמוטטה הרצפה באולמי ורסאי בירושלים, ויחד איתה קרס עולמן של משפחות רבות. מאז ועד היום, הרצפות הרעועות של מאות מבנים בישראל ממשיכות כל העת לקרוס עם עשרות הרוגים מדי שנה ומאות פצועים בסקטור הבנייה בישראל. רק שלשום קיבלנו תזכורת כואבת לכך.

ולמרות שכל כך הרבה משפחות נהרסו ורבים איבדו את יכולת העבודה שלהם, מדינת ישראל על כל זרועותיה ומוסדותיה נעלמה לחלוטין מהזירה. בפועל, אין כיום ריבון בסקטור הבנייה הישראלי. אכן יש חוקים מצוינים אך הם לא יותר מאשר מילים כתובות בספר חוקים שלא נאכפים ולא מיושמים בשטח או באתר בנייה כלשהו. לראייה, מתחילת 2016 לא הוגש אף כתב אישום פלילי על מקרה פציעה או מוות באתר בנייה, וב-2015 הוגשו רק שלושה כאלו. אף אחד מהם לא הגיע להרשעה.

כישלון זה תלוי במערכת הדין הפלילי שמחייבת הצגת  ראיות "מעל לכל ספק סביר" באשר לאחריות הנאשם על העבירה. כאשר באתר כלשהו מתבצעת עבירה אזי הוא למעשה זירת פשיעה לכל דבר ועניין ולכן אם ממשיכות בו העבודות, הרי שקרוב לוודאי שגם הראיות  נפגעות באופן קשה (לדוגמא, סרט זהירות שנתלה במהירות במקום שהוא לא היה מקודם, בורג שמחוזק או מעקה שמוגבה). בנוסף לכך, על חוקרי משטרת ישראל להיות מומחים באיסוף ראיות רלוונטיות בתחום הבנייה וספק רב אם הם אכן זוכים להכשרה לכך ברמה המתאימה. 

אתגר זה הוא אתגר משפטי טכני במהותו אך הכישלון הוא מדינתי ורב מערכתי שמתבטא, אולי יותר מכל דבר אחר, בחוסר היכולת למנוע את התאונה הבאה. במקום זה, מעדיפים להעמיד לדין בגין התאונה שכבר היית ולהקים ועדת חקירה נוספת. כי אין כמו חוכמה בדיעבד.

אלא שדווקא על רקע זה מתחדדת השאלה מה היינו מצפים שיקרה במדינה ריבונית מותקנת ביום שאחרי תאונת בנייה כה קשה? היינו מצפים שיתרחש אותו הדבר שמתרחש בצה"ל – הכרזה מידית על עוצר בכל אתרי הבנייה בישראל. לאחר מכן, יתקיימו תוכניות ריענון בטיחות בכל האתרים ובקרב כל הנוגעים בדבר וחשוב מכל – יסגרו כל החניונים שבהם היו מעורבים הקבלנים והמתכננים של החניון שקרס. אלו לא יפתחו בשנית לשימוש הציבור, עד שגורם מוסמך יגיע ויאשר את יציבותם.זה לא קורה וגם לא יקרה. בפועל מה שקיבלנו זה חילופי האשמות, דיוני חירום ובטח בעוד זמן קצר נתבשר גם על ועדה רבת משתתפים שתמפה את הכשלים ותציג המלצות במסיבת עיתונאים חגיגית.

עד אז המשימות הדחופות של הסדרה תנאי ההעסקה ומיגון לפועלי בניין, יצירת סטנרט בטיחותי אחיד לחברות בנייה וחיוב בחוק של בדיקת יציבות מטעם מהנדס בטרם מסירת פרויקט, ימתינו לאסון הבא. גם הקמתו של מערך אכיפה באתרי בנייה שיזכה לכוח אדם ראוי, תקציב הולם וכוח התרעה תתמסמס בין גלגול אחריות למשנהו. כל עוד סוגיות אלו לא יקבלו מענה אמיתי וחוקתי, כולנו נמשיך למעוד בין יסודות רעועים.